תגלית מדהימהמאדמוזל

אני לא עשויה מברזל

 

 

וואו, אני בשוק

הגיע הזמן להודות באמתמאדמוזל

אני מפחדת לאהוב

 

יותר נכון מפחדת להתאכזב 

 

מפחדת שליבי יישבר שוב

 

 

אז אני בורחת... מכל מה שקשוק לזה,  בורחת...

תגיבו לי, טוב?מאדמוזל


טובימ''ל
זו תגובתיימ''ל
לפעמים הלב נפגע,
נפגע מאוד,
כאב שהוא לא יכול להכיל,
ובטח שהוא לא מוכן לחוות שוב.
אז מה שהוא עושה זה להתנתק,
לובש שכבות עבות של שריון,
לא נותן לרגשות לחדור,
או לצאת.
וככה הוא נשאר,
מבודד,
ונוקשה,
ומכוסה בשכבות.
ומוגן,
אבל לא באמת,
כי הלב - הוא עדיין לב,
ואם הוא לא מרגיש - גם את זה הוא כואב.
אז הוא רוצה להוריד את השריון,
אבל השיריון כבד,
והוא כבר רגיל אליו,
ובחוץ מפחיד,
ולא מוגן,
אז הוא נשאר,
עם השיריון,
וכואב.
אבל,
אם יוכל,
יקלף את השריון,
שכבה שכבה,
ולאט לאט,
יצא בלאט,
לאור,
והכאב יעבור.
יפה מאד רק שאלה קטנהמאדמוזל

איך מקלפים את השריון?

 

 

צעד אחרי צעדימ''ל

לא נפתחים ישר, אי אפשר פשוט להחליט ולתת אמון מוחלט. הלב שלנו שומר עלינו מלעשות פניות חדות מדי.

מתחילים להיפתח קצת, ממש טיפה - נותנים קצת אמון, למשל להרשות לעצמך להאמין למישהו שהוא באמת אוהב אותך, לפחות להאמין ש.. אולי הוא אוהב אותך.

לגלות סוד קטן, רגש שעד עכשיו לא היית חושפת כדי לא להיפגע. קצת. ולאט. זה הסוד.

ורצוי לעשות את זה עם עוד מישהו, למצוא חברה או דמות חינוכית קרובה, או אפילו חברה אנונימית מפה לשתף אותה. זה גם יועיל.

 

בהצלחה!

(ושתדעי שאני לא סתם ככה כותב לך מה שנראה לי הרגע אלא מניסיון אישי ארוך)

אז קודם כל, תודה שאתב כותב לי מנסיונךמאדמוזל

אבל אצלי זה לא ככה, אני מאד פתוחה, אני מספרת המון רגשות וכמעט כל מה שעולה לי בראש אבל, טוב, לא באלי לכתוב את ההמשך

זו הייתה דוגמהימ''ל

בכל תחום יש עניין אחר.

יש מי שהוא קשה עם ההורים ופתוח עם חברים,

יש מי שקל לו עם הסביבה וקשה לו לפתח קשר זוגי,

ויש כאלה שהם מסתדרים עם כולם אבל קשים עם עצמם...

 

אבל הלב פועל באופן כללי פחות או יותר באותה הצורה.

טובאחרת וזהו
שחכתי את כל השיר אבל יש אחד שאומר'את לא אישה ברזל, את אישה חרסינה'
כמה שזה נכון לפעמים, ככל שאנחנו מנסים יותר להראות לעצמנו את הצד הברזל שלנו, החרסינה אצלנו גדלה
אז אם אני אפסיק להראות את צד הברזלמאדמוזל

 הוא יגדל?

 

והחרסינה תתמעט?

 

ולמה חרסינה? אני הייתי מדמה את זה לסוכר

 

 

וממש נחמד מצידך שהגבת

לא מחייבאחרת וזהו
דווקא חרסינה מסתדר לי. חרסינה זה חלש ושברירי

וזה מרצוני החופשי
אבל אני לא אוהבת את זהמאדמוזל

שמדמים אישה לכלי חרסינה

טוב. בחירה שלךאחרת וזהו
אפשר לשאול במה עדיף עסוכר על החרסינה?
סוכר מתפוררמאדמוזל

וחרסינה נשבר

אהה.אחרת וזהו
לדעתי עדיף להשבר. זה אומר שפעם היית ייציב. להתפורר זה סהכ להיות מחובר מאלפי פירורים ושפעם אחת הם נפרדים לאט. לאט
זה עמוק..מאדמוזל

אני חושבת שאם את עשויה מהרבה פירורים אז את לא יכולה להשבר אף פעם

 

וחרסינה כן יכולה להשבר

זה נכוןאחרת וזהואחרונה
אבל אם את עשויה מהרבה פירורים,את עשויה מהרבה פירורים.
רק עכשיו גילית את זה?גלידת לימון

ברור שלא. 

