אני כרגע הולכת עם חצאית עד הקרסול ועם בלנסטון.... אבל כשאני בלי בלנסטון אני בלי גרביים.

היתה לי תקופה שהייתי הולכת עם גרביים בשביל התיוג. אבל הפסקתי.

אולי אי פעם אני יצליח להחמיר ולהתחיל גרביים שנזכה

אבל אני ממש לא חושבת שיש עניין ללכת אחרת כדאי להיות מתויג כדוס יותר. במיוחד כשהאלה שמתויגים (לפעמים) כדוסים יותר הולכים בצורה שמבחינת ההלכה טובה פחות.

נראה לי שזה מה שהתכוונת שיש בחתימה שלי אני צודקת?

מה אכפת לך מה חושבים עלייך?

הרבה פעמים אני שומעת שאנשים אומרים: היא דוסית רצח, הולכת עם גרביים....

וזה מפריע לי, כי לפי ההלכה אני חושבת שעדיף חצאית עד  הקרסול בלי גרביים מאשר חצאית קצרה יותר עם גרביים.

אולי בגלל שחרדים מקפידים על זה זה נחשב דוס יותר.

זה לפי ההלכה.

גם חרדים וגם דתיים לאומיים מקפידים עלזה.הלכה נשארת הלכה.

אורך החצאית

1. לכתחילה עד הרצפה.

2. מקילות: 10 ס"מ תחת הברך וגרביים אטומות.

3. מקילות יותר: 10 ס"מ תחת הברך בלי גרביים.

נעליים – מחמירות: נעלים סגורות וגרביים עד החצאית. מקילות: נעלים פתוחות.

וכששאלתי אותו לגבי כיסוי כף הרגל כשהקרסול מכוסה הוא ענה שזו חומרה...

מה שאני מבינה מפה: עדיף ללכת עם חצאית עד הקרסול ללא גרביים(כי זה לכתחילה)

מאשר חצאית קצרה יותר(שזה למקלות) עם גרביים- שזה בסדר לגמרי לא לכסות את כף הרגל, וזה חומרה לכסות....

שני המצבים בסדר גמור, אבל גם ביניהם יש יותר טוב, ולדעתי מה שאני עושה יותר טוב ממה שחושבים שהוא מראה על יותר דוסיות...

זה ההלכה...

אין מה לעשות...

אני רק פשוט אומרת שזה לא משנה מה אני חושבת, אלא מה ההלכה אומרת... אם אני מאמינה בקב"ה אז אני יעשה ככל יכולתי את כל ההלכות שלו, גם אם אני חושבת שזה מוגזם, זה לא משנה מה דעתי... זאת ההלכה. נקודה.

להלכות שבת כן יש סיבות. אלו סייגים שעשו חז''ל כדי לא להגיע לעברה דאורייתא. לכל דבר יש סיבה במקרה הספציפי של הלכות שבת, רק לא תמיד אנחנו מבינים את עומק הדברים.

עוד משהו, ישנם דברים שסיבתם לא ידועה לנו אבל עושים אותם כי ככה ה' ציווה, וזהו. בלי לחשוב הרבה הקב''ה ציווה את עושה. 

במחשבה שניה חזרתי עליך במילים שונות, לא נורא. 

תסתכלי מה כתבתי לדרשתי קרבתיך...

משהו קטן- - נוער וגיל ההתבגרות

למרות שרוב רובם של הרבנים אומרים לכסות עד הקרסול(עד הברך ע"י חצאית ואח"כ אפשר גם טייץ/ גרביים)

סתם, נראלי עד הכף רגל.

לפעמים מתלבשים בצורה מסוימת כי כולם מתלבשים ככה ולכן אני לא קובעת לפי אורך החצאית או אם יש לה גרביים או לא....

יכולה להיות מישי עם חצאית יחסית קצרה אבל היא ממש צדיקה אפילו יותר מזאתי שלובשת גרביים..

אבל תכלס, לא משנה מה אומרים בסוף גם הלבוש קובע. ואם אני רואה מישהי פעם ראשונה והיא הולכת עם גרביים אז ישר אני יחשוב עליה דברים מסויימים(לא קשור לטוב או רע) . ואותו דבר אם אני אראה מישי עם גופיה...

באמת כל אחד שאת רואה את לא מסטגמתת? אין סיכוי! כשבנאדם הולך או מתלבש בצורה מסוימת הוא  משדר משהו. שמישו אומר אל תשפטו אותי לפי איך שאני נראה, באמת אני משהו אחר (והרבה אמרו לי ככה) הוא פשוט עובד על עצמו.

אבל ישר כשאת רואה מישהו הוא משדר לך משהו. מראה דוס יותר או פחות ולא דווקא בקטע דוס.... כל דבר.

להגיד שזה קובע? בטח שלא.

אבל יש משהו אוטומטית שאת מתייגת בן אדם.

עדיין. אולי את מכירה כמה הם מדהימות וצדיקות אבל מי שרואה אותם מהצד לא יחשוב את זה... אז מה הם רוצות להיות? דוסיות וצדיקות או חילוניות? למה הם ממשיכות ללכת ככה? כי הם יודעות שזה משדר משהו!! הם יודעות שאם הם יתחילן עכשיו ללכת צנוע, יראו אותם מכיוון שונה. אין מה לעשות, זה חבל אבל סטיגמות זה דבר שקיים ואי אפשר להתעלם ממנו. בכל צורה שמישהו הולך הוא משדר משהו..

