סתם..זה תלוי במצ שך ומה שקורה לך בחיים..יש כאלה שהחיים שלהם ממש דפוקים-ויש כאלה שפחות..

אבל בסוף הכל עובר..

[כעע טליעע!!ה-כ-ל עובר!!ותאמיני לי שאני יודעת..]

יש אנשים שאוהבים להיכנס לדיכאון כי הם אוהבים לרחם על עצמם הם אוהבים להרגיש שחיים שלהם בזבל

שכולם שונאים אותם שנמאס להם וכו'.....

אם אנשים צוחקים עלי אז או שאני זורם איתם או שאני מחזיר

~~אני~~- אם כשאת היפרית כולם מייבשים אותך.. כן נראה יותר עדיף לשבת בדיכאון ולרחם על עצמך.

מרצ'.. מה אני אגיד.. אני מסכימה איתך.

ולנושא? אנשים אוהבים לרחם על עצמם.. ולחשוב על עצמם כל הזמן, במקום לפתוח עיניים ולראות שיש דברים מסביב שמפסידים ולא רואים כשאתה בדיכאון. גם אני בין האנשים האלה.. משתדלים

שנזכה וגו'..

אמ.. דבר ראשון.. אנשים נכנסים לדיכאון.. בגלל כמה סיבות.. יש כמה סוגי דיכאון.

כמו שהבנתי מדברים פה.. על סוג אחד..

שאותו.. מקבלים.. ממחשבות שונות.. המכניסים תבנדם.. לתחושה שחורה..

המעיקה עליו..

ובנוסף-- אפשר לומר שכל מי שנכנס לדכאון.. זה (סוג של) רחמים עצמיים.. בתוספת עצלות..

כי אין כוח להתרומם.. להרים תראש.. ולהמשיך הלאה..

לכל אדם באשר יהיה.. יהיה לו "סיבה" להכנס לבאאסה..

רק מה?

צריך לדעת איך לא!!!!

כאילו מה הקטע.. לחשוב רע על עצמיך.. בשביל.. שאחרים ירחמו עליך?

מרב-- גם כשאומרים לך.. לסתום.. אז זה לא אומר שצריך להכנס לדכאון!!!!

אני מסכימה ממש עם הראל!!! כאילו למה שאחרים יגרמו לי להכנס לדכאון..

צריך.. להמשיך הלאה.. להיות שמחים כמה שאפשר..!!!

זה כי הם חיבים.

ואם הם לא יכנסו לזה יבוא יום והם יוציאו את הכול בבום אחד..

עדיף שיהיה ככה.

ו.. גם בגלל (לפחות חברה שלי אמרה שהיא קראה את זה בספר כזה שמנתחים בו את כל המצבי רוח וכאלה.. ממש קווולל))

שאומרים שהם רוצים שמשהו יבוא אליהם (בתת מודא) וידבר איתם, כי הם רוצים לשפוך את זה כבר.

ברור שדיכאון זה לא דבר נשלט, אלא זה פשוט בא.

*(רובם..)

דיכאון זה סוג של בריחה מהתמודדות. יש אנשים שמגיעים למצב שהם פשוט לא יודעים כבר מה לעשות, לאן להמשיך ואיך להתמודד- אז הם פשוט מתייאשים ומוותרים על הכל..

כשכבר נכנסת לזה, אז הרבה יותר קל להמשיך לשקוע בזה מאשר לצאת ולחפש דרך אמיתית להתמודד- זה כואב וקשה, במיוחד כשאתה עושה את זה לבד.

וזהווו ((:

טיפ קטן: ר' נחמן עוזר הרבה במצבים כאלה!!

דבר ראשון-מרבוש-את מוזמנת לפרוק עלי ת'עצבים שלך,אני אבין או ארגיש,או שסתם יהיו לי סימנים כחולים..מווואה!!

דבר שני-דווקא כשבדיכאון מחפשים דרכים לעודד את עצמך,ומה יותר טוב ממילות הניחום של ר' נחמן??שה' אוהב אותך בכל מצב,ושלא חשוב כמה עמוק נפלת,אפעם לא מאוחר מידי!!אין יותר טוב מזה!!
כשאני מעוצבנת או בדיכאון (מה לעשות,לא תמיד מצליחים להיות רק בשמחה..) אני ישר נכנסת למיטה עם מוזיקה וספר של ר' נחמן ובוכה משמחה..או שאני מכריחה את עצמי לצאת להליכה-מהירה משחררת עם חברה ..תנסו!!זה עובד 10!!

בהצלחה לכולנו,ויהי רצון שנצליח להיות טובים באמת,לתרום,ולהיות רק בשמחה!!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות