הצבא. נראה לי שמכינה יותר בריא תורנית. או ישיבה גבוהה וגיוס מאוחר. או, בהנחה שזה בחור חזק, להתגייס לפני-כן ואח"כ ללכת לישיבה - להרגיש קצת געגועים לתורה!

בהתחלה של ההודעה שלך כתבת על בנות שמתגייסות? איך זה עניין תורני? זה אסור לפי כל גדולי ישראל...

זה שאיזה לומד תורה שהקים מדרשה אומר אחרת לא אומר שדעתו תקפה.

א, לא ברור בכלל שהוא פוסק או ראוי להוראה. וב, הוא לא באותה קומה בכלל לחלוק עם הגדולים.

בס"ד

האם בצבא הוא יורד או אולי מתחזק וכו'....

אצל בנים הכוונה...

בס"ד

זה היה מגניב..!!

קוראים להם פזיזויות 

"אל תהי נבהל להשיב"!!

אתה מזכיר לי את עצמי..

וברצינות, אם יש לך שאלה על מה שכתבתי אענה בשמחה.

לדעתי מגיע לזה שרשור נפרד, זה נושא גדול

רק עדיין מחפשים את תחילת הדרך...

אני ממש לא מסכים שבצבא יורדים מבחינה תורנית זה כלל גורף.

בצבא בתקופה שלי (לפני יותר מעשור), היו כמויות אדירות של חוזרים בתשובה ומתחזקים.

יש סוג מסויים של דתיים שנחלש בצבא... והם בד"כ היו קצת פשרנים גם לפני.

הצבא גרם לי להחליט להיות איפה שאני היום מבחינה דתית (בסור מרע ).

אבל כן, אדם שרוצה בית תורני, כדי שימצא את הנקודת מוצא שלו במקום שקרוב יותר לאידאלים שלו.

עם כל זאת, אסייג את הדברים כי אף אחד לא יודע מאיפה הוא יחליט להתקרב לה'.

ייתכן* ויש אנשים שדווקא מתוך זה ש"ירדו" ימצאו אישה שהייתה בתחילת התחזקות (ולפני-כן לא היו חושבים עליה) וביחד הם יבנו בית מדהים של תורה.

* לא מכיר אישית סיפור כזה, אבל סיפורים בסגנון כן

בעבודות הבית,בגידול הילדים,בחינוך,בבעל,

ונגיד אין לה זמן בקושי להגיד ברכות השחר.או אפילו זמן לשיעור תורה אחד בשבוע.

היא יכולה להתבאס מזה- אבל היא יכולה גם לדעת ולהבין שגיידול הילדים והבית שלה האישי הוא חלק מאוד גדול בעבודת ה' שלה.

יש בזה משהו..הוא באמת אישיות מיוחדת.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים