יכולה להיות בחורה עם התכונות האישיותיות הכי מעולות, באה ממשפחה טובה, ורק יש משהו שלא מושך במראה שלה, וזה שם חומה וחוסם את האפשרות הרגשית לצאת אתה!
זה כל כך מעצבן! למה זה ככה!
במיוחד כשאתה בעצמך לא הכי נראה טוב, אבל זה עדיין מפריע.
למה? למה? למה?
גם לנשים זה משנה. אולי פחות.
אישה נאה דירה נאה ו.... מרחיבה דעתו של אדם.
חז"ל כאילו ....
רק שאני נמצא בכמה חברות שונות באופיין. לחלוטין. וגם שונות בגילאים - אז אני יודע מה קורה.
אני ממש שמח שאת לוקחת אחראיות על מה אני יודע.Talp01יאללה, אני גם יכול. הנה, תראי:
אני כן יודע! את לא יודעת!
אלעד![]()
[אגב, איך מוסיפים סמיילי בכותרת? לא הצלחתי...]
תחושה
):חסדי היםלכולם החיצוניות משנה (גם לנשים)
אבל יש הרבה שלא נותנים לזה יותר מידי חשיבות.
אני חושב שלא צריך לחפש "הסבר רוחני", אלא דרך להשתנות-
לצאת מהסרטים האלה של חיפוש אחרי מישהי שנראת בדיוק כמו שאתה רוצה.
יכול להיות גם שבהתחלה המראה מפריע, אבל אחרי שפוגשים את הבן אדם ומכירים אותו יותר,
מגלים פתאום שהמראה כבר לא מפריע.
הם לא משו הגיוני. אחד נמשך לזו והשני חושב שהיא מזעזעת. זה חלק מכל המכלול של זוגיות. כמו שאתה לא תוהה למה אתה רוצה דווקא מישהי עם אופי מסוים ככה אתה גם רוצה מישהי שתראה כך או כך.. ואני חושבת שזה לגיטימי לגמרי.
מה גם שאם אתה לא חושב שהיא יפה וזה ממש ממש מפריע. אפשרי שזה יעבור עם הזמן, אפשרי שלא יעבור.
ואם לא יעבור וחס וחלילה בגלל זה תהיה פזילה מחוץ לזוגיות אז מה זה שווה?
על סמך תמונה למשל, שזה לא חכם בעיני כי המציאות יכולה להיות מאד שונה מתמונה
או שפסלת אחרי שיצאתם. אם אחרי שפגשת את הבחורה, התרשמת ממנה ועדיין המראה מפריע למשיכה אז באמת אין מה להמשיך, משיכה ברמה סבירה זה חיוני בעיני.
אני לא מכיר אותך, ולא יודע כמה אתה פוסל על מראה חיצוני.
ברור שהגיוני שיש למישהו העדפה מסויימת
השאלה האם זה דבר מוגזם.
אתה אומר שבשכל זה לא מפריע לך,
ואתה רוצה להשתחרר מהרגש שמפריע לך.
לא יודע כ"כ איך עושים את זה..
אני הצעתי אולי כן להתחיל להפגש ולראות אם ההרגשה משתנה.
מראה שמוצא חן בעיני מישהו אחד לא ימצא חן בעיני מישהו אחר ולהפך.
זה עונה על הצורך הנשי להיות רצויה על פני אחרות גם בתחום המראה החיצוני.
אם היינו אדישים למראה עיניים, היה לנו יותר קשה להגיד לנשותינו שהעדפנו דוקא אותה ולא אחרת.
והנה בזכות זה יש עוד פרמטר שמהווה יחודיות ובלעדיות וזה מחזק את הקשר.
בהמשך הנישואים אם אני לא טועה המראה של האישה מתקבע במוח של הבעל בצורה כזאת שעם השנים הוא מאחד יותר ויותר את המושג "אישתי" עם המושג "יפה" וזה תורם עוד יותר לחיזוק הנישואים.
חוץ מזה יש את ההסבר הקשור לאוכל.
לכל אחד יש העדפות קולינריות משלו כי הגוף יודע איזה מאכל מועיל יותר ואיזה מזיק יותר לגוף הספציפי שלו, וגורם לפתח רצונות לטעמים מסויימים ולדחיה מטעמים אחרים כשלמישהו אחר יהיו העדפות הפוכות. למרות שלכאורה היינו חושבים שטעם זה מאפיין חיצוני, מסתבר שלא, טעם מעיד בצורה כלשהי שאנחנו לא מבינים על המרכיבים התזונתיים של המאכל.
דומה למה שאני כתבתי אבל היטבת להגדיר!!
אנשים עם בריחת סידן איך שרואים משהו לבן ישר מתעורר בהם חשק לטעום.
כאלה שחסר להם מגנזיום, אינסטינקטיבית יחפשו אוכל בצבע ירוק בלי שיבינו למה.
בנות מתחסדות כאילו יופי זה משהו שבכלל לא מעניין אותן
לכולנו יש את הרצון הזה
.....
הן לא מחפשות יופי , ולא שום דבר שמתקרב לזה
רק כל כרטיס באתרי הכרויות מסתיים במילים "בלי תמונה לא לפנות בבקשה"
כי את הבנות בכלל לא מעניין המראה ,
הן יגידו להגנתן שצריך שיהיה מציאת חן , אבל גם הבנים יגידו את זה על אותו משקל
לבנים יש יותר יצר , אבל בתחום של המראה , את הבנות מעניין רק בנים חתיכים
בדיוק כמו הבנים
מעטים הם הבנים והבנות שמסתפקות באמצע בדברים האלה
מצד אחד "קיצוניות זה דבר שלילי"
אבל בו זמנית לא נמנעת מלהגיד שאת הגברים מעניין יופי יותר מהנשים בכזאת החלטיות קיצונית.
הדברים שלך זה גיבוב של שטויות "בוא לא נדבר כמו ילדים בכיתה ג' " ,
אם אין לך מה להגיד אל תגידי.
אני מרגיש רע עם זה שחשוב לי מראה חיצוני? ממש לא .
אבל אני נגד הקביעה שלך שגברים רוצים יותר יופי מאשר בנות ,
אין לך שום גיבוי סטטיסטי לקביעה הזו
אני יכול לומר בוודאות שאין שום הבדל בין בנים ובנות ברצון לקבל שידוך בעל מראה נאה ומושך יותר.
אפשר לקשר את הממצא הזה ליצר המין עצמו, או להסתעפויות טהורות יותר או פחות שלו,
אבל בנתונים עצמם אני בטוח לחלוטין.
(וזה מה שמרתיח אותי בלהתחיל סתם עם כך עם מישהי/ו ברחוב או באוטובוס)
או אם החיבור מתחיל ממקום נייטרלי ונקי מחיצוניות
הבעיה כשקורה הפוך,
ואז השידוך יודע בדיוק, אבל בדיוק, מדוע הוא נפסל..
זה כבר באמת עצוב
אלעדכך גם נהוג בקבוצות ווצאפ ואתרי שידוכים,
ולא בכדי
תריבו
מישהי=)
טוב טוב תודה רבה
מתנצל על כל מה שאמרתי עלייך
יש עוד משהו שאת רוצה או שאני חופשי להערב?
האמת ששמתי לב למה שעשיתי, רגע אחרי ששלחתי את התגובה ההיא 

אם אתם רוצים צד שלישי אני פנויה.. ![]()
מה לא ברור???
אחיות שלי זה מספיק!
אולי באמת נכניס אותן לעסק..
קשה שתהיי צד שלישי לא?! ![]()
alezishעכשיו עוברים לבית של אחותי...
ויש את התירוץ הכי טוב של הביינישים
ישיבת בין הזמנים
(אצלינו בבית היחיד שלא עובד זה הגבר... כשהיו אחיות ברור שהם ניקו!)
אבל תמיד עובדים
הבעיה היא שעכשיו כל החברים מנקים....
גט א רום
שילוב של שדכן עם מבוגר אחראי
או יותר נכון זקן
ויש לו ירוק בניק אז כנראה הוא חשוב 

התקפת!!!!
שניה כולנו לובשים שכפץ............
מה נהיה?
בס"ד
א'- הקב"ה ברא את האדם כך שהוא מתענג מיופי.
ב'- נשים נהנות מהיופי של עצמן, של ביתן, של הכלים שלהן- הרבה יותר מגברים.
אלא מה? לרוב פחות מחפשות את זה אצל בן הזוג.
ג- נשים כן מחפשות תכונות חיצוניות פשוט לא יופי.
(יותר גובה,לפעמים גם עניינים שקשורים למשקל,וכד')
ד- עוד דוגמה שאין לה הסבר רוחני ועמוק- ונשים כן מושפעות ממנו- קול.
בפשטות אין בזה שום דבר רוחני וכ', יחד עם זאת זה כן מאד משפיע.
יופי זאת הרמוניה בין מרכיבים. שאם תזיז מילימטר זה כבר יהפוך מיפה למכוער.
לענ"ד זה דבר שיותר קשור לנשיות. כאילו משדר לגבר להתנהג ברגישות ועדינות,
ולא "לקלקל" את הדבר העדין הזה. "לשמור" על זה.
ברוסית יש אמרה שצלקת זה קישוט לפנים של גבר.
היא מבחינתם מעידה על אומץ, על נכונות להגן בשעת הצורך וכ'.
אלו דברים שנשים יותר חיפשו לאורך הדורות...
היום זה אכן משתנה, ויש כאלו שמאד חשוב להן חיצוניות,
אבל גם מישהי כזאת אם תשאלו מה החיצוניות שהיא מחפשת לרוב אלו יהיו דברים יותר פשוטים,
ולא מדויקים של כך ולא אחרת.
בקיצור-
האישה כאישה פחות מחפשת יופי.
זה לא בגלל שהיא מלאך, או רוחנית יותר, אלא בגלל שהטבע שלה בנוי אחרת.
היא כן מחפשת דברים חיצוניים אחרים שהם ממש לא יותר טובים,
ולא יותר רוחניים, ולא יותר עמוקים מלחפש יופי.
לחפש מישהו גבוה בעל נוכחות פיזית מרשימה-
זה לא יותר רוחני מאשר לחפש מישהי עם תווים שנושאים חן בעיני המתבונן.
(וכל העניין של להישען עליו וכ', זה לא עניין רוחני, אלא צורך רגשי.
וברור לכל אדם עם שכל שגובה זה לא מדד ליציבות שאישה מחפשת שבעלה ייתן לה בחיים.
זה פשוט משהו חיצוני וזהו. )
הכי רחוק שאפשר להגיד זה שהאישה מחפשת לאו דווקא יופי,
שזה הבדל עצום מלהגיד שהיא מחפשת יופי פחות מבנים, לכן זה גורם לחשוב
שאולי בנים מחפשים יותר את החיצוניות.
לגבי הגברים? אולי בגלל שהיצר שלהם הוא לדעתי רק קצת יותר גדול מנשים
אז הם מחפשים קצת יותר יופי , אבל זה לא אומר בהכרח שבנות מחפשות את זה פחות
או בכלל לא
בס"ד
מצחיק לעשות את הדיו הזה ולשכוח שבעצם -
יצר של נשים ויצר של גברים הוא שונה.
לא שונה (דווקא ) כמותית, אלא שונה במה שמדבר אליו.
כמו שאישה לא מחפשת אישה אלא מחפשת גבר,
כך היא מחפשת פרמטרים חיצוניים המאפיינים גבר.
גבר לעומת זאת מחפש אישה,
לכן הוא מחפש פרמטרים חיצוניים המאפיינים אישה.
נשיות ויופי תמיד הלך ביחד.
תמיד האישה היא שהבינה ביופי, וידעה איך ליצור אותו.
(בין אם מדובר בבית בכלים בבגדים או בעצמה )
לעומת זאת גבריות לא מזוהה דווקא עם יופי.
לכן זה לא קשור לכמות היצר,
אלא מה מדבר אל היצר.
אפחד לא אמר שלא....
'תחושה' כתבה ואני מצטט " חשוב להן, ממש לא בדיוק כמוכם."
כלומר לבנות חשוב יופי , אבל לבנים יותר חשוב
אין לה שום נתונים לגבי זה , ספק אם אפשר בכלל למדוד דבר כזה
לא באמת...חיים זה דבר מורכב מאוד.
הקב"ה ברא אותנו עם יצר...שכידוע הוא חזק מאוד. וליצר הזה יש משיכה רבה יותר לאסתטיקה ויופי...זה נלווה בכוחות החזקים שקיימים בו.
גבר שמחפש בחורה הרי צריך להימשך אליה...והיצר לא נמשך כל עוד זה לא מספיק יפה בעיניו...זה ההסבר המדעי נראה לי.והאמת שזה לא מיישב את הדעת..
רוחנית,אדם נברא בעולם עם הימשכות ליופי. גם בעולם המצוות יש עניין ליופי הזה..."נוי סוכה" אתרוג יפה, תפילין מהודרות-יפות,יש עניין שהדברים יהיו יפים.ולכאורה תשאל, למה? אדם עושה מצווה בכוונה הכי גדולה,מה זה משנה איך האתרוג שלו נראה?לקב"ה זה בטוח לא משנה. ואני לא מדבר על פסול/לא פסול....אלא על "זה אלי ואנווהו" שיהיה נאה.
אני חושב שהתשובה טמונה בשתי ההסברים...לכל המכחישים את עניין היופי. אדם שלא מקשט את סוכתו-באיזשהו מקום מזלזל במצווה, מכיוון שנבראנו עם משיכה ליופי ולאסתטיות, אז אדם שלא מייפה את סוכתו היא בעצם לא מספיק חשובה לו...בדיוק כמו שלבית שלך אתה תדאג שהוא יהיה יפה,תדאג גם לסוכה...תראה שזה חשוב לך.
כנ"ל אלינו,אפשר לומר שזה שנבראנו כאלו נמשכים ליופי ולחן, ומחפשים את האישה היפה בעינינו,זה על מנת שיהיה לנו חיבוב מצווה! נכון שהיום זה מתערבב עם היצר,ועם התאוות,עדיין יש מצד חיבוב מצווה שאדם נמשך לאשתו ולא סתם שהיא נחמדה וכלילת המעלות...כי כן. נבראנו ככה, עם היצר והמשיכה הזו. מי שמתווכח-מכחיש מציאות...
ציטוט מהמאמר ששלחת..
כבר תירץ הגר"א בקול אליהו, שאכן היופי לבדו אינו שוה כלום, אבל אשה יראת ד' יודעת להשתמש בו לטובה. משל לספרה אפס שלא שוה כלום, אבל אחרי אחד, היא מרוממת אותו לעשר. אם יראת ד' שולטת ולא היופי, אשה יראת ד' משתמשת בו עבור בעלה, כמו שמסביר רש"י לגבי המראות הצובאות בפרשת ויקהל.
ע"כ.
ברור שכיום זה תאוות...אנחנו בדור שצריך המון תיקון.אבל יסוד הרצון, הסיבה שלשמה כך נבראנו-וכן,אתה מכחיש- היא קיימת...והיא כתובה כאן למעלה.
חתונות, בריתות, שמחות אחרות וטקסים- כולם מלווים בפאר והדר.
למה?- משום "זה אלי ואנווהו".
זה שלוקחים את היופ אוובר כמה צעדים קדימה- זאת בעיה אחרת
שצריך לתת עליה את הדעת
אבל בשום אופן לא לשלול את היופי מכל וכל!
רק שלא יכחישו את ההימשכות ליופי...זה להכחיש את עצמך. את הפנים שלך...
ספר החינוך נותן טעם למצוות.
למה? למה לא לקיים את המצוות כמו שהן- ללא "תבלין" וללא "טעם"?
כי בעיניי- הטעם נותן איזה דרייב לבנאדם, תוכן פנימי והנעה לקיומן. הבנה מעמיקה יותר שגורמת ללב להימשך אחריהן ["דברי אגדה מושכין את הלב"- דווקא בגלל ה"צבעוניות" , היופי והתוכן שבהם]
אני ושבת שיופי גשמי- אותו דבר.
העולם נברא על מנת שנוכל לפתח ולתקן אותו.
חלק מהפיתוח הוא בנייה ושכלול. כדי שהלב יימשך אחרי המעלות שבו [כדי שירצה בפיתוחו] - החפצים/ כלים/ פרחים/ מאכלים- צבעוניים, יפים, משמחים.
כדי שתיקון העולם ושכלולו ע"י אדם- יהיה חוויה משמחת וטובה,
מעשירה ומרוממת [כן, אני חושבת שעל מנת לקיים אהבת ה' אפשר וצריך להתרומם גם מגשמיות נאה- לולב ואתרוג נאה, כלי כסף המפארים את ביכ"נס , וכד']
אז גם בהסתכלות אנושית- למטרת נישואין- נרצה למצוא את אותו מבט.
שימשוך את הלב להתקדם, לבנות וליצור פיתוח בעולם.
ברגע שהחוויה משמחת,אז היא הרבה יותר מכבדת וטובה...ויוצרת רצון ושמחה .
נפש חיה.
)חושבת שאולי כדאי שתבדוק עם חברים האם אתה תקוע על מראה מסויים שעוצר אותך, ואולי כדאי באמת לעבוד לשחרר את זה.. או שאתה מחפש משהו שסביר שתמצא.
אספר לך משהו שהשפיע עליי, אמא שלי תמיד אומרת שהיא בחיים לא דמיינה להתחתן עם מישהו שנראה כמו אבא שלי.. הוא כבש אותה בהכל חוץ מהמראה החיצוני (לא דחה אותה, אבל ממש לא כמו שתמיד חלמה ודמיינה. יחסית למי שנפגשה איתם קודם גם ממש לא נחשב ל'יפה' והיא הייתה מחוזרת
). הם היו לקראת אירוסין והייתה לה התלבטות קשה על הרקע הזה.
הסוף הטוב, הם אבא ואמא שלי
מהר מאד הוא הפך הכי מושלם בעיניה גם חיצונית. עד היום
אפשר לומר שהיום הוא נראה הרבה יותר טוב מפעם, מראה הוא דבר כ"כ דינאמי ומשתנה, כמו שאמא אומרת, תשקיעי מחשבה בחיפוש של מה שבאמת משמעותי ויישאר איתך - המידות שלו!
העולם מורכב הרבה יותר ממה שנוח לך לחשוב..
מצטער 
את מוזמנת לגנוז או לפחות לסייג את הקטע דלעיל,
שגם את מודה שהוא שטחי וודאי לא כולל את כלל בני האדם, למרות שבהחלט יתכן שהוא כולל את רוב הזכרים ואת רוב הנקבות
אני תוהה אם פעם הוא היה נכון באופן מוחלט או לא,
כיום ברור לי שלא
ומעוניינים שהילדים יצאו הכי טובים ומשובחים שיש
אגב, כפי שכתב טל,
זה לא שאנו מחפשים בנות "חתיכות" כמו פשוט "נאות".
אבל זה דיוק עדין שלא כולם יכולים להצביע עליו

אלעדאו הקשר בין העבר של בע"ת לבין העובדה שלא כולם מבקשים תמונה?
היחס הוא ישיר -כלומר- הוא כן ייתן משקל לחיצוניות [כמו שהיה בעבר]- אבל יידע לתחם אותה בגבולות
אם מטעמי צניעות
ואם מהבנות אחרות.
ושנית, אני לא בטוחה שנכון להשליך ככה על כל סגנונות בעלי התשובה כסגנון יחיד
מהסיבה הפשוטה שלא כולם כאלה ו"כשם שפרצופיהם שונים כך דיעותיהם שונות"
נפש חיה.
חסדי היםהוא "שטות", "שטויות", "אין קשר", "לא ברור",
ולקינוח "מחקר שווניסטי מקולקל".
וכל זה בלי שטרחת לעיין ולבדוק את אותו מחקר..
ואת כל הביטויים הדעתניים והלעגניים האלה ליקטתי משלושת ההודעות האחרונות בלבד 
יום אחד, כשתתבגרי,
תביני שאולי אפשר גם אחרת
ורק לאחר מכן לכנות אותו מקולקל או שובניסטי או שטויות.
זה בסיסי,
וזה מה שניסיתי להסביר לך קודם.
ובלי זה לא אוכל בכלל לדון איתך.
זו את שמסרבת להתמודד עם מחקר ועם דעות של רבים ממשתתפי השירשור,
ובמקום זאת בוחרת לתקוף.
אני מניח שאם לא היית מכנה את דעתינו כ"שטויות" ומביעה עמדה מעט יותר מתונה, ולו היית מעניינת במחקר עצמו לפני שהיית קובעת שהוא פשוט "מחקר שובניסטי מקולקל", הייתי מתרשם ממך אחרת ואולי מי מאיתנו היה אפילו מנדב לך קישור לאחד ממאות המחקרים הדנים בכך.
בנתיים לדאבוני את רק מוכיחה את ההתרשמות שלי ומבחינתי לפחות מדובר בסוג של פספוס כי מין הסתם (אפילו די בטוח) את יותר מזה
סה טו.
RedHead
גמדיתלאגמדה
RedHead
.העובדה היא שזה משתנה בין אנשים, כמה הם בררנים בעניין היופי.
לפי המחקר זה צריך להיות לא נשלט ושווה אצל כולם..
המחקר לא נכון..
העובדה היא שאדם ש"חי בסרטים" גם מחפש מישהי יותר יפה, וצריך לתקן את עצמו.
מצטער שגם אני לא מאמין למחקר..
זה נראה לך במקרה שאנשים יותר תורניים נקרא לזה, פחות בררניים לגבי המראה של האשה?
אנשים עיוורים העדיפו נשים יפות?
איך בדיוק הוא יודע איך נראת אשה יפה?![]()
ולצורך העניין גם לעיוור יכול להיות יצר הרע לאשה מסויימת, זה לא עניין רק של שמירת העניים.
ואני מסכים שזה דבר בלתי רצוני, כי לכולם יש יצר ברמה מסויימת, קשה לי עם ההסבר המחקרי הזה.
אבל בכ"מ נעצור פה..
אסור אסור אסור לבסס קשר על בסיס מראה חיצוני
וזה מעיד על דברים מסוימים על מי ששואל לעומת מי שלא.
אך אם את רוצה מישהו שזה לא מעסיק אותו:
א- את מחפשת יחיד סגולה אמיתי, וכדאי לך לחשוב עם עצמך אם יש לך את הפריבילגיה.
ב - מי שזה לא מעסיק אותו איך המדויטת נראית, הייתי חושש אם היה רוצה להתחתן עם אחותי וד"ל.
אל תורידו מערכה של מציאת החן, היא נדבך חשוב. זה לא אומר שהפנימיות לא חשובה, אחד לא חייב לבוא על חשבון השני.
בעיניי זה לא רדוד ולא שטחי. זה טבעי לחלוטין. לא לחפש את היפה מכולן כמובן, אבל כן לשאוף למשיכה... ברור, כל כך טבעי.
(= סימטריה לפי כמה דעות או = סימטריה + שובר סימטריה לפי דעות אחרות)
זהו.
זה בגלל שאנחנו לא שומרים על העיניים, ואז מתחילים ההשוואות
ועוד, יש את הקול בראש (שנובע מגאווה) שאומר "אולי יש יותר טוב מזה?" ואז מרגישים כאילו מתפשרים.
דווקא חברה הראשונה שלי לא הייתה מי ישמע יפה ואהבתי אותה ברמות קשות.
כי אז עוד הייתי תמים ולא ראיתי יותר מידי.
בקיצור... חוסר שמירת עיניים וגאווה זה עושה רק רע
מבקש אמונה
אשריך שזכיתאיוושהחיבור למישהו הוא לפנימיות
צריך משיכה אבל מעבר לזה החיבור הוא לא במראה
לדעתי:
כשאתה מכיר דרך המציאות - הרושם הראשוני הוא המראה.
אחר כך באה ההתנהגות הספונטנית.
אחר כך באות המידות.
ורק אז בא השכל, המחשבות, הדעות.
הרושם הראשוני גורם לנו להשליך על האדם את מה שאנחנו כבר מכירים
מאנשים דומים, בין אם זה לחיוב או לשלילה
הרשמים הבאים צריכים להתמודד עם משהו יותר עמוק ומבוסס ורב שנים
ולכן הם יצטרכו הזדמנות יותר רצינית כדי להפוך דעות קדומות.
זו המציאות בה אנחנו בד"כ מכירים אנשים כיום.
(לעומת זאת, בהיכרות שמתחילה מהצד היותר עמוק - הנפש,
הבחירות בחיים, הדעות, האישיות - למשל היכרות אחרי ששומעים מאחרים
על האישיות או היכרות שמתחילה בהתכתבות -
זה עוזר לגבש את הדמות בראש בלי הפרעה של רושם המראה)
חוץ מזה לבנות הרבה יותר אכפת איך הן ניראות אם לא אכפת לך
המגדר הגברי בכלל
נסיכה יפהרוצה שבעלה ישים לב ליופי שלה
וזה לא חסרון
כתוב הרבה על יופי בתורה ובגמרא
אני חושבת שהשאלה שלך מעולה
והתשובה היא שזה הכי לטובה..
יופי זה לא הוליווד,זה מציאת חן-
דבר שאנו מתפללים עליו הרבה.
כל כך אנחנו שקועים בחומר.
מציאת חן זה יופי רוחני.
גם אהבה היא רוחנית
לא צריך לפחד מהמילים הללו ולחשוב שהכל תאוה.
שאביא מקורות?
גמדיתלאגמדהתלוי גם עד כמה, ואם בכל זאת מנסים להכיר או כמו שאמרת חסום וזהו נגמר
יש הרבה דברים שמשתנים עם ההכירות!
לי למשל יש מראה שלא מתחברת ואין מה לעשות, יש מראה שמאוד אוהבת ויש שסביר
כי עם כמה שהיינו רוצים להתייחס רק לרוחניות של כל אחד - אנחנו עדיין חיים בעולם חומרי. החכמה זה להבין שהיופי שאתה רואה מתבלה ושיש לו סוף. למידות ולרוחניות אין סוף ולהיפך, רק משתבחות עם השנים..
נכון שממש לא כדאי לצאת עם מישהי שלא מוצאת חן בעיניך, אבל האם זה קורה לך כמעט עם כל אחת? אם כן אולי הסטנדרטים שלך מושפעים מתרבות המערב, ששם מקדשים את היופי ושמים אותו במרכז (ומן הסתם אם מישהו משקיע כל כך הרבה במשהו מאשר אדם אחר, סביר להניח שהוא יהיה יותר טוב בזה..זה תופס גם ביופי).
אם יש מישהי שמציעים לך והיא לא דוחה אותך אלא רק נראית נחמד, תילחם בחסימה הזאת ותנסה להכיר את הפנימיות שלה. אולי אחרי שתכיר אותה יותר לעומק היא תמצא חן בעיניך יותר (ואולי לא..אם לא תנסה לא תדע).
נראה לי שאתה פשוט שולל ישר גם אם הבחורה טיפה לא "עומדת בסטנדרטים" שהצבת לך (אפילו בתת מודע).
ודרך אגב, זה לא ככה רק אצל בנים (ולא כל הבנים הם כאלה). יש גם בנות שמתרכזות מאוד בחיצוניות של הבחור..אולי פחות נפוץ אבל יש
שמעתי ממדריכת כלות ומעוד מישהו מוסמך
היה אחד שרצה יפה הריצו לו בחורות יפות ולא הוטב בעיניו
אמרו אולי הטעם שלו אחר?נתנו לו את הכי מכוערת בעיניהם
ובחר בה והרגיש שקיבל את הבחורה הכי יפה.
וסיפור עצוב על בחורה שרצתה חתיך יפה
ואמרו לה שהעיקר מידות טובות ולא רצתה לשמוע
בסוף קיבלה את היפה שלה
עם מידות מושחתות וכל הזמן בכתה על הטעות שלה.
זה סיפור קיצוני על יופי לא פנימי,
לא מומלץ להשאיר את היופי לבד בלי יופי פנימי רוחני.
אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?
הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....
באתר "השדכן" מובאים טיפים טובים. כדאי לעיין. (ולא חשוב חרדים דת"ל....לכולם).
לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד
בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.
תשתפי קישור לשם?
ארץ השוקולדאחרונהמישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..
יש את אסף זולדן הוא תותח
ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות
אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..
למה, מה רע בלרצות?
לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.
זה דבר טוב, לא?
תאמת, שכן.
זה טוב, השאלה מה המניע לכך.
אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.
כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,
מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?
שהוא מעגלי
משאיר נזקים לאורך הדרך
והמטרה לא מושגת
המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו
המעשה יוצא עקום
כי עוגה עושים באהבה
המרוּצה לא באמת מרוצה
ואז המרַצה שוב נכנס לפעול
זה מתחיל במילה טובה,
ויכול להיות גם טירחה מאומצת,
נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.
האם הצד השני מכיר בזה?
"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?
או "המפייסו בדברים..."?
לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.
ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.
הראש והלב שלה במקום אחר.
וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)
נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.
ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.
באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..
ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.
וזה יוצר שני אפקטים-
א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.
ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).
בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.
(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)
התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"
זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.
אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.
ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.
אז מה ניסיתי לעשות פה?
לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.
התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.
ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.
בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.
תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.
בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.
למה אני בוחר לדבר ככה?
בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.
לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.
ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.
זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות 
כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.
זה ה-הבדל.
אתה מרכז הסיפור, לא הוא.
זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.
אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,
כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש
אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.
לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.
לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,
נשמע לי מאוד אנושי.
מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.
כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה
מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?
זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה
השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.
ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.
לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.
ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.
אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.
בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.
ולמה אני מתעקש על זה?
כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.
זה מכוון גם אליך -
המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות
ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.
וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.
זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.
נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.
אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.
זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.
לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה
זה אכן יכול להיות דבר טוב
אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע
נמצא בפרמטרים של התוצאה
האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה
ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע
אני עושה את הריצוי הטוב הרבה
סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד
נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)
אבל אני אוהבת את המעשים הללו
רואה בהם משחק פסיכולוגי
של עלות תועלת
ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי
ולא עושה את כל זה
אז החיים ממשיכים כרגיל
ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')
בריצוי רע
האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה
וביום שהוא מחליט להפסיק
הוא מקבל שפכטל
העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.
זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.
אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.
אבל הוא כולו בראש שלי.
רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).
אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.
לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.
ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.
רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.
אשמח להמלצות לשדכנים מומלצים,
עדיף שלוקחים כסף על פגישת היכרות איתם או על הצעות רלוונטיות 
כאלו שנעים לתקשר איתם ולא צריך לרדוף אחריהם ולהזכיר את עצמך כל כמה זמן, ושרוצים לשמוע מה אני באמת מחפשת ולא רק סתם לשלוף הצעות רנדומליות..
תודה!!
יש את צביה רחמין
ואת מרים לנדסברג
(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)
בעיקר מההיבט האנושי, ניקיון והאוכל.
סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול
לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??
פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.
לא באופי לא בנראות לא באצילות
יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.
לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי
וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה
באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף
דמט אני לא בנויה לשטויות האלה
כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
גם מה שכתבת על כיסוי ראש בתגובה מתחת: מישהו הזכיר את הנושא הזה? זה קשור לתגובה שהגבת לה?
זה יפה מאוד מה שכתבת, אבל זה לא נוח שכמה אנשים מדברים על משהו אחד, וקופץ אדם לא קשור שמעלה נושא לא קשור.
בתקופת חיפוש הזוגיות.
ראומה1שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.
חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.
חכם, אבל שלא יתקן אותי.
עשיר, אבל שיהיה עניו.
תורני, אבל שלא יהיה "כבד".
קליל, אבל רציני.
מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.
רגיש, אבל גברי.
גברי, אבל מחובר לרגשות.
ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.
כריזמטי, אבל צנוע.
מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.
אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.
ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.
בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.
חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.
שיהיה לו תואר.
רצוי שניים.
ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.
שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.
אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.
שיאהב ילדים.
אבל שלא ייתן להם מסכים.
שידע לבשל.
ושלא יעשה מזה עניין.
שיקום מוקדם לתפילה.
אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.
שילמד דף יומי.
וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.
שיהיה מחובר לרב.
אבל שיחשוב בעצמו.
שידע לרקוד.
אבל לא יותר טוב ממני.
שיאהב מוזיקה.
אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.
שיהיה כריש במשא ומתן.
אבל עדין איתי.
שיזכור כל תאריך חשוב.
בלי שאני אזכיר.
שידע להחליף גלגל.
לתקן ברז.
להרכיב איקאה.
להבין במשכנתאות.
להשקיע בבורסה.
ולהוציא את הזבל בלי לבקש.
שיהיה עמוק.
אבל גם זורם.
שידע להכיל.
אבל גם להציב גבולות.
שיכבד את ההורים שלי.
ויאהב את האחים שלי.
ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.
שיהיה בן 29.
עם ניסיון החיים של בן 45.
והאנרגיות של בן 23.
בלי מטענים.
בלי אקסיות.
בלי דרמות.
ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.
וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.
כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)
שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.
תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.
חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.
זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.
שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.
נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.
דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.
עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.
שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.
שתעשה תואר פרקטי.
עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.
אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.
שתעבוד חצי משרה.
כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.
שתאהב ילדים.
שתגדל שבט של שמונה ילדים.
אבל שלא תיראה עייפה לעולם.
שתדע לבשל כמו אמא שלי.
ושלא תשתמש באבקת מרק.
שתכין חלות כמו במאפייה.
ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.
שתאהב אורחים בשבת.
ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.
ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.
שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.
אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.
שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.
אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.
שתדע לשיר זמירות שבת.
אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.
שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.
אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.
שתעשה ספורט ותשמור על כושר.
אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.
שתדע לנהוג בצורה בטוחה.
אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.
שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.
ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.
שתהיה עמוקה מחשבתית.
אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.
שתדע להכיל את הספקות שלי.
אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.
שתכבד את ההורים שלי.
ותאהב את השטויות של אחים שלי.
ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.
שתהיה בת 21.
עם בגרות נפשית של בת 50.
והמראה הרענן של בת 16.
בלי היסטוריה של דייטים.
בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.
ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.
וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?
ראומה1
ארץ השוקולדיש שיר כזה
אגב זו תשובה לכל אתגר
חתן מתוק מדבש*
אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה
שיעור ד' זה לא צעיר
לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?
אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך
זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן
לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפתאת הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא
מתחיל שיעור ג'
להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר