גמלי יש מקום דוס לשנה הבאה משום יש לי הרגשה שאנחנו מדברות על אותו אחד

יש משפט של בעל ספר החינוך שאומר "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", כלומר- אחרי פעולות שנעשה (מצוות וזה..) הלב שלנו ימשך גם בע"ה ללהיות מה שנקרא "דוסים בלב". כמו ששמת לב זה לא הפוך- אחרי הלבבות נמשכים הפעולות, מה שאומר שצריך לבוא ממקום של לעשות ולקיים ומתוך כך לאהוב ולעבוד בנפש.

מניסיון, זה כ"כ נכון!!! בעל ספר החינוך הוא פשוט נביא בסיפור שלי זה פשוט ככה!!

וחוצמיזה, שמעתי פעם משל מדהיםם שממש מסביר אתה:

אישה אחת באה לבית דין אחרי 20 שנות נישואים ורצתה להתגרש. שאלו אותה למה, והיא ענתה- "אנחנו נשואים כבר 20 שנה, והפעם היחידה שבעלי אמר לי שהוא אוהב אותי הייתה בחתונה. וזהו! אינלי עניין בזוגיות כזאת שהאהבה לא מתבאטת (ככה כותבים אתזה, נכון?) בחיי היומיום." והבעל ענה "מה את רוצה? אני אמרתי לך שאני אוהב אותך בחתונה, לא קלטת אתזה? למה צריך לבטא אתזה ביומיום??"

זה בדיוק העניין של "דוסים בלב", שאומנם הם אוהבים, אבל אין לזה ביטוי ביומיום ולכן זה עלול לאבד אתזה מאוד מהר. עיין ערך רבים מהדור השני של אותם "דוסים בלב" שלא בדיוק יצאו כאלה, בלשון המעטה.

מקווה שעזרתי

יש לי חברות ממש טובות ב'ה.. שהם דוסות בנפש מבטיחה לך יותר מכולן פה אפילו אבל הלבוש לא ככ..

לדעתי אנשים היום לוקחים את חשיבות הבגדים אם את לובשת צנוע את דתייה. וואו, חברים.. אז ממש לא!!

מכירה מלא בנות שלובשות הכי צנוע שבעולם אבל לא כאלה דוסות.. והאלה שלא לובשות צנוע בהרבהה יותר דוסות מהם.

אז בואו לא נכליל לפי מראה לבוש.. כי זה הכי לא קובע. נכון שיש לזה השפעה רבה.. אבל מה שקובע בסוף זה הנשמה שלך. ואם היא קדושה אז הכל בסדר.

וברור שצריך להתלבש צנוע, אבל מי שלא מצליח ויותר קל לו ככה אז מ נעשה? במצב הזה עדיף שהנשמה שלה תיהיה קדושה.

אין יהודי, אפילו כזה שעושה הכי הרבה עבירות הנשמה שלו קדושה.

ב. נכון, יש כאלה שלובשות הכי צנוע ובאמת לא כזה דוסות (ואני מכירה די הרבה כאלה) אבל עדיין, לא בהגזמה... נגיד יש ת'בנות האלה (וכבר ראיתי כמה בנות כאלה) שמתנהגות שיא הדוסיות ושומרות על כל המצוות וזה אבל הם מתלבשות לא כלכך צנוע... את בהתחלה אומרת טוב אני רואה שהיא כן צדיקה וסתם פשוט קשה לה עם צניעות, אבל רואים שהם פשוט בירידה. עובדה: אין דבר כזה מישי שהולכת עם גופיה ודתיה. בסדר, כל הכבוד שאת מקיימת מצוות אחרות, אבל דתיה את לא עם את הולכת לא צנוע... אולי מסורתית 

שהולך עם כיפה קטנה...הכיפה והגודל שלה לא מעידה כלום על הבנאדם,העיקר זה התוכן הפנימי שלו,אותו דבר לגבי הלבוש יש מן סטיגמה כזאת שביינשים הולכים עם דגמ"ח-אבל זה מזה לא נכון!לא חייב ללבוש דגמח בשביל להיות בייניש,אני למשל לובש ג'ינס תמיד(כמובן לא קרוע וכו)פשוט כי אני חושב שזה יותר יפה וכן אני לא פחות דוס מהאלה שהולכים עם דגמח!!!אותו דבר לגבי הבנות-לא כל מי שלובשת חצאית עד הקרסול היא דוסית,ויכול להיות שיש בנות שמתלבשות לא כ"כ צנוע לטעמך,אבל אולי לטעמם זה כן ויכול להיות שזה סתם עניין של סגנון...אז העיקר זה התוכן הפנימי.וזה לא דומה בכלל ל'דתי בלב' וכו'...

כיפה קטנה, זה בכל זאת כיפה, ואין הלכה ללכת דווקא עם כיפה בקוטר עשרים סנטימטר. מכנסי דגמ"ח ומכנסי ג'ינס, גם כן לא כתוב בהלכה שזה אסור, אמנם זה פחות מכבד, כיפה גדולה יותר מראה גאווה יהודית וכו' אבל זה לא חובת ההלכה או מנהג ישראל שנשתמר לדורות. מה שלא נכון לגבי חצאיות. לגבי חצאית, אין כזה דבר לי נראה צנוע, או לך נראה צנוע, יש הלכה ברורה. אסור שיראו את הברך. וכך זה בכל הלכות מניעות לבנות. 

ולגבי זה שהיא יכולה להיות יותר "דוסית" השאלה מה מגדירים דוסית. אני מגדירה מישהי שמנסה בכל כוחה לקיים את רצון ה' ,עם כמה שיותר החמרות וכו' כדי באמת להתקרב לקב"ה. ובנוסף מישהי שאוהבת א הקב"ה מתקרבת אליו וכו'. קודם מקיימת את רוצונו ודרך זה מתקרבת אליו. זה כמו שמישהי תתחתן עם מישהו והיא מאד תאהב אותו וכל היום תגיד לו את זה וכו'וכו' אבל כשהו יגיד לה, יש אוכל. היא תגיד לו תכין לעצמך. וכשהוא יגיד לה את יכולהה ללכת לעבוד גם כדי שיהיה כסף, היא תגיד לו לא  באלי, וכל פעם שהיא תבקש משהו הוא יעזור לה ויעשה לה... זה לא אהבה. אם אתלא עושה את רצונו זה לא מראה אהבה אמיתית.

נגיד בחצאית, עד הקרסול ולא עד הברך וכו'... כי זה שאתה עושה את רצון ה' לפי אלו שחושבים שהוא דורש יותר ממנו, אז ככה את יותר מתחבר אליו, כי אתה ותר משקיע ועשה מה שהוא מעדיף. אבל את צודק זו דעתי

 ולא כל אדם צריך לחשוב כך.

המחמירות יותר, אלא אם כן אין סברתם נראית. 

ה' דורש מאתנו דברים מאוד ספציפיים שנעשה שהם מקרבים אותנו אליו, דברים אחרים כנראה לא נועדו שנעשה אותם. חוץ מזה יש ברוך ה' מספיק דברים שה' רוצה שנעשה לפני שנתחיל לעשות מעבר.

לא סתם שכר של אישה שלומדת תורה קטן משל האיש, שאינה מצווית בלימוד תורה. קל מאוד להחמיר בדברים כאלה ואחרים, קודם עושים את משה שצווינו.

ואל תאמרי לי שכמובן עושים גם וגם, רוב החומרות הם דרבננים של דרבננים בעוד איסורי תורה יותר חמורים אנו מפספסים בקלות.

ולגבי החלק השני, מי אמר לך שהמעשים היתרים משמחים את הקב"ה?! אולי הוא לא רוצה שנעשה אותם...

ועוד, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר והכסיל בחשך הולך. וזוהי עוד בעיה בחומרות היום, פשוט מחמירים בלי לשקול לחלוטין את הסיבה והטעם מאחורי החומרא, ובסוף אנו בבחינת כסילים.

ואפשר לראות מה העובדה שאת מדברת עליה?

@נגרינסקי מה אתה אומר על זה?

קרוב לכף הרגל (קרסול).

דוס זה דתי חזק, אני צודקת?

אז כדי להיות דתי חזק אי אפשר רק לאהוב את ה' או רק ללכת צנוע, או רק לשמור שבת...

צריך גם וגם וגם.

ולכן, דוסות בנפש הם דוסות באופן חלקי, ודוסות בחיצוניות הם דוסות חלקי.

עדיף לדעתי ללכת לאולפנא שהבנות שם דוסות גם וגם

אבל אם יש אפשרות ללכת או לאולפנא שהבנות 'דוסיות בפנימיות' או לאולפנא אחרת שרק בחיצוניות אז אין ספק שלפנימיות! הפנימיות יותר חשובה מהחיצוניות מבלי לזלזל בה.

מה זה משנה אם מישהי שומרת גרביים לדוגמא אם אין לה מידות טובות?

אף פעם לא מתיישנים בעז"ה

מוצ"ש בל"נ...

מישהי שהיא דוסית באמת זה צריך להיות שישפיע גם כלפי חוץ שלה. מישהי שהיא משתדלת לעבוד את ה' בכל דבר בחיים זה צריך להתבטא מינימום בהלכה הפשוטה של ללכת לפי כללי ההלכה המינימלים ואפילו יותר מזה כי אני רוצה לעבוד את ה' וגם אם זה קשה. לעבוד את ה' לא תמיד זה הכי קל ואני חושבת שלעבוד את ה' לא עושים רק כי זה כיף וכו'...(כדאי אבל לחפש בגדים שהם גם יפים וגם צנועים ולהשקיע בזה אפילו הרבה כסף.)

וחוץ מזה דבר שחשוב לי לומר בנושא שמניסיון הבגדים עוזרים לאדם ושומרים עליו. יצא לי מלא פעמים שלא יכולתי לעשות דברים מסויימים שהם פחות מתאימים כי אני הולכת עם חצאית ארוכה וגרביים וזה שומר ממש. 

היופי ומה שאתה בוחר ללבוש לא משפיע על האישיות שלך אבל האישיות שלך משפיעה על הסגנון

דוסית באמת צריכה גם להתלבש צנוע היא לא יכולה להיות דוסית אבל לא לקיים חלק מההלכה כי לא נוח לה, זה לא נקרא דוסית...

לדעתי אין כזה דבר.

מישהי שהיא דוסית מבפנים לדעתי זה אומר שהיא אוהבת את השי"ת מכל הלב, ומוכנה לעשות הכל בשבילו!!!

אז אם היא מוכנה לעשות הכל בשבילו, אז בוודאי שהיא גם דוסית בחיצוניות.

נראה לי שהכוונה שלך זה יותר למשהי שהיא אוהבת את השי"ת ורוצה לעשות בשבילו הכל, אבל עדיין לא בשלב של לעשות.

היא מאוד אוהבת ורוצה, או לא תמיד רוצה- אולי רוצה לרצות....

ועוד משהו- נקודה למחשבה- ממה אנחנו נהיה יותר מושפעים, מהחיצוניות או מהפנימיות?

אם אהיה עם משהי שחיצונית דוסית אבל פנימית לא-  אני אהיה דוסית יותר או פחות?

אין לי תשובה לזה...

אבל אני חושת שכדאי לחשוב על זה

לעשות את רצונו גם שקשה.   אז למה שקשה להתלבש צנועה היא מתקפלת? כנראה שיש מה לעבוד על הפנימיות, רק ש"דתי בלב" זה נוסח שמרגיע את האדם שהוא בסדר..

שמעתי פעם ממשהו שאמרו לו "אני דתי בלב", הוא אמר גם שהוא הולך לצבא בלב...

שעולות על מתלבשות צנוע ולא ממש דוסיות בפנימיות אבל! לא מאמינה שיש אולפנא שרוב הבנות לא מתלבשות צנוע ובאופן גורף הן עולות בפנימיותן על הבנות באולפנא צנועה

ורוב הבנות ש'דוסות' בחוץ רוב הפעמים הם גם דוסות בפנים.

ברור שהחוץ מעיד הרבה מאוד על הפנימיות

אבל זה לא סותר את זה שיש בנות שהולכות עם חצאיות בדיוק בברך או קצת פלוס מינוס והם לא 'דוסות בנפש', 

בתור אחת 'דוסית' שלומדת בכיתה עם בנות כאלה, אני רואה הרבה בנות שבפנימיות שלהם מאוד צדיקות ומחוברות לה' יתברך באותה מידה ואולי לפעמים יותר.

אבל ברור שגם הלבוש מעיד

חושבת שכל אחד יכול להראות מה שהוא רוצה מה שאומר שיכול להיות שיש אנשים שניראים דוסים והם לא

ברור שצריך ללכת לפי ההלכה, אבל לא משנה כמה יותר את הולכת אם חצאיות עד ברצפה או לא וכזה...

ברור שיותר חשוב מה שבתוכו, ר הבעיה שיש מללאאא סטיגמות - אם היא עם חצאית עד הרצפה אז היא שיא הדוסית, ואם  עם חצאית קצרה יותר אז פחותת.

וזה ממש לא ככה יש לי מישהי באולפנה שממש החזקתי ממנה דוסית כזאת, כי היא הולכת עם חצאיות עד הרצפה וזה אבל בתכלס ישבתי איתה פעם אחת וכאילו היא ראתה דברים נוראייםםם פשוט זועעההה.

ואני בתכלס באיך שאני נראית לא נראית כזאת דוסיתת, כאילו לפי ההלכה אבל לא יותר. ובתכלס אנלא חושבת שאני פחות דוסית ממנה.

יש כזה תמשפט שתמיד המורות אומרות שאחרי המעשים נמשכים הלבבות או משו כזה, אבל אולי להפך?! אחרי הלבבות נמשכים המעשים...

לוידעת זאת דעתי..

אבל לדעתי הפנים צריך להתבטאות במשהו מעשי אחרת אין תפיסה וקיום לעבודה הפנימית ולכן צניעות זה מינימום ולא נכון לומר שבאמת אנחנו דוסים אבל קשה לנו אז מוותרים וזה בסדר, לא, נתגבר ונתאמץ ללכת עפ"י ההלכה וציווי ה' ואז נזכה להיות עבדיו באמת. 

לדעתי חיצוניות לא מראה פנימיות אלא עם כן באמת מוגזם מבחינת צניעות אבל כעיקרון לא אוהבת ששופטים רק חיצונית 

דבר ראשון דוסיות נמדדת בהלכה 

ואני יודעת שיש בנות עם חצאית הרבה מעל הברך שיותר חזקות ממני

הם לא שומרות על גדרי ההלכה זה לא שווה

הלבוש משפיע על המעשים ועל מה שחושבים עלי. זה קשה אבל עובדים עלזה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....