היום מתחשק לי להכיר לכם את ריעות.
ריעות עוד מעט בת שמונה עשרה, היא בכיתה י"ב, השלימה את כל הבגרויות חוץ מאחת (פנימית, ככה שזה ממש שטויות). היא אוהבת פרחים, עצים, וקצת דשא.
הזמרים, זמרות והלהקות האהובים עליה הם: אדל, בקסטריט בויז, סלין דיון, דייויד בואי, אד שירן, אלי גולדינג (לפעמים), גלוריה גיינור, אימג'ינ דרגונס, לאונרד כהן, לורד, מארון 5, ניקלבק (קצת), וואן ריפובליק, סיה, סטרומאה, טיילור סוויפט, 21 פיילוטס, אביתר בנאי, אהרון רזאל, אריק ברמן, בית הבובות, ג'יין בורדו, דיאנה גולבי (עוד מהתקופה של כוכב נולד), דנה ברגר, דניאלה ספקטור, הדג נחש, הדורבנים, הראל סקעת, חוה אלברשטיין, יהודית רביץ, לירן דנינו, מאור כהן, מוניקה, מופע הארנבות של דוקטור קספר, מטרופולין, מירי מסיקה, נורית גלרון, נתן גושן, סינרגיה, עברי לידר, קורין אלאל, קרולינה, קרן פלס, רוני דלומי, רותם כהן, ריטה, שולי רנד ושי המבר. יש גם שירים ספציפיים, כמו "פיסה מזכרוני" של עדן בן זקן או "סיפור ישן" של עומר אדם ולירן דנינו.
ברגע זה יש לה פרח אדום ענק בשיער.
ריעות גם אוהבת סרטים. בעיקר את הסרטים של די סי קומיקס ומארוול, אבל גם את כמה טוב להיות פרח קיר, עידן הקרח, נאום המלך, לזכור את הטיטאנים, יום האהבה, סיפור אהבה בלתי נשכח (ובכלל סרטים של ניקולס ספארקס) נח (המבול בעברית) והמספר 23 (אל תראו ברשימה הזו המלצה. לא כל הסרטים מתאימים לכולם. תראו עידן הקרח אם אתם חייבים).
ועכשיו לנושא האהוב עליה: ספרים. יש לה בערך חמישים או שישים ספרים, והמספר גדל כל הזמן. יש לה רשימה של כמה עשרות ספרים שהיא עוד צריכה שיהיו לה, וגם הרשימה הזו גדלה כל הזמן. הסופרים האהובים עליה הם דויד גרוסמן, אמונה אלון, שרון קריץ', דיוויד בלאדאצ'י וניקולס ספארקס. אבל היא אוהבת גם את ליאת רוטנר, יואב בלום, ריק ריירדן, ג'ודי פיקו וג'יי קיי רולינג. אל תזכירו לידה את שר הטבעות, היא עוד לא קראה אותו, אבל אתם יכולים לדבר בכיף על ההוביט. אם אתם באים בגישה שלילית כלפי ספר מסוים, כי -"למה עשו המשך לסדרה?" או- "הסופרת הזו כפרנית", צפו ללא לאהוב אותו גם אם ריעות היא זו המליצה עליו (וריעות מבינה בספרים יותר מכל אחד אחר בעולם).
ריעות אוהבת עברית, אנגלית (הכי בעולם), צרפתית וספרדית, וגם קצת פורטוגזית.
השם האהוב עליה הוא עלמה, ויש לה גם בת כזו (דמיונית, אל חשש).
יש לה עשרים וארבעה ילדים דמיוניים, אם כבר מדברים: שיר, הלל, עוז, עידן, הראל, ישי, שיראל, דוד, יהונתן, גיא, יעל, הדר, סיון, תום, אביתר, נעם, יאיר, נועה, אלה, עלמה, אברהם, רעיה, חנה וטוהר.
היא גרה בקרית מלאכי, שהיא העיר השניה הכי אהובה עליה, אחרי ירושלים. היא נולדה בירושלים וגרה בה כמה חודשים. המכללה בה היא רוצה ללמוד נמצאת בירושלים, רוב המשפחה המורחבת שלה, וגם קו האוטובוס האהוב עליה- קו 39.
היא אוהבת לדבר על פמיניזם, דת וספרים. היא מומחית בצפייה בסרטים (טיפ: אל תזיזו עיניים מהמסך. כל שניה קריטית).
היא אוהבת להציג, ואפילו הייתה במגמת תיאטרון. השחקנים האהובים עליה: לוגן לרמן, עזרא מילר, אמה ווטסון, רוברט דאוני ג'וניור, וויל סמית', ג'דה פינקט סמית' וכל הקאסט של חברים.
הסדרות האהובות עליה: גות'האם (בראש ובראשונה), friends, בנות גילמור וצער גידול בנות.
היא אוהבת לשיר, לרקוד, לסרוג (למרות שהיא כבר לא יודעת), להרכיס פאזלים, להיות בערוץ, לדבר בווצאפ, לכתוב (היא כותבת סיפורים, שירים, קטעים וספרים שלמים) ולעשות ספורט. לשטוף סירים, לקרוא, ולהקליד.
היא שונאת ללכת לבית ספר, היא סובלת מחרדה, היא נורא אוהבת אנשים, וכרגע היא גוועת ברעב.
היא אוהבת אוכל איטלקי (פסטה לשלטון), ואפילו קתה מכונת פסטה, וביומולדת הקרוב גם מייבש פסטה.
תאריך היומולדת שלה הוא סוד מדיני, אבל היא תדאג שכולם יידעו אותו (ב' אייר).
היא אוהבת לעשות שופינג, לצאת בערבים ולתקן מחשבים (פעם היא הרימה הקרנת סרט בלי לתכנן את זה מראש. קצת כבלים, כונן והרבה אלתורים).
החגים האהובים עליה הם ראש השנה, סוכות, שמחת תורה, פורים, פסח ויום העצמאות. חנוכה נחמד בגלל החופש והסופגניות, אבל זהו.
יש לה כמה סיפורים שהיא רוצה שמישהו יקרא, אבל היא לא תיתן לאף אחד לקרוא.
וזהו, בעצם.
