וואו. ככ קשה לי לתאר במיליפ את החוויה הענקית הזאת.
יצאנו בראשון בלילה לכיוון מצפה רמון, הגענו ביום שני בשש לפנות בוקר התחלנו מסלול בשמונה, הלכנו בעלי. היה מדהים, נופים מהממים, 'מה רבו מעשיך ה".. היה התבודדות במדבר, שקט, נוף מהממם. היה מדהים. למדתי לאהוב את מי ומה שאני.
בלילה ישנו באוהלים, שקשים, הכנו ביחד ארוחת ערב . היה מעגל סיכום יום, ניגנו שירים בגיטרה, יום מיוחד(:
יום שלישי, קמנו לנץ קפה בחמש וחצי, עייפות ככ.. אבל שרדנו אתזה(; התחלנו מסלול, היה מטורף. עשינו דייטים עם בנות שבחיים לא דיברתי מהשכבה. הכרתי נשמות חדשות!!
יום רביעי, התנדבנו בבית אבות, וואו. לא יכולה לתאר את התחושה המדהימה הזאת. החיוך שלהם. השמחה. אני וחברה ישבנו דיברנו עם מישי. והיא פשוט פרקה לנו וזה היה ככ כיפ לשמוע.. למדתי להעריך כל דבר קטן שיש לי. אחכ היה ניווט, היה מ ט ו ר ף !! היינו צכות להחליף דברים .. התחלנו בעט, וסיימנו בדברים שווים ככ!! ישנו באשכול, היה מהממם. לא ירו בנו(;
ובערב ישבנו לסיכום יום. המדריכה עשתה חדר חשוך ושמה נרות. כל אחת בתורה צכה לקום להדליק נר ולהגיד מישו/מישי שהיא הייתה רוצה להוסיף לו אור בחיים.. זה היה הדבר הכי מרגש בעולם, וואו.
וב'ה מה שאמרתי קיבלתי על עצמי .. ישנו בגוש עציון.. היה קפווא. וכיפ(:
יום חמישי, ירושלים מהבוקר .. כותל, רובע היהודי.. וואו.
טיילתי עם חברות בירושלים, היה ככ כיפ.
ישנו ברמות שפירא.
יום שישי, הלכנו בסיור בהר הרצל. היה עצוב.
לראות אנשים שמסרו את נפשם למדינה שלנו. והלכו לעולמם. כואב ככ.
שבת נכנסה, תפילה מהממת. ארוחת שבת. יחידות. עשינו מעגל עיין טובה. דבר ככ מרגש. ואמיתי.
בכיתי מהתרגשות, לראות מה אחרים באמת חושבים עלי. זה פותח נקודות מבט אחרות על עצמי. שבת בבוקר, יחידות, משחקים, ארוחת שבת. שנ"צ, מעגל סיכום, כואב ככ שנגמר. בכי, עצבות. אבל זה היה חייב להיגמר מתישהוא(:
הכרתי בנות שבחיים לא היה לי דיבור איתן. למדתי להעריך כל דבר שיש וגם מה שאין. למדתי לא לשפוט אחרים על פי מראה חיצוני.
למדתי להתייחס גם לאנשים השקופים שבחיים שלנו שלא ככ שמים לב אלהים.
חוויה עוצרת נשימה. התאהבתי!! באלי שוב. ♥

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען