השאלה היא למה אוהבים את הספר הזה.

אם בגלל הכשפים, אז זה באמת עובר עם הגיל... אבל אם בגלל החוכמה הגדולה שיש בו, אז זה לא עובר - זה רק מתחזק.

בס"ד.

ספר מלא רעיונות נצרותיים מגעילים. מוסר נוצרי מעוות.

מבחינה רגשית? גם לא משהו. יש איזה קטע בספר הרביעי שרון והארי מחפשים בנות זוג לנשף. ברגע האחרון רון נזכר: הרמיוני- את בת!". איזה קטע מטומטם. הוא באמת שכח שהיא בת?! רק אדם שלא מבין כלום בפסיכולוגיה, יכול לכתוב משהו בסגנון...

ויש גם בעיות ספרותיות... סתירות וכו'. אנשים שמופיעים פעמיים וכו'...

וגם הפיוטיות של הספר לא תואמת. בחלק מהספרים היא מאריכה מאוד, ובחלק מתקתקת עיניינים...

אבל למרות הכל, קראתי את בספרים בערך 10 פעם..

ולא רק בשרשור זה.

אני מבינה שקראת פעם ופעמים, אבל למה לקרוא ספר שלדעתך הוא דפוק 10 פעמים?

ואוסנת, אני חושבת שהסופרת לא ממש עסקה בזמן כתיבת הספר בניסיון להעשיר את העולם ולהחכימו, אלא בניסיון להרוויח כסף, כך שלעניות דעתי אין בספר זה חוכמה רבה.

בס"ד.

קראתי. את מסכימה היום כם כל מה שעשית בעבר? א"כ, אני מעריך. אם לא- אני גם...

ול"בת שמש". זה לא נכון. אפילו לא תאורתית. גם מי שנמצא עם בת כל היום- יודע בדיוק שהיא בת. תשאלי כל חילוני...

ו...תודה על המחמאות. אני מבין שאת עוקבת אחרי כל התגובות שלי

בס"ד.

לא נראלי שדיון כזה קשור לפורום פה. אבל תכל'ס- אני רוצה לראות בת שתרים את היד ותגיד לי שהיא לא רואה את אחיה בתור "בן"... יש פתיחות יותר, יש פחות "מתח" וכו'. אבל זה קיים!

א. בהארי פוטר יש גם הרבה מוסר יהודי. ג'יי קיי לא בדיוק נוצריה, אז היא מערבבת הרבה דברים - כראות עיניה. קח לדוגמא את ההורקרוקסים - זה מאוד דומה לעקרונות יהודיים.

ב. אני חושבת שאתה צודק שאין מקום כאן לדיונים כאלה - אבל אני חייבת לומר, שיש גיל מסוים שבו מתחילים לחשוב בצורה מסוימת, וג'יי קיי אולי קצת מאחרת אותו אצל רון. זאת גם הבעיה שלו, כפי שרואים בביקורת של הרמיוני (אני לא מעריצה של הארי פוטר, אבל בדיוק אתמול קראתי את הספר הזה בדיוק...).

ג. אל תזלזלו בסופרת. לדעתי היא כן ניסתה ליצור ספר חכם. או שהיא כמו ביני"ש שכותב ספר בלי להכניס מסרים, כביכול...

ד. סתירות פנימיות? כ"כ קשה למצוא אותן, והן כ"כ מעטות... שלא בגלל זה פוסלים סדרה של 7 ספרים עקביים. מילא אם כל הבעיות היו רק בספר אחד.

ה. יש לה ספרים טובים יותר, ויש טובים פחות. אני אישית מתחברת לראשון, שני, שלישי. אח"כ החוכמה קצת מתמסמסת, והספרים יותר הרפתקאניים...

אוסנת: ג'יי קיי רולינג וביני"ש- אחלה השוואה...

אני חושבת שהשלושה הראשונים הם באמת הכי טובים, אבל גם בשישי-שביעי, כשהכל מתברר, יש הרבה יציאות חכמות.

אני אישית אוהבת ספרים שדורשים ממני לחשוב, ולפעמים הארי פוטר הוא כזה. מאוד אהבתי שבספרים היא שומרת על זה שהקורא יגלה הכל יחד עם הארי- ולא ידע קודם. רק חבל שבפרק השני של הספר השישי זה כבר לא ככה..

למי שלא שם לב- זה לגמרי מקביל לשואה. ואני, בגלל שכשקראתי את הספרים זה היה בדיוק בתקופת הגירוש- גם הרגשתי קצת שהספר החמישי זה די מה שהציבור שלנו הרגיש. השוואה קצת מוזרה, אבל כן..

בס"ד.

כבר כתבתי במקום אחר שיש שם גם הרבה עקרונות שמופיעים גם בקבלה. אבל זה זלג מהקבלה לנצרות ומהנצרות להארי פוטר. אגב, היא בעצמה כתבה באחד הראיונות שלה שהיא מתבססת על סיפורי עם נוצרים עתיקים ואגדות שונות.

מה שהציבור שלנו הרגיש? כל אחד אוהב להרגיש שהוא הבודד והצודק. היא "קונה" את הרגש הזה שקיים אצל כולם...

אבל שוב. גם אני (בזמנו) שכשקראתי, נהנתי...

מצד שני, רולינג גם אמרה שהיא כופרת ברעיונות הנוצריים.

יש גם ספר שמפרש קצת מהרעיונות שלה - ויש שם כמה רעיונות מהגמרא.

אני מציעה לבדוק האם באמת רולינג היתה פעם ביני"ש ;) .

אין ספק שהיא השכילה לכתוב באופן שיגרום לאנשים לחוש הזדהות אם לפחות אחת מהדמויות.

אני מעריכה את הסופרת על היכולת לכתוב ספר שצבר כ"כ הרבה אהדה.

למרות שאני חייבת לציין שהיום הרמה הספרותית לא כ"כ גבוהה (ואני מתכוונת לספרות ילדים ונוער חדשה), כך שהמשימה לא קשה כמו בעבר.

ואוסנת, הסתירות בולטות.

אני לא מחפשת טעויות, אני פשוט שמה לב.

לא מומלץ סתם כך...

כדאי לקרוא לפני שמפנים את הילדים - על מנת לעזור ולא חלילה הפוך.

המכוערים של דניאל - משפחה חד הורית, בעיות של ביטחון עצמי וזהות. (לא כ"כ לדתיים, אלה אם אין משהו יותר טוב)

קשה להרוג קקטוס - התמודדות עם אם לא מתפקדת (מחלת נפש)

מה שהיה תיק סגור - פשיעה בגיל צעיר, בני טובים...

זה ככה בשליפה מהזיכרון, בהזדמנות - אחפש עוד

ילדים מספרים על עצמם  סידרה של הסופר חיים ולדר- עוסק בהתנהגויות חברתיות, והתמודדות עם קשיים, לילדים יותר צעירים , אך גם לנוער שלא גדל בהכוונה בסיסית...

אנשים מספרים על עצמם - של חיים ולדר, יש שם כמה סיפורים שיכולים להתאים לנוער בסיכון , אבל ממש צריך לקרוא כדי להפנות את האדם המתאים לסיפור המתאים.

יש את - אל עצמי - סיפורו של ילד עזוב - (הזנחה הורית, אומנה)

המשך הסידרה - מכתבים לבתיה - נערה בסיכון.

ועוד ספרים בהמשך הסידרה - שלא זכור לי אם הם כ"כ מתאימים...

בס"ד.

וההמשך ודאי שלא. "פרופיל 97" ודומיו לא צנועים בעליל...

גם המכוערים של דניאל..

אבל מדובר על ילדים בסיכון - שלפעמים עברו דברים דומים או יותר גרוע, והם צריכים ספר שיוכלו להזדהות ולדבר עליו - וכך בעצם אפשר לעזור להם לפתוח ולהתמודד עם מציאות החיים שלהם...

כתבתי בהתחלה שלא מומלץ סתם, גם קשה להרוג קקטוס - אמנם אין בעיות צניעות, אבל לא מומלץ סתם...

בס"ד.

יש גם את "האח הגדול" (הספר...),

ויש ספרים עם מסרים עקיפים. כמו "אהבה בפרדסים" שזה סיפור על אחד מהל"ה אבל יש בו גם התממודדות עם הנקודות האלה. וכן "שחר" של אסתר שטרייט ורצל.

בחיים לא שמעתי עליו.

הוא שווה קריאה גם סתם כך? או שהוא מתאים רק לילדי פנימיה בסיכון?

מה רע בו?

אולי אני לא זוכר אבל נראלי שהוא בסדר גמור

בס"ד.

א. הספר האח הגדול לא כ"כ זכור לי, קראתי אותו לפני לפחות 8 שנים, אולי יותר. הוא מספר על יתום שיש לו כל מיני בעיות, ומישהו גדול חצי "מאמץ" אותו, והוא כאילו "אח גדול" שלו... בכל מקרה, אני לא יכול לחוות דעה מבחינת רמה וצניעות וכו'.

ב. שחר הוא רומן. מה שאומר שהוא רומן...

בס"ד.

באותה בגרות מעצבנת בלשון.

מה שכתבת ידוע, אבל גם אתה הבנת לבד שכשכתבתי "רומן" התכוונתי לסיפור אהבה... תכל'ס שחר הוא כזה.

מהגדרתו כרומן.

כך שאם לא ההיתי מכירה את זה, לא ההיתי מבינה למה התכוונת.

עדיף לדייק בהגדרות.

ו"אהבה בפרדסים"- זה על אחד מהלח"י, לא מהל"ה... זה גם לא הכי מתאים, אבל לא כזה נורא.

"שלי - הצב ההיפראקטיבי" - ואין שם שום בעיה של צניעות.

זה ממש ספר טיפולי ויש חוברת מצורפת של "מדריך להורה/מורה.

הספר עצמו נראה כמו כל ספר ילדים רגיל , הרבה תמונות ומעט מילים.

זה של הוצאת יסוד - ויש להם דברים נוספים (למשל לגמגום ועוד...)

קישור להוצאה:

http://www.yesod.co.il/article_page.asp?id=31&scid=19

בס"ד.

אז התכוונתי לספר אחר. שהוא על מישהו מהל"ה, אני אזכר ואכתוב בל"נ...

למצוא את הטוב בכל מצב...

אולי...

קראתי אותו לפני כמה שנים, ואני לא זוכרת ממש פרטים עליו, רק זכור לי שאהבתי ומשום מה הוא עלה לי כמתאים לכאן...

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!