חצי חומר של הבגרות, למדתי.
היא הפציצה בתרגילים, כל אחד יותר ארוך מהשני, נשאר רק עוד שלשה תרגילים, ב"ה.
--טוב לי, לכאורה,
אבל הלב, הלב עמוס לעייפה,
אני חוששת שאבכה הלילה, לתוך הכרית, אצעק צעקה שקטה להחריד, ואין מי שישמע או ידע,
אין מי שיראה את הדם הזב החתכי הלב, שנפצע כולו, מהמילים הדוקרות, מהמחשבות המתישות,
אגבר בעצמי עם עצמי,
במיטה, בכרית,
במיתה. ----
אני איתך...