עדיף שלא יתייחסו אליו עד שיחזור לאיתנו

אבל אני מתכוון רק לאנשים שהקדישו את החמש דקות, לשמוע את מה שהוא אומר ולא את מה שציטטו משמו.

הרב לוינשטיין: "שיגעו לנו את הילדות"

מי שלא שמע מומלץ מאוד להיכנס ולראות את הסרטון, הזוי שבכלל צריך לדבר על הנושאים הללו ושזה לא מובן מאליו.

אתה יכול להתייחס לעצם הענין.

כוונתי היא שנראה לי שמי שיוצא נגדו כנראה בוודאות לא שמע אותו אלא רק ראה דברים שצוטטו ממנו (ציטוטים של חצאי משפטים).
הזוי בעיני אם יש מישהו כאן שלא מסכים עם האמיתות הפשוטות כל כך שהוא מציג.

הכוונה היתה שאני אשמח שיסתכלו בסרטון ואחר כך אני רוצה לשמוע אם יש מישהו שחולק.

כתבתי מהר ולא הגהתי לאחר הכתיבה...

מקבל את התיקון

[צדיק.. מהרת להתנצל. אבל דווקא הבנתי מה שכתבת]

הגבתי ל"בן יקר". שים את הסמן על יד התגובה, ותראה קו על יד מי שאליו היא מכוונת..

[מה שקראתי בערוץ 7 מתחת לוידאו, בלי לשמוע אותו]

הם אכן חששות נכונים.

הן לגבי הבעייתיות בתעמולה לבנות צעירות על ה"קרביות" - והחשש מה זה יגרום למושגיהן, לנשיותן, לרמה הדתית.

ובוודאי לגבי בעיות בצניעות ב"צורה החדשה" שיש הרוצים לשוות לצבא.

כמו בעוד דברים, יכולות גם להיות כאלו שהן חריגות לטובה. אבל החשש, חשש. ובוודאי המגמה שעומדת מאחרי כל המהלכים הללו. הרי פעם היה בצבא "ח"ן" (חיל נשים), והאופן הזה התקבל שם כמובן מאליו.

לגבי סגנון - סגנון שלו. אפשר שניתן לומר אחרת, אפשר שדווקא כיום כשיש נסיון-הקצנה לצד השני, טוב לומר בחריפות.

אבל מה שחשוב לשים לב: הרי זה נאמר בשיחה פתוחה במכינה כלשהי. לא בתכנית לערוץ 10. באו אלו, פרסמו - ואז כולם רצים, מי להגיב ולמחות, ומי להראות שהוא לא כך.

זה הפך לשיטה היום. "מרימים להנחתה". הרי נאמרים דברים נוראים ואיומים, הן בכל מיני מקומות "שמאלניים", הן בנושאים ששייכים לשירות בצבא, לגיטימציות ציבוריות לסטיות ר"ל ועוד.

ובא איזה "ערוץ". דג בדיוק את מה שהוא רוצה מאיזו פינה שבא נאמרו הדברים; כמובן הם מוצגים באופן שמזמין ביקורת (הרי במקום נורמלי - המדינה היתה צריכה לסעור מהפרסום המתועב של חיל האויר למשל) - וכעת מתחילה ההתנפלות. זוהשיטה לנסות לסתום פיות, להפוך דעות הכי נורמליות לכאילו לא לגיטימיות.

זו אלימות. לא צריך להיכנע לה ולהתרשם ממנה. מה קרה? חופש הדיבור נעלם ברגע שזה לא מתיישר עם המקהלה הצווחנית? פתאום כולם לא מכירים שיש יצר הרע בעולם, שיש תפקידים קלאסיים של גברים ונשים, שיש בעיות?..

על הציבור שלנו זה עובד לפעמים לא רע. דוגמה קטנה: היתה פרשת העינויים של נערים אחרי מה שהיה בכפר דומה. היו כנראה דברים חמורים מאד והתפתחה מחאה רבתי. מה עשה נתניהו, שמכיר את ציבורנו לא-רע? הביא לישיבת קבינט (!) סרטון מאיזו חתונה, באמת לא נעים לצפיה, אבל לא קשור לנושא המחאה המוצדקת - ומיד "נציגינו" עברו להתנערות.... תמה המחאה..

לא צריך להיות נאיביים מידי. יש כאן נסיון לצאת נגד מחאה על בעיות אמיתיות וחמורות, ע"י הבלטה של איזו צורת דיבור של מישהו באיזשהו מקום...

