לכל מי שעדיין לא סגר ישיבהor1234
לכל מי שעדיין לא סגר ישיבה או מעוניין להתרשם מעוד מקום ישיבת "תפארת צבי" מציעה לתלמידיה:
-לימוד עיון גמרא בשיטה פרטנית עם אברך אישי אחד על אחד, במהלך שני סדרים ביום להנחלת שיטת העיון לעומקה(פשוטו כמשמעו!!).
-מוסר השיעורים בישיבה הוא הרב אשר אריאלי(מוסר השיעורים המרכזי של ישיבת מיר)- נחשב כאחד ממגידי השיעור הטובים בעולם.
-לימוד איכותי באווירה נעימה מתוך בחירה אישית ולא כפייתית.
-קרן תמיכה לרווחת הלומדים(רווח של כ300 ש"ח בחודש).
-מגוון רחב של שיעורי אמונה מוסר הלכה פרשת שבוע וכו'.
-מיקום מרכזי בירושלים.
-מטבח פתוח 24 שעות.

מתאים לבחורי ישיבה תיכונית השואפים למצוינות ולא מסתפקים בבינוניות
לפרטים:054-5900539 אורי
לת"ח שהגיב לפותח:אנונימי (2)

היה פעם מישהו שדיבר בעניין קבלת הדעות השונות 

והרה"י שלו הביא דוגמה מקהילה מסויימת בחו"ל. 

אשריך.

 

כמה דבריםאניוהוא
א. אתה פשוט יכול לשרשר למה שאני כתבתי ויהיה ברור יותר...
ב. רק כתבתי עובדה חשובה שלא היתה רשומה בפירוט היפה שנכתב. וכנראה העובדה הזו הושמטה שלא במקרה.

ג. לקבל את האחר - זה דבר אחד.
לתת לאחר להשפיע עליך- זה דבר אחר. (תרתי משמע...)
שלא יהיה ספק, אני מרגיש קשור לציבור החרדי. יש לי חברים 'חרדיים' וגם כמו שכתבתי למדתי (ואני עדיין בקשר) אצל ת'ח עצום שהוא גם חסיד בעלז.
אבל הכל בא מתוך כבוד הדדי והבנה ששנינו עובדי ה' בדרכים שונות בלי נסיון לשנות את האחר.
ה'משרפות' לא עובדות ככה. הן באות בהגדרה לפסול דרך אחרת. ולא רק לפסול אלא להרעיל נגדה. וזה עוד בלי לדבר על דרכי הפעולה הכפיתיות שהם נוקטים בהן.
מכיר מישהו שלמד שםעולה בשביל
הוא נשרף..
הוא אמר לי מפורשות שהישיבה מעוניינת להביא בחורים מישיבות תיכוניות "להציל" אותם כלשונו...
אני לא יודע איך לקרוא לזה אם לא משרפה...
מכבד מאוד את הישיבה, ואפילו היו כמה רגעים ששקלתי לבדוק שם. אבל תגיד שמדובר בישיבה חרדית לכל דבר שבודדים מצליחים לצאת משם עם כיפה מחוררת על הראש...
נשמח אם תדבר איתו. ושיתן מבט אובייקטיבי.אנונימי (2)


בנוגע לישיבת תפארת צביor1234
שלום לכולם. ראיתי שנוצר ויכוח ער לגבי הפרסום שהעליתי בנוגע לישיבה. ולכן כבוגר מבפנים אגיב לכולם מכלי ראשון. בתפארת צבי לומדים בחורים מישיבות תיכוניות לאומיות לצד בחורים מישיבות תיכוניות חרדיות (היא פחות מתאימה לבחורים מישיבות שחורות) בישיבה מתעסקים בלימוד תורה המוסכם על כולם.. ולא נכנסים לענייני השקפה המפלגים בין המחנות(תלמיד רשאי להכניס כל ספר לבית המדרש של הרב אבינר או כל רב אחר ללימוד עצמי אך אין שיעורי השקפה לכאן או לכאן). עיקר העיסוק בישיבה הוא בלימוד סוגיות הגמרא בעיון ואיכות הלימוד בה ממש לא נופלת מישיבות כמו מרכז הרב והר המור. הבחורים הלאומיים שבה מתגייסים אחרי פרק זמן כזה או אחר או עוברים אחרי שנה למסלול הסדר בישיבות אחרות לאחר שקיבלו את הכלים הדי נדירים שהשקיעה בהם הישיבה וזה בסדר גמור ומוסכם מראש. בחור בשיעור א' לומד עם אברך מלומד אחד על אחד במהלך שני סדרים מלאים
ומגיע לקצב התקדמות מהיר מאוד אף בשנה אחת.ראש הישיבה הקודם שלה זצ"ל היה מתלמידיו של הרב נריה במחזורים הראשונים של כפר הרואה ואף היה בין המספידים שדיברו בעצרת לזכרו לפני כמה שנים. בישיבה מציינים בכל שנה את יום העצמאות ויום ירושלים בסעודת על האש ותפילה חגיגית ואין כל יחס מנוכר למדינה. ולכן מן ההגינות לא שייך להכניסה תחת שם כזה או אחר מבלי שאדם ביקר בה אפילו שעה אחת ורק כי ככה נראה לו וככה נשמע לו. אנו ובמיוחד בתקופה הזו פתוחים לביקורים והתרשמויות וכל שאלה של פרטים לגבי הישיבה ניתן לפנות אלי בפרטי אשר צייניתי. תודה אורי
אחרי שהעידו בשירשור הזה וגם בשירשור מלפני כמעט שנהאניוהוא
על חבר'ה שנשרפו אצלכם

אז אתם לא 'משרפה' כמו נתיבות או אופקים אלא 'משרפה לייט'
נחמא פורתא!
שלום חבר, למה היא פחות מתאימה לבחורים חרדיים?אנונימי (2)

 

הרי מדובר על לימוד תורה ללא השקפה ברמה גבוהה.

האם ראש הישיבה הקודם זצ"ל והנוכחי אומרים תפילה לשלום המדינה וצה"ל? הלל ביום העצמאות?

הועלו נגדכם טענות על אילוץ למעבר השקפה. תוכל להפריך את זה?

תגובה לאנונימיor1234
למה פחות מתאימה לבחורים חרדיים תשאל אותם כי כשהם רואים את החברה מהציבור שלנו הם נרתעים. בקיצור שנאת חינם אבל אני רואה פה שהיא גם יכולה להיות הדדית
ולגבי שאר השאלות?אנונימי (2)


לגבי השאלה לגבי הלל ביום העצמאותor1234
למי שזה כל כך מעסיק אותו אז כן בישיבה אומרים תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
מה ראשי הישיבה אומרים?אנונימי (2)


ומה לגבי השאלה האחרונה?אנונימי (2)


ולא הבנתי לגבי ההלל. כן או לא?אנונימי (2)


לגבי שאר השאלותor1234
לגבי הלל אומרים. לגבי הראש ישיבה הוא לא מתפלל בבבקרים בישיבה ולכן אני לא יגיד דבר שאיני יודע בוודאות וגם ממש לא מעניין אותי.מה שכן אני יודע בוודאות זה שמדי שנה בסעודה החגיגית בערב הוא נותן שיחה על הנס הגדול שארע לעם ישראל לאחר השואה בהקמת המדינה בתור אחד שחווה את זה מקרוב
אבל מה לגבי השאלה האחרונה?אנונימי (2)


והאם אתה מתכנן להתגייס?אנונימי (2)

ואם לא, למה. 

לגבי השאלה האישית בנוגע אליor1234
למדתי בישיבה בעבר התגייסתי וחזרתי אליה
והשאלה האחרונה?אנונימי (2)


בנוגע למה?or1234
האם יש שאיפה לחרד סרוגים?אנונימי (2)

כמה מהתלמידים מחליפים סוג כיפה במהלך הלימודים?

אתה החלפת כיפה?(אתה לא חייב לענות)

התייחסתי לשאלה הזאת..or1234
אין שיעורי השקפה, אין שום שאיפה ואל דאגה הכיפה שלי עדיין סרוגה כמו בתיכון
והאם יש כאלה שמחליפים?אנונימי (2)

 

 

לגבי החלפת כיפהor1234
יש מחזורים שאף בחור לא החליף ויש מחזורים שמתוך עשרים ומשהו בחורים בחור או שניים החליפו כיפה לפני החתונה כי רצו להיכנס למגזר שכל היום לומדים בו תורה בלי שום עיסוק אחר
לדעתי אתה לא במקום הנכוןאנונימי (2)

לא מתלהבים כאן מהסגנון הזה בלשון המעטה. 

רוב מי שתשאל כאן יגיד לך שזה הפך התורה. 

 

 

 

לך זה לא מתאים בוודאותor1234
מתאים למי שמחפש לפחות שנה אחת להתפתח משמעותית בלימוד גמרא ולא להיכנס לקטנות של צבע כיפה ומה הראש ישיבה אומר בסידור שלו כשאף אחד לא רואה
נכון.אנונימי (2)


זה לא מגדיר אדם כציוני או כלא חרדי.אניוהוא
רוב ראשי הישיבות בדור הקודם ( - כולל הרב כהנמן) הודו על הנס הגדול שהיה ביום העצמאות.
"תורה ללא השקפה" = תורה חרדית.אנונימי (2)

 

תורה ללא השקפה = הפך ההשקפה הציונית תורנית. 

זה כל ההבדל בין תורת חו"ל לתורת א"י.

שניהם לגיטימיים. 

אני לא באמת חושב שיש לבוגר ישיבה תיכונית מה לחפש שם. 

מה זה עדיף על מרכז הרב? 

כלום.

וגם במרכז וכו' יש מספיק כאלה שלא עושים צבא. 

אז תנוח דעתם של כל הצדדים. 

החרדים ציוניים והציוניים חרדים. 

 

אתה טועה.אניוהוא
ההבדל הוא ביחס ללימוד וביחס ללא לומדים
מי שאומר לי אתה טועהאנונימי (3)

ולא כותב "דעתי שונה" 

לא ממש עושה לי חשק. 

אני טעיתי שפניתי אלייך. סליחה.

אם התכוונת אליאניוהוא
אין בי טיפת שנאה לציבור החרדי. להפך.

יש בי כעס על צורת המשרפות


מה זה צורת המשרפות? נשמע מזעזעצקון לחש

מתכוון לישיבות ההמרה לכיפה שחורה?

