איזה גועל. פשוט דוחה אותי.
די תעזוב. שחרר. שחרר.
למה אתה לא מבין רמזים? למהה??
אני לא אוהבת להיות רעה. לא משאירים לי ברירה בעולם הזה.
השאלה איזה סוג של רעה אתה מעדיף שאני אהיה?
אולי פשוט להיות ישירה ולגמור עם העסק? ואז להישאר בפדיחה לכל החיים-לא.
להשאיר את זה ככה לא אופציה בכלל. תבין כבר. תבין.
כבר עשרה חודשים. חלאס. הבנו ת'קטע. זה לא ישתנה. פשוט לא.
מי יודע ואולי זה באמת עניין של שנים, אבל זה לא משנה בכלל.
אני מרגישה עם זה לא נוח אז די. די די די.
אתמול רציתי להרביץ לך. ברמה שפחדתי שאני אעשה את זה.
הרגשתי שעוד דקה אני נותנת לך אגרוף.
ובתגובה אתה מתקרב. פחדתי שאני פשוט אתחיל לצרוח עליך מול כולם.
אולי אגרופים יעשו ת'עבודה.