הדורות השתנו (רלוונטי גם לשאלה שלך, אגב, היום אנחנו ברמה יותר נמוכה וכל דיבור כזה נתפס לנו כגס ומזכיר את הדיבור הרחובי ואפילו עלול לגרום להרהורים לא טובים, מה שפעם לא היה ולכן יכלו לדבר יותר בפתיחות)

היום גברים מחפפים- ממש, ונשים בודקות בחורים ובסדקים ולוחצות על הגברים לעשות ככה גם

אין לי בעיה שבעלי יבדוק (מעדיפה אפילו, מותר לי לנוח קצת אחרי כל העבודה..)

אבל ברור לי שאם לא הייתי דואגת שמלבד עשרת הפירורים הבית יהיה נקי ומצוחצח וללא חשש חמץ היינו עלולים למצוא חמץ בפסח, בעלי די בונה על הניקיון שלי בעצם ועל זה שאני אעבור על הניקיון שלו (ויש עניין בנקיונות לכוון למצוות ביעור חמץ, גם לנשים, ואם אין גבר ודאי שהאשה מחוייבת בבדיקה)

ובעלי ממש לא הגבר היחיד וההלכה חשובה לו מאד, רק שבדורנו נשים בד"כ מדקדקות יותר לפחות בהלכות פסח (ולא רק)

ולא אמרתי שדברי חז"ל השתנו, ושמשהו לא נכון במה שהם אמרו

רק אמרתי שהדור השתנה ולכן לא כל מה שהתאים לפעם מתאים להיום (בלי קשר להלכה)

מניחה שכוונת חז"ל בזה היתה עמוקה ממה שמבינים בפשט הכתוב, כי גם אז היו ודאי נשים חרוצות ונשים צדקניות שהקפידו על כל דבר קטן

לא שמעת?

אנחנו לא הגברים של פעם,

ולא הכל מותר לומר או אפילו לחשוב כיום

ויש לא מעט אנשים שזה נורא מעצבן אותם.

היתה שם מילה (זו שהזכרת) שחונכתי לא להוציא מפי. נאלמתי דום.

אני זוכר את השוק שלו לאחר שהבין מדוע אני מסרב לקרוא.

יצויין שאז הייתי הטיפוס הכי ביישן בכיתה - כזה שבחיים לא יעז להמרות את פי המורה..

הסוגיה שאת מעלה אכן מעלה תמיהות, בעיקר לאור סיפורים מיניים שכיום לא היו יכולים להכנס לבית שלנו גם אם יש להם מסר טוב ונכון, כאשר הם מחווירים לעומת אי אלו סיפורים בתנ"ך שאפילו חז"ל התלבטו כמה נכון להציג אותם ולתרגמם לשפת העם.

החינוך היה הקפדה על לשון נקיה בכלל (גם לא "מפגר" או "סתום בלום בצבע חום"),

ולאו דווקא בהקשר לביטוים מיניים

* גם לשיטה שמדובר ביודעה ומכירה

פעם העולם היה "צנוע" הרבה יותר ודברים שמקובלים היום - לא היו מקובלים בשום מקום. גם מבחינת לבוש, התנהגות ובכלל מראה החברה - ולכן ניתן היה להיות ישיר (כי הקונטקסט היה ברור)

מאחר והיום העולם יותר "פרוץ" / פתוח, יש תגובת-נגד של החברות השמרניות - למשל החרדים ולבושם.

דוגמא טובה תהיה ט"ו באב. דמיין לעצמך מצב שבו כל הבנות יוצאות לרקוד בחורשה ו"מזמינות" לעצמן חתן, כאשר כל החברה עומדים מהצד ובוחנים מועמדות  

ככל ששם יהיה יותר פרוץ - שם יהיה יותר סגור ולהפך.

הדוגמא שנתת היא מיקרוקוסמוס של כלל החברה - הקטבים מתרחקים כתגובת נגד. החילוני נהיה חילוני יותר והשמרני נהיה שמרני יותר.

על הישירות

בחוצה של תורה.

פעם הגמרא, ולימוד התורה בבית המדרש- היה דבר פנימי, מסווג לקבוצה קטנה של אנשים.

לא מידע זמין לכל , כמו שהוא היום

אני מניחה שכשחזל דיברו בשיחות לכלל- הם התבטאו אחרת. רוצה לחקור את זה? מדרש תנחומא, התיחסויות לפרשיות הנפיצות בתורה

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אני חושבת שהקשיים הפכו אותי לאישה טובה יותר, עם יותר איכפתיות ותשומת לב לאחרים ולקשיים שלהם.

אבל, אני חייבת לציין שהקשיים שלי לא היו קשים כמו שהיו יכולים להיות בנסיבות אחרות, והייתי עם הרבה תמיכה מסביב.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו