אני מסתכלת עליהם בצורה קצת אחרת, אלה ששומרים עיניים.

ברור לי שזו דרך חיים שלהם, אבל בי זה קצת פוגע.

אנלא מספיק צנועה בשביל שתסתכל עליי? לא ביקשתי שיבחנו אותי אותי עכשיו מכף רגל עד ראש!

אבל כבוד בסיסי לבנאדם!

זה לא נחמד שרואים אותך- מורידים ת'ראש/ לוידעת מה..

זה לא לכבוד שלך??

מילא בנות שבאמת הולכות לא צנוע.. אבל אני, הולכת עם חצאית אחרי הברך, חולצה אחרי המרפק, לא לכבוד שלכם??

בי זה פוגע..

מוריד מערך עצמי... 

אוקי, אנלא מספיק צנועה בשבילכם פסדר, אבל בנות הכי צנועות שיש. גם לא??

 סורי אני לא כל כך מעריכה אותם..

אשמח שיסבירו ויבהירו כי כרגע יש אנשים שאני הרבה יותר מעריכה מאוצם, כמו שאמרתי, בי הם אפילו פוגעים..

יש שני איסורים הלכתיים:

לראות אישה לא צנועה.

ו- להביט באישה. בין אם היא צנועה ובין אם לא.

מותר לראות אישה צנועה, אסור להביט בה.

וההבדל הדק הזה הוא גורם ל(חלק)בנים לשמור עיניים... כי הם יודעים שהם עצמם לא כ"כ מצליחים לעשות את ההפרדה הזו בין להביט ללראות. אם הם יראו הם גם יסתכלו.

זו דעתי, ויכול להיות שאני טועה.

דבר נוסף, הם לא יודעים מי עומדת שם ואיך הים לבושה. הם לא יודעים שאת נורא צנועה, כי הם לא מסתכלים עליך. הם לא מסתכלים על בנות באופן גורף, כדי לא להכשל.

שוב, זו דעתי בתור יצור ממין נקבה

יכול להיות שאני טועה.

אל תיקחי את זה אישי הם לא שונאים אותך!.. יש בנים שמגזימים ואני יכול להבין למה זה פוגע בך.. אבל לפעמים זה בא באמת ממקום שמרגישים לא טוב להסתכל עלייך לא בגלל שאת רעה או לא צנועה אלא כי להם זה לא טוב.. אני לא אומר לבנים להגזים.. אבל אני ממליץ לך לקחת את זה בטוב ולא להעלב..

בלי לברך זה גזל ואסור כך גם אישה. כל הנאה אפילו מיופי צנועה אסורה. אלא אם כן זה אשתך ואז מצווה אפילו.

כמובן שאין הכוונה להנאה שיטחית ומגעילה או שאישה נועדה להנאה חו"ח. אלא ברכה זה להינות בשביל ה' "להיתענג על ה' ולהינות מזיו שכינתו" וכל הנאה אחרת גזל.

דרך אגב הנאה מגעילה ורכושנית גם באישתו אסורה..

ואחרי כל זה יש רבנים שאומרים ששמירת עניים זה לפעמים יותר בעייתי מלא לשמור.

מקווה שעזרתי.

משתדל לא להביט בנשים כי גם באשה הכי צנועה היצר יכול לגבור

לדעתי זה מוגזם שבנים לא מתסכלים על בנות

כאילו כולה הסתכלתם על מישי ודיברתם איתה

לא שיחת נפש

אז מה קרה?

חטאתם? מותר... התורה לא אמרה לא לדבר עם בנות ולא להתייחס אליהם בנימוס

שימו לב שאין כמעט בנים בדעה הזאת כי הם מבינים את ההתמודדות. 

אתה חושב שזה כ"כ נורא לדבר ולהסתכל על בנות?

מסילת ישרים פרק י"א.. את יותר ממוזמנת לפתוח, תראי את הגדרים שם.

לא בדרך הזאת הלכו עם ישראל
קדושת העניים זה אחד הדברים הכי חשובים
ולכן שומרים על זה מכל משמר, אם את רוצה
להבין קצת את החומרה תקראי את הספר טהרת הקודש
או סיפורים על ר' שמואל שפירא כדי להבין עד היכן זה מגיע.
חוץ מזה זה שאת נפגעת מגיע מהמקום של תרבות המערב
תרבות המערב אומרת מה שלא חשוף מה שלא מסתכלים עליו הוא
מכוער, הוא לא טוב.
ולעומת זאת היהדות אומרת בדיוק להפך ככל שדבר הוא יותר קדוש
ויותר שמור פחות מסתכלים עליו והוא פחות חשוף(דוגמא: לא לומדים מעשה מרכבה
ביותר משני אנשים מכיוון שזה סודות הבריאה וזה קודש עליון)
הקשר הבין איש לאישה הוא שמור והוא קדוש והוא מתאים רק אחרי חתונה כדת משה בישראל.
מקווה להבנה

בתור אחד שגם כן נוהג כך לפעמים.

אני חושב שהנקודה שאת צריכה להבין זה מה האמירה שיש מאחורי הסחת המבט.

את הבנת שבהסחת המבט יש טענה כלפיך, טענה שאומרת שהם לא רוצים לראות אותך וחושבים שאת לא צריכה להיות שם.

אבל האמת היא שזה בדיוק הפוך. הם יודעים היטב שמה שאת עושה זה בסדר גמור, ושהטענה היא כולה כלפיהם.

והאמת שאחד הקשיים בשמירת העיניים באופן הזה, זה הבושה הפשוטה בזה שכשאתה מסיט את המבט או עוצם עיניים, אתה יודע היטב שמה שאתה אומר זה שאתה לא סומך על עצמך שאתה מסוגל להתגבר על יצרך, ואפילו במציאות שבה אתה מול מישהי צנועה, כשאתה האשם היחיד. וזה הרבה פחות נעים מחוסר הנעימות שלך, כיון שהאשמה שלנו היא אשמה שיש בה אמת.

ואני רוצה להוסיף כאן עוד משהו על אותם בחורים-הגבורה שלהם היא לא רק בזה שהם לא מסתכלים על נשים, הגבורה שלהם היא בזה שהם מסוגלים לעמוד לפני ה' ולספוג את הבושה שבהודאה בקושי להתמודד עם יצרם למען שמו. "מוטב לאדם שיקרא שוטה כל ימיו, ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום".

ואני רוצה לבקש ממך, בשם כל אותם בחורים סליחה, ושתמחלי לנו ותביני שלך מותר לעשות מה שאת רוצה ולא באנו עם שום דרישה כלפיך. ושלפעמים ממש לא נעים לנו, אבל אין לנו ברירה. תביני שהמצוקה שלנו ביכולת לחטוא כהרף עין (ממש כפשוטו!) דורשת מאיתנו זהירות כפולה ומכופלת, ואנחנו מנסים להלחם על זה, אז אל תקפידי עלינו.

לענ"ד כשיש חוסר הבנה, ויש בנות שחושבות שהבנים חושבים שהבעיה בהן, בעוד הבעיה היא אצלנו, כדאי להסביר את זה.

גם ללמוד הלכות צניעות זה לא הכי צנוע שיש. אבל יש דברים שצריך להסביר.

ואם המנהלים חושבים שזה לא צנוע הם יכולים להוריד את זה. (ואני לא מכיר אותם, אבל אולי גם להם עדיף להתייעץ עם מישהו בוגר או מבין יותר.) לפי הבנתי, הבנה הדדית היא דבר חשוב ומועיל. גם אם יחליטו לערוך את הדברים שלי או לצנזר חלק מהם אין לי שום קפידא על זה. אני רק רוצה שהדברים יעשו הכי טוב שאפשר.

ואולי כדי לאזן נקודה מסוימת בתגובה הקודמת-זה לא שאנחנו אנשים יצריים וחסרי יכולת שליטה או שכשאת רואה גבר את צריכה לראות אדם שלא יכול להתמודד עם יצרו וחייב להסיט את המבט. האמת היא אחרת לגמרי-בד"כ רובנו מסוגלים להתמודד גם בלי זה.

וגם אלו שעושים את זה-זה נובע מתוך זה שבסופו של דבר, בשורה התחתונה-הם הצליחו כן להתגבר על יצרם, אלא שכמו שלימדונו חכמים- "בתחבולות תעשה מלחמה", והם מצאו להם דרך שבה הם מחלישים את הסיכוי שלהם להכשל באופן משמעותי.

ולפעמים גם יש אדם שזכה להיות בעל תשובה (בהקשר הספיציפי הזה) ומכיון שכך-הוא צריך שמירה מיוחדת, במיוחד בתקופה שבה הוא עובד על עצמו והוא עדין שרוי בתורך המלחמה.

וברוך ה' הרבה בחורים זוכים לקדושה וטהרה עצומה ולשמור על עיניהם וליבם גם בתוך כל ים הניסיונות שסביבנו, וגם אם לפעמים נכשלים, וגם אם נצרכים לשמירה-הם עדין נלחמים בעוז רוח מתוך הנשמה הקדושה והטהורה שלהם ומגנים עליה וזוכים לקרב את עם ישראל אל ה' יתברך, ואת ה' יתברך אל עם ישראל.

האם כיון שמשהו הוא לא שלם עדיף שלא לעשות אותו?

ואילו הייתי יודע שהמורה שלהם תדבר איתם, אז אולי הייתי מוותר על זה (למרות שלפעמים בגורם לא רשמי יש יותר כנות ואמון), אבל הרי עינינו רואות שהמציאות היא שיש חוסר הבנה, והמורים או המורות לא טורחות להסביר לתלמידות את השיקולים של הבנים (ובטח גם הן חושבות שזה לא צנוע...) אז העדפתי פשוט להסביר. ואני לא חושב שזה נורא כ"כ.

שתשאל ותברר. לא בפורום הה שלבנים בעצמם לא הכי ברור איך היצר שלהם עובד

תודה!

ואני סולחת...

וכל הכבוד על הפירגון..

ממש שמח ועוצמתי!

חברה צדיקים!!!!!

שיא הצדיקיםםםםםםםם

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...