פחדצוקולטה

אני ממש אבל ממש מפחדת מהלידה..

למרות שאני בכלל עוד לא בהריון..

הדמיונות ממה שיכול להיות..

ממה שקורה

חוסר הפרטיות שממש מציק לי

(כל טבילה במקוה זה סרט בשבילי.. אז לידה?)

מרגיש לי שהפחדים האלה מונעים ממני להכנס להריון

ועד שזה קרה מהר מאוד הפחדים כל כך התגברו והיתה הפלה ממש מוקדמת

אז דבר ראשון אני אשמח לעצות איך אני יכולה להרגיע תפחדים האלה

(לכן אני לא כותבת מאנונימי שמי שרוצה לפנות אלי בפרטי אני ממש אשמח לכל עצה)

חשבתי מה מפריע לי בדיוק בתהליך הלידה ואיך אני יכולה להתכונן לזה

כי בעצם הפחדים שלי נובעים מהחוסר פרטיות שיש בלידה (בעיני בכל אופן)

לגבי הפחדים של מה יכול לקרות זה רק אמונה בה..

אני מדמינת תלידה שלי ככה..

בלי אמא שלי למרות שזה מקובל ולא נעים.. לא אכפת לי

ועוד זה יהיה בעז"ה נכד/ה ראשונ/ה (אין עוד נשואים)

אבל אין לנו קשר כזה פתוח אפפעם לא היה והיום אני כבר לא רוצה.. קשר קצת עצוב וכואב

היא נותנת תנשמה ועוזרת לנו המון אבל אני לא רוצה אותה ברגעים האלה

חשבתי על דולה אבל מאוד קשה לי להפתח לאנשים זרים אולי זה יכול להיות טוב לפני הלידה להתכונן

בא לי לידה טבעית בלי התערבויות רק אני והבעל ומילדת שמדי פעם תכנס לבדוק מה קורה וכמה שפחות

לא בא לי.. אני חייבת את זה..

אבל יש את הבעיה שבעקרון אסור לבעל לדעת משלב מסוים בלידה..

מה עושים עם זה?

לא חושבת שאני מסוגלת שיהיה מישהו אחר חוץ ממנו איתי

ובבקשה בלי תגובות שכשזה יגיע נטפל בזה..

כי אם אני לא ארגיש שאני סגורה על הדברים האלה אז זה פשוט לא יקרה!

וסליחה אם ההודעה יצאה קצת מבולבלת.. פרקתי בלי לחשוב יותר מדי

לא יודעת איך לעזור לך. רק לומר שאני מזדההמטילדה

עם החשש הזה של החשיפה...

אני עכשיו ממש לקראת לידה ראשונה ופתאום לפני 3 שבועות נכנסתי ממש לחרדות מזה...

אבל אני ממש עובדת על עצמי לשנות את המחשבות

לחשוב מחשבות חיוביות, יותר על המשמעות של הלידה פחות על זה שיהיה לא נעים....

מקווה שיבואו אחרות יתנו לך עצות מעשיות יותר..

בכל מקרה שיהיה ממש בהצלחה!!!

בהצלחה גם לך <3צוקולטה


קודם כל חיבוק ענקאל הר המוריה
דבר שני, הייתי ממליצה לפנות עכשיו לבעלת מקצוע, כי זה מפריע לך, וחבל. ממליצה על הומאופטיה/תדרים/ביקום/מוח אחד
לגבי הבעל- יש רבנים שמתירים כשהאישה ממש צריכה אותם ליד, לדג' הרב בן שלמה
גם אני ילדתי בלי אמא כי לא התאים לי, אבל כן ילדתי עם דולה, כי היא מאוד עזרה לי באמת ללדת טבעי כמו שרציתי.
וזה בסדר לפחד, אבל כדאי לטפל..
חיבוק!קטנה67

דבר ראשון, הפחד שלך הואו ממש הגיוני! אני חושבת שרוב הנשים מתמודדת עם פחד דומה, בעוצמות שונות.

לידה היא באמת תהליך חושפני מאוד במיוחד לאישה דתיה שלא רגילה לכזו חשיפה, אבל - הלידה היא לחלוטין שלך. כלומר, גם א את יולד בבית חולים ויש שם מלא רופאים ומיילדות שרוצים לבדוק אותך וכו', הם יכולים לעשות את זה רק בהסכמתך , וכבר כתבו פה נשים שכמעט לא נבדקו בכל תהליך הלידה. כמובן, שחשוב לבוא עם ידע כדי לדעת מתי את יכולה להתעקש ולעמוד על שלך לא לעשות בדחקות מיותרות ומתי הבדיקות הכרחיות.

לגבי הליווי- בהחלט אפשר לעבור לידה רק עם הבעל. הרבה נשים עשו ועושו את זה. את צריכה ללמוד להתמודד עם הצירים ע"י תנוחות, נשימות וכו' כך שתוכלי להסתדר גם כשהוא כבר לא יוכל לגעת.

מעבר לכל זה, אני חושבת שאולי כדאי לך ללכת לכמה מפגשים עם איש מקצוע כדי לשחרר את הפחד, נראה שהוא מעיק עלייך מעבר לנורמה.

בהצלחה רבה! בע"ה שתזכי בקרוב להריון בריא ולידה מדהימה!

את הידע איך משיגים?צוקולטה

חשוב לי שיהיה אמין ולא סתם..

 

מדולה טובה ומקבוצות פייסבוקאל הר המוריה
^^ וגם מספריםקטנה67

לידה פעילה, להרות כוחות ללדת חיים, סהפ ההריון והלידה הישראלי ועוד..

צודקת! ברח לי..אל הר המוריה
כותבת לך לגבי נקודה אחתירושלמית טרייה
לגבי האמא:
עזבי מה שמקובל. זה גם לא כזה מקובל, יש הרבה מצבים שבהם האמא לא יכולה להיות וגם מספיק בנות כאן בעבר כתבו שלא רצו שאימן תהיה בלידה.
גם אני לא.. אמא שלי מאד טובה ואוהבת ונותנת בלי סוף אבל יש קטעים שבהם הקשר שלנו לא טוב, והיא בכללי טיפוס לחוץ ומלחיץ ברמות, אז אין מצב שהייתי רוצה אותה איתי בלידה.. אז תהיי רגועה לגבי זה. פשוט עזבי. היא לא צריכה לבוא וזהו.

לגבי הבעל:
בכל מקרה הוא לא מומחה ללידות כמובן, אז העזרה העיקרית שלו היא ממילא בעיקר תמיכה נפשית בעצם זה שהוא שם. וזה מותר לאורך כל הלידה..

יכול להיות שכדאי לכם לעשות קורס הכנה ללידה יחד עם דולה, ואחרי שתכירו ותרגישי יותר בנוח איתה יהיה לך קל יותר בלידה. אבל עכשיו את לא בהריון אז לא כזה רלוונטי..
תחשבי על עוד משהו, דווקא זה שהצוות בבית החולים הוא אנשים זרים עושה את זה יותר קל. את לא מכירה אותם ולא תצטרכי לפגוש אותם בהזדמנויות אחרות. הם רואים המון נשים בדיוק באותו מצב. בכלל, בבית חולים זה עולם אחר בקטע הזה של החשיפה. מי שעובד שם רגיל ולא מתרגש. אולי יעזור לך לחשוב על הצד שלהם, כמה זה לא מעניין אותם.

דרך אגב עברת איזשהן בדיקות עד היום, כמו אולטרסאונד וגינלי? אע"פ שממש אין מה להשוות כי באולטרסאונד הן לא מסתכלות..
תודה רבה על התגובהצוקולטה

לגבי אמא שלי..

אני יודעת שזה יפגע בה...

כי בחברה שלנו זה ברוררררר שהאמא נמצאת בלידה

ורק במקרים נדירים שקורה מהר מדי ולא מספקיה זה לא קורה...

 

 

לגבי הבעל בלידה..

כמו שאני מכירה את עצמי אני אצטרך הרבה חיזוק ולא רק במילים..אפילו רק להחזיר תיד

 

וזה לא עוזר לי שלא מעניין אותם..

בהלפה שעברתי עברתי כמה וכמה בדיקות אולטראסאונד וגינליות (והיה דימום.. כן?) וגם בדיקת רופא

וזה בהחלט עשה לי טראומה ועוד יותר הגביר לי תפחדים.. במיודח שבעלי לא יכל להיות איתי כי כבר היינו אסורים

ואני די בטוחה שרוב הבדיקות היו מיותרות לגמרי

ולא הצלחתי לעמוד על שלי..

 

אז אני כן יודעת שאצטרך הרבה הכנה קודם גם אישית עם דולה ואולי גם שתהיה בלידה לא בקטע מעורב ממש אלא להשגיח שלא יהיו דברים מיותרים שסתם מפריעים לי

כי איך שאני מכירה תצמי כמה שאדע דברים לא ודעת עד כמה יהיה לי כוח לעמוד על שלי

 

אבל את עיקר החיזוק הרגשי והפיזי אני מצפה לקבל מהבעל

וזה בעצם הנקודה שבה אני רוצה להיות רגועה..

לא יודעת עד כמה הוא מוכן להיות שם

וגם מבחינה הלכתית הוא חושב שזה אסור
אז אני צריכה להכין אותו מעכשיו ;)

אז כבר עכשיו לשאול רבאל הר המוריה
ואפילו לחפש רב שיתיר, כי זה אצלך נשמע דיני נפשות.
אני יכולה להגיד לך שאותי זה הטריד ממש.
ושאלתי לפני שהייתי בהריון את הרב וזה ממש הרגיע אותי. אח"כ בהריון באנו אליו שוב כדי לדעת בדיוק את הדקויות.
לגבי הבעלאנונימי (4)

מה שכתבת שמבחינה הלכתית הוא חושב שזה אסור את מתכוונת למגע פיזי או לתמיכה רגשית/נפשית?

חיבוק גדול דבר ראשוןתחיה דולה

היה חשוב לי להתייחס ובגלל השעה קשה לי להגיב בפירוט. 

אני חושבת שדבר ראשון חובה לעשות הכנה ללידה גם מבחינת ידע אבל בעיקר מבחינה ריגשית.

 

אני מתחילה השבוע בע"ה ללמוד BOT ואני חושבת שזה כלי שיכול מאד לעזור בפן הריגשי,

באיזה שבוע את כרגע? מאיזה איזור? אשמח להמליץ לך על מטפלות ודולות שידעו לתת מענה עמוק יותר. 

 

אני באמת חושבת שעם הכנה טובה את יכולה להשיג את הלידה שאת חולמת עליה אבל חשוב שזה יבוא ממקום מודע למשמעות של לידה טבעית ולא רק כי את לא רוצה אנשים זרים בחדר לידה. 

אני מרגישה ומסכימה כמעט עם כל מה שכתבת..נשואים פלוס

בגדול.. בעלי כמעט כל הזמן איתי וכשכבר אסור..אני רק עם מיילדת לא מוכרת שלא אפגוש בה אחר כך בחיי היום יום שלי.

אבל אני עם אפידורל..

יש משהו שלא ברור לי כל כךצוקולטה

מבחינת ההלכה..

מותר לחלל שבת על יולדת..

מה שהיא רוצה צריך לעשות לה..

וכשזה מגיע לדיני הרחקות שזה אפילו לא הלכה רק סייג..

אז זה אסור בשום פנים ואופן ואומרים שאין לזה התר (יש רבנים שכן מתירים אבל הרב לא)

כי זה לא עובד ככהאנונימי (2)
פעם שאלתי את בעלי לגבי פסח,
האם מותר לאכול 5 מיני דגן בפסח יבשים ישר מהאדמה? - כן
האם מותר קטניות? - לא
האם מותר לאכול מצה מקטניות? - לא

אז שאלתי אותו, איך גזירה יכולה להיות חמורה יותר מהדבר שעליו היא נגזרה?

ואז הוא הראה לי מלא מלא דוגמאות שככה זה עובד.
הוא אמר משהו שלרוב זה נובע בגלל שהרבה מהעם חיפפו במצוות דרבנן, אז החליטו להחמיר בהן..
שמעתי תתשובה הזאת משום מה לא מצליחה להשלים איתה..צוקולטה

כי עובדה שכן יש דברים שהם גזירות שרבנים מקילים בהם 

אני יגיד לך למהאל הר המוריה
כי יותר 'קל' לאסור, לא צריך ללמוד הרבה.
להתיר צריך כתפיים רחבות, צריך אומץ.
היום לרוב אין את האומץ הזה.
אומרים על דוד המלך שרוב יומו היה שוקד כדי להתיר אישה לבעלה.
היום מחמירים כי לא רוצים לקחת אחריות.
יש כמה רבנים, שלוקחים על עצמם אחריות עצומה, והולכים בדרך של מה שדרבנן לקולה, ומוצאים פתרונות הלכתיים לכל דבר.
אבל הרוב לא, כבר המציאו מושג חדש של בודקת טהרה דבר שמעולם לא היה, במקום לפסוק לפי הסיפור.
אני הולכת לרבנים אמיצים, שבכללי לא מפחדים לומר את דעתם, וגם בזה הם אמיצים.


האמת, כתבתי חריג אז אסייג ואוסיף עוד דבר.
בעקרון יש 2 גישות עקריות בפסיקת הלכה, והיום המחמירים השתלטו על רוב הפסיקה.
כמו שהעדה החרדית השתלטה על אגודת ישראל בקום המדינה.
מכירה רבנים *חרדים* אמיצים?צוקולטה


לא כי אני לא במגזראל הר המוריה
אבל אני בטוחה שיש, יצא לי לשמוע דברים.
איזה תת מגזר את שייכת?
אפשר לברר..
אני יכולה לנסות דרך אישתו של הרב שלי אולי היא יודעת.
ספרדיםצוקולטה

תודה,

אני אשמח

רוצה להוסיףאל הר המוריה
שבאופן כללי, כל דבר שמחמירים בו, מקלים במשהו אחר, לפעמים ברמה של לא מקפידים על ההלכה.
כן, ככה בנויה ההלכה.
מי שמחמיר בנידה מקל מאוד בשלום בית.
ומי שמחמיר בשלום בית, מקל מאוד בנידה.
ולפני שיקפצו עליךאנונימי (3)

אני אחדד שלהקל בשלום בית, זה לפעמים מילה עדינה לעברות חמורות בעריות.

 

 

תודה על החידוד שלך, מסכימה לחלוטין אל הר המוריה
ותודה על ההגנה, עוד רגע יקפצו עלי, וירמסו אותי ואת דעתי (מנסיון מר פה בפורומים, שום כבוד לדעה שונה)
ואני אפרוש לי, כי לא חזרתי לפה כדי לריב..
לאו דווקא אנונימי (3)

אני מרגישה שבשנה האחרונה יש יותר כבוד בפורום גם לדעה הלכתית שונה.

 

 

יכול להיות, שמחה לשמועאל הר המוריה
שמשהו פה השתנה!
ממש לא מסכימה איתך!!אנונימי (6)

לי היה מקרה שעשיתי הפסק 2 דק' אחרי השקיעה ושאלנו רב והוא אמר לנו שאפשר להקל ולהתיר ובתור בני תורה אפשר להחמיר.

אז חיכינו עוד יום ועשינו הפסק למחרת. החמרנו.

 

ואני יכולה להגיד לך שביני לבין בעלי יש שלום בית אמיתי ואהבה גדולה!

אנחנו דוסים- כמו שקוראים לזה

ואנחנו מאוד מעריכים, אוהבים ומכבדים זה את זו וזו את זה.

שמחה מאוד שהוא בעלי וגם הוא שמח בי. טוב לנו יחד. ב"ה.

ואני לא נשואה שנה או שנתיים וגם לא 5 או 6 שנים.

ב"ה!

שתמיד נהיה ככה יחד.

 

וגם לפני החתונה נזהרנו בהרבה דברים שמאורסים פחות נזהרים.

וזה בגלל שכתוב באחד הספרים שמי שנזהר יותר לפני החתונה- החיים שלו טובים יותר אח"כ.

ואני שמחה שנזהרנו ובאמת שטוב לנו יחד! ב"ה! שככה ימשיך גם הלאה.

ומאחלת ככה לכל בני ובנות ישראל!
 

(רק דוגמא אחת לכמה טוב שנזהרנו לפני החתונה-

היתה פעם שהלכנו לראות אולם לחתונה ועמדנו בכניסה לאולם וחיכינו שהגשם יפסק. ירד גשם ממש חזק.

ולידנו עמד עוד זוג חרדי מאורס.

אנחנו עמדנו טיפונת במרחק והם עמדו ממש קרוב.

פתאום היתה סופת רעמים ומרוב בהלה 2 הגברים שלנו שלחו ידים כדי להגן/ לגונן עלינו כביכול (ברעיון).

בעלי/ הארוס אז הצליח להימנע כי לא היינו קרובים מאוד.

הבחור השני "עט" על ארוסתו וממש חיבק אותה בלי לשים לב ואז "ברח" והסמיק כ"כ ושניהם ממש התפדחו.

סתם דוגמא)

 

 

 

הגבתי ל"אל הר המוריה" כמובןאנונימי (6)


חמודים!שתזכו לעוד הרבה שנים שמחותאמא!
אשרייכם!אני חושבץ שזה כל מקרה לגופו לפעמים טוב להחמיר ולפעמים לא.וזה תלוי לשיקול דעת הרב של כל אחת אחת.לא מסכימה עם ההכללה הזאת של-אם מחמיר מקל בזה ואם מקל בזה מחמיר בזה זה ממש ממש לא תמיד ככה
נכון מאוד! מסכימה איתך לחלוטין! (האנונימית שהגבת לה)אנונימי (6)


כמובן שאפשר להחמיר.אנונימי (3)

הכוונה היא שלא בכל מקרה להחמיר זה הדבר הנכון לעשות מבחינה הלכתית.

 

ולא מדובר דווקא במקרים קיצוניים של נפילות ומכשלות.

 

וגם, מצד האמת, יש שיטות פסיקה של פוסקים גדולי ישראל שמראש נמנעים מלהחמיר, וודאי שאין לומר על אותם גדולי ישראל שהם מקילים ראש בהלכה או לא מציבים מספיק גדר.

 

ויש את עיקר הדין ולעומתו יש חומרות שצריך לוותר עליהן בנסיבות מסויימות.

כל מה שכתבת לא סותר את מה שאל הר המוריה כתבהאמאשוני

יש מקרים ויש מקרים,

ולא דומה הארכת זמן נידה ביום אחד לעומת הארכת זמן נידה של שבוע ויותר,

ולא דומה מחזור בחודש רגיל לזוג רגיל,

למחזור לזוג שהבעל בצבא/ בעבודות בחו"ל/ מנסים להיקלט להיריון והביוץ גבולי,

כל מקרה לגופו,

מה שאל הר המוריה התכוונה, ומקווה שאני מבינה אותה נכון,

 (ואם לא אז כותבת בשם עצמי)

שיש רבנים כמו הרב בן שלמה למשל,

שבמערכת הפסיקה השלמה מכניס לשיקולים גם את מצב בני הזוג ואיך הם יתמודדו אם הוא יפסוק להם שהם אסורים. (לי באופן אישי כשהרב בן שלמה רצה לאסור אותנו בבדיקה של יום שביעי, היה חשוב לו לפני שהוא נתן לי פסיקה לדבר עם בעלי ישירות ולא רק דרכי)

 

לא מזמן הרב נתן דוגמה לזוג שבא אליו אחרי ניתוח תוך רחמי (ניתוח של העובר תוך היריון) והיה להם ברור שהם נאסרו,

והרב עשה בירור מקיף ודיבר וחקר את הרופא המנתח מה בדיוק כלל הניתוח

ובסופו של דבר הרב התיר אותם,

בשולי הדברים הרב ציין שדובר במקרה בו אם הזוג היה נאסר אז הם לא היו יכולים להיטהר לפני הלידה (ודובר על ניתוח בחודש השישי להיריון!)

 

אז תסכימי איתי שיש מקרים יותר מורכבים מאשר לדחות הפסק ביום?

 

(אגב מה שאת כותבת שיש שלום בית ואהבה בינכם זה סימן שטוב לכם להחמיר, לצערינו זה לא המצב בכל בתי ישראל, וטוב שיש רבנים גדולים שיכולים לקחת על עצמם פסיקה לכאן או לשם)

ממש יפה כתבת.מסכימה איתךאמא!
תודה, כתבת יפהאל הר המוריה
ונתת דוגמאות מעניינות.
אכן, יש הרבה מאוד ילדים בזכות הרב בן שלמה.

וזה נחמד לשמוע ממשהי אחרת את מחשבותיה, כשבסוף המסקנה זהה.
יפה כתבת.אנונימי (3)


רק לגבי בודקת טהרהאמאשוני

זה שפעם לא היה בודקת טהרה לא אומר שלא ניתן להשתמש היום במידע שאפשר להשיג דרכה

נכון שיש מצבים שבהם על סמך תיאור תחושות האישה ניתן להבין שייתכן שיש פצע,

ולפסוק לפי הייתכן הזה ואין צורך לראות את הפצע עצמו,

אבל יש מקרים מורכבים יותר שבהם בודקת טהרה כן מועילה.

 

(לי אישית היה מצב שבו מבנה האיזור היה שיקול אם להתיר או לא וזה לא משהו שאפשר לדעת לפי סימנים חיצוניים כמו כאבים)

לוידעתאל הר המוריה
היה לי מלא פעמים פצעים, והרב בן שלמה התיר את כולם, הוא היה זקוק לתשאול ולא יותר מזה.
אפשר גם לקחת את זה לדיון בכלל בנושא של חומרות וכו (ב)אנונימי (4)

משל פשוט - אם את נמצאת בראש הצוק ומתחתיו תהום פעורה, את לא רק לא תתקרבי לקצה אלא תקחי מרחק בטחון

אם יש שם גדר - זה מאד מקל, את לא צריכה להתרחק הרבה, מספיק שתעמדי מאחורי הגדר.

בטח שלא תתישבי על הגדר, תנדנדי רגליים ותצחקי לסכנה בפרצוף

 

הרעיון בערך אומר שהחומרות, הסייגים הן הגדר. זה פשוט עוזר ושומר עלינו מלהגיע לאיסור עצמו.

ספציפית לעניין נגיעה בלידה אני לא נכנסת לזה מה חומרה, מה הלכה ומה סייג כי לא חיפשתי התרים לזה, אני מתחברת לרעיון ומסתדרת עם זה. 

לדעתי (וילדתי כמה וכמה פעמים) יש הבדל בין חילול שבת לבין נגיעה. 

ובנגיעה מעורב פה גם העניין של הבעל - כשאסורים צריך להתחשב בו ולא "למתוח את החבל" יותר מדי. 

 

 

סורי, לא מתחברת למשלאל הר המוריה
שמעתי אותו כבר בעבר.
ההלכה זה לא רק סייגים וחומות.

אין לי כוח להרחיב בנושא, אבל ישנם בעלים שרוצים להיות חלק פעיל בלידה וזה עושה להם טוב.
לכן זו הכללה.
דעתיצוקולטה

אני יודעת שאם האישה חולה ולא יכולה לתפקד אז מותר לבעל לעזור לה ולסעוד אותה..

דוקא בגלל שבמצב כזה היצר לא אמור לעבוד..

(ואם הוא עובד אז כנראה לא אכפת לו מאשתו והוא לא באמת אוהב אותה אלא את עצמו)

מבחינתי לידה זה אותו דבר..

אז אני לא מבינה למה החליטו שזה לא כך..

מי רואה את אשתו סובלת מיסורים וכואבת ובא לו פתאום?

זה לא בנאדם

דובונת-לא מדוויק בכלל.מותר לסעוד לכסותאמא!
בשמיכה וכיו אבל אסור לגעת.אז כך גם בלידה.מסכימה וגם לי לא נשמע הגיוני על הלידה ובכל זאת.זאת תורתינו ולומרות שיש הרבה דברים שלא מבינים עש הלכה..
זה בחולה שאין בה סכנהצוקולטה

בחולה שיש בה סכנה זה מותר

ויולדת היא חולה שיש בה סכנה..

לא שמעתי על שום רב שמתיר דבר כזהאנונימי (5)
ממש אשמח לשמוע איזה רב זה
איתגרת אותי אל הר המוריה
מצלמת לך מדרכי טהרה, הרב אליהו נחשב מחמיר.

סליחה על איכות הצילום, הקטן לא איפשר
לפי הבנתי אולי לא הבנתי נכוןאמא!
אבל זה לא נראה כמו המקרה שמתואר כאן.שמראש את יכולה למצוא מישהו שיהיה איתך.וזה לא נראה סיבה מספיק טובה לא בא לי על אף.אחד חוץ ממנו.ו2 שאת שוכבת בלידה בבית חולים וכולם שומרים עליך לא נראה לי שזה כזה סכנה.נראה לי לפי מה שקראתי שאם הינו שואלים את הרב אליהו על מקרה הזה הוא לא היה מתיר.אבל שוב זה רק הבנתי בזה אולי אני טועה.
לפי הבנתיאנונימי (3)

חרדה ברמה כזו כמו שמתארת דביבונת, שמשפיעה על השיקולים להיכנס להריון, היא שיקול שיש להתחשב בו בפסיקה ההלכתית. זה מקרה יוצא דופן. ויש מצבים שבהם יולדת עלולה להיקלע למצוקה על רקע חרדה כזו.

סליחה *דובונת אנונימי (3)


יש פעמים שטכנית אפשר למצוא מליון אנשים אחרים... רגשית לא.צוקולטה


את מתארת מצב שהוא לא הנורמה (ב) ובמקרה כזהאנונימי (4)

צריך לעשות שאלת רב פרטנית ולקבל תשובה שהיא ספציפית לכם.

אצל רוב היולדות לא מדובר בצורך של פיקוח נפש להתיר נגיעה בלידה וכך גם משתמע מהספר של הרב אליהו שצילמו פה למעלה

לא מצליחה להבין למה זה לא נורמה לכולןאל הר המוריה
אבל אני בהחלט עשיתי שאלת רב וקיבלתי את ההנחיות הרלוונטיות לי.

מקווה עבור דובונת שתמצא את הרב המתאים לה שיפסוק לה לפי צרכיה.
(ב) תקראי שוב את הצילום שהביאה "אל הר המוריה"אנונימי (4)

 

יש הלכה ויש רוח ההלכה

והנורמה לרוב הציבור היא לרצות לקיים את ההלכה גם כשזה לא הכי נוח כי התורה היא תורת אלוקים ולא משהו שאנחנו עושים לו התאמות ושינויים לפי רצוננו האישי כי אז זו לא תורת אלוקים אלא תורת בשר ודם.

נכון שיש מקום בהלכה להקלות, ולדיעבד וכו' אבל גם זה במסגרת ההלכה, ובמסגרת דעת תורה ששוקלת את הנתונים האישיים של האדם.

התכוונתיאל הר המוריה
שאני לא מצליחה להבין איך אחרות לא זקוקות לזה..

ואגב, אני הבאתי את הצילום
(ב) אופס, עכשיו קלטתי שזו אתאנונימי (4)

ותאמיני לי שאני לא אומרת את מה שאני אומרת ממקום שאני טיפוס שלא צריכה את בעלי בלידה

כי אני הכי צריכה אותו - בלידה ובכלל. יש לנו חיבור מדהים והוא נותן לי תמיכה ועוצמות בלתי רגילות. אולי זה עניין של תפיסה ביחס להלכה ולצורה שבה חיינו בנויים ומודרכים ע"י התורה.

 

ואגב, בלידה הוא נותן לי תמיכה ועזרה ברמות שאני מאחלת לכל אחת תמיכה כזאת וקשר כזה עם בעלה, ואני מתכוונת בהחלט גם לעזרה הרגשית והנפשית שהוא ממשיך לתת לי אחרי שנאסרים וכבר אי אפשר לגעת. 

 

והאמת שזה  עומק של תקשורת שלומדים לפתח במשך השנים, יש כל מני מצבים בחיים שצריכים לתמוך אחד בשניה וגם אז לפעמים אסורים ולפעמים מותרים. כשאסורים - אופי התמיכה הוא אחר, בלי מגע. ולפחות לדעתי - זה אחד הרווחים העצומים שאני מרגישה בצורה מוחשית שאנחנו מרוויחים מכל העניין הזה של שמירת הטהרה.

שמחה לשמוע שמצאתם את מה שמתאים לכםאל הר המוריה
לכל אחד מתאים משהו אחר.
מכיוון שאני לא אנונימית ץ, וכבר נחשפתי הרבה בשירשור הזה, לא אגיב לך מעבר לזה, מקווה שתביני.
בואי רגע נעשה סדראישה ואמא

מותר לחלל שבת על יולדת. נכון.

האם בכל מצב? לא.

רק אם חייבים.

 

אם יולדת רוצה עכשיו לצייר, מותר לה? לא.

רק אם היא צריכה את זה ללידה.

 

לכן מותר להדליק לה את האור אם היא צריכה את זה

או לחמם את הבית או שהיא תיסע לבי"ח.

 

כנ"ל בכל ההלכות- היא רוצה סטייק עם חמאה- מותר לה? לא.

רק אם זה יגיע ממש למצב שזה יסכן אותה אם היא לא תקבל.

 

בנוגע להרחקות- אם רק הבעל שם ורק הוא יכול לעזור-

זה לא רק מותר. זה חובה!!!!

אם יש מישהו אחר שיכול לעשות את זה- לבעל אסור.

ואם היולדת צריכה שבעלה יעזור לה ולא מישהו אחר?צוקולטה

מאחלת לך לא להבין את זה

היא באמת כנראה לא מבינה.אל הר המוריה
אל תקחי ללב, גם ככה קשה לך.
לא כולן כמונו, יש לי חברות שבכלל לא רוצות את בעליהן בחדר לידה.
האמת, אני מאושרת שזה מטריד אותי ושאני זקוקה לו, כנראה שהקשר שלנו מיוחד.
תסתכלי על זה בחיובי... ❤
זה בדיוק מה שאני חושבת צוקולטה


לא נעים לומר...אנונימי (7)
אבל את מזמינה מתקפה בהתבטאויות המזלזלות שלך...

אני רק אגיד שאני חייבת את בעלי, וחייבת את החיבוק שלו, והיה לי מאוד מאוד קשה להשלים עם זה שלא יוכל לעזור לי בלידה.
אני שונאת מגע של אחרים. יש לי כיווץ לא רצוני מרוב שקשה לי.
ועדיין, קיבלנו את הדין ואת ההלכה.

זה מתחיל בלידה ונגמר בלהתיר נגיעה בכל דיכי...
(וגם פה אני יודעת על מה אני מדברת, בתור אחת עם דכאון קל שהנידה מאתגרת את המצב יותר...)

אז כולן צריכות להיות כמוני? לא יודעת. זו שאלה פרטית מאוד.
אבל להגיד שמי שמקבלת על עצמה לעמוד בהלכה כפי שהיא, לא מבינה? לא קשה לה?
אולי מי שמתרעמת יש לה פחות יראת שמיים ופחות כוחות נפש... (אני לא חושבת ככה, אבל זו מסקנה דומה לשלך רק הפוך)
(ב) מסכימה איתךאנונימי (4)


ועוד משהואנונימי (7)
יש לי חברות שהבעל לא היה איתן בלידה,
מסיבות כאלה ואחרות, בהחלטה משותפת,
ואני ממש לא חושבת שהקשר שלהם פחות חזק/עמוק/פנימי/חיוני/מה שתרצי, מהקשר שלי ושל בעלי.
יש להן זוגיות נהדרת.
עונה לכולכןאל הר המוריה
א. סליחה שפגעתי, מטרתי היתה להגן על הפותחת, מאמירות כאלו בדיוק של יראת שמיים.

ב. לא אמרתי שזוגיות של אחרות לא טובה או מיוחדת, אצלינו הקשר מיוחד לכיוון אחר.

ג. אתן לא חייבות להסכים על קבלת היתרים.
עובדה שזה קיים, תכבדו אותנו ואל תתנו לנו להרגיש גויות.
לכן הייתי חריפה.

ד. זה נחמד להיות אנונימי ואז לא צריך לתת דין וחשבון *רקומרת*
השאלה אם בכלל הבנת רת ההתיראנונימי (5)
לדעתי לא הבנת.ואת מנסה לקחת את זה למקומות שאת רוצה..ולדעתי שחייבים מגע עד כדי כך לחלל אץ ההלכה.בעייני זה קשר הכי לא מיוחד שיש.סלילה שעניתי לך ככה.כנראה זאץ הדרך.לגרום לך.לא להזלזל באחרות
זו באמת שאלה טובהמודדת כובעים

ניסיתי לחשוב עליה גם אתמול.

 

אם יצא לך לשאול רב, אז תכתבי את התשובה, מעניין אותי גם.

 

סתם לידע, מה שמותר לחלל שבת על יולדת הוא מהזמן שזה "פיקוח נפש" כלומר מאז שהיא לא יכולה ללכת בעצמה. בצירים של ההתחלה זה לא נחשב.

וזה שנוסעים באמבולנס לפני זה כי אי אפשר לחכות עד אז. הכנה.

 

נניח אם יולדת תרצה לשתות ביום כיפור בתחילת הלידה, בפתיחות המוקדמות, לא בטוח שיהיה מותר.

ככה:אל הר המוריה
1. ידוע לי שאישה בהריון שמתאווה לאכול ביום כיפור צריך להזכיר לה שיום כיפור, שוב ושוב ואם זה לא עוזר חובה לתת לה את אותו מאכל.
לוידעת לגבי לידה ביום כיפור, לא ילדתי באזור זמן אז לא בררתי.

2. אישית שאלתי את הרב שלמה, והוא נתן לנו את האחריות לדעת מתי זה גדול ומתי זה לא.
(רק האישה יכולה להגיד עד כמה זה משמעותי לה)
ובצורך גדול התיר.

