קראתי את הדבר הזה וזה די הכעיס אותי...
בכל זאת אנחנו דתיים וזה לא מגניב וזה לא גאווה להתנהג כמו חילוני, אין לי בעיה עם חילונים, אבל אדם שמתנהג כך ומחשיב את עצמו דתי הוא טועה..
הנה הקטע, אשמח לתגובות (לא אני כתבתי זה לקוח מאתר "חברים מקשיבים- חלקכם בטח מכירים)
ישבתי בתחנת האוטובוס ממתין בעצבנות מה לקו שאמור לקחת אותי אל החתונה של בן דוד שלי שעמדה להתחיל בעוד דקות ספורות. הבטתי חליפות בשעון ובעיקול הרחוב, מנסה לחשב האם עוד יש סיכוי שאספיק להגיע לחופה, אם האוטובוס המושיע יופיע בדיוק עכשיו. ואז - ראיתי אותם. הם התקרבו לעברי, צועדים במתינות ובתנועות מדודות, לא ממהרים לשום מקום. נער ונערה צמודים זה לזו, ידו מונחת על כתפיה ומבטים מאוהבים בעיניהם. מה שתפס את עיניי הייתה דווקא החצאית הארוכה והצנועה שלבשה הבחורה, והכיפה הצבעונית שעיטרה את רעמת השיער של הבחור. לידי עמד אדם חרדי ששלח בזוג האדוק (תרתי משמע...) מבט זועם. פניו הביעו סלידה מהמחזה, ועיניו הרושפות גיצים כאילו אומרות: 'הדתיים לאומיים האלו... פשוט בושה! הם קוראים לעצמם דתיים בכלל? אצלינו, ברוך ה' – אין דברים כאלו'.
'יש בזה משהו', חשבתי לעצמי, 'אין לי שום דבר נגד אהבה, אבל לגבי הזוג שלפנינו אני לא בטוח שזה הזמן והמקום הנכון... אולי יהיו כאלו שילמדו זכות על הבחור שמדובר בדיוק באשתו החוקית, אבל שער ראשה החף מכל כיסוי ראש, והעובדה שסכום גילאיהם לא נראה שעלה על שלושים ושתיים– דחו את האפשרות הזו על הסף. כשהגיעו אל התחנה וחלפו בקידמתה השפלתי את מבטי. לא רציתי להביך אותם. במחשבה שנייה, בכל מקרה לא נראה לי שהם היו מובכים. נדמה היה שהם דווקא נהנים מן המבטים הננעצים בהם. כנראה שלא רציתי להביך את עצמי. מזווית עיני הצלחתי לקלוט ארבע מילים שהיו רקומות על הכיפה שלראשו של הבחור: "אני דתי – לפי דעתי"....
______________________________
לפני כמה ימים הגיע ל"חברים מקשיבים" מכתב מנערה ובו בקשה להתייחס לקטע שפורסם באחד האתרים באינטרנט. נכנסתי לקישור שהיא צירפה וגיליתי שמדובר באתר המיועד לבנות בגיל תיכון (לא אטרח לציין את כתובתו כדי לא לעשות להם פרסומת מיותרת. ואל תדאגו, תאמינו לי שאתם לא מפסידים שום דבר. להפך!). הופיעו שם שני קטעים קצרים שכתבו בנות, האחת חילונית והשנייה דתייה, ולאחריהן שלל תגובות של הגולשים. כיוון שהדברים קשורים לסיפור שפתחתי בו ויש בהם כמה דברים מעניינים מאוד – אני רוצה להביא בפניכם את הקטעים ולאחריהם כמה מתגובות הגולשים עליהם:
"אל תפנו את הגב לכיפה"
"אני מסתובבת הרבה בחברת אנשים דתיים (לא חרדים, דתיים) ורציתי לספר לכן עובדה: דתיים הם כמעט בדיוק כמונו! הם מתלבשים כמונו, הם מדברים כמונו, הם עושים אותם דברים שאנחנו עושים, רק שהם שומרים שבת ולומדים גמרא.
עד לא מזמן אני הסתובבתי עם חילונים, שת'אמת לא כל כך נהניתי איתם, לא יכולתי לפתח איתם שיחה נורמלית אפילו! אבל עכשיו אני מסתובבת עם אנשים דתיים, ותאמינו לי שאני מאוד חילונית, והם פתחו לי דלתות חדשות ודברים חדשים שלא ידעתי עליהם, גם בנושא הדת וגם בנושאים אחרים! ודרך אגב, זה שאומרים שכל הדתיים שומרי נגיעה, זה ממש לא נכון, אני מכירה אולי 2 או 3 דתיים ששומרים נגיעה! זהו! אז לפני שאתם מקשיבים לדעות קדומות, תנסו לדבר איתם ולהכיר אותם קצת!
כי הם בדיוק כמוכם!
אני מקווה שהצלחתי לשנות כמה דעות".
_________________________________________
ולאחריו הקטע השני, פרי מִקְלַדְתָה של נערה דתייה:
'דתייה גאה'
"לא מזמן ראיתי פה כתבה של מישהי "אל תפנו את הגב לכיפה" ואת התגובות של זה... אז ככה, תראו - אני ילדה דתייה וזה מאד מפריע לי מה שהחילונים חושבים עלינו.תאמינו לי שאני בדיוק כמוכם, זה שטויות ההכללה שאנחנו לא הולכים לצבא, כי זה החרדים! הדתיים כן הולכים! ואנחנו קונים בדיוק את אותם בגדים שאתם קונים ואנחנו לא קונים אותם יותר ארוכים. תאמינו לי שאנחנו הולכים עם בגדים בדיוק כמוכם! אני גם הולכת עם מכנסיים ואני לא שומרת נגיעה, אני לא הולכת עם שלושתרבע ולא רק אני ככה כל הסביבה שלי ככה וגם רוב אוכלוסיית הדתיים הם ככה! יש את החרדים שבאמת הם הרבה יותר חזקים בדת מאיתנו וזה לא אומר שיש להם דפקט, ויש אותנו שאתם מכלילים אותנו איתם למרות שאנחנו שונים מהם לגמרי! אני ממש לא אובססיבית לדת ואני ממש לא לומדת כל היום גמרא!
אני בדיוק אבל בדיוק כמוכם ההבדל היחיד ביני לביניכם זה שאני פשוט שומרת שבת והולכת לבית ספר דתי, ותאמינו לי שזה הרבה יותר טוב ככה! להורים שלי ממש אין בעיה מה שאני ואחותי נהיה חילוניות. אם בא לי ללכת לבצפר חילוני אני אעשה את זה, אבל אני לא רוצה... טוב לי ככה, אני פשוט אוהבת את זה!
אז חילונים יקרים, אני רק מבקשת מכם ליום אחד תנסו לבלות ולהיות עם חבר'ה דתיים, לאחרידיים(!!!) דתיים רגילים ואז פשוט תראו שאין הבדל, ושדוגרי זה יכול להיות אפילו הרבה יותר כיף!"
___________________________________
לאחר מכן הובאו תגובות הגולשים (אני מתנצל מראש על השפה. הבאתי את הדברים כמו שהם כדי לשמור על אותנטיות. את הדברים שממש לא ראויים מחקתי לגמרי. לפניכם כמה תגובות מאפיינות מתוך העשרות הרבות שהיו שם):
- כאילו, למה שהם לא יהיה בני-אדם רגילים? פשוט יש להם דפקט כי הם אובססיביים לדת.. .
- את צודקת!! גם לי יש ידידים דתיים והם לא שונים מאף אחד אחר, חוץ מזה שאי אפשר להתקשר אליהם בשישיבת. דווקא התנשקתי גם עם דתי.
- עלק יותר טובים. מה יש? אף דתי לא יותר טוב ממני ולא מאף אחד אחר. זה שהם כל כך אובססיבים לדת לא אומר כלום.
- די די די! אנחנו לא אובססיבים לדת! אנחנו לא לומדים גמרא כל היום! אנחנו לא מסתגרים בבתים מפחד ש"נתערבב" עם החילוניים! אנחנו כמוכם, בדיוק כמוכם, רק שמבלים בחופש הגדול ובחולי מועד במקום ימי שישי בערב.
- את שכתבת את הכתבה הזאתי- אני מתה עלייך כפרה... הגיע ממש הזמן לשבור סטיגמות.. אני דתיה, גרה ביישוב דתי לומדת באולפנה וחניכה בבני עקיבא וזה ממש לא סותר את זה שאני לא שומרת נגיעה, ויש לי חבר, אבל יש לי עקרונות של דת גם.. ובקשר לבגדים והכל- זה לא שלא הייתי מתה לפעמים ללכת עם מכנסיים או גופיות, אבל אני דתיה ואין מה לעשות, אבל אנחנו באמת בדיוק אותו דבר, פשוט יש אנשים שמאמינים בדברים מסויימים ויש כאלה שלא.. זה הכל!!!!!!!!! אנחנו עושים אותם דברים! גם בנות דתיות חושבות על בנים ובגדים וגם אנחנו אוהבים סרטים ובילויים וכו'.. טוב, כפרות, סליחה על המגילה... לפעמים אני חייבת לפרוק.. ביי נשמות
- דתיה גאה!- מי שאומר שדתיים הם אובססים טועה. אנחנו בני אדם רגילים. כולה שומרים שבת מתפללים וכו'... תאמינו לי שאם תכירו דתיים אתם תראו שהם בדיוק כמוכם...ותדעו אני חיה בסביבה של דתיים ואולי כמה בודדים מהם שומרים נגיעה...כל החילונים שאני מסתובבת איתם יודעים טוב מאד שדתיים זה אותו דבר כמו חילונים..אתם פשוט לא מבינים..! לפני שאתם פותחים את הפה לכו תכירו דתיים ואז דברו!!!
דניאל- וואי לזאת שכתבה ת'כתבה: את חושבת שאת דתייה? בסדר ואם כן, אז גאה? זה נקרא להתגאות בדת שלך? יש לך פיצול! את מתגאה בזה שאת דתייה שהולכת עם מכנסיים, עם גופיות וכאלה? ואת עוד גאה?! שיו! תחליטי מה את רוצה! אנחנו כן שונים! כן כן כן כן! אנחנו כן הולכים עם חצאיות והם לא הולכים עם חצאיות! אנחנו הולכים עם חולצות ארוכות גם בקיץ והן לא! כן תכחישו מה שאתם רוצים! אנחנו שונייייים! אז מה את מתגאה בזה שאת דתייה והולכת כמו זונה? טוב אני את שלי אמרתי.
- דתיה בנשמה- את קוראת לעצמך דתיה גאה??? את חושבת שאת מייצגת את עצמך ואת הציבור שממנו את באה בכבוד??? מה נראה לך?? את צריכה לחשוב טוב עם עצמך מה הדת מייצגת בעבורך... אם זה רק דברים חיצוניים או דברים קצת יותר עמוקים!! לדעתי, את פשוט ילדה רדודה שלא מבינה מהחיים שלה... את חושבת שאת צריכה לבוא ולהתנצל ולהודות בזה שאת דומה לחילוניים את לא חושבת שמה שמבדיל אותך מהם זה דברים קצת יותר כבדים ועמוקים??? ואני ממש לא בקטע של לפגוע בציבור החילוני, ולבוא להגיד שאני יותר טובה או ברמה יותר גבוהה אלא להפך יש לי המון כבוד והערכה לציבור החילוני!!! ילדונת- לדעתי את צריכה להתבייש על הדברים שכתבת...
_____________________________
עד כאן מהאתר ההוא.
