שלום! רציתי להתייעץ עם אימהות.
אני צריכה לגמול את הבכור שלי בן השנתיים ו4 גם מטיטול וגם ממוצץ.
את המוצץ הוא לוקח כשהוא עייף או בוכה או סתם רוצה חיבוק ומוצץ יחד
.
האמת שלא קיבלתי הדרכה איך עושים את זה. בטיפת חלב בד"כ אין כ"כ זמן...
יש לי ספר "הלוחשת לתינוקות" השני שמדבר גם על הגיל הזה.
הייתן ממליצות עליו כספר הדרכה? על מה הייתן ממליצות?
תודה!
לא ממליצים לגמול ילד מטיטול ביחד עם גמילה ממוצץ...
תקופת הגמילה היא תקופה לפעמים לא קלה בשביל הילד, ומוצץ יכול להרגיע...
אני אישית קראתי הרבה באינטרנט יש הרבה מאמרים וטיפים טובים לגמילה וגם לזהות אם הילד מוכן בכלל לגמילה..
1. אני לפני הגמילה עשיתי הכנה לבת שלי לפני: דיברתי אתה על הנושא, הסברתי לה מה זה שירותים, מה זה קטנים וגדולים, ממליצה מאוד על הספר הישן והטוב "סיר הסירים" מאוד מוחשי! ילדים צריכים הכנה מוחשית לפני..
2. להתייעץ עם המטפלת במעון.
3. עדיף לגמול בזמן חופש ( חופשת פסח...גם פחות קר...)
4. להוריד כמה ימים לפני רק אחרי צהריים, והעיקר להבין שאי אפשר לצפות מילד שתוך יום לא יפספס
בהתחלה יש הרבה פספוסים, לא לכעוס , צריך הרבה סבלנות, פשוט להגיד "פעם הבאה ננסה בשירותים" שמבינים שבהתחלה הם מפספסים לא יוצאים מתוסכלים...
5. זה נוח בהתחלה רק לשים מכנסיים בלי תחתונים מתחת...
ב"הצלחה!
עם ילד ראשון הכל חדש.
וכתבת אני צריכה לגמול-נראה לי שזה לא הגישה הנכונה.
מי אמר?טיפת חלב?
לחכות לבשלות שלו
בהתאם לבשלות שלו. מצד שני בתשרי הוא יהיה בן 3 בע"ה, וכבר בגן עירייה.
שם הודיעו לי שהוא צריך לבוא כבר גמול לפחות מטיטול. אחרת אחרי החגים הן יקראו לי להחליף לו בגן
.
אז נכון, אני רוצה לגמול בהתאם לקצב שלו, מצד שני לא להתחיל שבוע לפני הגן. אז חשבתי להתחיל כמה חודשים קודם.
עכשיו אני "אוספת מידע". גם לי לפני פסח לחוץ וגם קר עדיין.
אגב ההנחיה להביא ילד גמול לגן היא של משרד החינוך. כשנרשמתי לגן כתבו לי על זה מכתב.
ואל תקפצו עליי.
אצלי זה עבד מעולה!!
מה שכן- לעשות לו הכנה כמה חודשים לפני שאני מתכננת לגמול.
מה זה הכנה?
לדבר איתו ע"ז הרבה.
אתה כבר גדול וילד גדול עושה בשירותים כמו כולם...
לילד גדול אין מוצץ. רק לתינוקי הקטן..
ועוד ועוד
יש לי ילדה שבגיל 2 וקצת- ביקשה כבר להורדי טיטול וב"ה הגמילה שלה היתה מעולה!
ויש לי ילד שרק בגיל 3 הוריד את הטיטול.
מוצץ גמלנו בסביבות גיל 3 וקצת.
וגם אצלי הם לקחו מוצץ רק בשינה או כשהיו עייפים. לא כל היום!
(לא כדאי לגמול אותם בבת אחת גם ממוצץ וגם מטיטול...)
בהצלחה רבה!
שנתיים וארבע יכול להיות בדיוק בזמן בשביל חלק
וקצת מוקדם מידי בשביל אחרים
את צריכה לראות שהוא באמת בשל לזה ויודע ומבין את משמעות העניין
ויודע לקחת אחריות.
ממליצה לא להתחיל עכשיו כשעדיין קצת קר בחוץ, אלא לחכות לאחרי פסח.
ובאופן כללי, כמו שאמרו מעלי, לא לגמול מ2 דברים יחד
זה קשה מידי לילד
הוא חוזר אחרי: "להחיף טיטוי" (להחליף טיטול) והוא יודע מתי צריך להחליף. נראה לי באמת אני אדבר איתו הרבה על זה. הוא ילד שאוהב כשמדברים איתו, וזה יכין אותו בע"ה.
גם לי נראה שזה יקל עליו לא נגמול ביחד ממוצץ ומטיטול.
האם כדאי להתחיל מסיר ואח"כ שירותים או ישר משירותים?
זה כדאי לתת להם פרסים או רק תשבוחות כשהם מצליחים?
תודה רבה! זה ממש עוזר.
לא עבד סיר באף ילד.
התחלנו עם ישבנון (מדרגות כאלה לשירותים ותפיסה בצדדים)
אח"כ לשרפרף...
ואח"כ שירותים בלי תמיכה.
ואני כן נתתי בהתחלה משהו קטן שיחלק לכולם.
כמו עדש, בלון...
מספרת לכולם (אבא, סבתא, גננת, דודה): איזה גדול ****, הוא כבר עושה בשירותים כמו גדול וכו'...
אז היה לה ישבנון שהיא מאוד אוהבת
זה נורא נוח כי אז אין את הגמילה מסיר לשירותים...
אנחנו נתנו לה בהתחלה שוקולד כשהצליחה מאוד עודד אותה!!( כמה שוקולד ציפס קטנים...)
וכמובן מילים טובות ופירגונים
וככה הם מתחילים להתלהב מהענין ולאט לאט מעלה תדירות של ישיבות על הסיר ורק אח"כ מורידה את הטיטול (אצלי בהתחלה רק אחה"צ ואח"כ גם בשעות היום)בקשר לעזרה מבחוץ.
האם באמת עדיף שאני אתחיל לגמול בבית בהדרגה ורק אחר כך אבקש עזרה מהמטפלת?
או שצריך במקביל?
באמת אני אשאל אותה אם היא יכולה לעזור.
יש להן במעון 13 תינוקות ו 2 מטפלות.
יותר מזה, את יכולה לשלוח אותו למעון בלי טיטול רק כשהוא כבר גמול
אני גמלתי את הבת שלי כשיצאה לחופשת פסח
וכשחזרה הייתה די גמולה, בקושי פיספסה למטפלת...
הייתי מטפלת בעבר ואני חושבת שצריך לפחות להתחיל בבית כדי שיהיה כמה שפחות פיספוסים במעון
גם ככה זו עבודה לא קלה....
מצטרפת לטיפים של אמא מאושרת לפתוח את הברז ולעשות פשששש בנחת- ממש עוזר!!
וגם לבחור "משחק שירותים" או ספר לקרוא כיושבים בהתחלה. ( הבת שלי אהבה את המשחק שלוחצים על כפתור והבובה יוצאת) זה נורא עזר!!
כדי לעזור לילד בפעמים הראשונות שהוא יושב בשירותים-
אהחהו נתנו לילד/ה בתוך השירותים כוס פטל למשל. שתיה ממותקת.
ואז ישר הם עשו.
כי לפעמים בהתחלה כשהילד יושב בשירותים יש לו מעין חסימה והוא לא מצליח לעשות בשירותים כלום למרות ש"יש לו".
ואז כשהוא קם ומתחבש ויותא מהשירותים- פתאום הוא עושה ומפספס...
אז כדי "להראות לו" שהוא מסוגל לעשות גם בשירותים ממש-
אנחנו נותנים לו בהתחלה משהו מתוק לשתות ואז ישר הוא עושה. או לפתוח ברז לידו וזה גם עוזר.
(למרות שבד"כ לא מכניסים אוכל ושתיה לשירותים- במקרה כזה אנחנו כן נותנים וזהו.)
וגם משיחות קודמות עם חברות. ידע זה כוח!
גם אני הייתי מטפלת פעם ואני יודעת שזאת עבודה קשה.
נראה לי גם יותר מתאים לגמול בהדרגה.
והעיקר שילדים יגדלו לתורה ולמצוות!
מנסה לעזוראם היא גומלת את כולם ביחד כמו שהיה במעון שלי
או שהיא מחכה שיהיה לגמרי יבשים מהבית.
או שהיא מוכנה אם האמא דוחפת
המטפלת(20 שנות נסיון-אישי שלה.זו לא המדיניות במעון)
לא גומלת בעצמה
ולא את כולם ביחד
היא עושה עם האמא
את העבודה בתיאום
אבל-היא מעודדת את ההורים ואת הילדים לענין.
וכשהיתה אחת שהיתה מפספסת בכוונה (לא ביקשה)הדריכה את האמא
והרפתה מהגמילה בגן.
אבל מממש עזרה בענין-להורים לילד ראשון במיוחד
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
