כתב שלכעוס זה כמו לעבוד ע"ז- אז אני ממש נלחצתי, וניסיתי לעבוד על זה.

אז מה שעזר לי זה:

א. כשאני מתחילה לכעוס אז לעצור רגע ולהסתכל על הסיטואציה מהמבט של מי שמולי.

ב. ואם אני לא מצליחה להשתלט על זה אז פשוט ללכת הצידה, לעצור את הוויכוח, להתעלם ממי שסביבי להירגע, ואז אם זה באמת מפריעה לי מה שקרה- ואני מרגישה שזה מפריע לי, וזה לא עוד מריבה מטופשת, אז ללכת אחרי כמה שעות (לא מיד) ולדבר על זה עם מי שצריך. כשאני רגוע ויודעת כבר מה אני רוצה לומר!!!!!!!!!

לא עוזרים בגרוש..

אדם עצבני לא חושב בכלל על אמונה, מצידו עכשיו הוא כופר...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....