בס"ד

בהלכות שולחן ערוך העוסק בהלכות לשון הרע , יש ביאור רחב , תעיין שם.

שמעתי בשם אחד הרבנים (לצערי, לא זוכרת ממי) שאם שואלים בכללי, מתארים תכונות חיוביות, שאין אדם שאין לו. אם זה מאד משמעותי לשואל/ת הם ישאלו על העניין המסוים, או ישימו לב לחוסר ההתיחסות.

לכל אדם המיועד/ת שלו/ה - צריך לדיק ולהיזהר של לקלקל!

גם לטוב וגם למוטב. לכל אדם יש תכונות טובות, וגם תכונות שצריכות תיקון. גם לכל רווק או רווקה יש דברים חשובים יותר או פחות בבן הזוג המיועד.

אני מתחילה משבח - מספרת על תכונות טובות שיש לבן אדם, ואני מדברת גם על החסרונות אבל לא מנפחת, ומנסה לדבר עליהם בצורה עדינה. כמו שיצא לי לספר לגיסי על מישהי שאני מכירה שהיא טובה, חברותית, אחראית, עצמאית וכו', אבל יכולים להיות לה מצבי רוח משתנים. (לא אמרתי שהיא דכאונית שזה יותר קשה). זה לא הפריע לו, נראה לי גם לו יש קצת נטייה כזאת, והיום הם נשואים עם ילד.

לדעתי בבירור אפשר ממש לעזור אם אומרים את האמת. אני מכירה גם מישהי שלא אמרו לה את האמת, אלא רמזו לה רמז מוזר, כמו שהבחור "עצמאי בהחלטות שלו". היא הייתה צריכה לצאת איתו כמה חודשים ובסוף גילתה שהוא לא באמת דתי, דתי מתי שנוח לו. אולי היה אפשר למנוע לה עוגמת נפש אם היו מספרים את האמת.

דוגמה אחרת, באחת מקהילות חב"ד בחו"ל הייתה בחורה דתייה שכבר הגיעה לאירוסין עם בחור אחר מהקהילה. הרבנית יום אחד "תפסה אותה לשיחה" ואמרה לה שהוא בן אדם שיכול לפגוע בה, וגם שהוא לא ירא שמיים באמת, אלא רק מציג את עצמו ככזה. גם לבחורה היו ספקות, אז היא ביטלה את האירוסין.

אחר כך הוא  ריכל עליה בבית הכנסת. סיפר עליה שקרים והשמצות. בקיצור, הרבנית הזאת ממש עזרה לה להינצל מנשואים כושלים. אם היא הייתה חוששת "להרוס לו את השידוך", היא לא הייתה עוזרת לבחורה הזאת. היום ב"ה היא נשואה בארץ.

לפי מה שידוע לי בהלכות לשון הרע שהוזכרו פה נאמר שבשידוכים צריך להגיד את האמת, אם ידוע שהדיבור הזה חשוב למי שמברר. ואני לא יודעת מי זה שהתקשר ומה באמת חשוב לו, אז אני צריכה להגיד את האמת לטוב ולמוטב.

את כל האמת ורק את האמת,

אתחיל ממה שטוב, ובצורה מעודנת יחסית של התכונות הרעות . לדוגמה , מקצינה בכוונה 

אני לא אגיד "הוא טיפוס קשה  שדואג בעיקר לעצמו " וכד' אלא ש"האופי שלו לפעמים לא נוח ושהוא יכול לפעמים פחות להתמקד בנוחות של הזולת אלא יותר בנוחות שלו"

תיאורטית, לא קרה לי , אם הוא טיפוס מיזאנטרופ שלילי לחלוטין (ב"ה אין הרבה כאלה ולא יצא לי ששאלו אותי על אחד כזה) אני אנסה לומר במילים עדינות שזה פחות כדאי.

בכל מקרה, לכולנו יש תכונות יותר טובות ופחות טובות, אם לא מדובר פה על מפלצת בפוטנציה שסיוט למי שיחיה איתה, אלא בבן אדם נורמלי, אני אתמקד בתכונות הטובות ואגיד בעדינות את הפחות טובות, תוך הדגשה שאולי לה הן פחות יפריעו ואף אחד לא מושלם. 

כמו בסיפור עם החבדניקית יש לספר

רק דברים מזיקים..

לא הייתי אומרת שטויות כמו שהוא מחטט באף לפעמים באמצע שהוא קורא ספר. (נשואה באושר לאחד כזה שנשוי באושר לאחת כזו.. )

או שהוא אוהב לשתות קפה עם דבש ולימון ... 

סתם דוגמה.. הייתה לי חברה שככה אהבה את הקפה וכולם צחקו שזה מוזר..

אבל היא  אחלה..

משתדלת להגיד תמיד את האמת גם על חיצוניות וגם על אופי. ושהצד השני יחליט מה מתאים לו.

ברור שלא ראש בקיר. אבל אם שואלים אותי על בחורה אם היא חזקה בלימודים ואני יודעת שהיא לא. אני אציין שזה לא ההובי שלה הלימודים...

שבד"כ מבררים אצלכם על חברים קרובים שהכי כיף לכם בעולם להגיד עליהם דברים טובים או שמי שמברר הוא מישו שמכיר אתכם, שאז אתם חייבים להגיד לו את האמת...

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.