שאני צריכה משהו יותר גדול וחזק מזה..

חוץ מקישור לכיבוד הורים?

ותודה

רבנו???

נראלי שאם אי אפשר לחבק את הקב"ה אז אפשר לחבק יהודים, שהם חלק אלו-ה ממעל.

יהודי הוא חלק מהקב"ה וכשמחבקים יהודי מחבקים חלק מהקב"ה....

ואפשר גם עשיית טוב- בעיקר בקטע של לעזור לאחרים וזה....

בהצלוחה! 

ואיזה כיף לך שאת מרגישה ככה!!!

פשוט תדברי איתו.כן-פשוט לדבר,בשפה שלך כמו שאת מדברת עם החברות שלך,ולספר לו כמה את אוהבת אותו וכמה את מרגישה צורך להתקרב אליו עוד וכו'...אשרייך לגמרי!!!

בס"ד

זה בדרך כלל איך שאני עושה, עוצם עיניים מחבק את הגוף שלי ומבין בשכל ובדמיין שה' בורא אותי וכל המציאות שלי היא ממנו והחיבוק שלי את עצמי הוא חיבוק שלי אותו ושלו אותו.

זה קצת מורכב להסביר, אבל את יכולה לנסות ולראות איך ואם זה עוזר.

כדאי להתחיל להכנס לפורפורציות. יותר מדי נכנס בזמן האחרון הקטע שהקב"ה חבר או אח. תצאו מזה אבל מהר.

א. אני לא מחבקת דווקא אנשים שהם חברים\אחים. אני מחבקת כשאני מרגישה הערכה כלפי אותה הדמות.

ב. אני לא מרגישה שחיבוק או כל דבר אחר שמביע הערכה מוריד את הערך של אותה הדמות.

ג. גם אם אני כן מחשיבה את הקב"ה לחבר\אח, מה רע בזה? אני לא מרגישה שזה מוריד את הכבוד שלי אליו.

אני לא מרגישה שזה מוריד את הערך עד כדי יחס לחבר או משהו כזה...

להתפנק

או כל מילה שמעוררת תחושה אנושית יותר 
כלפי היחס למי שאמר והיה העולם.

כי הקב"ה לא צריך את המחמאות שלנו והוא יודע בדיוק מה אנחנו צריכים לא צריך להגיד לו מה קשה לנו, אלה שמעוט התפילה היא חיבור בינינו אליו ואם החיבור נעשה ע"י שאני מחבק את עצמי ומרגיש שאני מחבק את הקב"ה אז זה סבבא לגמרי.

לקב"ה ורוקד לו והרי הקב"ה לא רואה אותו אבל זה מה שמחבר בין אותו אדם לבין הקב"ה.

יכול להיות שמשהו כתב את זה פה כבר???

בזוהר מובא בהרבה מקומות שמצוות בלי אהבה ויראה לא "עולות לשמים" (כביכול כמובן).

אז נראה שהשלב של האהבה והיראה מה' (שחובה שיבואו ביחד), הוא המתקדם אחרי עשיית המצוות.

כלומר המצווה בפועל היא מצווה, האהבה היא מצווה נלווית שבאה להשתלם בכל עשיית מצווה.

לא יודע אם התכוונת למשהו אחר, אבל אני רואה את זה כנניח "תגיד פרק תהילים ותרגיש אהבה גדולה לה'", ושזה עצמו ירגיש כמו חיבוק. אולי לזה התכוונת? אשמח לשמוע.

הבעיה היא שלהוציא את עצמך מעל לכל הדמיונות זה לא דבר קל, והלוואי שאכיר אנשים כאלה.

[כמדומני שאחד האדמו"רים מביא ראיות מ"וביד הנביאים אדמה" שמשתמשים בכח המדמה וזה בגלל שאנחנו קטני מדרגה]

ואולי זאת סתם חפירה

אבל לא הייתי בטוח איפה אז לא רציתי להגיד סתם.. ישר כח!

(ותזהר, פעם קודמת שאמרתי את זה מישהו קרא לי עובד עבודה זרה ;))

מה למשל את חושבת שה' היה רוצה ממך?

לדבר בכבוד להורים/אחים/ילדים וכו'?

להתפלל אפילו שזה לא מוחשי לך?

להימנע מלשון הרע?

לבקר חולים?

אז תעשי את זה.. רק שימי לב שעניי עירך קודמים. לעזור ולהיטיב עם סביבתך הקרובה לפני שהולכים רחוק..

ה' הוא לא מוחשי. נקודה. את כן יכולה להרגיש מבפנים, אבל לא להשאיר את זה שם אלא להוסיף עם זה טוב בעולם ולעשות רצון ה'.

 שההרגשה הזאת ממש נכונה........ ונכון לפעמים תפילה לא מספיקה לך אבל אפשר למשל לרקוד ברקע של שירי קודש להשתולל אני חושבת שדבר כזה ממש עוזר ומשחרר ובו זמנית גם מחזק אותך זה לפחות דעתי........... 

מתוך התבודדות אני מחפש את עצמיותי העמוקה ללא חיפוש של אור השם - ואז מתגלה דבר מופלא

              אלוקים אחד איתנו   הוא לא דבר נפרד מאיתנו הנמצא מחוץ לנו (זה כל יסוד עבודת השם של הרב קוק ראי תחילת קובץ א ועוד הרבה וראי מאמר הרב צוריאלי "עבודת העצמי היא עבודת השם" ועוד)

וכך לאט לאט (בסוד הברקות. אורה"ק ח"א) הולכת ומתגלית הפנמיות שלך שהיא היא אור השכינה ואור השם ובזה הצימאון שלך לחבק את השם ירגע כי ההבנה הישרה בצימאון שלך לחבק לעניותי היא- לחיות באחדות עם השם בכך שהוא מתגלה בתוכי פנימה ולא דבר נפרד ממני הנמצא מחוץ לי כמו שיש אנשים שבתפילה מציירים את השם למולם חוצה להם (חידושי ר חיים המפורסם על הלכות תפילה וראה גם חידוש הבני מחשבה טובה המסתמך על הראב"ד המפורסם שאפשר לצייר ממש דמות של השם רק שיש לזכור שבאמת להשם אין לא גוף ולא דמות הגוף) 

ובעז"ה הנשמה הענקית שלך שצמאה לאור השם תרווה "חיים עליונים של מעלה" (ע אורה"ק גילויי חיים בסוד החיה) ותקדש את החומר

אני יגלה לך סוד קטן קורה לי הרבה פעמים שבלילה לפני שאני הולך לישון אני ממש מרגיש צימאון עצום להתקרב אל השם ואני ממש ממש בוכה מזה מעומקי נשמתי   ומה שמרגיע אותי זה שאני שומע שירים עמוקים מלאי צימאון של דביקות כמו שירים של ביני לנדאו הענק ביחוד "ארמונו של מלך" וגם הייתי שומע סיני תור ביחוד "דרשתי קרבתך" ועוד

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....