אני מקווה שלא התייבשתם לקרוא את כל התגובות (אני עוד חסכתי לכם, היה שם כפליים מזה. בחרתי בשבילכם את המייצגות ביותר), אבל לכל מי שעד היום לא יצא לו להכיר – שידע שהטיפוס המתגלה לעינינו מהקטעים האחרונים - חי וקיים.
יש המכנים אותו בשם - 'דתילוני' (או: חילוני חובש כיפה).
הוא רואה את עצמו כדתי, אבל זה לא מפריע לו לחיות, לחשוב ולהתנהג בדיוק כמו חילוני.
קשה לומר שעבודת ה' זו חוויה גדולה בשבילו, אבל הוא ממשיך לקיים אותה (אומנם, במינימום האפשרי). הוא דואג לדחוף את הדת והאמונה לפינה, כדי שלא יפריעו לו יותר מדי בניהול החיים גדושי הפעילות שלו. על החרדים הוא מסתכל בהתנשאות מהולה ברחמנות על הסגירות והפרימיטיביות שלהם, בעוד הוא פתוח ומתקדם. במסגרת הפתיחות הזו הוא מסתובב ומבלה עם חביריו החילונים (משום מה אין לו אף חבר חרדי במקביל...), ומרגיש שהוא נהנה משני העולמות – גם דתי, גם חילוני – ואין שום סתירה ביניהם.
והשאלה הגדולה היא – האומנם?
הייתי רוצה לשאול את הנערה הדתייה (סליחה, "דתייה גאה", כך, בכל אופן, היא קוראת לעצמה) שאלה אחת:
בשביל מה לך לסחוב על עצמך את העול המעיק הזה של חיי הדת? הרי כל כך טוב לך עם חברייך החילונים, אפילו להורים שלך לא איכפת שתעברי לבית ספר חילוני ושתהיי חילונית (כך את כותבת), אז בשביל מה לך באמת? מה בדת גורם לך להתגאות כל כך כשיחד עם זה את אומרת כל הזמן שאת ממש כמו חילונית?
ועוד שאלה: כשהבן או הבת שלך (אני יודע שזה נשמע רחוק, אבל גם לך בעז"ה יהיו ילדים יום אחד) יבוא אלייך בגיל 15 או 16 ויודיע שהוא החליט להיות חילוני לגמרי, בלי הצגות ובלי הגבלות, כולל לנסוע לים ביום כיפור ולאכול טרף – מה תגידי לו? האם יש איזה נימוק בו תוכלי למנוע אותו מזה? יותר מזה, אם הוא בן אדם רציני אני לא כל כך אתפלא שהוא יעשה דבר כזה, ככלות הכול, למה שמישהו יתעקש להמשיך ולאחוז בחיי דת עלובים כאלו כמו שהוא ראה בבית הוריו? נמאס לו כל הזמן להתנצל בפני חבריו החילונים "אני דתי, אבל בכל זאת נורמאלי", לנסות להוכיח שגם הוא בסדר, למרות שהוא דתי. כל הגישה הזו משדרת לו רגשי נחיתות שהוא לא מוכן להזדהות איתם. אז הוא מעדיף לוותר לגמרי ולהפסיק לשחק משחקים. הגיוני, לא?
ובשולי הדברים, אי אפשר שלא לומר מילה על היחס העולה מהקטעים הנ"ל לחרדים.
אתם יודעים את מה זה מזכיר לי?
לפעמים בכיתה יש מצב כזה שכל מיני ילדים נטפלים לילד חריג אחד, רק כדי שלא ייטפלו אליהם, מכירים?
האובססיה להתנער תמיד מהחרדים ולומר כל הזמן "זה הם אלו שלא משרתים בצבא, לא תורמים למדינה, ורק חיים על חשבון...", ממש מזכירה את זה. "זה הם אלו הבעייתיים והדוחים. אנחנו לא כאלו. אנחנו כמוכם..."
