אני גם מדריכה, אבל לא של כיתה ט'.. מה שהייתי עושה במצב הזה לדעתי.. הייתי לוקחת חניך חניך ומדברת איתו בנחת למה הוא לא רוצה וכו.. ולה הוא בכלל חושב שהוא לא מתאים.

יש המון אחרים שפשוט נלחמים עלזה 

ולהסביר להם כמה באמת זה תורם, ובמיוחד להכי קטנים, ובאמת שהחניכים הכי קטנים שהם גדלים הם זוכרים רק את המדריכים שהיו להם שהם היו בכיתה ד'.. כי זה בעצם ההתחלה שלהם בסניף, ופשוט להוביל אותם, להצמיח אותם יותר ויותר.. ותכלס רק המדריך הראשון יכול לעשות אתזה..

פשוט להסביר את כל זה בנחת. וגם בנוגע לשני, לשאול למה הוא לא רוצה את השבט הזה, לנסות להתעניין כמה שיותר. לא לזרוק עלהים פצצה וללכת.. לדעתי גם זה פשוט הפחד של זה.. אני גם חושבת שאם היו מכניסים אותי להדרכה בכיתה ט' הייתי גם מגיבה ככה.. ולא רוצה להכנס, חושבת שאין לי זמן וכו.. אבל אתה פשוט צריך להראות להם כמה זה כיפ להיות מדריך.. (לדוג, לצאת למסעות בחינם) 

אבל אם אתה רואה שאתה כבר עושה הכל והם באמת לא מעוניינים בכך, אז אי אפשר לשכנע יותר.. הם פשוט הפסידו, כי ברור שבהתחלה יש חששות, פחדים בנוגע למה שיהיה.. אומרת גם על עצמי. ועכשיו אני פשוט מתה לשנה שלישית

טוב חפרתי.. שיהיה לך בהצלחה ענקית!! ותעדכן בסוף מה היה איתם

זה ממש אתגר הדרכה ועוד יותר בשבטים האלה..אז מי שנכנס לכזה מצב צריך להיות ממש ממש עם הרבה רצון לעבור כל משבר ..

וזה שלא רוצה קטנים.. בתכלס אפשר להבין אותו.. ומצד שני.. אני מדריכה של קטנות ואני ממש לא רציתי והיום אני פשוט מחוברת עליהן בנפש!! 

הכוונה שלי שאל תשלה אותו שלקטנים  עושים פעולות עמוקות כמו לגדולים כי זה לא נכון .. אבל הם עדיין יכולים להיכנס ללב והם נפתחים וזורמים הרבה יותר בקלות מהגדולים .. בהתחלה אמרתי שאם מכניסים אותי לקטנים אני לא נכנסת.. היום אני לא מוכנה לעזוב אותן הן חלק ממש חשוב לי וגדול אצלי בלב ו... אני חושבת שהשפעתי עליהן מאוד לטובה ותמיד נשארות בשבט הכי קטן 5 בנות לי יש 40..

זאת אומרת גם אם הוא לא מאמין בעצמו, תאמין בו אתה והוא יצליח.. רק תיהיה שם בשבילו שיהיה קשה.. 

אני ממש רציתי להכנס להדרכה אבל רק לגדולים בסוף בערך הכריחו אותי להכנס לקטנים ואני בסוף אחרי הרבה זמן השתכנעתי ואני ממש לא מרוצה וזה בכלל לא נותן לי כח ומוטיבציה להכין פעולות בקיצור אני ממש לא נהנה ומצטער על שהכריחו אותי אז בהצלחה ואני נגד כי אני רואה איך גם לחניכים שלי זה לא טוב שאני מדריך שלהם מתוך הכרח

בכללי יכול להיות שזה לא טוב לערב אותם בצוות ולהפריד אותם מהשבט שלהם והגיוני שזה חלק מהסיבות שהם לא רוצים..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....