יכול להיות ילד תחושתי ואז קשה לו מאד בגן עם הרעש

יכול להיות ילד מחונן (אמרת שקורא כבר) ואז בד"כ אצל ילדים כאלו יש פער גדול בין שכלי לרגשי

ואז לפעמים טיפול רגשי יכול מאד מאד לעזור במקרים כאלו.

בכל מקרה, פני לאנשי מקצוע

אם יש לו בעיה כלשהי, ואפילו הקטנה ביותר

הוא מרגיש שלא מבינים אותו וסתם כועסים עליו

וזה יוצר תסכולים, מה שמביא להתדרדרות בהתנהגות

שיהיה בהצלחה

ואין דבר כזה דרך הקופה. אבחון רגשי פרטי עולה 2000 שח

יש אבחון של קלינאית. או מרפה בעיסוק דרך הקופה או טיפולים רגשים

אבל הקטע לאבחן בדיוק מה אני לא מצליחה. אני גם לא יודעת להגדיר מה אני צריכה

אבל מעניין אותי לשמוע. אבחון שנקרא אבחון רגשי למה בקופת חולים שלי אמרו שאין דבר כזה?

יש דרך הרווחה של העירייה. אבל אני לא רוצה להירשם ברווחה

לא יודעת אם זה כולל רגשי, אבל תנסי.

את יכולה לנסות בקופה דרך השרות הפסיכולוגי שלהם

אבל אם לא מסתדר, יש מקומות פרטיים שלוקחים הרבה פחות על אבחון.

אני בררתי בתעצומות בירושלים ולוקחים 550 ש"ח לאבחון.

ריטלין נותנים על הפרעות קשב וריכוז.

אם לילד יש הפרעות קשב כדאי לדעת את זה ולעזור לו באמצעים אחרים שאינם ריטלין להסתדר עם המערכת.

חיממת את ליבי

כי לא נותנים ריטלין לפני גיל 6

אא"כ מדובר במקרה קיצוני.

אני, באופן אישי, חושבת שאם צריך ריטאלין אז צריך

וזה בדיוק כמו אנטיביוטיקה לסטרפ

אני מכירה ילדים שההורים מסרבים לתת להם והם סובלים מאד

כי באמת קשה להם וגם הדימוי העצמי שלהם יורד כי הם כל הזמן נענשים.

בכל מקרה, במקרה שצריך ריטאלין ולא רוצים לתת

אתם בפירוש יכולים לא לתת

אבל אז תצטרכו לדאוג לילד למסגרת מתאימה

שזה אומר לא מסגרת בית ספרית רגילה. 

זה לא פייר לקחת ילד שלא יכול להתמודד במסגרת דורשת של כללים ולמידה

בזמן שהוא לא מסוגל לזה

למנוע ממנו את האפשרות להסתדר עם זה

ועדיין לדרוש ממנו להסתדר.

זה מתכון בטוח לילד מתוסכל עם בעיות רגשיות

שאח"כ גדל ובועט בכל הכללים ובמסגרות.

אם אתם כמעט בטוחים שזה על רקע רגשי כדאי לפנות לפסיכולוג לאבחון פסיכולוגי/פסיכודידקטי.

גם ככל הידוע לי אין דבר כזה 'אבחון רגשי' יכול להיות שאת מתכוונת לאבחון פסיכולוגי? איפה שמעת על 'אבחון רגשי'? איזה בעל מקצוע מבצע אותו?

ולבקש שפסיכולוג יגיע לצפות בו בגן.

אם הגן שלכם הוא חלק ממערכת שיש בה שירות פסיכולוגי חינוכי, להמלצות שלו, אחרי צפיה בילד, יהיה משקל משמעותי ברישום לכיתה א', או בקבלת כלים טיפוליים במסגרת הגן.

הוא האינטראקציה בגן. ובזה הפסיכולוג צופה.

ההמלצות לא מבוססות רק על צפיה, גם על שיחה עם ההורים ודיון משותף עם הגננת וההורים.

אפשר לפחות להתחיל עם זה.

שלפעמים יש לפסיכולוג השגות על התנהלות הגננת והמלצות שעליה ליישם.

לא בטוח שהמלצה מפי פסיכולוג פרטי תגרום לגננת לשנות מההתנהלות שלה. 

כיון שהוא לא מקבל סמכות הדרך צריך ללמד אותו להתשטלת לבד על עצמו :

לקבל התפרצות שלו בהבנה ובשלב מוקדם להציע פרס עם הוא יעצור .

(נראה לי שעזר במקרה שלנו אבל אצלנו התפרצויות היו דוקא בבית, במקרה שלכם גננת תצטרך לעשות זאת) .

בכל מקרה הייתי ממליץ לא להיכנע לכל מיני דרישות לאבחונים, פסיכולוגים. (המערכת לא אוהבת בולטים)

 זה יכול רק לפגוע בילד .

לבדוק דרך הקופה,עדיף מישהו עם המלצות

רופא התפתחות,זה מה שמקובל,

ואם אפשרי מאוד מאוד מומלץ מכון ויארטי בירושלים,טל:02-5391911(כנראה שלוחה 3)

לנו עשה את האיבחון שוקי שביט.

עושים שם איבחון מקצועי ומעמיק.(הם יסבירו איך לקבוע תור,תאמרו שזה דחוף!)

אין צורך לחשוש לתרופות בשלב הזה

זכותכם להתנגד תמיד.

מה שקריטי,הוא מה יש לילד,איזו מסגרת תקדם אותו,תכיל אותו,

ולא רק תסבול איתו.

ואיזה טיפול יסייע לו.

אני מדברת כאם ל2 ילדים מיוחדים,על הרצף,ברמה גבוהה.

הם אובחנו מאוחר יחסית,הסבל גדול מאוד,בבית ובגנים.

חשוב מאוד מאוד,האבחנה.

אולי הע"וס של הקופה תמךיץ על איבחון טוב.

עדיף אפילו פרטי,זה קריטי מאוד לילד ולכל המשפחה.

אם את רוצה תוכלי לפנות אלי בפרטי.

קוראים לזה היום:ASD

יש המון המון ילדים על כל הסקלה,יש רמות שונות.

כדי לאבחן יסודי(זה לא נוירולוג)

יש צורך ב3,4 מפגשים לפחות!זה איבחון מעמיק,ויש פסיכיאטרים,שמאבחנים חצי שעה,

כמה דקות,וטועים!

אני מדברת מתוך נסיון לא קל,של נער בן 17,18 שהיו לו קשיים שונים,לקחנו לפסיכיאטר

מומחה,שילמנו,והוא טעה!

אח"כ עשינו איבחון מקיף אצל פסיכיאטר ופסיכולוג(צריך את שניהם לאיבחון מלא)

והתברר בגיל 18 וחצי שהוא על הרצף,כמובן ברמה גבוהה,ובינתיים כולנו סבלנו וסובלים

מחוסר טיפול מתאים עבורו,והיו לו קשיים שונים שהסתבך בהם ללא עזרה.

דיבור מאוחר,אלימות,חוסר תקשורת תקינה,לדעתי הן נורות אזהרה ,שכדאי לבדוק 

אותם יסודי.

גם בבנינו הצעיר,שהוא על הרצף ברמה בינונית גבוהה,טעה בו פסיכולוג,וטען שיש לו

בעיות רגשיות,זה מאוד דומה התופעות.הפסיכולוג של הגן טעה,הביא לשיטת טיפול

לא מתאימה,והילד סבל מאוד מאוד בגן.

והתנהגות שלא לרוחה של מערכת החינוך עוד לא מעידה על מחלה .

נגיד שיאבחנו אותו כסובל מ"הפרעת ריכוז וקשב". ההשלכה היחידה שילחצו עליכם לתת לו סם ממריץ בשם ריטולין .

נראה לי שזה "ענישה לא מדתית" לילד שמחצף לגננת .

גם לפסיכולוגים יש נטיה לחפש בעיות .

וצריך לדעת שאם פונים לפסיכולוג של קופה המקנות שלו יכולות להגיע לכל מקום גם ללא הסכמתכם כי זה "לטובת הילד" .

כתבת :

המערכת בעייתית לכן ילד שלא מיישר קו חייב טיפול (בד"כ ע"י סמים - ריטולין)

ברוסיה סובייטית אנשים שלא התנגדו לשלטון קומוניסטי קיבלו טיפול פסיכיאטרי . 

את מציעה אמנם טיפול יותר קל אבל בהיקפים הרבה יותר גדולים

מערכת החינוך צריכה לשרת ילדים ולא להפך . אם יש בעיות צריך לטפל בהם ולא להאשים את הילדים

למשל בעיית מס ילדים ניתן לפתור בקלות ע"י משפחטונים, רק צריך לבטל חובה לשלוח לגן (כעת זה חובה ולא בחירה כמו שכתבת)

קודם כל תבדקי שמיעה באופן יסודי. יש כאן כמה סימנים 

בדיקת שמיעה במכון שמיעה. אני עצמי מורה לחינוך מיוחד ומאבחנת. לפעמים יש תמונה של בעיית קשב ובסוף מגלים שהבעיה בשמיעה או אפילו בראיה. הסימנים שאני רואה כאן- הילד התחיל לדבר מאוחר. קודם כל לשלול את התחומים האלה באופן רציני. תפני למכון שמיעה- יש מימון של קופ"ח. אם שוללים- ניתן לפנות לאבחון נוירולוגי ואם גם זה נשלל- לבדוק תחום רגשי ע"י פסיכולוג ילדים. בהצלחה!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....