זכותו של הרב להגיד מה שהוא רוצה - ב"ה אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. 
אני לא רוצה להתיחס לדברים עצמם אלא לסיגנון.
לגיטמי להיות נגד שירות בנות  אבל לא לגטימי לתקוף בחירפות מי שלא שותף לדעתך.
יש דעות שבד"כ ההלכה כבית הלל ולא שמאי בגלל שהקדימו דעת בית שמאי לדעתם - כלומר הקשיבו וכיבדו את הדעה השניה ועדיין נשארו בדעתם.
אפשר להגיד בעדינות שהרב לא מכבד אנשים שחושבים אחרת.

לדעתי זה בלט בסערה הקודמת כשהרב דיבר על ערכי המשפחה.

אפשר להגיד שהיהדות מאמינה בערכי המשפחה גם בלי לתקוף.

של בנות דתיות שמתגייסות בהמוניהן לכל תפקיד בצבא, כולל תפקידי לחימה וכמובן האחוז הגדול של בני המגזר המשנים את פני הצבא!

גם לתפקידים אחרים זה לא "בהמוניהן".

כמובן, את האחריות על הצלקות של אלו שניזוקות מדברים כאלו, לא יטלו על עצמם כל "מעודדיהם"..

ובני המגזר המשנים את פני הצבא, זה בדיוק בגלל שהם שומרים על צניעות ועל ערכיהם. וזה בדיוק מה שרוצים למנוע אלו שדוחפים שירות משותף וכו'. 

בוודאי שיש גם בנים שניזוקים בצבא, הן ברמה הדתית, הן בתחום הצניעות ובעוד דברים.

אבל יש כמה הבדלים:

ראשית, "איש דרכו להילחם". צריך צבא וההכרח לא יגונה. מבחינת הלוחמה, החשיבות העיקרית היא שיהיו בנים. החשיבות של בנות במערך הקרבי היא פחותה מזה - ולכן יותר שייך לדון לגביהן.

לא זו בלבד, אלא שבעיית הצניעות נובעת מהתערובת בין המינים. כאשר יש בעיה כזו, אז מי שצריך לא להיות שם הוא מי שפחות נצרך. אם היתה בעיה כזו במחלקת יולדות - היו מוציאים את הגברים דווקא....

אני דווקא לא כתבתי מצד "בנות שבריריות ובנים מחוספסים". ובוודאי לא כתבתי "חסרי רגש" - מה פתאום..

אבל בוודאי שבאופן כללי, מבחינת הצניעות, בת שנכנסת ברמה דתית טובה לצבא, עם עדינות וצניעות, ונפגעת מבחינה זו - הנזק גדול יותר. גם הקלקול, אפילו לא ברמות קשות, ניכר יותר ביחס למה שאמורה להיות דמותה. אין בכך גנאי כלפי הבנות, אדרבה, לשיבחה. כל כבודה בת מלך..  וכנ"ל, יש גם הכשלה בשירות מעורב.

מבחינת לוחמה והכנה אליה - בוודאי שפיזית בנות נפגעות יותר. זה נושא שכבר נחקר, יש פגיעות פיזיות מאימונים קשים. פגיעות לטווח ארוך. וזה אכן כי בכללי, פיזית הן "חלשות" יותר. זה חלק מטבע המין האנושי, שטות להתעלם מכך. וזה מה שעושים ארגונים פמיניסטיים למיניהם, שמוכנים בשביל האג'נדה שלהם להרוס לנשים את הבריאות והחיים.  

גם מחלישים את הצבא, כי מורידים את הרף באימונים עבורן.

גם  מבחינה נפשית, בוודאי שנזק מקרב הוא גדול יותר באופן כללי לבנות. אפשר לראות בצורה מאד פשוטה, בד"כ, בלי להיכנס לפרטים חריגים, איך בנות מגיבות למשהו "מבהיל" ואיך בנים. זה הבדל באופי. אינו שייך ל"רע" או טוב. מציאות שצריך להשתמש בה כל אחד לפי מה שמתאים לו. יש דברים שהיותר "קשיחות" טובה להם, כמו מלחמה, ויש דברים שדווקא היותר רגישות טובה להם.

על כן, לא "כל הנקודות נגד הן משותפות". ומה שכן משותף - אז, כנ"ל, יש הבדל בחיוניות לצבא. ובנוסף, חלק מהבעיות המשותפות, נובעות דווקא משהות משותפת.

שהעולם לא שחור לבן, זה נכון - אבל לא בדיוק שייך לנושא.

הענין העיקרי (לפחות של מה שאני כתבתי), היה מי מתאים יותר להילחם, והנהגת הצניעות. 

ברור שבכללי גברים חזקים יותר - ואשר על כן פיזית מותאמים יותר לענין. זה לא קשור לחריצות והכושר של הנשים בבית, גם לא לסיבולת הגבוהה בלידות וכד'. כל אחד ותפקידו ומעלותיו.

