עדיף שלא יתייחסו אליו עד שיחזור לאיתנו

אבל אני מתכוון רק לאנשים שהקדישו את החמש דקות, לשמוע את מה שהוא אומר ולא את מה שציטטו משמו.

הרב לוינשטיין: "שיגעו לנו את הילדות"

מי שלא שמע מומלץ מאוד להיכנס ולראות את הסרטון, הזוי שבכלל צריך לדבר על הנושאים הללו ושזה לא מובן מאליו.

אתה יכול להתייחס לעצם הענין.

כוונתי היא שנראה לי שמי שיוצא נגדו כנראה בוודאות לא שמע אותו אלא רק ראה דברים שצוטטו ממנו (ציטוטים של חצאי משפטים).
הזוי בעיני אם יש מישהו כאן שלא מסכים עם האמיתות הפשוטות כל כך שהוא מציג.

הכוונה היתה שאני אשמח שיסתכלו בסרטון ואחר כך אני רוצה לשמוע אם יש מישהו שחולק.

כתבתי מהר ולא הגהתי לאחר הכתיבה...

מקבל את התיקון

[צדיק.. מהרת להתנצל. אבל דווקא הבנתי מה שכתבת]

הגבתי ל"בן יקר". שים את הסמן על יד התגובה, ותראה קו על יד מי שאליו היא מכוונת..

[מה שקראתי בערוץ 7 מתחת לוידאו, בלי לשמוע אותו]

הם אכן חששות נכונים.

הן לגבי הבעייתיות בתעמולה לבנות צעירות על ה"קרביות" - והחשש מה זה יגרום למושגיהן, לנשיותן, לרמה הדתית.

ובוודאי לגבי בעיות בצניעות ב"צורה החדשה" שיש הרוצים לשוות לצבא.

כמו בעוד דברים, יכולות גם להיות כאלו שהן חריגות לטובה. אבל החשש, חשש. ובוודאי המגמה שעומדת מאחרי כל המהלכים הללו. הרי פעם היה בצבא "ח"ן" (חיל נשים), והאופן הזה התקבל שם כמובן מאליו.

לגבי סגנון - סגנון שלו. אפשר שניתן לומר אחרת, אפשר שדווקא כיום כשיש נסיון-הקצנה לצד השני, טוב לומר בחריפות.

אבל מה שחשוב לשים לב: הרי זה נאמר בשיחה פתוחה במכינה כלשהי. לא בתכנית לערוץ 10. באו אלו, פרסמו - ואז כולם רצים, מי להגיב ולמחות, ומי להראות שהוא לא כך.

זה הפך לשיטה היום. "מרימים להנחתה". הרי נאמרים דברים נוראים ואיומים, הן בכל מיני מקומות "שמאלניים", הן בנושאים ששייכים לשירות בצבא, לגיטימציות ציבוריות לסטיות ר"ל ועוד.

ובא איזה "ערוץ". דג בדיוק את מה שהוא רוצה מאיזו פינה שבא נאמרו הדברים; כמובן הם מוצגים באופן שמזמין ביקורת (הרי במקום נורמלי - המדינה היתה צריכה לסעור מהפרסום המתועב של חיל האויר למשל) - וכעת מתחילה ההתנפלות. זוהשיטה לנסות לסתום פיות, להפוך דעות הכי נורמליות לכאילו לא לגיטימיות.

זו אלימות. לא צריך להיכנע לה ולהתרשם ממנה. מה קרה? חופש הדיבור נעלם ברגע שזה לא מתיישר עם המקהלה הצווחנית? פתאום כולם לא מכירים שיש יצר הרע בעולם, שיש תפקידים קלאסיים של גברים ונשים, שיש בעיות?..

על הציבור שלנו זה עובד לפעמים לא רע. דוגמה קטנה: היתה פרשת העינויים של נערים אחרי מה שהיה בכפר דומה. היו כנראה דברים חמורים מאד והתפתחה מחאה רבתי. מה עשה נתניהו, שמכיר את ציבורנו לא-רע? הביא לישיבת קבינט (!) סרטון מאיזו חתונה, באמת לא נעים לצפיה, אבל לא קשור לנושא המחאה המוצדקת - ומיד "נציגינו" עברו להתנערות.... תמה המחאה..

לא צריך להיות נאיביים מידי. יש כאן נסיון לצאת נגד מחאה על בעיות אמיתיות וחמורות, ע"י הבלטה של איזו צורת דיבור של מישהו באיזשהו מקום...

זכותו של הרב להגיד מה שהוא רוצה - ב"ה אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. 
אני לא רוצה להתיחס לדברים עצמם אלא לסיגנון.
לגיטמי להיות נגד שירות בנות  אבל לא לגטימי לתקוף בחירפות מי שלא שותף לדעתך.
יש דעות שבד"כ ההלכה כבית הלל ולא שמאי בגלל שהקדימו דעת בית שמאי לדעתם - כלומר הקשיבו וכיבדו את הדעה השניה ועדיין נשארו בדעתם.
אפשר להגיד בעדינות שהרב לא מכבד אנשים שחושבים אחרת.

לדעתי זה בלט בסערה הקודמת כשהרב דיבר על ערכי המשפחה.

אפשר להגיד שהיהדות מאמינה בערכי המשפחה גם בלי לתקוף.

של בנות דתיות שמתגייסות בהמוניהן לכל תפקיד בצבא, כולל תפקידי לחימה וכמובן האחוז הגדול של בני המגזר המשנים את פני הצבא!

גם לתפקידים אחרים זה לא "בהמוניהן".

כמובן, את האחריות על הצלקות של אלו שניזוקות מדברים כאלו, לא יטלו על עצמם כל "מעודדיהם"..

ובני המגזר המשנים את פני הצבא, זה בדיוק בגלל שהם שומרים על צניעות ועל ערכיהם. וזה בדיוק מה שרוצים למנוע אלו שדוחפים שירות משותף וכו'. 

בוודאי שיש גם בנים שניזוקים בצבא, הן ברמה הדתית, הן בתחום הצניעות ובעוד דברים.

אבל יש כמה הבדלים:

ראשית, "איש דרכו להילחם". צריך צבא וההכרח לא יגונה. מבחינת הלוחמה, החשיבות העיקרית היא שיהיו בנים. החשיבות של בנות במערך הקרבי היא פחותה מזה - ולכן יותר שייך לדון לגביהן.

לא זו בלבד, אלא שבעיית הצניעות נובעת מהתערובת בין המינים. כאשר יש בעיה כזו, אז מי שצריך לא להיות שם הוא מי שפחות נצרך. אם היתה בעיה כזו במחלקת יולדות - היו מוציאים את הגברים דווקא....

אני דווקא לא כתבתי מצד "בנות שבריריות ובנים מחוספסים". ובוודאי לא כתבתי "חסרי רגש" - מה פתאום..

אבל בוודאי שבאופן כללי, מבחינת הצניעות, בת שנכנסת ברמה דתית טובה לצבא, עם עדינות וצניעות, ונפגעת מבחינה זו - הנזק גדול יותר. גם הקלקול, אפילו לא ברמות קשות, ניכר יותר ביחס למה שאמורה להיות דמותה. אין בכך גנאי כלפי הבנות, אדרבה, לשיבחה. כל כבודה בת מלך..  וכנ"ל, יש גם הכשלה בשירות מעורב.

מבחינת לוחמה והכנה אליה - בוודאי שפיזית בנות נפגעות יותר. זה נושא שכבר נחקר, יש פגיעות פיזיות מאימונים קשים. פגיעות לטווח ארוך. וזה אכן כי בכללי, פיזית הן "חלשות" יותר. זה חלק מטבע המין האנושי, שטות להתעלם מכך. וזה מה שעושים ארגונים פמיניסטיים למיניהם, שמוכנים בשביל האג'נדה שלהם להרוס לנשים את הבריאות והחיים.  

גם מחלישים את הצבא, כי מורידים את הרף באימונים עבורן.

גם  מבחינה נפשית, בוודאי שנזק מקרב הוא גדול יותר באופן כללי לבנות. אפשר לראות בצורה מאד פשוטה, בד"כ, בלי להיכנס לפרטים חריגים, איך בנות מגיבות למשהו "מבהיל" ואיך בנים. זה הבדל באופי. אינו שייך ל"רע" או טוב. מציאות שצריך להשתמש בה כל אחד לפי מה שמתאים לו. יש דברים שהיותר "קשיחות" טובה להם, כמו מלחמה, ויש דברים שדווקא היותר רגישות טובה להם.

על כן, לא "כל הנקודות נגד הן משותפות". ומה שכן משותף - אז, כנ"ל, יש הבדל בחיוניות לצבא. ובנוסף, חלק מהבעיות המשותפות, נובעות דווקא משהות משותפת.

שהעולם לא שחור לבן, זה נכון - אבל לא בדיוק שייך לנושא.

הענין העיקרי (לפחות של מה שאני כתבתי), היה מי מתאים יותר להילחם, והנהגת הצניעות. 

ברור שבכללי גברים חזקים יותר - ואשר על כן פיזית מותאמים יותר לענין. זה לא קשור לחריצות והכושר של הנשים בבית, גם לא לסיבולת הגבוהה בלידות וכד'. כל אחד ותפקידו ומעלותיו.

ואכן הצבא הוריד רף כדי לאפשר לבנות לעמוד במשימות אימונים. וזה לא אמור להיות.

נכון שיש גם בנים שניזוקים מהשירות פיזית (כבר הזכרנו), אבל הנזק לבנות באותם תנאים רב יותר, מצוי יותר, מהיר יותר, ומשמעותי בהרבה לטווח ארוך. אי אפשר "להנדס" את המציאות.

וגם מבחינה נפשית, העמידות במצבים מלחמתיים "מבהילים" ח"ו, צפויה בכללית להיות נמוכה יותר. חריגים יכולים להיות תמיד - לכאן ולכאן.

ואין לכך קשר דווקא למסוגלות לראות דם.

ובוודאי שראינו מגבניקיו"ת גיבורות ישראל, ולא רק מגבניקיו"ת (זה אגב, לא בדיוק שירות קרבי שמדובר עליו כיום. אם כי במצב העכשווי זה נהיה לא פעם "קרבי" בגלל הפיגועים ל"ע).

אבל עדיין, בכללי, בפרט בשירות קרבי - יש בעיה גדולה, הן במובן של הכושר הפיזי, וגם הנפשי במציאויות מסויימות - והן מבחינת הצניעות. זה לא "הכללות" בעלמא.

זה לחלוטין נכון! כמו שגברים גבוהים יותר... נכון שיש בנות יותר גבוהות מבנים ויש בנים שהם מאוד מאוד נמוכים... אז מה? זה מבטל את האמירה שבנים יותר גבוהים? 

ואני לא מבינה מה הפגיעה הגדולה מהמושג "חלש" במונחים של צבא... ברור שגברים יותר חזקים פיזית! וגם חסינים יותר נפשית! מדהים איך התרבות שלנו מצליחה לשים סימני שאלה אחרי כל עובדה. 

כן, אני יותר חלשה מבעלי, וכשאני צריכה לפתוח צנצנת חדשה אני מבקשת ממנו, וכשאנחנו מטיילים עם הילד אז הוא מרים אותו וסוחב את העגלה, וכשחוזרים מקניות הוא נותן לי רק את השקיות ה"קלות" להרים הביתה... ואת יודעת מה? זה המשמעות של ג'נטלמן. 

וכן, אני יותר רגישה מבעלי,  ואני בוכה בממוצע פעם בחודש ומתפרקת עליו כי הוא כמו סלע איתן בחיים שלי - וככה אני מרגישה הכי אישה בעולם! 

לכל מין יש יתרונות וחסרונות. ויש סוגים נוספים של עוצמות וחוזקות שיש לנשים על פני גברים. אבל כשהדיון הוא על כוח פיזי ועל יכולת לעמוד בסיטואציות נפשיות כמו שנדרש בצבא (אני מדברת על שירות קרבי) ברור שגברים בטבעם הרבה יותר מתאימים לזה. 

אגב, אני לא נגד שירות צבאי ביחידות המודיעין. אני מדברת כרגע רק על שירות קרבי. 

וזה תמיד מזכיר לי את המדרש על זה שפרעה במצרים רצה לענות את בני ישראל וחלק מהדרך שלו הייתה לתת לגברים עבודות של נשים ולנשים עבודות של גברים. וד"ל. 

ולכן השוואתי את זה לעניין הגובה. ברור שהמין הגברי גבוה יותר מהמין הנשי.

האם זה אומר שלא יכול להיות שיש גברים שנמוכים יותר מנשים? לא.

אבל האם זה שיש גבר פלוני שיותר נמוך מאישה אלמונית פוסל את האמירה ש"גברים יותר גבוהים מנשים"? - גם לא! כי זה דבר שאפשר להוכיח אותו. 

כנ"ל חוזק פיזי. ישמצב שאת יותר חזקה מבעלך, אבל זה לא הופך את ההנחה שגברים חזקים יותר מנשים ל"לא נכונה" זה רק אומר שכנראה נפגשו פה שני אנשים שנמצאים *באופן יחסי* לא באותו מיקום של הסקאלה של בני המין שלהם. (ז"א למשל את חזקה מאוד יחסית לשאר הנשים והוא גבר ממוצע )

כנ"ל לגבי רגישות. אישה לרוב תגיב באופן קיצוני יותר למראות של רצח, דם, אונס וכו'. זה לא אומר שכ-ל הנשים לא יעמדו בזה, זה רק אומר שאם תקחי 100 גברים אקראיים ו100 נשים אקראיות ותבדקי את התגובה שלהם לסצנה של רצח (במסגרת של מלחמה למשל- לא בסרט) אני מוכנה לשים את הראש שלי על כך שהתגובה של הנשים תהיה הרבה יותר קשה.  כי נפש של אישה היא דבר יותר רגיש בטבעו ובד"כ לא בנוי להתמודד עם מציאות של מלחמה. 

