ולהחזיר את הגלגל לאחור!

את צריכה לתת לה מקרים ספיציפים.

ואני גם הייתי אובדת עצות.. ב"ה היא הפסיקה עם זה (לטענתה..) אבל יש דברים אחרים- העיר בחמישי בלילה. בנים בלי סוף וכו' שבאמת אינלי שמץץ איך לגרום לה להפסיק בעזרת ה' שיהיה לנו ב"הצלחה במשימה החשובה הזאת!!

הם טוענות שזה לא ממכר אותם..

אחת מהן בתקופה קשה, וזאת הבריחה שלה.. ופשוט חבל לי עליה!! אבא שלה נפטר מסרטן ולא באלי שזה מה שיקרה גם להה

תספרי לה מקרים שקרו בגלל זה... אם את מכירה אנשים שנגמלו מזה תבקשי מהם לדבר איתה...

תשתפי עוד אנשים שיכולים לעזור לה!! אל תניחי לזה...

בד"כ בגיל הזה זה בא בגלל תחושות של חוסר באהבה, בתשומת לב וכו'... או מבריחה מהתמודדות.

פשוט להמשיך לאהוב בלי תנאי, ולהתעלם מהעישון. 

טיעונים של בריאות לא יועילו בכלל ורק ירחיקו.

את לא צריכה לספר לאף אחד ולא לשתף אף אחד, זה בד"כ רק מזיק, גם עם רוב ההורים וגם עם מוסדות. אין להם מושג איך להתמודד עם זה. אם צריך אפשר להתייעץ בלי פרטים עם מבוגרים שמבינים (בלי להגיד מי זאת).

הגיוני שהיא עוברת תקופה לא קלה, תאפשרי סיטואציות שיהיה לה נעים לדבר איתך, לשחנ"ש או סתם לקשקש...

אם אין לך כוח לזה, פשוט תתעלמי מהעישון ותמשיכי כרגיל.

בכל מקרה אני חושבת שכדאי להתעלם מזה שהי מעשנת.

לא ממנה אלא מזה שהיא מעשנת.

לא לפתוח את זה איתה.

ואני לא כ"כ מבינה בזה אבל לפי מה שהדובדבן שבקצפת אמרה, אז כדאי המון לחבק, ולתת לה להשען עליך, המון המון אהבה....

וגם הרבה חיזוק חיובי!

לא יודעת אם יש קשר לעישון אבל זה טוב בכל מקרה

אין מה לשכנע. רק להתפלל שתפסיק וכמה שיותר תמיכה, כי בטוח שלא קל לה....

לא אמור להפריע לך.. זה החיים שלה והיא תעשה איתם מה שהיא רוצה.

אני בטוחה שהיא יודעת שזה לא בריא..

תמשיכי להיות חברה שלה ועל תשימי על  העישון..

תחזקי את הקשר שלך איתה תדברי איתה, תאמרי לה בוקר טוב. 

אם היא עושה את זה בשבהיל לברוח מהתמודדיות אז תנסי לדבר איתה על מה שעובר עליה בלי קשר לעישון. תני לה לשפוך תלב, לדעת שיש פה מישו שיקשיב לה בלי לישפוט אותה. 

ברגע שיהיה לה מישי שהיא תסמוך עליה ותאמין בה- אז גם תוכלי להשפיע עליה!

יש לי גם חברה שסוג של במצב הזה, ואני פשוט יושבת ומקשיבה למה שיש לה להגיד, בלי להסכים איתה ובלי להיגרר אחרי המעשים שלה. בעז"ה שאני יהיה בקש ממש טו איתה אז אני אוכל גם להשפיע עליה לטובה!

בהצלחה ותדעי תמיד שכל בת שאת עוזרת לה ונותנת לה חיוך זה באמת עולם ומלואו.

יותר עמוק שבו צריך לטפל..עישון הוא רק מעשה

למה הוא קורה  נוכל גם לגרום לכך שלא יעשו אותו.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...