ואכן הצבא הוריד רף כדי לאפשר לבנות לעמוד במשימות אימונים. וזה לא אמור להיות.

נכון שיש גם בנים שניזוקים מהשירות פיזית (כבר הזכרנו), אבל הנזק לבנות באותם תנאים רב יותר, מצוי יותר, מהיר יותר, ומשמעותי בהרבה לטווח ארוך. אי אפשר "להנדס" את המציאות.

וגם מבחינה נפשית, העמידות במצבים מלחמתיים "מבהילים" ח"ו, צפויה בכללית להיות נמוכה יותר. חריגים יכולים להיות תמיד - לכאן ולכאן.

ואין לכך קשר דווקא למסוגלות לראות דם.

ובוודאי שראינו מגבניקיו"ת גיבורות ישראל, ולא רק מגבניקיו"ת (זה אגב, לא בדיוק שירות קרבי שמדובר עליו כיום. אם כי במצב העכשווי זה נהיה לא פעם "קרבי" בגלל הפיגועים ל"ע).

אבל עדיין, בכללי, בפרט בשירות קרבי - יש בעיה גדולה, הן במובן של הכושר הפיזי, וגם הנפשי במציאויות מסויימות - והן מבחינת הצניעות. זה לא "הכללות" בעלמא.

זה לחלוטין נכון! כמו שגברים גבוהים יותר... נכון שיש בנות יותר גבוהות מבנים ויש בנים שהם מאוד מאוד נמוכים... אז מה? זה מבטל את האמירה שבנים יותר גבוהים? 

ואני לא מבינה מה הפגיעה הגדולה מהמושג "חלש" במונחים של צבא... ברור שגברים יותר חזקים פיזית! וגם חסינים יותר נפשית! מדהים איך התרבות שלנו מצליחה לשים סימני שאלה אחרי כל עובדה. 

כן, אני יותר חלשה מבעלי, וכשאני צריכה לפתוח צנצנת חדשה אני מבקשת ממנו, וכשאנחנו מטיילים עם הילד אז הוא מרים אותו וסוחב את העגלה, וכשחוזרים מקניות הוא נותן לי רק את השקיות ה"קלות" להרים הביתה... ואת יודעת מה? זה המשמעות של ג'נטלמן. 

וכן, אני יותר רגישה מבעלי,  ואני בוכה בממוצע פעם בחודש ומתפרקת עליו כי הוא כמו סלע איתן בחיים שלי - וככה אני מרגישה הכי אישה בעולם! 

לכל מין יש יתרונות וחסרונות. ויש סוגים נוספים של עוצמות וחוזקות שיש לנשים על פני גברים. אבל כשהדיון הוא על כוח פיזי ועל יכולת לעמוד בסיטואציות נפשיות כמו שנדרש בצבא (אני מדברת על שירות קרבי) ברור שגברים בטבעם הרבה יותר מתאימים לזה. 

אגב, אני לא נגד שירות צבאי ביחידות המודיעין. אני מדברת כרגע רק על שירות קרבי. 

וזה תמיד מזכיר לי את המדרש על זה שפרעה במצרים רצה לענות את בני ישראל וחלק מהדרך שלו הייתה לתת לגברים עבודות של נשים ולנשים עבודות של גברים. וד"ל. 

ולכן השוואתי את זה לעניין הגובה. ברור שהמין הגברי גבוה יותר מהמין הנשי.

האם זה אומר שלא יכול להיות שיש גברים שנמוכים יותר מנשים? לא.

אבל האם זה שיש גבר פלוני שיותר נמוך מאישה אלמונית פוסל את האמירה ש"גברים יותר גבוהים מנשים"? - גם לא! כי זה דבר שאפשר להוכיח אותו. 

כנ"ל חוזק פיזי. ישמצב שאת יותר חזקה מבעלך, אבל זה לא הופך את ההנחה שגברים חזקים יותר מנשים ל"לא נכונה" זה רק אומר שכנראה נפגשו פה שני אנשים שנמצאים *באופן יחסי* לא באותו מיקום של הסקאלה של בני המין שלהם. (ז"א למשל את חזקה מאוד יחסית לשאר הנשים והוא גבר ממוצע )

כנ"ל לגבי רגישות. אישה לרוב תגיב באופן קיצוני יותר למראות של רצח, דם, אונס וכו'. זה לא אומר שכ-ל הנשים לא יעמדו בזה, זה רק אומר שאם תקחי 100 גברים אקראיים ו100 נשים אקראיות ותבדקי את התגובה שלהם לסצנה של רצח (במסגרת של מלחמה למשל- לא בסרט) אני מוכנה לשים את הראש שלי על כך שהתגובה של הנשים תהיה הרבה יותר קשה.  כי נפש של אישה היא דבר יותר רגיש בטבעו ובד"כ לא בנוי להתמודד עם מציאות של מלחמה. 

חולי נפשי כאמור הוא מצב שלא מעיד על הכלל (כמו שיחס הגברים שחולים במחלות פיזיות כמו סרטן, מחלות לב וריאות וכו'  מקביל בערך ליחס של הנשים שחולות במחלות פיזיות- וזה עדיין לא מבטל את ההנחה שהם מסוגלים לשאת משאות כבדים יותר)

גם לא כל הגברים מתאימים לשרת ביחידות קרביות!! 

נכון, אז מה? מישהו אמר שכל הגברים צריכים לשרת ביחידות קרביות? לא. לכן יש מבחנים וגיבושים ומסלולים שנועדו לסנן מתוך כלל הגברים את אלה שכן מתאימים. 

ונחשי מה? נשים לא מצליחות לעבור את המבחנים האלה! מפתיע!

 אז או שמורידים להן את הרף כדי שיעברו , או שנותנים להם כל מני "אמצעים" כדי להקל עליהם (למשל הגבהה כדי לעבור את הקיר בבה"ד 1, או לסחוב כמות מים קטנה יותר במסעות וכו')

עזבי רבנים והלכה

מחקרים שפורסמו באתרים חילוניים לגמרי מראים שרוב הבנות המשרתות ביחידות לוחמות סובלות מבעיות עקרות ועוד בעיות כאלה ואחרות.

אישה לא מותאמת ללחימה, נקודה!

 בשביל להתאים את החיילות לבנים מורידים להן את הרף דבר שפוגם בכשירות המבצעית שלהם ואני לא מדבר על סחיבת משקלים שגם שם יש המון הקלות, מה חיילת תעשה בזמן מלחמה שתצטרך לסחוב פצוע ששוקל כפול ממנה? תגיד שיש לה הקלות?

בפן אחר, תחשבי מה יקרה במדינה במקרה שחלילה חיילת תיפול בשבי חמאס או חיזבאללה.

עם כל הערכתי אליו, אחרי ששמעתי וקראתי את  דבריו השונים בזמנים שונים, הבנתי שאני לא משומעי ליקחו. 

הסגנון בוודאי מעיק, אבל ההשקפה והמסרים הם שמטרידים ואפילו מעוררים ייאוש. אני ממשיך לדבוק בציונות הדתית עם רבנים שנותנים לי תקווה להמשך הדרך. 

בתור אחד שהיה לא מעט שנים בצבא, גם בשטח וגם בהנהלה, קשה מאוד לדתיים ( וזה תקף גם לגברים וגם לנשים) במסגרת הצבאית.

ככל שהצבא מכניס יותר נשים ליחידות שהיו שמורות לגברים, הוא גורם לדתיים להסתגר בתוך עצמם ומונע מהם את היכולת לרצות להיות במערכת הזאת

הדברים שנאמרו רחוקים מהמציאות בשטח

וממילא נעשה בכך אי צדק קשה כלפי חיילות דתיות רבות

השיח החרד"לי בעניין לאחרונה, מתנהל תוך חוסר רגישות

מובהק ביחס לאנשים רבים שהעניין נוגע כלפיהם.

כאילו הם אינם, ויש רק השקפות בעולם,

ואין מי שייפגע סתם מהסגנון הזה.

ו"העלבות" או לא, היא לא שיקול במלחמה קיומית על התורה ויראת שמים שנאלצים לצאת אליה בגלל השינוי שחל בצה"ל.
לגבי עדויות, לא יודע את מי שמעת ומאיזה מקור אתה מוזן, יש גם נתונים שונים לגמרי.
וקודם כל, יש היגיון- לא יודע אם היית בקרבי או לא, בכל מקרה כל בר דעת מבין שיחידה לוחמת מעורבת זה עניין של איסורי דאורייתא יומיומיים. נראלי קצת יותר חמור מאשר כמה אנשים ש"יעלבו".
 

גם כהנים שמאליים יכולים להפגע עד עמקי נשמתם שלא נותנים להם לעבוד בבית המקדש. והם גם יכולים להוכיח שהביצועים שלהם לא יורדים אפילו לא קצת מכהנים ימניים. ועדיין התורה אומרת שהם פסולים לשרת בבית המקדש. 

דיון אידיאולוגי הלכתי לעולם לא יכול להתחשב ברגשות הפרטים שזה נוגע אליהם כי באותו רגע הוא כבר לא יהיה דיון הלכתי.

ואני מדברת על דיון ברמת הכלל ולא ברמה הפרטית של החיילת הספציפית ששם כן נלקח בחשבון האדם עצמו.

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.