אני..זה פשוט יצא ככה החוצה וזה לא מתאים..

אז תמחקו את זה ב'קשה.......

בס"ד

אמממ קרה לי מקרה דומה..

שסיפרתי לחברה שלי כל מיני דברים[לא לפרסום כאן,מי שרוצה באישי..]

קיצר..והיא הלכה כמו מטומטמת וסיפרה למחנכת והמחנכת ליועצת והיועצת למנהלת..והמנהלת והיועצת והמחנכת רוצים לספר להורים שלי...

אז המחנכת היועצת והמנהלת אמרו ליש הם רוצים לטובתי וזה..אז אמרתי להן...את רוצות לטובתי?! הן כמובן אמרו כן..אמרתי להם..אז זה נשאר בנינו...

אבל..זה לא נשאר באמת בנינו,באסיפת הורים היועצת דאגה לבשר לאמא שלי..

ההורים שלי שומרים עלי כמו אנערף עכשיו..הי'ה שבוע שאפילו למחשב לא הי'ה לי אפשרות להגיע..[כי זה קשור גם אכשהו למחשב..]

ובחוץ,הם היו אומרים לחזור עם מישו/מוקדם..[שזה פעם לא הי'ה..]

ועוד כלמיני שטויות...

קיצר,נשמה, המלצה שלי בעניי'ן..

אל תתיחסי למה שההורים שלך זורקים לך כל שני'ה בעניי'ן...פשוט תתעלמי..

והם לאט לאט ישכחו מהעניי'ן..כאילו בערור שהם יזכרו...אבל הם לא יציקו יותר..

או שפשוט יומאחד אחרי משפט שהם זורקים/ משו בסגנון תגידי להם שכבר נמאס לך שהם מעיירם לך כל שני'ה...

שזה הי'ה,ונגמר..ותגידי להם שאת בטוחה שהם בגילך גם רצו להתאבד והכל..כי לכל בנאדם/בתאדם זה מגיע מתישו מבטיחה לך!!!

ובעז"ה יהי'ה טוב!

ב"הצלחה נשמה!!

נשמח לשמוע איך התקדמת עם זה..

מוריה..

אני חושבת שזה יכול להיות מועיל להכנס לנעלים של אדם אחר. לפני שכועסים/צועקים/בורחים/יורקים/מתרגזים, פשוט לחשוב מה עובר במוח של השני...

אולי כדאי שננסה.

די מבולבלת עכשיו=\

המורה דיברה איתי..

וטוב, אני לא יודעת.. עד עכשיו.. כל הזמן-- תמיד...

אני תמיד בגישה של-- עשיתי משו אסור- עכשיו אני אקבל עונש. עכשיו ההורים יכעסו.

ופתאום אני מגלה שעכשיו זה כבר לא ככה.

המורה תפסה אותי עושה משו מאוד לא בסדר, ו-טוב, היא לא הענישה!!

היא צחקה איתי על זה...!!!

הכל פתאום שונה וזה מבלבל נורא!!

הגישה של כולם אחרת ואנלא מבינה למה לצפות...

אוףף... בלאגן בראש..

אבל שיא!!

הם מדברות איתך כאילו את מישהי במצוקה אפילו אם זה סתם- "מה שלומך? איך את מרגישה? (אוווווךךך!! אני לא סובלת ת'שאלה הזאתי)"..

אם זה מה שקורה לך "שמאיימת להתאבד.  לא היית מודאגת?  לא היית רוצה לעשות משהוא?  מה הייתם עושים? מה אם ילדה מספרת לך בסוד שהיא רוצה להרוג את עצמה?  היית שומרת את הסוד?  זה פיקוח נפש"

אפשר להודיע למשרד הרווחה גם בלי הורים לו?

כי אני מכיר הרבה אנשים שבגלל שערבו הורים זה עוד יותר הרס את המצב..

וגם לי זה קרה לו מעט פעמים...

לפי דעתי אחי טוב זה לשתף ת'דג בהקוורים (לפחות הוא שותק שאומרים לו)

ואם אין דג אז עוד יותר טוב...

מקווה שעזרתי..

הם מתנהגות אליך כאילו את עם שריטה! ולא משנה מי/מה/מו את! פשוט לא משנה!

אצלן- כל בנאדם -עם בעיה (אולי זה נכון בציניות...)..

בכל אופן- היועצות- חיות מיותרות!!!

יש לך זיכרון קצר מאמי

לונורא, יהיה טוב...

אליה,

פשוט מאוד- הם אלה שעושים מאיתנו פסיכים ומדוכאים.

ככה נראה לי.

זה כל הדרך של הדיבור.. מריחת חיוך מזוייף ומבט משתתף בעניים תוך כדי הסתכלות לתוך האישונים בצורה מוגזמת ואז דיבור שקט כזה.. חנפני..

אוווך!! זה מעצבן!

(ו-לא.. לא נקלעתי לאף מצב כזה שהיועצת חקרה אותי שתי-וערב אבל בכל אופן, חיות מעצבנות ומוזרות.. לא צריך אותן עם כל הכבוד למקצוע שלהן..)

מצד אחד אני מזה מבינה אותך גם אני שונאת שחופרים לי בחיים אבל תאמת לפעמים אני מזה שמחה שמישו שבטח יודע יותר ממני לפחות בקצת איכפת לו ממני אז אנלא ממש יודעת האם זה כזה נורא לדבר עם מבוגר. איזה כיף לך שיש משו בעולם שאכפת לו ממך ועוד שניים שאכפת כיפ ממש ענק איפה מצאת כזאת מורה וכזאת יועצת ????????????????????

אצלנו הם רק רוצותשלא יציקו להם והמשכורת תדפוק. תגידי איך בעצם יצאת בשלום מהמורה ????????????? מה היא באמת לא הענישה?????????????????? תפני אותה גם אלי מקנאה בך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות