תבררי את זה עד הסוף עם הצוות בגן.

ביררתי כמה שיכלתי-היא התנצלה בלי סוף

ויאמר לזכותה- שעד היום לא היה כזה דבר-לא יכלה לדעת-ודיווחה ישר)

היא רק החזיקה לה את היד ושמעה קנק

היא רצתה לקחת אותה לרופא ולא יכלה כי היתה עם הילדים

אולי גמישות יתר.

לגמישות יתר של הרצועות. ענין של מבנה גוף. גנטיקה.

מה הטיפול?

העתקתי לך כמה קטעים מאתר של תשובות לשאלות בנושא (לא מספיק צנוע להביא קישור כאן).

"גמישות יתר היא תכונה חיובית רק בקירקס הסיני.
לבני אנוש רגילים גמישות יתר עשויה לגרום לבעיות ויכולה להעיד על חולשה ברצועות.
אחת הבעיות שיכולה להיגרם מזה היא למשל קושי להחזיק עיפרון ולכתוב, קושי בריצה או הליכה. (הרבה נפילות ועיקום איברים)
אפשר לטפל ע"י ריפוי בעיסוק."

"אה, סליחה. hms = hyper mobility syndrom, תסמונת גמישות יתר."

"שלום רב,
אני רופאה צעירה, המתמחה ברפואת ילדים, סובלת מגמישות יתר וחוקרת את הנושא.
המאפיינים היחידים של התסמונת בינקותי התבטאו בגמישות יתר מרשימה כפי שתארה אימיתגמשת ומפריקות בודדות של מפרק הכתף. כאבי מפרקים ללא דלקת הופיעו בגיל ילדות אך לא הפריעו לי לתפקוד היומיומי. רק במסגרת המחייבת מאמץ גופני ממושך כמו בקורסים צבאיים סבלתי מהגבלה תפקודית, שחלפה לאחר מנוחה מספקת.
לגבי טיפול - כל עת שהילדה לא סובלת אין מקום להתערבות טיפולית. מומלץ לקחת כל ילד ותינוק עם גמישות יתר של המפרקים לשחיה והתעמלות במים 2-3 פעמים בשבוע, לחיזוק טונוס השרירים, הקנית הרגלים קבועים של פעילות גופנית ומניעה של כאבים ופריקות מפרקים בעתיד.
אשמח לענות על שאלות בנושא.
בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה, יעל."

וזה מאתר אחר:

"פריקות מפרקים ומניעתן

אנשים (וילדים בפרט) עם גמישות יתר, נוטים לסבול יותר מפריקות של מפרקים. פריקה היא תנועה חריפה שקרתה למפרק, ובה עצם אחת יצאה מתוך המקום שלה, והמפרק כולו מאבד את התפקוד שלו וכואב מאוד. זהו מצב חירום, המצריך ביקור בחדר מיון. במקרים של פריקות חוזרות, יש מקום לטיפול בפיזיותרפיה על מנת לחזק את המפרק ולמנוע את הפריקה הבאה."

"חשוב לציין: ע"י זהירות ניתן למנוע את רוב פריקות המפרקים. המפרק המועד ביותר לסכנה הוא המרפק. איך זה קורה? לרוב פשוט כי נותנים לילד יד והוא נופל או מושך באופן פתאומי. מה עושים? מלווים את הנפילה של הילד, כלומר נותנים לו להגיע עד הרצפה, תוך מניעה של התנופה (למשל אם מעד). נפילה על הרצפה מגובה של הילד עצמו עדיפה בהרבה מפריקה, וגם נותנת לו את האפשרות לפתח תגובות הגנה בריאות, לשלוח ידיים קדימה ולהגן על עצמו בנפילה."

"לצערי, אי אפשר לאבחן גמישות יתר ללא בדיקה גופנית. זו בדיקה פשוטה שאורכת 10 דקות וכוללת בדיקה של זויות מפרקים. רופא המנוסה בבדיקת ילדים הסובלים מהתסמונת ידע לאבחן זאת בקלות.
נכון שגמישות הולכת ופוחתת עם הגיל, ונכון הדבר גם לגבי גמישות יתר, אך יש מצבים שבהם ברור שהגמישות היא מעבר לנורמה. גם אם לילד יש גמישות יתר אין זה מחייב שהילד יסבול מהתסמונת. למעשה - רוב הילדים והמבוגרים עם גמישות יתר אינם סובלים. לכן אין צורך ב*טיפול* במידה והילד לא סובל. מומלץ לחזק את השרירים התומכים במפרקים השונים כדי להגביל את טווח התנועה לטווח תקין, וזאת במטרה למנוע פריקות וכאבים בעתיד."
 

נשים שעובדות כאחיות, משפחות שזה נפוץ אצלם והם כבר למדו להחזיר לבד...

ואז תדעו לאן לפנות כשזה קורה.

אם זה יחזור אני מניחה שכבר תבינו או תחשדו שזה זה.. הילד בוכה מכל תזוזה (תנסו גם להזיז בעדינות ממש את היד ותראו את התגובה) ואז רק נשאר לפנות למישהו בסביבה שיחזיר לו.

לנו זה קרה כמה פעמים עד שבעלי למד לבד להחזיר (ואפילו אני עשיתי זאת פעם את בחיל ורעדה כשלא היה לי שום אפשרות לפנות לעזרה באותו מקרה).

יש ילדים שיותר רגישים לזה.

יש ילדים עם מפרקים יותר חלשים. עובר.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...