אני מפחדת לאהוב

יותר נכון מפחדת להתאכזב 

מפחדת שליבי יישבר שוב

אז אני בורחת... מכל מה שקשוק לזה,  בורחת...

איך מקלפים את השריון?

לא נפתחים ישר, אי אפשר פשוט להחליט ולתת אמון מוחלט. הלב שלנו שומר עלינו מלעשות פניות חדות מדי.

מתחילים להיפתח קצת, ממש טיפה - נותנים קצת אמון, למשל להרשות לעצמך להאמין למישהו שהוא באמת אוהב אותך, לפחות להאמין ש.. אולי הוא אוהב אותך.

לגלות סוד קטן, רגש שעד עכשיו לא היית חושפת כדי לא להיפגע. קצת. ולאט. זה הסוד.

ורצוי לעשות את זה עם עוד מישהו, למצוא חברה או דמות חינוכית קרובה, או אפילו חברה אנונימית מפה לשתף אותה. זה גם יועיל.

בהצלחה!

(ושתדעי שאני לא סתם ככה כותב לך מה שנראה לי הרגע אלא מניסיון אישי ארוך)

אבל אצלי זה לא ככה, אני מאד פתוחה, אני מספרת המון רגשות וכמעט כל מה שעולה לי בראש אבל, טוב, לא באלי לכתוב את ההמשך

בכל תחום יש עניין אחר.

יש מי שהוא קשה עם ההורים ופתוח עם חברים,

יש מי שקל לו עם הסביבה וקשה לו לפתח קשר זוגי,

ויש כאלה שהם מסתדרים עם כולם אבל קשים עם עצמם...

אבל הלב פועל באופן כללי פחות או יותר באותה הצורה.

 הוא יגדל?

והחרסינה תתמעט?

ולמה חרסינה? אני הייתי מדמה את זה לסוכר

וממש נחמד מצידך שהגבת

שמדמים אישה לכלי חרסינה

וחרסינה נשבר

אני חושבת שאם את עשויה מהרבה פירורים אז את לא יכולה להשבר אף פעם

וחרסינה כן יכולה להשבר

ברור שלא. 

כנראה התכחשתי לזה עד עכשיו

מנסה להחיות אותה עם מעט שירה

קצת וולך קצת אתר

שאלוהים בעצמו יושב בצד וסופר את הכסף בסיום יום בסגירת קופה

כולם מחכים במתח

יהיה חסר או לא

עוד סיבוב של ריקנות מזוקקת

תיעוד של התפוררות ברקע

מה אנשים מוכנים לעשות בשביל טיפה להרגיש

הלהב של הקיום מתגרד על הבטן

והוא חד

שורט

חותך

היופי היחיד הוא לפעמים באיזה פינה מטונפת

בפח של התחנה המרכזית או באיזה קבצנית

הכל תקוע במכונת כביסה של מילים גבוהות

הטיימר עומד לצלצל

הבדיחה היא עלינו

לא היה חסר כלום בקופה

חוזרים לנשום

עד הפעם הבאה

גם שלום

גם הסכמים

איזה הספקים יש פה

לפעמים נראה לי שרק אני תקוע באיזה אוטוסטרדה שלא מבינה

מה הכיוון

רוורס במקום קדימה

עץ ריח מסריח על המראה

אורות גבוהים

והיא יושבת במושב ליד

רגל למעלה

מחייכת

אז הכיוון לא משנה

רק התנועה

על אף כל הדחיות שלי

אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…

אתה עדיין סמוראי. 

ומה עושים עם זה

ואיך משיגים את העור הזה

ולמה

ומה

ואיך

תציל אותה

ואותי

ואותם