חולי נפשי כאמור הוא מצב שלא מעיד על הכלל (כמו שיחס הגברים שחולים במחלות פיזיות כמו סרטן, מחלות לב וריאות וכו'  מקביל בערך ליחס של הנשים שחולות במחלות פיזיות- וזה עדיין לא מבטל את ההנחה שהם מסוגלים לשאת משאות כבדים יותר)

גם לא כל הגברים מתאימים לשרת ביחידות קרביות!! 

נכון, אז מה? מישהו אמר שכל הגברים צריכים לשרת ביחידות קרביות? לא. לכן יש מבחנים וגיבושים ומסלולים שנועדו לסנן מתוך כלל הגברים את אלה שכן מתאימים. 

ונחשי מה? נשים לא מצליחות לעבור את המבחנים האלה! מפתיע!

 אז או שמורידים להן את הרף כדי שיעברו , או שנותנים להם כל מני "אמצעים" כדי להקל עליהם (למשל הגבהה כדי לעבור את הקיר בבה"ד 1, או לסחוב כמות מים קטנה יותר במסעות וכו')

עזבי רבנים והלכה

מחקרים שפורסמו באתרים חילוניים לגמרי מראים שרוב הבנות המשרתות ביחידות לוחמות סובלות מבעיות עקרות ועוד בעיות כאלה ואחרות.

אישה לא מותאמת ללחימה, נקודה!

 בשביל להתאים את החיילות לבנים מורידים להן את הרף דבר שפוגם בכשירות המבצעית שלהם ואני לא מדבר על סחיבת משקלים שגם שם יש המון הקלות, מה חיילת תעשה בזמן מלחמה שתצטרך לסחוב פצוע ששוקל כפול ממנה? תגיד שיש לה הקלות?

בפן אחר, תחשבי מה יקרה במדינה במקרה שחלילה חיילת תיפול בשבי חמאס או חיזבאללה.

עם כל הערכתי אליו, אחרי ששמעתי וקראתי את  דבריו השונים בזמנים שונים, הבנתי שאני לא משומעי ליקחו. 

הסגנון בוודאי מעיק, אבל ההשקפה והמסרים הם שמטרידים ואפילו מעוררים ייאוש. אני ממשיך לדבוק בציונות הדתית עם רבנים שנותנים לי תקווה להמשך הדרך. 

בתור אחד שהיה לא מעט שנים בצבא, גם בשטח וגם בהנהלה, קשה מאוד לדתיים ( וזה תקף גם לגברים וגם לנשים) במסגרת הצבאית.

ככל שהצבא מכניס יותר נשים ליחידות שהיו שמורות לגברים, הוא גורם לדתיים להסתגר בתוך עצמם ומונע מהם את היכולת לרצות להיות במערכת הזאת

הדברים שנאמרו רחוקים מהמציאות בשטח

וממילא נעשה בכך אי צדק קשה כלפי חיילות דתיות רבות

השיח החרד"לי בעניין לאחרונה, מתנהל תוך חוסר רגישות

מובהק ביחס לאנשים רבים שהעניין נוגע כלפיהם.

כאילו הם אינם, ויש רק השקפות בעולם,

ואין מי שייפגע סתם מהסגנון הזה.

ו"העלבות" או לא, היא לא שיקול במלחמה קיומית על התורה ויראת שמים שנאלצים לצאת אליה בגלל השינוי שחל בצה"ל.
לגבי עדויות, לא יודע את מי שמעת ומאיזה מקור אתה מוזן, יש גם נתונים שונים לגמרי.
וקודם כל, יש היגיון- לא יודע אם היית בקרבי או לא, בכל מקרה כל בר דעת מבין שיחידה לוחמת מעורבת זה עניין של איסורי דאורייתא יומיומיים. נראלי קצת יותר חמור מאשר כמה אנשים ש"יעלבו".
 

גם כהנים שמאליים יכולים להפגע עד עמקי נשמתם שלא נותנים להם לעבוד בבית המקדש. והם גם יכולים להוכיח שהביצועים שלהם לא יורדים אפילו לא קצת מכהנים ימניים. ועדיין התורה אומרת שהם פסולים לשרת בבית המקדש. 

דיון אידיאולוגי הלכתי לעולם לא יכול להתחשב ברגשות הפרטים שזה נוגע אליהם כי באותו רגע הוא כבר לא יהיה דיון הלכתי.

ואני מדברת על דיון ברמת הכלל ולא ברמה הפרטית של החיילת הספציפית ששם כן נלקח בחשבון האדם עצמו.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל…