היא אמרה שהיא לא חושבת כמעט בכלל.
שהיא צריכה שישאלו בשבילה.
ואז הגלגלים מתחילים לנוע.
לפעמים.
ואז אני אמרתי כמה שאני חושבת הרבה מדיי.
דיברתי על הרעש שבראש שלי.
שלפעמים אני כל כך רוצה להשתיק.
שלפעמים מאיים לפוצץ לי גם את הראש וגם את הלב.
ועל זה שלפעמים אפילו אני מרגישה מהראש.
גיחכנו ביחד שהמחשבות שלי צריכות תשלום על שעות נוספות ושהן שוקלות לצאת לפנסיה מוקדמות.
ואז חזרנו לרצינות.
ודיברנו על איזון.
על דקויות.
על בריאות.
על מי שאנחנו רוצות להיות ואנחנו עדיין לא,
וכנראה גם לא נהיה.
ורצינו.
כמה שרצינו.
ביחד היה לנו יותר כוח.
ורצינו לרצות.
ואהבנו.
אהבנו את הרגע.
אהבנו זו את זו.
אהבנו ביחד.
אהבנו לחוד.
אהבנו להרגיש.
אהבנו לרצות.
אהבנו לאהוב.
ולרגע -
היה לנו טוב.