אבל נגיד אני, חינכו אותי שהולכים עם גרביים ושנאתי את זה. לא כי זה לא נכון, פשוט בגלל שלי אישית זה לא התאים. וכן! הרגשתי שזה מסטגמת אותי, תמיד הייתי הדוסית הצדיקה.. שזה דבר שהוא ממש טוב אבל לא לי, כי לא הייתי כזאת! רק נראיתי כזאת בגלל ההורים... אז יום אחד פשוט הורדתי גרביים וכולם היו בשוק. אבל עשיתי אתזה כי זה מה שהרגיש לי נכון. אני לא חושבת שיש מישהו שכיף לו להיות בדעה מסוימת ולהראות אחרת, שהוא משהו מסוים ואף אחד לא רואה את זה.. רוב האנשים ינסו לשנות את איך שהם נראים פשוט כי זה לא להיות אתה, זה לעבוד על עצמך.

אבל תלוי אם מדובר בקיץ או בחורף- בלי גרביים זה אומר סנדלים בלי גרביים או נעליים וגרבים קצרות(סירה)

זה מה שגם ההלכה קובעת...

חחח סתאם יש לי פשוט מלאנטלפים דברים להגיד על הנאמר לאל..

אז קודם כל, לפי ההלכה, תכל'ס, עדיף חצאית עד הקרסול בלי גרבים מחצאית עד אחרי הברך עם גרביים.. אז בתור אחת שהולכת מקסי מבחירה ברו שמי שכמוני נראת לי יותר דוסה, פשוט כי אני יודעת כמה זה קשה..

וזאת שאמרה שזה ממש מוגזם ושהבנים לא יסתכלו- האמת שזה גם מציק לי הקטע הזה של הצניעות ולמה עושים אותו ואם אנחנו יותר צנועים זה אומר שהבנים פחות שולטים על עצמם וכו' אבל משו אחד אני יודעת- זאת ההלכה. נקודה. ואם חז"ל קבעו שככה נלך, כנראה שהם יודעים מה הם אומרים.. כמו שבהלכות כשרות ושבת את לא תגידי- לא באלי, זה מוגזם לדעתי,ככה גם בהילכות צניעות- זה לא פחות חמור!!!! בגלל שהשיח היום הוא פרוץ בטירוף והרחוב היום נראה זוועה,לצערנו, בנות מרגישות שללכת קצת פחות ממה שההלכה דורשת זה בסדר גמור, הם עדיין מקיימות את ההלכה, רק קצת פחות מושלם מה"דוסיות-הקיצוניות-שסתם-מחמירות-ואיך-לא-חם-להם" אז לא!! ממש לא!!! כמו שאת לא תיסעי בשבת רק"קצת" באוטו, ככה את גם לא יכולה ללכת רק "קצת" מעבר להלכה! יש הלכה, וזהו.  ואנחנו בתור עובדות ה' שבאנו לעולם עם שליחות כלשהי, צריכות להקפיד עליה, גם אם זה מאוד קשה, וזה באמת מאוד קשה.

וזה שיש פה אנשים שטענו שהם לא מסטגמתים אנשים אחרים, אני ממש ישמח שתספרו איך זה להיות מלאך..  זאת פשוט תכונה לא אנושית.. ועובדה שבנות פה כתבו שהן הפסיקו ללכת עם גרבים בגלל שזה יצר עליהם סטיגמה..

אבל עם כל מה שכתבתי פה- ברור שעבודת הלב ממש ממש ממש ממש חשובה, וממש לא מספיק לשים חצאית עם בלב את בכלל אתאיסטית! אבל "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", מנסיון.

הלוואי שנזכה להבין באמת מה הערך שבצניעות, ונזכה להתחזק בה, ועל ידי זה בע"ה יבנה המקדש!!!!

באנה חפרתי.. והייתי קצת טעונה.. תסלחו לי

שהתיר את העניין של ללכת עם חצאית קצרה עד 10 סנטימטר מתחת לברך, הוא המשנה ברורה, וגם על זה הרב צבי יהודה אמר שזה הקלה מאד תמוהה, כך שלהגיד על דבריו של הרב אבינר "החמרה  מאד מוזר בעיני... אלא אם כן כל הרבנים מחמירים לדעתך..

מזתומרת לחזור אחורה????

אמרה לה שהרב אמר שזה היה טעות בדפוס והמשנה ברורה לא התיר בכלל....

שמעתי את זה ממישי ששמעה ממישי ששמעה מהרב, ככה שלא יודעת עד כמה זה מדויק....

יש שני איסורים נפרדים:

לבנות- לחשוף את עצמן

לבנים- לראות בנות לא צנועות.

האיסור של הבנות הוא בלי קשר לבנים.

אני אפרט בלי נדר כשיהיה לי זמן

נראלי המחלה של הדור זה הסטיגמזם.......

ומזה לא חפרת,דווקא היה כיף לקרוא את זה

באיזה דור זה לא היה ככה??

חח איזה כיפליי..

אני חושבת שאת ממש ממש צודקת, האמת היא שעד לפני שבועיים התחלתי יותר להקפיד על חצאיצ ארוכה וראיתי שאני ממש אוהבת את זה... גם התחלתי יותר להקפיד על התפילה ולהתכוון במה שאני אומרת... ( כל זה למדתי מחברות שלי מהאולפנא...) אוהבתותכן!!!!!!!!!

ניראלי יותר זה
מישי עם חצאית עד הקרסול בלי גרביים

אבל מה שבטוח זה שלפי ההלכה-

כול הרבנים אומרים ללכת עם חצאית ארוכה

לעומת הגרביים - שיש מקילים בעניין הזה!!!

חצאית ארוכה.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...