ומה בכך? ראיתי הרבה בחורים מעולים כאלה והם לא הפכו לאנטי לדתיים לאומיים (אולי יש כאלה שכן, לא ראיתי)

כשהייתי שיעור א'אניוהוא
הגיע בחור שהתלבט בין הישיבה שלמדתי בה לאופקים.
הוא החליט לא לאופקים.
בלילה הראשון בישיבה הגיע רכב עם 3 בחורים מאופקים, תפסו אותו הכניסו לאוטו ונסעו.
הוא נשאר שם.
נכון שבסוף זה היה מבחירה, אבל זו לא דרכה של תורה.
נשמע לי סיפור הזוי קצת... אולי המציאות נראתה מהצד אחרת ממהצקון לחש

שהיה בפועל.

אישית אני לא מכיר מקרים כאלה...

רוצה שם וטלפון?אניוהוא
זה מציאות.

יש גם דרכים יותר 'עדינות' אבל כולן דרכים מניפולטיביות ולחצים שונים.
אפשר להגיד את זה גם על הממלכתייםצקון לחש


לא הבנתיךאניוהוא
שהם נודניקים ומעיקים ומנסים להמיר את דתך כל יום. חוויתי אתצקון לחש

זה בישיבות שלמדתי בהן.

א-ממה, אני לא כל-כך מושפע בקלות.

אבל כן, היו אנשים שהייתי צריך לצאת עליהם שירדו לי מהגב.

 

ועם כל זאת, אני אוהב אותם כמו שאני אוהב את אלה שאומרים לי שכדאי לי להתלבש עם חליפות וכו'.

הם אולי מדברים שטויות, אבל הם אנשים עם יראת שמים, המון תורה ומחוייבות לה'.

ועל זה אני שמח מאוד!

לא נתקלתי בשכאלה.אניוהוא
אבל אה'נ מסיון הוא דבר שאין לו יסוד ביהדות


וכפיה על המצוות לא קשורה כאן...
מה זה אה"נ?צקון לחש


(בשוק)אניוהוא
אין הכי נמי
חחחחח חשבתי שזה משהו של חרדיםצקון לחש


לי זה קצת נשמע כמו חלקמושיהו
מהפרוטוקולים של זקני ציון, (/הפרוטוקולים של ראשי המשרפות).

אך אם זה מה שראית יתכן שזה יוכל להסביר חלק גדול מהשיח שהיה בינינו.

לילה טוב.
זו המציאות.אניוהוא
שישמע איך שבא לך
גם למי שהוא ציוני הדוקor1234
אפשר להגיע לישיבה לשנה אחת להתפתח בה בלימוד בצורה האיכותית ביותר (יש לה הרבה מה להציע שאין לאחרים)ולאחר מכן להמשיך הלאה לכיוון ההשקפה שהכי נראית לו, כפי שציינתי גם את זה יש בחורים שעושים וזה יותר מבסדר גמור
יש ב'ה ישיבות במגזר שלנו שאפשר לעשות בהם אותו דבראניוהוא
אחי זאת גאונותor1234
לדבר על המקום בכזאת ידיעה מבלי שאפילו ראית אותו מבחוץ. עוד דבר לאורך השנים היו הרבה בחורים שהתלבטו בנינו למרכז הרב והר המור ולבסוף החליטו לעבור בשנה א' אצלנו כנראה שאו שהם היו עוורים שהם היו או שהם היו פחות אינטילגנטים ממך
וייתכן שאם הם לא היו עוברים דרככם הם היו גם יותראניוהוא
אבל מה זה משנה.

מאחורי המקלדת אפשר לכתוב הרבה דברים בלי שיודעים מה נכון ומה לא.
השאלה היא מה האמירה שלך.
אתה טוען שבעולם החרדי הלימוש איכותי יותר
ואני חולק עליך.

אולי כל הבחורים החרדיים שפגשתי פשוט לא למדו אצלכם. ולכן הם לא הפתיעו אותי ברמה. יתכן...
אחי ממש לא אמרתיor1234
שאצל החרדים הרמה גבוה יותר אמרתי בתגובה לדבריך שאין לבחורים רציניים מה לחפש אצלנו שדווקא היו כאלה ומהסוג הרציני ביותר שכנראה כן מצאו אצלינו משהו
בשיטת הלימוד.
הדיון הפסיק להיות דיון. חלאס עם זה.אנונימי (3)


בטח שאמרת 'שאין לאחרים להציע'אניוהוא
מה פירושו?
שתי אפשרויות
1. לימוד ברמה גבוהה יותר
2. השקפה אחרת

להתחייבות שאין השקפה אחרת
אז מה נשאר?

עכשיו אתה טוען שלא.
אז מה יש לכם להציע שאין במקומות אחרים..?
כל אחד עם היתרונות שלוor1234
את היתרונות שלנו ציינתי בהודעה הראשונה חשבתי שקראת אותה
והנה התחילה זריקת הבוץ. ילדים תפסיקו.אנונימי (3)


אל תדאג היא התחילה הרבה קודם אבל המנהלים מחקו....אניוהוא
איזו אהבת ישראל!מושיהו
(אני כותב משם בדוי אבל אני לחלוטין לא מי שפרסם את ההודעה הנ"ל)

לפי מה שזכור לי, ייתכן שאני טועה, בישיבות הדתיות לאומיות
מזכירים פה ושם את המושג - "אהבת ישראל".

אבל שכחתי שהמושג ""אהבת ישראל"" תקף רק עד שמגיעים למפלצות השחורות (או בלעז חרדים).

הציבור שמאיים עלינו באמת.

פה ושם מוזכרות בפורומים בעיית הדתלש"ים (וצריך לזכור שדתלשי''ם = מתים חיים),
אך במקרה שם אין אף פוצה פה ומצפצף לא נגד הסיבות לתופעה ולא בעד. למה? כי לא נעים לפגוע בדתלשי''ם בכל זאת..... (קצת "אהבת ישראל" אתם יודעים)

לעומת זאת,
כאשר מגיעה לפה ישיבה שהיא מוצגת ככביכול משרפה ( עצם מציאות הספק מבטלת את השם "משרפה")

ישר קופצים כל חברי הפורום ומוחצה לו,
במסע האשמות והקנטות כנגד הישיבה, בהרס הנוער הדתי. שאולי ח''ו ישרפו - ולא יאמרו הלל בברכה!!! (אע"פ שככה נפסק לפי שיטות רבות).

רבותיי, אני מכיר את הישיבה לא פחות באיכות ממי שכתב את ההודעה.
אז מי שרוצה לדעת באמת,
הישיבה (בטח בימנו) היא לא משרפה.
אז אם כך עולה השאלה המתבקשת מדוע יש כאלו שיצאו לתרבות רעה (ז''א נשרפו)?
אז למען האמת התשובה היא די פשוטה, מכיוון שהרבנים בישיבה הם עם כיפות שחורות אז ייתכן מאוד שהתלמיד ידמה לרבו...
אומנם, יש משהו מבלבל בכך שבחור החליף לשחור לבן,
כי ההבנה החיצונית היא שבחור שנראה שרוף גם נשרף.
אך, בתפארת צבי זה לחלוטין לא ככה (יש בודדים שכן אבל ראוי לדבר על הכלל ולא על היוצאים מהכלל, כפי שלמרכז יצאו גם דתלש''ים ואני שמעתי על אחד)
ולכן,
מכך שהבחור שם שחור לבן, ועד לכך שהבחור "נשרף" מבחינה השקפתית הדרך עוד ארוכה.

(אני יכול לתת דוג' על בחור שהדרך הדתית לאומית לא התאימה לו ונכון לו היה להחליף לשחור לבן- וכך אמר הר''מ הדתי לאומי שלו, אבל לא ראוי להתייחס למקרי קצה)

למשל,
אני יכול להעיד על כך שחלק מהנשרפים
להגדרתם- כל הסיבה שנשרפו היא רק מפני
שילדיהם לעתיד יהיו במסגרות יותר סגורות...
(וצריך לזכור שאותם אברכים עוד היו לפני התקופה של פריחת המוסדות החרדל''ים) אבל באמת בתוכם, אף להגדרתם, הם לא מגדירים את עצמם כחרדים.

אני לא מבין למה אני צריך לתת את הדוג' הבאות, אבל בגלל שאני יודע שהאנשים רוצים דוג' רבות אז אני יתן קצת.
אני מכיר אברך משמעותי בישיבה שחושב שהתרומה של הרב נריה לעמ''י הייתה לא פחות משמעותית מאשר תרומתו של החזון איש.
אני מכיר אברך שחושב שבנ"ע באזורים מסויימים בארץ זה דבר נכון (ידוע בכינוי בדיעבד).
וכו' וכו'
-----
אם אני יחזור לדבר קצת מצד רבני הישיבה ולא רק מהנשרפים הבודדים.

כאשר המשגיח הלך להביא בחורים לשבו''ש בישיבה, המליץ להם ברצינות שילכו לישיבת מרכז או ישיבה גבוהה רצינית אחרת ולאו דווקא לתפארת צבי (רק שלא ילכו לישיבות חפפנקיות ובעלי פרקלור דתי).

המשגיח (בשינוי קל של המילים) טוען בתוקף: שבימנו לא משנה האם אתה חרדי או דתי לאומי! העיקר להיות עם הקב"ה ולא ללכת אחר כל השפעה זרה מצד תרבות המערב -כדוג' אייפונים (בהר המור מדגישים זאת פי כמה וכמה מתפארת צבי).

אני להעיד שע''פ מראה עיני, אנשים שנמצאים כיום במכינה כמו עלי או ישיבת קו "נשרפים" הרבה יותר מאשר בחור ממוצע בתפארת צבי. בטח ובטח ביחס לזמן.

אני יודע על כמה מגדולי וחשובי הרבנים בציבור הדת''ל והחרדל"י ששלחו בחורים לישיבה. (מכיוון שאני לא מונח בסיבות של כל בחור ספציפי אני לא יכתוב את שמות הרבנים מחשש לשה''ר).

אני יודע שהראש ישיבה של תפארת צבי, לא מוכן לדבר עם הבחורים בענייני השקפה גם אם הם רוצים (אפילו בפגישה אישית ז''א) עד שיעור מתקדם וק''ו שלא מזכיר ענייני השקפה בשיחות.

לסיכום, לקרוא לישיבה משרפה זה לחלוטין לא נכון ולא מדוייק, אך גם לקרוא לישיבה דתית לאומית זה לא נכון.

ההגדרה המדויקת של הישיבה ע''פ ראות עיני היא ישיבה ללא השקפה ז''א כל אחד בוחר את הדרך שלו, ואת הרבנים שלו (וכמובן שיש שיעורים בספרי אמונה מחשבה ומוסר), יש גם ספרים של הרב זצ''ל בביהמ''ד וכן ספרים הרב נבנצל הרב אבינר וכו'. (אין כל כך הרבה ספרים של רבנים דתיים לאומיים כמו שאין כמעט של חרדים , לאופקי ספרי ראשונים ואחרונים על הש''ס)
לילה טוב !
רק רוצה להעיר שהמושג "משרפה" נורא ואיום. למה משתמשים בו?נפש חיה.


מצטרף. הכוונה שלהם זה שהוא הפך מצבעוני לשחור וזה בד"כ קורהצקון לחש

אחרי מדורה... חושב

אבל האסוציאציה מזעזעת.נפש חיה.
אני נגד הביטוי. גם בלי האסוציאציה הוא נוראי ומפלג.צקון לחש

למרות שזה לא משהו משני הצדדים, אבל בצד שלנו זה כאילו שלא סומכים על אנשים לבחור לעצמם דרך.

הרי אלו ואלו דברי אלו' חיים.

שונא שמדברים על השקפה.

מתעב!!!!!!!!!!!!!

אם אני לא טועהאניוהוא
נראה לי שהמושג הנ'ל התחיל דווקא מהציבור החרדי, שהתהדר בישיבות אלו כ'משרפות'.
אבל אני לא בטוח בזה.


עכ'פ אין במושג זה כוונה לעורר אנלוגיות כל שהן.
ייתכן. אבל זה המצב....נפש חיה.
בראשי לפחות....נפש חיה.
לא צריך להיות בעל נפש, כדי להבין שהביטוימושיהו
מכוער ולא משנה מי מ"הצדדים" (עוד פילוג) המציא אותו.

לימדונו חז'לאניוהוא
שאין הנחתום מעיד על עיסתו.

יתכן ואתם שונים,
ישיבת 'משרפה' קלאסית, מתהדרת בזה שהיא באה 'ליישר' לבחורים את ההשקפה.
אם אצלכם לא מתהדרים בזה, אז או שזה אמצעי למשוך בחורים או שזו אמת.
אבל אין הנחתום מעיד על עיסתו
ובנתיים כל מי שמכיר אצלכם מישהו אמר שלבסוף הוא התחרד.

לעבור ציבור רק כדי שיקבלו את ילדיו למסגרת סגורה זוהי צביעות, שאין ספק שהיא מידה מגונה.
וגם אם נגיד שזה מותר - ילדיו יגדלו ההשקפה חרדית לגמרי וממילא אם הוא לא נשרף אז ילדיו.


וכמו שכתבתי כבר.
להגיד שאני 'שונא חרדים' זו טעות.
אבל קל מאד להגיד שהשני חשוך ואתה האור.
ובטח שזה קל בלי הכרות.
האמת שחז"ל לא לימדונו את הנ"ל... זה משפט חדש לגמריצקון לחש

המקור במדרש הוא "עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה שהיא רעה".

אדם בוודאי ראוי להעיד על עיסתו

חידשת ליאניוהוא
אבדוק.
לימדונו חז''למושיהו
עד אחד נאמן באיסורין.

ואני שמח שהפכת אותי לחנווני אבל אינני בישיבה הנ"ל ובטח שלא חלק מהצוות ( נ.ב רק ההו''א הנ"ל כמעט ונסתרת מעצם הגדרתה ודו''ק).

אתה מציג פה למעשה טענה שכל בחור בישיבה התחרד,
אז כמובן שצריך להבין מהי ההגדרה של המושג "התחרד",
אם אתה מתכוון מצד היר''ש של הבחור, אז ב"ה שהבחור הפך להיות יר''ש, כשם שבישיבות אחרות הבחורים נעשים יר''ש, והלוואי שיש לתפארת צבי הצלחה של 100℅ בזה.

אם אתה מתכוון מהצד ההשקפתי אז שוב כפי שטענתי, בד''כ אפילו מי שנהיה כחרדי לא בטוח שיש לו השקפה חרדית קלאסית.
(אומנם טענת שכל מי שאתה מכיר מהישיבה התחרד , כך שכנראה ההגדרה שלך למושג התחרד היא שונה מהגדרה שהבאתי פה. מצטער אך פליאה ההגדרה הזאת ממני נשגבה לא מצליח להבין אותה)

אבל מה שאני כן יכול להסכים איתך, שמכיוון שבישיבה לא כלכך מדברים בענייני השקפה לטוב ולמוטב, אז ייתכן מאוד שבחור שיגיע לישיבה הזאת בלבד , בלי לעבור לישיבה דת"ל קלאסית בהמשך חייו,

ככל הנראה ומסתבר שלא יקבל את ההבנה שהמדינה היא יסוד כסא ה' בעולם. (לא שהוא ח''ו יחשוב שהמדינה היא דבר רע... אך מההבנה שהמדינה היא דבר טוב ועד ההבנה שהיא יסוד כסא ה' בעולם, המרחק הוא רב).

---
מכיוון שאני רואה קצת חובה להגן על האברכים האנוסים שנהפכו ל"חרדים". אז אתייחס לדברי הבל שכתבת.

החברה החרדית היא חברה סגורה (לפחות מתיימרת להיות כזאת, לא בטוח שמצליחה בימנו), אז סברא פשוטה והגיונית היא שחלק מהתנאי קבלה של הילדים לישיבות קטנות - היא שההורים יהיו חרדים.

כי הרי הילדים הם כהורים (ויהיו כבשר אחד), וככל הנראה מה שהילדים שמעו בבית יחלחל אליהם וכו' וכו'.
לכן הגיוני שאבא חרדי לא ירצה שהבן שלו ילמד עם בן שהגיעה מחברה פתוחה ו(פרוצה ברמת הפוטנציאל לא שהחברה היא כזאת, אלא לכל ילד יש אפשרות להיות כזה).

אם כך, אני מניח שלכולם ברור מדוע בן שלומד במוסד חרדי צריך שאביו גם יראה חרדי.

----
בוא נעבור לנק' המבט של האב הצעיר.

האברך שלנו למד בביה"ס דתי לאומי (הרי הוא נשרף), במהלך ביה"ס רוב חבריו הדת"ל ככל הנראה לא נמצאו בחוד החנית במדד היר''ש isl.

האב הצעיר מתלבט מה נכון לו,
לשלוח את הבנים שיחי' לביה"ס שבו למד (תזכור את התקופה כמעט ולא היה בה ישיבות קטנות של דת"ל),
ולהסתכן שהבן שלו יהיה מה27℅ דתלש''ים 30 ℅ לייטים 20℅ דתיים ממוצעים, או מה- 8℅ יר''ש במהלך כל חייהם.

אך מהצד השני עומדת לו האפשרות המפתה(?) לשלוח את הבן שלו למוסד חרדי וחשוך ללא לימודי ליבה וכו' אך שמה הבן שלו יהיה ככל הנראה מ98℅ יר''ש אך שרוף.

אלו האפשריות שעומדות לאברך שלנו לפני הפרק, את הבחירה תעשה אתה.
---
בנוגע לכך שהצגתי אותך כשונא חרדים,
מצטער אם ככה הצגתי אותך אך זה הרושם הראשוני (אולי אדם קרוב אצל עצמו? ;))

שאלה אחרונה למחשבה:

מה כל כך גרוע בבחור שנהייה שרוף מבחירה?
האם אין הרבה דרכים לעבוד את ה'?
(וגם אם יש האם הדרך החרדית היא אחת מהם? או שמא מהגונדא דשטן?)

המשך יום נעים,
מושיהו.
תמחלו לי שניכם אבל אני לא מבין על מה אתם מתווכחים?צקון לחש

גם אתה וגם @אניוהוא רוצים לעבוד את השם.

ושניכם מסכימים שאלו ואלו דברי אלו' חיים.

 

מה החילוק?

נראה לי שלא הבנת של"אני והוא" מפריע הקטע המסיונרי. אבל אם אצלכם אין את זה, אז אין...

ואין לכם על מה להתווכח, לא?!

העיקר זה עבודת השם

מסכים.מושיהו
אך אם אנחנו ממשיכים להתווכח סימן שיש טעות בהנחות שכתבת. ז''א:

1. הדרך החרדית היא לא נמצאת בדרכי עבודת ה'.
(את זה כבר העלתי בתור שאלה בתגובה האחרונה).

2. מושיהו הוא לא נאמן (/שקרן) והישיבה היא משרפה.

או שיש טעות בעצם השאלה שכתבת. ז''א:
3. ואנחנו פשוט אוהבים להתווכח.
אכן זה עיקר מה שמפריע.אניוהוא
מבחינתי אין ויכוח,

השאלה היא מציאותית.
יתכן שאני לא מכיר באמת כמו שכבר כתבתי, אבל כל מי שדיברתי איתו אמר שבתכלס' יוצאים משם חרדים.
אז זה לא משרפה קלאסית. אבל זו אותה מטרה.
אני מכיר ישיבה כזאת שגם ביקרתי בה והרוב שלומדים שם סרוגיםצקון לחש

והרוב שיוצאים משם כיפות שחורות עם חליפות.

אבל שני דברים יפים ראיתי שם מעבר לרמה הגבוהה של המידות והלימוד.

א. לא כולם משנים או משתנים, זה עניין אישי של הבחורים

וב. ממה שהכרתי שם אין דיבור של "נגד" ב"ה.

על דמגוגיה אני לא עונה.אניוהוא
ובד'כ אני גם לא עונה שכמתחילים לחלק ציונים לדברי אחרים
אבל אחרוג ממנהגי השני ואנסה להבין,
איך ההסבר שלך אומר שזה לא צביעות?
אדם שמתחפש רק כדי שילדים ילמדו במוסדות מסויימים זה עדיין צביעות ולא משנה איך תסביר.

ועוד הערה שנאמרת בלב כואב ממש. ואני לא מעוניין לפתוח על זה דיון.
על היר'ש של המוסדות האלה אפשר להתווכח ואולי אשתכנע שאתה צודק.
אבל מה שבד'כ לא לומדים במקומות האלה זה להיות קודם כל בן אדם.
אפשר לדחוף נשים בהסעה לחברון, ואפשר לצעוק בצהרים ולהפריע לשכנים, והדוגמאות רבות.
ממש כואב לי לראות את הדיון הזה משני הצדדיםצקון לחש

אני מכיר הרבה אברכים מכל הסוגים וגם הרבה תלמידי ישיבות.

ונכון שיש עקומים, בכל מקום, אבל הרוב קדושים ואנשים מתוקים!!

 

ואני מתכוון גם לנטיה של אנשים בציבור הדתי לאומי לפסול קווים אחרים בציבור הדתי לאומי (גוש/קו, מרכז/הר המור וכו')

לאנשים הטובים לא שמים לבמושיהו
כנראה יש לך עין טובה במיוחד.
דווקא יש לי עין ביקורתית מאוד אבל אני מסתכל על האמתצקון לחש

ב"ה רוב עם ישראל, כולל המסורתיים, אנשים קדושים ויקרים מאוד

אוקיי אז זה צביעות ו...?מושיהו
טוב לו לאדם הנ"ל שיקראו אותו בשם צבוע כל ימי חייו וגו'.

אז למעשה הבעיה שלך עם החרדים היא אחרת,
ז''א לאו דווקא ההשקפה החרדית.
אלא האנשים החרדים (או מקדים לזה החינוך החרדי הקלוקל).

אני מניח שכמו בכל מגזר יש בעלי מידות יותר ויש בעלי מידות פחות.
יש כאלו שאני מכיר שלא יפרעו לשכנים אם יבקשו, ויש כאלו שייתכן ולא יקשיבו לשכנים.

ב''ה שלדת"ל אין את הבעיות הללו.
בארסיות וציניות אני לא ממשיךאניוהוא
כל טוב


תוספת-
בד'כ כשאדם מגיב ככה זה כי אין לו באמת טענה.
נקודה למחשבה.
באדיבות ונחמדות אני שמחתי להתכתב איתךמושיהו
ובאמת לא הצלחתי להבין את הטענה של הצביעות..

בהנחה שאנחנו מסכים להנחות היסוד שהסיכוי שהתלמיד בישיבה קטנה החרדית יהיה בהסתברות של כ-80℅ יותר יר''ש מילד שיכנס לכור ההיתוך הממד"י. אז האם לא ראוי להיות צבוע וחכם, או שבאמת עדיף להישאר טיפש וטיפש. (ראוי היה לכתוב ישר וטיפש, אך אני לא חושב שראוי להיקרא איש ישר , אם אתה מסכן את הבן שלך כלכך, אצלי בכיתה כשליש יצאו בשאלה, ודיבור עם הורים לילדים שלומדים כיום בישיבות תיכוניות אחרות שייתכן שמעל לשליש בימנו כבר מורדים את הכיפה)

בנוגע לטענה על המשרפה זו טענה מציאותית, כל מי שרוצה יכול לבדוק ולהכריע, בשביל אחד זה אולי יקרא "משרפה" כי הרבנים חרדים, ולשני זה לא יקרא משרפה כי אין שיעורי השקפה.

בנוגע לטענה על המידות הרעות של החינוך החרדי, זה טענה הכללתית אני מכיר אנשים מצויינים וכן אני מכיר אנשים מצויינים פחות. לפי דעתי בכל מגזר קיימים כאלה וכאלו, עתה יכול שלא להסכים.

מבחינתי זה סיכום הדברים אם אתה חולק אתה מוזמן להעיר ולהגיב.

לילה טוב!



סלח לי אבל כנראה למדת במוסד לא משהו...אניוהוא
במחזור שלי מהתיכונית כולם דתיים.
במחזור מעלי יש 1-2 שפרקו.

ולא מדבר על הישיבה הגבוהה.
ב"ה, אני למדתי באחדמושיהו
מישיבות בנ"ע עם הציונים הכי גבוהים במחוז.

בכל מקרה, מעניין אותי לשמוע מה הבעיה עם אדם שבחר לחיות את חייו בדרך חיים חרדית?
ציונים זה לא הכל בחיים.אניוהוא
אם זה מעניין אותך תפתח שירשור נפרד
אם תדע לכבד אסכים לכתוב בו
אני מסכים שציונים זה לא הכל בחייםמושיהו
אני מניח שזה היה בשיקולים של אותו בחור לעיל.....

אתה תוכל לענות בקצרה ?
האם הישיבה תומכת בלימודי אמונה?אנונימי (4)אחרונה
והאם אתם משרפה?
ישיבת הסדר בסגנון מכינהSnoopy821

הי

 

מחפש לבן שלי ישיבת הסדר בסגנון קרוב יותר למכינה, פחות לימודי גמרא ושילוב של הכנה פיזית.

 

תודה

לא עולה לי מקום כזהפתית שלג

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

 

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

יש בברוכין "ישיבה קדם צבאית"ברגוע

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

עד כמה שידוע לי זה בדיוק להפךהסטורי
(גם לא מכיר מבפנים) מבחינת המסלול זה מכינה, מבחינת התוכן - ישיבה.
מנסה להבין מה בדיוק ולמההסטורי

ומה הוא רוצה?


אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)


כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

תגובהSnoopy821

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

ומה הוא מעדיף?הסטורי

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

 

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

 

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

 

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

 

תגובהSnoopy821

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

אז כדאי שיתייעץ עם הר"מ הנוכחי שלוהסטורי
בד"כ יש להם מושג.


ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.


אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

ממה שאני מכיר0IQ4U

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש בדבריך לא מעט אי דיוקים ואולי אפילו הוצאת שם רעהסטורי

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.


(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

מה שתגיד .0IQ4Uאחרונה

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

ביינישיםהרשפון הנודד

אשמח לדעת מה נותן לכם מוטיבציה ללימוד גמרא בישיבה?-בתוך אחד שקשה לו ממש ללמוד לימודי גמרא והלכה בגלל שזה מרגיש לי קצת מנותק ממני

היעדים הקבועים, האפשרות להעמיק, החברותאפתית שלגאחרונה
החייאה?טעמי🍫
בס"ד


אז מנסים להחיות את המקום?

יופיטעמי🍫
בהצלחה לנו✨️
איפה אתה לומד?שמיניסט באמ"ש
באזור ירושליםטעמי🍫

מעדיף לא לפרט

 

אתה?

גם באיזורשמיניסט באמ"ש
לא מפרט
גם באזוראיגנוטוס פברלאחרונה

לא מפרט

למה לא?פתית שלג

רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..

יש כזה, אני יודע איך מתקינים לטלפוןשמיניסט באמ"ש
אגב, איפה אתה לומד?שמיניסט באמ"ש
זה נראה פורום מענייןמקפיצים נטושים

אולי נחייה אותו?

אני בעדשלג דאשתקד
יאללה לעבודה, תעלה דברים מעניינים ונגיב לך
אני במשבר. עמוק.מקפיצים נטושים

יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.

איך יוצאים מזה?

לפי ההקפצות שלךשלג דאשתקד

נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.

אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.

אני כאן

לאלא סד"ב לא הייתי פהמקפיצים נטושים
בלאגן, צריך לחשוב..מקפיצים נטושים

תחילת גיטין.

תקנת בפנובפ"נ,

מה קורה אם לא קויימה?

סחתן עליך!שלג דאשתקד

זה מסובך אחי,

לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).

לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.

הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).

לכבודך פתחתי את הגמרא בפנים שלג דאשתקד

מתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...

אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.


ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".

וואו, רצינימקפיצים נטושים

מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;

לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
 

לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!

לא נראה לי שחכמים כזה סבבהשלג דאשתקד

הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.

מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?


(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )

אשריך אתהשלג דאשתקד
יאללה תשתף מחר בחידושי סדר בוקר!!
אח... היה שיעור, עם המון חידושיםמקפיצים נטושים

אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,

 

לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!

תקשיב נשמה טהורהשלג דאשתקדאחרונה

מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!

יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.

נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???

עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!

אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...

תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!

ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)

חברים, אני בסגנון של ישיבות ברמה משכלית מאוד גבוההיונתןzxcv
עבר עריכה על ידי שדמות בחולות בתאריך כ' בשבט תשפ"ה 11:58

אני בן 25 מחפש עכשין ישיבה ברמה גבוהה כמו שיח יצחק באפרת למי שמכיר, 

כרגע מחפש באזור הצפון.

מבקש לא להכנס לדיונים על ישיבות ומה טוב ומה פחות 

אלא לגופו של עניין אם משהו יכול לעזור לי 

תודה רבה לכולם

למנהל היקר שמחק את התגובה שליפשוט אני..

היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך

..קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ב בשבט תשפ"ה 16:38

..

אתה מחפש ישיבה בסגנון של שיח?קעלעברימבאר
אם הדגש העיקרי הוא על הרמה ההשכלתית הגבוההקעלעברימבאר

אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).

במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.

אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו

יש לך עוד פרטים על מעלה גלבוע?יונתןzxcv

וכן מחנים

לא יודע עוד. אפשר לבדוק באתר שלהם. אני יכול לשאולקעלעברימבאר

מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב

או שיש כאן מישהו שמכיר את ישיבת מחנים טוב?קעלעברימבאר

או מעלה גלבוע?

בסגנון שיח יצחק יש את מעלה גלבועפתית שלג
מעלה גלבוע הם בסגנון הרב שגר?קעלעברימבאר
נשמע לי שכןפתית שלג

אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..

אגב ברוח השכלתית רוחנית ויותר שמרניתפתית שלג

יש את ישיבת ראש פינה

בית מדרש ראש פינה 

דוד שלי שם, כדאי לךימח שם עראפת
הצלחת לברר על ישיבה?קעלעברימבאר
מגדל העמקyys

ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!

למה אתה מתכוון רמה משכלית גבוהה?קעלעברימבאראחרונה

אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים

ויתוראנונימי404

מישהו יודע אם אני חותם ויתור ואני באמצע מיונים (ספציפית עתודה) אז יגייסו אותי ישר או שהצבא נותן להמשיך להתמיין?

לימוד בשפת אמתפלוני אלמונ

מי שבקיא יודע בכתבי בעל ה"שפת אמת" על התורה והמועדים(ואולי גם בספרים אחרים) ויכול להמליץ על בין 3-4 קטעים יסודיים וחשובים בלימוד תורתו לכבוד יום פטירתו ב-ה בשבט אשמח שישלח בהודעת וואטסאפ(ואם אין אז סמס) למספר 050-220-3441

רלוונטי עד ראש חודש שבט תשפ"ה, תודה מראש

דיכאוןאנונימי404
אני שנה א ואני ממש לא מתחבר להסדר, זה עושה לי דיכאון... מה לעשות? אם אני חותם וויתור ישר מגייסים לצבא?
אם זה עושה לך רע, כדאי לעבורארץ השוקולד
אולי לצבא ואולי לישיבה אחרת, תלוי מה עושה לך רע.


אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.

^^פתית שלג

ואולי למכינה

כדאי להתייעץ עם דמות בעולם האמיתי ..אגוז16
בהצלחה
דרוש כובד ראשנקדימון

ההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.


כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:

1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.


2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.


3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.

אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.


ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.


בהצלחה רבה!

^^^ אם כי ההחלטה בסוף שלךארץ השוקולד
תתייעץ עם דמויות שמכירות אותך ואת המקומות אבל ההחלטה שלך
תמיד ההחלטה בסוף היא של האדםנקדימון
אבל מכיוון שמדובר בהחלטה שיכולה להיות בלתי הפיכה ויש לה משמעויות לשנים קדימה אז כדאי לעשות את זה בחוכמה, בשיקול דעת, ועד כמה שאפשר מתוך יישוב הדעת.
מסכיםארץ השוקולדאחרונה

אולי יעניין אותך