 

כןמאדמוזל

כנראה התכחשתי לזה עד עכשיו

היו שנים שהייתי רגיש בטרוףמשה
ואז לקחתי צעד וכיסיתי את זה בהרבה דברים אחרין,
ולפעמים זה שוב צץ,


תרגישי טוב. זה מתסכל ממש.
שעון קיץxmasterx

מפנה לילות מכלה בקרים

--מחכה לרחמים~

קומי אהובתי

קומי

יש לך עוד לחיות

את עוד תהיי

ותחיי

יהיה לך טוב

כל כך טוב

🤍

--מחכה לרחמים~אחרונה

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

ל' ניסן בס"ד, תשפ"ו (1)ריקומוסתרארכיון

אני מולה, ואני בוכה. אפילו שפגעתי בה קשות היא יודעת שאני מיוסר. 
היא שולחת לרגע יד מהוססת, כאילו רצתה להניח אותה על הכתף שלי במחווה מנחמת והתחרטה ברגע האחרון.
(שאיפה עמוקה), "[שם פרטי]" ,(פאוזה). 
אני מושך באף ומרים מבט.

היא מסתכלת ישר לתוך העיניים אבל איכשהו זה לא כואב, כי משהתחלתי לבכות אני מרגיש חשוף לגמרי. 
המילים הבאות שלה נושאות משקל גדול.
"אם אתה צריך מחילה - אני נותנת לך אותה. שומע? אני מעניקה לך מחילה. אתה מחול, נסלח לך."

העיניים שלי מתרחבות ואני נרתע במעידה קלה לאחור.

משתנק לרגע בשקט, מסיט מבט ועוצר את הדמעות.

- "תודה"

"שומע?" היא אומרת שוב כדרכה, כמעט בלחישה. "אני יודעת, זה בסדר."
אני לא יודע מה היא יודעת, אבל אני רק חוזר: - "תודה"

 
~

ראיתי דברים מוזרים באותו היום. דברים משונים מאוד. אבל אצילות הנפש הזאת לא הייתה מובנת מאליה. ודווקא אז, כשהרגשתי קרוב אליה יותר מאי פעם, ידעתי שזה הזמן להתרחק, להתנתק ולעולם לא לחזור.

לא יהיה סוף טוב יותר לסיפור הזה.

טוב... לא יהיה אם לא אכתוב אותו בעצמי.


לכן זה מה שעשיתי.

..מבולבלת מאדדדד
מהמם.

ויהיה סוף טוב. באמת. 

(טעות נגררת)ריקומוסתרארכיון

רפלקציה
 

אנשים טועים בי.

 
מהמם  -?-

ויהיה סוף טוב  -?-

באמת  -?-

 

הטעות הנגררת היא שלך, מה אתה עושה מזה. כן, אנשים יורים בחשיכה - אז מה?? גם אני יורה בחשיכה.

 

כמו תמיד : תשתוק, תהנהן ותמשיך הלאה.

🙂‍↕️✌️

ג' אייר תשפ"ו (3)ריקומוסתרארכיוןאחרונה

*HINT*

רמז?

אז צריך רמז?

 

הנה הוא.

זה עכשיו או לעולם לא.

..מחפש שם

לנגן

ולנשום

ולחלום על הרמוניה

וחופש

ואהבה

ולהזרק על אבני החוף

חחח חשבת שאפשר להשאר בים לעד

אתה בן אדם מותק

והחיים אפורים ועומדים ומסריחים

כמו המערבולת שפגשת שם בים.

ומה סך הכל ביקשתי

אי קטן ושקט שאפשר לשבת בו לאכול בננות לשתות קוקוס ולשחק עם איזה קוף

אה ולהרגיש בית

מוגן

ומה סך הכל ביקשתי חוץ מלב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי

במקום הלב המבולבל הסוער והכל כך לא ברור הזה.

והלוואי שתן לי להרגיש בתוך הסערה את ידך האוהבת החמה והמלטפת

ותעטוף אותי ותאסוף אותי אליך וארגיש שוב את הרחם שממנה נזרקתי.

ותן לי כח, ואומץ, ובטחון חזק ואמיץ להיות.

ושמחה, ללא מורא.

כן. הנני.

ופתאום השמש עולה, וענני ערפל וסערה מתפזרים.

ומשב רוח נעים מלטף את פני ועיני המכווצים ושערי הפרוע.

וחום עדין מייבש את דמעותיי, וציוצי ציפורים שקטות נשמעות, והים שב למקומו ונרגע.

ועצמתי עיני, וליבי שב לפעום בסדר,

והנה אני חיי

ואור אין סוף פתוח לפני, מזמין ונותן תקווה.

ואני רוקד את רגליי וידי וגופי שהיה מכווץ, מתמזג עם ההוויה ההרמונית.

יש אלוהים, מבצבצת בי הידיעה.

ואהבה

וחיים.

...מחפש שםאחרונה

ושוב אני לא מטולטל כעלה נידף בסערה

אני קרן האור

אני השמש

אני האי

כל השמש המסנוורת הזאתxmasterx

השמש הלבנה שמרחפת מעל מעוורת הכל ולא נותנת לראות מה שאמיתי וצריך לראות

הולך בעיר ליד הטיילת כולם חצי לבושים רק חיכו לזה

איפה הקלאס

איפה המסתורין

איפה המתח

ממתי לחשוף הכל מההתחלה נחשב לאיזה משהו טוב?

מבאס ומייאש

תני משהו לחקור לגביו

אבל אני חוקר אז אולי ליxmasterx

זה לא נכון ולאחרים כן

לא בדור הנכון

לא במקום הנכון

לא בזמן

לא במרחב

לא ביקום

לא בעיר

איפה איזון בין בורקה להפקרות? אולי בכפכפי טבעxmasterx

וחצאית

או בקוקו וסרפן

איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן

עם טוריה

שיבריה

ולא זוכר מה עוד ובכלל

אולי בגבעות הרחוקות של החוות

אבל באוסטרליה או משהו

או שיאמצו את ההרגלים המינימליים שלהן

לא יודע מה מאכלס לי את התודעה

החום מביא איתו את הריק והשטות

והתחלתי להתאמן ושם זה אותו דבר בחדר כושר הזהxmasterx

לא מתרכז בכלום כל הטייצים האלה והחרא הזה מפתיע אבל אני נגד

או שלא מפתיע

תני לפרופורציות הנכונות והיפות של הגנטיקה המשובחת שלך לדבר לא לטייץ מעצב שיט

צ'יטים

שקר

מי שלא זכתה בגנטיקה של גובה נכון

פרופורציות נכונות בין ירך לשוק

קו לסת בולט

ולא יודע מה עוד הוגדר ברנסאנס או ביוון העתיקה

אף אחת לא מחוץ למטריקס אם תאכלי ככה תיראי ככה וגם אתה גבר

נהיה ממושמעים זה שווה

נזיז ברזלים

נסבול

נאכל בשר וביצים

ואי אפשר בלי אלכוהול אבל נפצה

וסיגריות בוערות

מה עוד?

אף אחת לא מחוץ למטריקסקפיץ

סליחה, אבל חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
 

אם אין לך מושג מכלום בעולם עדיף שתסתום

אף אחת ואף אחדxmasterx

גם המאסטר

שמח שקראת

שמח שצחקת

שמח שהגבת

זה לא דעה שלי זו עובדה

זה יכול להיות לצערי ויכול להיות לשמחתי אבל כלום לא מחוץ למטריקס

הכל גנטיקה, קלוריות ומדע מדויק

לא זוכר מה ראיתי אותו יום אולי משהו של דוריאן ייטס או מייק מנצר (נראה לי שהם טיפה הבינו ומבינים משהו מתזונה ואימונים)) בכל אופן מי שיאכל כמו בן אדם ייראה כמו בן אדם בטח אם יתאמן זה לא מדע טילים ומי שלא ממושמע או ממושמעת סבבה שייהנו אבל יש לזה מחיר זה לא מפתיע. איזון קלורי או עליה קטנה או ירידה קטנה ישפיעו לטווח ארוך כל השאר סתם אופנה שאין מה לבזבז עליה זמן


אין לי כנפיים ואני לא עף ולא יכול לחיות מפוטוסינתזה וגם לא יכול להרים משאית לצערי אני במטריקס)))


חחחחחחחחחחחחחחחחחחחקפיץאחרונה

אם רבע מה"מדע המדויק" שלך היה נכון, אז אין שום דרך בעולם שאני יותר מ-30kg

והעובדות הן שאני כן 

 

רוב הסיכויים שאין לך טיפה אחת של משמעת עצמית, וסתם קיבלת קלפים מוצלחים יותר בעולם הזה.

עוד לא פגשתי אדם אחד שזה לא היה נכון עליו, ואני לא מאמינה שאתה האחד שכן

--מחכה לרחמים~

תראה אותי עם כל השברים האלה

תראה

תחבק

תגאל 

////צאצא

אבא קשה לי.

 

..דף תלוש

I hate myself

אולי יעניין אותך