פעם חשבתי שזה עול,ואם יש אצלי משהו מיותר בנפש,זה זה.
פעם גם חשבתי שזה הרס.נחש צפע צמא לדם.
פעם הייתי מסתירה,כמו דוחפת לתוך החור השחור והענק ההוא.
והפעם הזה נגמר היום.
שישבתי
וחשבתי,חשבתי על מי שאני
כן,גם ציירתי
ציירתי אותי.
את הדמות השחורה הזאת
ציירתי אותה בלבן.
ואז
לאט לאט
צבעתי את הלבן הזה בצבעים יפים.
היה שם חום כמו אדמה
ירוק כמו של חיים
אדום כמו של דם
שקוף של דמעות
היה שם מלא צבעים
שגרמו לי להבין
שבעצם
הדמות השחורה שסיגלתי לעצמי
כבר בכלל לא כזאת שחורה ואפלולית.
הדמות הזאת היא תרכובת של רגשות
כן
רגשות
אותן שרציתי להדוף מעלי
הן,הן אלו שמלאו אותי בחיים מחדש.
