לא ציפינו לבואו,לא תיארנו לעצמנו שיבוא, אבל הוא פשוט בא.
אז הוא קבע את מקומו בחדר , ופשוט החליט שהוא ישן במקום הזה,בחדר הזה, הבעיה שהחדר הזה שייך למישהי אחרת אבל אותו זה לא עניין. הוא דורש שכל בני הבית,כל השכנים,המשפחה,כולם ירגישו שהוא נמצא פה.. והוא עושה בהחלט הרבה רעש ובלאגן.אנחנו די מחכים שהוא יעזוב אבל הוא פשוט לא מוכן, הוא לא שם על אף אחד ועושה מה שבראש שלו. הוא הספיק כבר לפגוע בכל בני הבית, הוא דורש שיביאו לו הכל ועכשיו-מים,קפה,שוקולד ולפעמים דברים קצת משכרים..דברים כאלה שגורמים לאיבוד שליטה, וכבר לאף אחד בבית לא נשאר כוח. אבל המשפחה המורחבת והשכנים תומכים,מעודדים,דואגים למשפחה,לנו שכבר האורח הזה התיש אותנו.
הבית הוא כבר לא אותו בית, המשפחה כבר לא אותה משפחה,אומנם אותם אנשים אך הם השתנו והחיים, החיים אף פעם לא יחזרו להיות אותו דבר..
שלום לך סרטן, פגעת אומנם בגוף של אחד אך הרסת ופגעת ב7 נפשות,ואולי יותר..7 נפשות מיוחדות,חלקן קטנות יותר וחלקן יותר גדולות אבל קטנות מידי לשינויים הבלתי צפויים האלה ולתפקידים הכבדים האלה . נפשות שמגיע להם רק טוב.; כן,מגיע לי טוב,אני בת 20,זה הזמן שלי לחיות ולא להיות לפעמים בתפקיד האמא. אף אחד לא הכין אותי למשימה הזאת...להיות סוג של; אמא לא של הילדים שלי.
-זה לא אני אומרת זה הקב"ה אומר שלכל אחת/ד יש את הכוחות שה' העניק לנו שנשפיע לדורות וכל אחת/ד מסוגל/ת להיות אמא/אבא טוב לילדים שלו..