כמובן, הרב בן שלמה פוסק לזוג, והוא מכיר אותי, ויודע מה מתאים לנו.
לא דיברתי על "מתאווה", אלא על צורך לבטלמודדת כובעים

מצווה בשביל יולדת. 

 

 

שוב, לוידעת על יום כיפור, לא למדתי לעומקאל הר המוריה
(ב) זה עניין לשיקול דעת של פוסק בעל שיעור קומהאנונימי (4)

וצריך לתת לו את כל הנתונים האישיים שלכם.

 

לא ממש הבנתי את האיחול המוזר הזהאישה ואמא

מאחלת לי לא להבין את הצורך בבעלי?????????

 

עברתי לידות. בעלי היה שם.

כשהייתי צריכה אותו ודוקא אותו- הוא היה שם בשבילי

 

שימי לב מה כתבתי:

 

בנוגע להרחקות- אם רק הבעל שם ורק הוא יכול לעזור-

זה לא רק מותר. זה חובה!!!!

אם יש מישהו אחר שיכול לעשות את זה- לבעל אסור.

 

 

עניתי למעלהאל הר המוריה
זה לא מדויקתחיה דולה

מותר להדליק לה את האור (ויותר מזה, להדליק אש שזה דאוריתא) עבור יולדת עיוורת שהצוות אומר שאין שום צורך בתוספת אור אבל היא רוצה וזה מה שיישב את דעתה.

 

הייתי בהרבה לידות בשבת בשנה האחרונה,

זכיתי- לשנות טמפ' של מזגן למרות שיכולנו לשים ליולדת עוד סוודר,

להשמיע ליולדת את ניגון הבעל שם טוב

לכבות ולהדליק אור אינספור פעמים,

לתלוש נייר, לסחוט, להשתמש בשמן לעיסוי

לכבות רעשים מצפצפים ששיגעו את היולדת.

ב"ה. 

 

בפירוש מותר לעשות בשבת כל מה שיישב דעתה של היולדת. 

 

לגבי נידה זה באמת יותר מורכב, להבנתי הדעות שיותר מאפשרות קירבה לא אומרות גם אם היה דם תנהגו כרגיל אלא פוסקים שהשלב שבו נאסרים בלידה הוא בשלב מתקדם יותר. יש טווח מאד רחב בתשובה לשאלה מתי נאסרים בלידה. 

יפה כתבת תחיה.אנונימי (3)


תודה שחידדתאישה ואמא

זה מה שהתכוונתי.

שמותר לעשות לה הכל ולחלל שבת בשבילה

אם זה הצורך שלה.

 

 

לגבי הבעל- השאלה היא אחרי שנאסרו בוודאות.

האם מגע פיזי מותר או לא?

אז אני שמעתי שאם אין מישהו אחר והיא צריכה - הוא חייב

אם יש אבל היולדת מתעקשת דוקא על בעלה- צריך שאלת רב. לא זוכרת מה ההלכה.

אם יש וליולדת לא אכפת- ודאי שלבעל אסור.

לגבי הבעלתחיה דולה

יש פסיקות שלפיהן בפועל ברוב הלידות הזוג יאסר רק כשהתינוק יצא ואז זה חוסך הרבה מהשאלה מה לעשות כשאסורים. או לפחות מצמצם מאד את טווח הזמן שבו יש קושי כזה. 

 

אבל כמובן שכל מקרה לגופו, 

גם בפסיקה, גם באיך משתלשלת הלידה, גם בדינמיקה הזוגית ובמערך המשפחתי-חברתי שמסביב.

 

כתבו לך כבר הרבה תשובות טובותשולמית דולה

רק רוצה להוסיף שלדעתי כדאי לך כבר עכשיו לעבוד עם הפחד הזה כי ממה שכתבת נראה שזה עשוי למנוע ממך להכנס להריון.. עבודה רגשית בהתמקדות (פוקוסינג) יכולה לעזור לך מאד מאד.. זה כלי ממש מעולה להקשיב פנימה כי התשובות שמתאימות לך נמצאות בתוכך עמוק עמוק.. והצעדים הקטנים או הגדולים שאת צריכה לעשות יתבררו לך תוך כדי תהליך של הקשבה לעצמך.. מוזמנת להתקשר ואסביר יותר 0549448522

משהו קטן שאולי יעזורציירת ענניםאחרונה

קודם כל חיבוקקק אוהב ומזדהה

 

דבר שני- נשמע שאת חושדת שההריון לא מגיע בגלל סיבות נפשיות ורגשיות.

מאוד ממליצה לך על ליווי!!

שולחת לך בפרטי מסר עם שם של מישהי שמתעסקת בזה.

* אני התחתנתי עם ליווי- כשיועצת-חברה תמכה וליוותה, דיברה איתו, דיברה איתי... 

אני מאמינה שדברים טובים ומושקעים בחיים מחייבים ליווי, תמיכה, עזרה, בבחינת- אין אדם מוציא עצמו מבית האסורים

אתן מכניסות שניצל תירס/נקניקיות/וכל זה.. הביתה?פומלה

כן או לא?

ולמה?

אצל ההורים שלי תמיד היה

ואנחנו לא קונים בכלל.. כרגע..


כל עוד אתם יכולים בלי - אז כמובן עדיףמתואמת

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

כן למצבי קריסהשמש בשמיים

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

כן. מוצרי סויה אוכלים פעם- פעמיים בשבועיעל מהדרום
כןהמקורית

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

לא על בסיס קבוע, באירועים חגיגייםאוהבת את השבת

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

נקניקיות כמעט ולא.ניק חדש2

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

בשניצל עוף אני לא רואה בעיהיראת גאולה
אולי יש הבדל בין החברות, במה שראיתי היו רכיבים רגילים שיש גם בלחם פרוס... לא שיא הבריא אבל ממש מקל עלי במקום לעמוד לטגן שניצלים.
אז תלוי איזההשקט הזה
יש חברות שזה ממש מעובד בטירוף עפ מלא תוספות חוץ מהעוף ויש כאלה שזה בעיקר עוף. 
כמעט ולאמתיכון ועד מעון

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

מוצרי טבעול לא אוהבים, נקניקיות עוף דווקא כןכולנה

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

נקניקיות ובריא זה בדרכ לא הולך יחד המקורית

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

יש נקניקיות המתאימות לתזונת פליאוכולנה

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

כן.מוריה
כי נח לי שיש משהו לשלוף. ולי זה טעים.
כן. אבל לא אוכלים על בסיס יום יומיואילו פינו

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

לא באופן קבועהשקט הזה
פעם ב.. לחול המועד או לג בעומר כזה קונים נקניקיות.

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

טבעול לא, נקניקיות כןשומשומונית

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

לא קונה כי אני אוכלת הכל🤣🤦🏻‍♀️ברונזה
הילדים לא אוהבים ולא מחפשת שיאהבו ;)
כןאמאשוני

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

לאדיאן ד.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

שניצל תירס מדי פעם, נקניקיות רק צמחוניותמעיין34

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

אנחנו קוניםהשם שלי

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.


דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.


הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

בהחלט כןדיאט ספרייטאחרונה

שניצל תירס אוכלים פה כל הזמן.

אפילו ביניים לפעמים כשקצת רעבים.

נקניקיות או שניצלים מוכנים אוכלים פעם בשבוע.

במלחמות יותר.

לפעמים לעמוד להכין אוכל עושה אותי עצבנית.

אותי באופן אישי.

אז אני מעדיפה לתת נקניקיות ולהיות שמחה ורגועה מלטגן שניצלים מההתחלה (המשימה הכי קשה ביקום בערך לדעתי) ולהיות עצבנית פחד.


 

ביטלו את הלימודים מחר בכל הארץ.. איזה הזיהפרח חדש

כנראה כדאי לשים את הילדים בממד לישון למי שיש ממד

ולהיות מוכנים לאזעקות

מהה איפה ראית את זה?רקאני
עדכון הנחיות פיקוד העורף מהדקות האחרונותואני שר

בגלל צפי ירי מאיראן


תפילות

זה מה שיש לנו

עכשיו אני רואהרקאני

יואווו

סיוטטטטDoughnut
אני בדיוק חולה ותכננתי לנוח בבוקר😖
אוייישש איזה גרוע :-/רקלתשוהנ
הם בדיוק נרדמו לי לפני שעהניק חדש2

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

אני לא העברתידרקונית ירוקה
אבל ארגנתי את הממד עם מזרונים ושמיכות למקרה הצורך
אני לא הייתי מעבירה עכשוואני שר
כן מתארגנת - לסגור את החלון של הממ"ד, לשים שם ציוד בסיסי נחוץ (מים, משהו מתוק, לפי מה שאתם צריכים...)

בשורות טובות וישועות גדולות!

נניח יש לכן עכשיו בת בכינרת?מתיכון ועד מעון

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

קודם שתלך למרחב מוגן הלילהזיקוקים
ומחר תבדוק איך היא חוזרת הביתה

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

מצאה מרחב מוגןמתיכון ועד מעון

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

היו לנו בצפון עכשיו 5 אזעקות ברצףזיקוקים
לא הייתי לוקחת סיכון
אני הייתי אומרת לה לחזור, כן...טארקו
אם את מכירה אותה בתור אחת שתתמודד נכון בזמן התרעה ולא תילחץ.
נראה לי הייתי אומרת לה לחזוראורוש3
מה עשתה בסוף?רוני 1234אחרונה
מה עכשיו אני לא מבינהההשירה_11
עוד עזה?? עוד פעם כל כמה חודשים סבב שלא מסתיים?!?!

זה בלתי כבר בלתי!!!


סופריקה

נראה לי שטראמפ יעצור את זה מהרהמקורית

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

חחח אהבתישירה_11
אני חייבת לקנות ולהתאים דיאפרגמההריון ולידה

אבל מבירור שעשיתי עולה 650 שח הייעוץ ועוד 390 הדיאפרגמה!! אין לי אפשרות כלכלית

הוצאתי הון על מניעות במהלך השנתיים האחרונות וכל דבר הסתבך וכרגע זאת הברירה היחידה!!

מה עושים?? 😩😭

כואב לשמועהמקורית

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים


 

 

 

אבל אני כבר עכשיו שנתיים אחרי לידההריון ולידה

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

אבל אחרי זה עדיין תצטרכי שוב מניעההמקורית

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

מנצלשת- מחפשת מתאמת רגישה ועדינה בירושליםאביגיל ##
לי מילר. מקבלת בבית זיתאוהבת את השבת
תודה.מחפשת בירושלים עצמהאביגיל ##
זה באמת יקר.. אני גם הןצאתי את זה עכשיו...אוהבת את השבת

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...


תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו


וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...


יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...


בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

המתאמות כן ממליצות על שימוש עם קוטל112233445566

להגנה מירבית

משנה מאוד!ממשיכה לחלום

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

הבנת לא נכוןאפונה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

קראתי באינטרנט שמחקרים עדכניים אומרים שדיאפרגמהאוהבת את השבת

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

מענייןאפונה
אשמח לקישור אם יש לך
האמת זה היה ממזמן, אחפש עוד מעט בע"האוהבת את השבת
זה באמת יקר וזה מבאס112233445566

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

 

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

 

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

יש מצב שיש לך רופאת נשים שמתאמת?שאלה גנים
לי (לאומית) הרופאת נשים התאימה ולא שילמתי על זה שקל
וואי זאת לא פעם ראשונה שאני קוראת על זה פה בפורוםפרח חדשאחרונה

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

בהריון ואוכלת רק אבל רק שטויותהרמה

שבוע 14

עם בונגסטה

רק לאחרונה מצליחה לאכול

אבל הבעיה זה המה

אני נגעלת מחלבונים

בשר מן החי או הצומח

רוצה רקקק פחמימות ריקות עם כמה שיותר שמן

פסטה פיצה טוסט

מה יהיה?!?! לאן אני אגיע בקצב הזה? אוף

וואי כנל. ואני שבוע 20. פחחת בחילות.. אבל עדייןןל,שגרה ברוכה

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב


כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

תאכלי אבטיח המקורית
חח אוכלת (אבל גם זה מלא סוכר בואי),שגרה ברוכה
זה עדיף מאוכל מעובד אבל ומכיל הרבה נוזליםהמקורית
יש מאכלים שקרובים לטעם של הג'אנק והם בסדררקלתשוהנ

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

 

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

 

 

 

בהיריון השלישי שליאפרסקה

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

חכי עוד טיפה. בעז"ה תרגישי טוב יותר ואולי תצליחיאמהלה

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

כנ''ל....אורוש3אחרונה
משתדלת גם וגם בכל זאת. וכל הזמן רעבה אז הכל עובד. אבל לגמרי הנטיה לפחממות ריקות ואכלתי מליון שטויות ועליתי במשקל. ואני ב''ה הצלחתי לאכול לאורך כל התקופה אז....
צימרים ביו"שבוקר אור

לא הכי קשור אבל אשמח לעזרה ממי שמכירה מניסיון.

מחפשת צימר בגוש עציון או בשומרון, לא בגבעה נידחת

נעים, מותאם לזוג+3 ומקבל אשראי😁

ואם כבר- מה חשוב לברר על צימר? בחיים לא סגרנו בעצמנו 😅יודעת שצריך לבדוק מה יש שם מבחינת אוכל, מה עוד? בריכה פחות רלוונטי לנו

יש בבית חגי אחד מתוק ממשפצלשהריון

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

תודה! האזור שפ קצת מלחיץ אותי משןם מהבוקר אור
לא רציונלי, אבל זה מה יש
יש ביצהרמתיכון ועד מעון

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

יצהר זה לא קצת גבעה?😅בוקר אור
אבדוק את זה
זה לגמרי ישוב!מתיכון ועד מעון

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

חח ממש לאשלומית.
אני מכירה בעפרה, נקרא קדם עפרה, חמודאולי בקרוב
תודה! בודקתבוקר אור
גם בנופי פרת יש משהו, מוזה אולי קוראים להםאולי בקרוב
אבל זה לא מניסיון, לא הייתי שם
בדרך כלל אין אוכל בצימרמתואמת

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!


אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)


בהצלחה ותיהנו!

כן הכוונה להכנת אוכלבוקר אור

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

היינו גם שנה שעברהמתיכון ועד מעון
בסבלט בכוכב השחר והיה מוצלח, אבל לא זוכרת פרטים 
אממ פחות זורם לנו סבלט..בוקר אור
תודה
יש באלון מורהשלומית.

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

ביקב כביר זה לזוגות, אבל יש באלון מורהטארקו

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

בין הפרחים בקדומיםזיקוקים
מקום מקסים!
שמעתי המלצות על בין הפרחים בקדומיםשיפור
אתנחתא בבת עיןחנהלה
בקתה בכרם באש קודשחנהלהאחרונה
מישהי מצאה פיתרון לבחילות בהריון? עדיף משהו טבעימעיין34
תנסי כדורי ג'ינג'ר (ויש נוזיקס, שזה בשילוב עם בי6)יעל מהדרום
קולה ובייגלהKayom
ויטמין b6פרח חדש
יש מקרים שאין ברירהמוריה
אלא לקחת בונגסטה. ואם זה לא עוזר אז מוסיפים גם זופרן.
זה באמת עוזר? עכשיו הקאתי 3 פעמים ואני רק בהתחלהמעיין34
ויש לי אירועים משפחתיים בקרוב שאני צריכה להתנהל רגיל

איך עושים את זה?

לפעמים זה עוזר. לפעמים קצת עוזריעל מהדרום
לק"י

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

לי זה עזר.מוריה
לקחתי עד הלידה 🙄
תפוחים ירוקים!!! פחיות לימון ותות, קרקריםפומלה
לאכול משהו קטן כל כמה זמןים...
אני מסכמת כי הכל מתקבל בברכה, מאתגר לימעיין34

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)


כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

גם עזר לי יוגורט 3 אחוז שומן ביחד עם נקטרינות/פומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 21:25

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

וגם קוטג' עם נשנושים זעתרפומלה
והמלצתי על הפחיות לימון תות של שוופספומלה
כי זה בול חמוץ אבל עם טיפה תות וזה ממש טוב
תודה רבה לכולן, התחלתי את הבוקר עם תפוחים חמוציםמעיין34אחרונה

לאט לאט אתאפס על עצמי

ממש תודה עליכן

רופאת נשיםאבןישראל

אולי מפה תבוא הישועה?

מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.

תודה

איזו קופה?שלומית.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

לאומיתאבןישראל
שכחתי להוסיף. תודה
שילך בקלותאוהבת את השבת

ובשעה טובה!

לא מכירה..

הילה הוכלר בכוכב השחרלפניו ברננה!
לי יצא להשיג אליה תור מביטול של יום קודם..
כדאי להתקשר למרפאה ואז המזכירה רושמת לעצמהלפניו ברננה!
וחוזרת אלייך אם מתפנה. היא ממש חמודה המזכירה שם..

ממליצה112233445566
את יודעת אם היא מומלצת גם להכניס התקן?אנונימית בהו"ל

מחפשת רופאה נעימה להכנסת התקן.

כתבו פה פעם על ד"ר תמר שלם אבל עד שהצלחתי להגיע למזכירה שלה גיליתי שהיא לא מקבלת בשעות שאני אוכל להגיע, אז מחפשת עוד המלצות.

(ואפשר לקבוע אליה גם אם אני לא בלאומית? היא מקבלת דרך עוד קופות או בפרטי?)

ד"ר בת חן עמיראנונימית בהו"ל

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

ד''ר תמר צורעוד מעט פסח
מקבלת באריאל.
בפניםאמא לאוצר❤

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות

אני ממש התחברתי אליהעוד מעט פסח
מעניין איך כל אחת מחפשת משהו אחר.
הייתי אצלה בפרטי להתקן היה ממש בסדרshiran30005אחרונה
עדינה ונעימה. קיבלה אותי בת"א
התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

מסכימה. התייחסתי למה שראיתי לנכוןהמקורית

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
דוקא אצלי לא הרגשתי ככה...יעל מהדרום

לק"י


ילדתי את הילד האחרון בגיל כמעט 37.

וההריון הראשון שלי היה הכי קשה (בגיל 25).

התלבטות קשהדיאן ד.

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

סתם מניחה כיוון קיצוני- למה להתפטר זה לא הגיוני?אוהבת את השבת

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..


לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....


אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

מצטרפת לאוהבת א השבתשלומית.

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

מצטרפת לאמירה שלךבשורות משמחות

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

זה לא הגיוני בין היתר כי הריון לא תמיד מגיע בהזמנהאורוש3
ואז נגיד אם יש המתנה של כמה שנים, מה אז? 
אפשר להתפטר גם רק אחרישלומית.
שנכנסים להריון, לא לפני ...
ואם יש ימי מחלה אפשר לנצל אותםהמקורית

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

את תתפטרי בשביל עוד תינוק? או תורידי משרה?ממתקית

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

את רק 36ים...

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

זה לא מדויק מה שאת כותבתמשתדלתלהיותאני

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

הכל לא מדויקים...

זה עיניין של אמונה ושל החיים של כל אחת

פה הפורום הכל זה לחץ סביב הפוריות אבל לא חייב להתייחס בצורה כזו לכל הנושא

אם היא היתה בת 40 התשובה היתה שונה, אבל 36 זה לא מבוגר ובמיוחד שכבר יש לה ילדים

 

 

אני גם חושבת שלהיות בלחץ מפוריות בגיל 36פרח חדש

זה קצת מוגזם

בפרט שיש כבר ילדים

אז אולי באמת לא להיות שאננים 5 שנים אבל שנה שנתיים אפשר ברוגע לתת את הזמן

ואם נתקלים בקושי להיכנס להריון יש היום פתרונות ב"ה

זה לא עניין של הפורוםאורוש3אחרונה

זה די מציאות שהפוריות יורדת בשלב הזה. ברור שזה לא יקרה לכולן באותה דקה אבל זה כן צריך להיכנס בשיקולים. אפשר גם לבקש מהרופא פרופיל הורמונלי ולעשות פרטי בדיקת AMH אם רוצים באמת להיות קצת יותר חכמים. 

@קפצתי לבקר 

קפצתי לבקר יקרה!!אוהבת את השבת

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...


חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...


בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!


ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...


שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️



בלי קשר להריוןמתיכון ועד מעון

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

תודה רבה על כל התגובות!קפצתי לבקר

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.


קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

אולי יעניין אותך