עצוב 19 שנה שנראים מבוזבזים מעט.

איך שלא נוצלו שנות גיל ההתבגרות שעליהם בונים את החיים. משם אדם יוצא לעולם ומקים בית ומתפרנס וכו'...

אבל אכן אפשר להסתכל קדימה. איזה דבר אפשר להתחיל להספיק עד גיל 20, 20 וחצי.

ומשם ההתקדמות תהיה בצורה של להסתכל לחיים בעינים בתוכם. בתקווה להשאר צעיר מבפנים. לשמור על עצמיות חפשית. לעשות מה שנראה לי אמת בשנים אלו.

בעצם- עכשיו. להסתכל על עכשיו כהמשך של חיים חירותיים עם עצמיות חופשית ושמורה. לעשות את האמת בתוך כל מה שצריך והוא פשוט לכולם, כמו שצריך לאכול. זה פשוט. אבל לקרוא תהילים כל יום. ולהתקדם בעבודת ה' זה משהו מעבר לצורך גופי. זה צורך של אמת. כל אחד מה שהוא מבין שהוא צריך.

לזה, אני חושב, דרושה התבוננות בהתקדמות בחיים. כל יום חצי שעה של לראות במה להתקדם. איך והאם עומדים במטרות. כך יתיעלו להם 100 וחצי שנות חיים. בעצם- בלי לספור. להביט קדימה לשנות חיים מלאות בהתקדמות מלאות בעשייה. באקטיביות. בשמחה.

חיים של חילוץ עצמות. (אגב- חודש טוב.  שבת מחר חודש...)

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.