השאלה היא למה אוהבים את הספר הזה.

אם בגלל הכשפים, אז זה באמת עובר עם הגיל... אבל אם בגלל החוכמה הגדולה שיש בו, אז זה לא עובר - זה רק מתחזק.

בס"ד.

ספר מלא רעיונות נצרותיים מגעילים. מוסר נוצרי מעוות.

מבחינה רגשית? גם לא משהו. יש איזה קטע בספר הרביעי שרון והארי מחפשים בנות זוג לנשף. ברגע האחרון רון נזכר: הרמיוני- את בת!". איזה קטע מטומטם. הוא באמת שכח שהיא בת?! רק אדם שלא מבין כלום בפסיכולוגיה, יכול לכתוב משהו בסגנון...

ויש גם בעיות ספרותיות... סתירות וכו'. אנשים שמופיעים פעמיים וכו'...

וגם הפיוטיות של הספר לא תואמת. בחלק מהספרים היא מאריכה מאוד, ובחלק מתקתקת עיניינים...

אבל למרות הכל, קראתי את בספרים בערך 10 פעם..

ולא רק בשרשור זה.

אני מבינה שקראת פעם ופעמים, אבל למה לקרוא ספר שלדעתך הוא דפוק 10 פעמים?

ואוסנת, אני חושבת שהסופרת לא ממש עסקה בזמן כתיבת הספר בניסיון להעשיר את העולם ולהחכימו, אלא בניסיון להרוויח כסף, כך שלעניות דעתי אין בספר זה חוכמה רבה.

בס"ד.

קראתי. את מסכימה היום כם כל מה שעשית בעבר? א"כ, אני מעריך. אם לא- אני גם...

ול"בת שמש". זה לא נכון. אפילו לא תאורתית. גם מי שנמצא עם בת כל היום- יודע בדיוק שהיא בת. תשאלי כל חילוני...

ו...תודה על המחמאות. אני מבין שאת עוקבת אחרי כל התגובות שלי

בס"ד.

לא נראלי שדיון כזה קשור לפורום פה. אבל תכל'ס- אני רוצה לראות בת שתרים את היד ותגיד לי שהיא לא רואה את אחיה בתור "בן"... יש פתיחות יותר, יש פחות "מתח" וכו'. אבל זה קיים!

א. בהארי פוטר יש גם הרבה מוסר יהודי. ג'יי קיי לא בדיוק נוצריה, אז היא מערבבת הרבה דברים - כראות עיניה. קח לדוגמא את ההורקרוקסים - זה מאוד דומה לעקרונות יהודיים.

ב. אני חושבת שאתה צודק שאין מקום כאן לדיונים כאלה - אבל אני חייבת לומר, שיש גיל מסוים שבו מתחילים לחשוב בצורה מסוימת, וג'יי קיי אולי קצת מאחרת אותו אצל רון. זאת גם הבעיה שלו, כפי שרואים בביקורת של הרמיוני (אני לא מעריצה של הארי פוטר, אבל בדיוק אתמול קראתי את הספר הזה בדיוק...).

ג. אל תזלזלו בסופרת. לדעתי היא כן ניסתה ליצור ספר חכם. או שהיא כמו ביני"ש שכותב ספר בלי להכניס מסרים, כביכול...

ד. סתירות פנימיות? כ"כ קשה למצוא אותן, והן כ"כ מעטות... שלא בגלל זה פוסלים סדרה של 7 ספרים עקביים. מילא אם כל הבעיות היו רק בספר אחד.

ה. יש לה ספרים טובים יותר, ויש טובים פחות. אני אישית מתחברת לראשון, שני, שלישי. אח"כ החוכמה קצת מתמסמסת, והספרים יותר הרפתקאניים...

אוסנת: ג'יי קיי רולינג וביני"ש- אחלה השוואה...

אני חושבת שהשלושה הראשונים הם באמת הכי טובים, אבל גם בשישי-שביעי, כשהכל מתברר, יש הרבה יציאות חכמות.

אני אישית אוהבת ספרים שדורשים ממני לחשוב, ולפעמים הארי פוטר הוא כזה. מאוד אהבתי שבספרים היא שומרת על זה שהקורא יגלה הכל יחד עם הארי- ולא ידע קודם. רק חבל שבפרק השני של הספר השישי זה כבר לא ככה..

למי שלא שם לב- זה לגמרי מקביל לשואה. ואני, בגלל שכשקראתי את הספרים זה היה בדיוק בתקופת הגירוש- גם הרגשתי קצת שהספר החמישי זה די מה שהציבור שלנו הרגיש. השוואה קצת מוזרה, אבל כן..

בס"ד.

כבר כתבתי במקום אחר שיש שם גם הרבה עקרונות שמופיעים גם בקבלה. אבל זה זלג מהקבלה לנצרות ומהנצרות להארי פוטר. אגב, היא בעצמה כתבה באחד הראיונות שלה שהיא מתבססת על סיפורי עם נוצרים עתיקים ואגדות שונות.

מה שהציבור שלנו הרגיש? כל אחד אוהב להרגיש שהוא הבודד והצודק. היא "קונה" את הרגש הזה שקיים אצל כולם...

אבל שוב. גם אני (בזמנו) שכשקראתי, נהנתי...

מצד שני, רולינג גם אמרה שהיא כופרת ברעיונות הנוצריים.

יש גם ספר שמפרש קצת מהרעיונות שלה - ויש שם כמה רעיונות מהגמרא.

אני מציעה לבדוק האם באמת רולינג היתה פעם ביני"ש ;) .

אין ספק שהיא השכילה לכתוב באופן שיגרום לאנשים לחוש הזדהות אם לפחות אחת מהדמויות.

אני מעריכה את הסופרת על היכולת לכתוב ספר שצבר כ"כ הרבה אהדה.

למרות שאני חייבת לציין שהיום הרמה הספרותית לא כ"כ גבוהה (ואני מתכוונת לספרות ילדים ונוער חדשה), כך שהמשימה לא קשה כמו בעבר.

ואוסנת, הסתירות בולטות.

אני לא מחפשת טעויות, אני פשוט שמה לב.

לא מומלץ סתם כך...

כדאי לקרוא לפני שמפנים את הילדים - על מנת לעזור ולא חלילה הפוך.

המכוערים של דניאל - משפחה חד הורית, בעיות של ביטחון עצמי וזהות. (לא כ"כ לדתיים, אלה אם אין משהו יותר טוב)

קשה להרוג קקטוס - התמודדות עם אם לא מתפקדת (מחלת נפש)

מה שהיה תיק סגור - פשיעה בגיל צעיר, בני טובים...

זה ככה בשליפה מהזיכרון, בהזדמנות - אחפש עוד

ילדים מספרים על עצמם  סידרה של הסופר חיים ולדר- עוסק בהתנהגויות חברתיות, והתמודדות עם קשיים, לילדים יותר צעירים , אך גם לנוער שלא גדל בהכוונה בסיסית...

אנשים מספרים על עצמם - של חיים ולדר, יש שם כמה סיפורים שיכולים להתאים לנוער בסיכון , אבל ממש צריך לקרוא כדי להפנות את האדם המתאים לסיפור המתאים.

יש את - אל עצמי - סיפורו של ילד עזוב - (הזנחה הורית, אומנה)

המשך הסידרה - מכתבים לבתיה - נערה בסיכון.

ועוד ספרים בהמשך הסידרה - שלא זכור לי אם הם כ"כ מתאימים...

בס"ד.

וההמשך ודאי שלא. "פרופיל 97" ודומיו לא צנועים בעליל...

גם המכוערים של דניאל..

אבל מדובר על ילדים בסיכון - שלפעמים עברו דברים דומים או יותר גרוע, והם צריכים ספר שיוכלו להזדהות ולדבר עליו - וכך בעצם אפשר לעזור להם לפתוח ולהתמודד עם מציאות החיים שלהם...

כתבתי בהתחלה שלא מומלץ סתם, גם קשה להרוג קקטוס - אמנם אין בעיות צניעות, אבל לא מומלץ סתם...

בס"ד.

יש גם את "האח הגדול" (הספר...),

ויש ספרים עם מסרים עקיפים. כמו "אהבה בפרדסים" שזה סיפור על אחד מהל"ה אבל יש בו גם התממודדות עם הנקודות האלה. וכן "שחר" של אסתר שטרייט ורצל.

בחיים לא שמעתי עליו.

הוא שווה קריאה גם סתם כך? או שהוא מתאים רק לילדי פנימיה בסיכון?

מה רע בו?

אולי אני לא זוכר אבל נראלי שהוא בסדר גמור

בס"ד.

א. הספר האח הגדול לא כ"כ זכור לי, קראתי אותו לפני לפחות 8 שנים, אולי יותר. הוא מספר על יתום שיש לו כל מיני בעיות, ומישהו גדול חצי "מאמץ" אותו, והוא כאילו "אח גדול" שלו... בכל מקרה, אני לא יכול לחוות דעה מבחינת רמה וצניעות וכו'.

ב. שחר הוא רומן. מה שאומר שהוא רומן...

בס"ד.

באותה בגרות מעצבנת בלשון.

מה שכתבת ידוע, אבל גם אתה הבנת לבד שכשכתבתי "רומן" התכוונתי לסיפור אהבה... תכל'ס שחר הוא כזה.

מהגדרתו כרומן.

כך שאם לא ההיתי מכירה את זה, לא ההיתי מבינה למה התכוונת.

עדיף לדייק בהגדרות.

ו"אהבה בפרדסים"- זה על אחד מהלח"י, לא מהל"ה... זה גם לא הכי מתאים, אבל לא כזה נורא.

"שלי - הצב ההיפראקטיבי" - ואין שם שום בעיה של צניעות.

זה ממש ספר טיפולי ויש חוברת מצורפת של "מדריך להורה/מורה.

הספר עצמו נראה כמו כל ספר ילדים רגיל , הרבה תמונות ומעט מילים.

זה של הוצאת יסוד - ויש להם דברים נוספים (למשל לגמגום ועוד...)

קישור להוצאה:

http://www.yesod.co.il/article_page.asp?id=31&scid=19

בס"ד.

אז התכוונתי לספר אחר. שהוא על מישהו מהל"ה, אני אזכר ואכתוב בל"נ...

למצוא את הטוב בכל מצב...

אולי...

קראתי אותו לפני כמה שנים, ואני לא זוכרת ממש פרטים עליו, רק זכור לי שאהבתי ומשום מה הוא עלה לי כמתאים לכאן...

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.