בסוד כן, בינינו, מישום מה נדמה לי יותר ויותר,
מתחוור לי הדבר הנוראה מכול
חוסף את האמת הכול כך מרה ובועטת
האמת חוספת את שתי הנשמות\ הנפשות.
או רק אחת, את הנפש הבהמית, התחתונה, החיונית,
את הקליפה הסיטרא אחרא את נפש הבשר השולטת בכול.
ואני יודע מה יקרא עוד שלושה שבועות
אחרי כמה כוסות של יין מעורב באבסולוט זול של הישיבה,
היא תיתגלה, לאט לאט, בזהירות, בחשש
היא תיחסף כמו שכבר שנה לא ניחספה
והיא תיצעד בצעד עדין אל הבית, שלה, שהיה שלה.
ותיראה שעל הספה,
שוכבת על סרטים מהסוג הזול ומתחת לענן הסיגריות
נימצאת אותה בהמיות מופגנת
מתנחלת
שנימצאת זמן רב מידי במקום לא לה
וכשהדבר הנורא הזה יתחוור לה
ויצא מהפנים פנים אל אחוץ
אפול אני במצע המעגל,
על הגמרא או באמצע שיחת שיכורים חשובה
אלהית פני בפשתי הידיים
ואצעק אל אבי שבשמיים.
אולי הרגע יהיה טהור וזך
אולי אשכך מה שהלך
אך אחרי יומיים הטוב יעזור,
ואחזור לחיי שבתוך השחור
די חברים ואחים, נימעס, נימעס כול שנה לבכות, לרצות להשתנות, נמעס לצעוק ללא מטרה, נמעב שנה להלך בשממה
די חברים ואחים אהובים, מה?! מה אני אמור לעשות?! הוא תמיד נמצע למעלה,\ אני אפילו לא יודע אם זה עדין בבחינת רשע וטוב לו, אין טוב, אולי רשע, וטוב לא.
כול שנה לאותה נקודה עלובה,
נכון, טהורה,
אמיתית ונקיה,
אבל מיותרת.
השנה החלתתי, אני לא בוכה בפורים!!!!!
ט"ו בשבט זה תחילת האלול של פורים!
ואני יגיע אליו כמו ליום כיפור, בקדושה בטהרה
בשימחה עצומה על הדרך הנכונה.
בעז"ה בעז"ה
בעז"ה בעז"ה
יאלה רק שיצליח ונשמח כול השנה.
יהודים, פורים בא!!! קדושה אין סופית של שימחה, חייבים להתכונן