אני חושבת שאת מבינה שזה לא טוב, רק את מאוד רוצה נכון?

את מצד אחד מבינה לגמרי, ומצד שני ממש רוצה... וכל פעם מרגישה את אחד מהרגשות המנוגדים האלה בעוצמה גדולה יותר...אני צודקת?

את לא מבולבלת או משהו, את מבינה את האיסור והסיבה אבל מרגישה קצת אחרת....

וזה בסדר.

את אפעם לא הרגשת מהזה אומר שיש חבר, וגם בעזרת ה' לעולם לא תרגישי, ולכן עד שתמצאי את החבר האמיתי שלך בעזרת ה'  יכולות להיות לך ההתלבטויות האלו, מי שלא הרגיש לא מבין עד כמה זה רע.

זה מובן שאת רוצה חבר, בדוסיות קוראים לזה רוצה להתחתן, יעני בל"חית...

ממליצה לך לחזק את הדעה שלך על זה שזה רע, יש פה בפורום מלא שרשורים על זה ואת יכולה להסתכל....

ובעזרת ה' עם ההבנה העמוקה יותר יבוא גם הרגש... לא שזה אומר שלא תרצי חבר, זה אומר שגם תרצי וגם לא תרצי 

ועזבי תחברות שלך, אל תסתכלי עליהם ועל החברים שלהם.... לכי תדעי מה באמת קורה, אם באמת טוב לחברות שלך או שבסה"כ כיף לחברות שלך..... 

בהצלוחה נשמה

מעריכה אותך ברמות צדיקה!

ללב אין שליטה..

או שיש

לא תמיד..

רגשות לא ניתנים לשליטה במודע הם פועלים דרך התת מודע...

רציני.

אני צריכה עצות לזה אם זה באמת עובד

הרגשות שלי עובדות בתת מודע

מפתחות דברים

ואין לי שליטה על זה..

ובאמת כיף להם.

וגם אנשים שאוכלים כל בוקר וצהרים שווארמה עם צ'יפס ופחית קולה.

וגם שופט שמקבל שוחד זה כיף לו.

וגם אדם ששיכור מכוח ושלטון זה כיף לו.

אבל ה' לימד אותנו שיש דרך נכונה להשיג את הכיף ודרך לא נכונה. יש דרך צודקת ויש דרך לא צודקת. יש דרך של חיים ויש דרך של מוות.

תבחרי בחיים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....