אבל אני לא רוצה, אני לא רוצה שאנשים ידעו עלי הרבה דברים.. באלי להישאר סגורה- שכולם חושבים שאני באמת באמת פתוחה ומספרת לכולם הכל..רבל באמת זה לא ככה ואני רוצה שזה ישאר ככה.. שאף אחד לא יודע מה באמת בראש שלי, מה אני חושבת, על מי אני כועסת, למה אני כועסת, למה אני עצובה, כמה דברים עברתי- לא קשים ברוך ה'!! אבל לא דברים.. הרבה מעברים.. חברות כל שנתיים חדשות.. להכיר כל פעם סביבה חדשה.. להתרגל כל פעם למשהו אחר..
לאנשים לא באמת אכפת מאף אחד! כל אחד אגואיסט שחושב רק כל עצמו! איפה האחדות של עמישראל? איפהה? אנחנו עם מטורףף! למה כל אחד שקוע כלכך בעצמו? ( ברור לי שלא כולם אבל הרוב..)
באלי חופש! לטייל, עם עצמי.. במילא חברות שלי לא זורמות בקטע של טיולים איתי.. ( פעם אחת לקחתי אותן לעין ליאור.. מאז לא הולכים איתן יותר רחוק מהעיר..) אני רוצה חופש, לחשוב.. אבל בנתיים אני חייבת להשתחרר מהשגרה שיש.. לעשות משהו לא רגיל.. ופורים זה לא כזה משחרר.. אולי עוד מעט אני יחושב אחרת וזה כן ישחרר אותי..
יואאווו למה אני כלכך סגורה??? למה אני לא מסוגלת לשפוך אפילו על בן אדם אחד מה אני באמת מרגישה.. מה אני חושבת.. מה אני רוצה באמת.. דייי טעטע!!! אני רוצה קדוששהההה!!! אני רוצה שהכל יהיה טוובבב יותר יודעת שהכל טוב אבל אני לא רואה אתזה ואני רוצה לראות אתזה!!
ה' תודה על הכלללל!!!