לא זוכרת מה בדיוק היה.

לדעתי אין בעיה, לא יודעת הלכתית.

רק צריך לשים לב ש:

החלק של החצאית מכסה את הברך בכל מצב.

זה לא נראה שרוואל.

האלאדין לא שקוף.

אבל אני לא כ"כ מתבססת הלכתית

זה מה שאני חושבת.

במכנסיים

אם הם נראים כמו חצאית,אם הם צמודים וכו'..

אישית, לא הייתי הולכת כך מבחינת צניעות.

אבל תשאלי רב.

מכנסי אלאדין

תוכן השאלה:
שלום, האם יש איסור ללבוש מכנסי אלאדין? למרות שזה נראה כמו חצאית..

תוכן התשובה:
מועדים לשמחה שלום רב,

כאשר החצאית ארוכה באורך שהיא צריכה להיות והמכנסים לא נראים, וכל מטרת המכנסים הם להוסיף צניעות (בטיולים וכדו´) או כנגד הקור יש פוסקים המתירים. 

כמו כן, כל אחת צריכה לבחון את המניע שלה לעשות זאת. אם הדבר הוא משיקולי נוחות בלבד יש המתירים. ברם, אם מדובר בסוג מסויים של מרד (ההכנה לקיצור החצאית ו\או הורדתה) אזי לבישת המכנסיים הוא בעייתי מצדדים שאינם הלכתיים אלא אגדתיים ואמוניים. 

בעניין מכנסי השרוואל
"במקור מכנסי השרואל הם בגדי גברים שהיו הולכים בהם בארץ ובארצות ערב לפני דור אחד. 
נשים לא לבשו שרוואלים מעולם!!!" (תשובת הרב שמואל אליהו)

בעניין מכנסי אלאדין
אינני יודע בדיוק את מהותם פרט לכך שבמה שראיתי באינטרנט לענ"ד אין הם שונים במהות מהשרוואל. הגם שכאן ישנם גדלים ומידות ועוד הרבה פרטים שלא את כולם הבנתי (כדאי לקרוא את הדברים שבת כתבה - בואים בסוף).

לסיכום:
אין גבול ברור בין מכנסי-אלאדין המותרים לאסורים.
בתשובת הרה"ג הרב דב ליאור כתב הרב: אם בזמן שהולכים ניכר שזה מכנסיים, זה לא צנוע כמו חצאית. (יוצא מתשובת הרה"ג לענ"ד שאם זה לא נראה כמכנסיים, ועונה על כל שאר גדרי הצניעות אז מותר).
ברור שאם כל מטרת המכנסיים הם רק להוסיף צניעות (בטיולים וכדומה) או נוחות (חימום בחורף) יש מתירים וראוי להתייעץ במורה הוראה בכל מקרה לגופו.

........ בעקבות אחת התגובות אני מוסיף את הדברים הבאים.
התקשרתי היום ה´ דחוה"מ פסח תשס"ח להרה"ג הרב שמואל אליהו שליט"א והעלתי בפניו את הדברים, תשובתו של הרב שאישר לי לכתוב בשמו: שאי אפשר לומר על כולם שאסורים. אך, בודאי שישנם דגמים אסורים, לדוג´ השקוף ו\או הצמוד (או הנצמד ומבליט את את הרגלים) ועוד - שאסורים.
........ עד כאן ההוספה

בברכת התורה,
שלמה, 
shlomo@makshivim.org.il

מכנסים או חצאית לבנות: http://www.kipa.co.il/ask/show/120599
עוד: http://www.ypt.co.il/ask_show.asp?id=144476
עוד: http://www.kipa.co.il/ask/show/140478


קישורים בנושא השרוואל:
"צניף טהור" חוברת של הרה"ג שלמה אבינר שליט"א. העוסק בעניני צניעות.
תשובת הרה"ג אריאל שליט"א: http://www.yeshiva.org.il/ask/print.asp?id=1056
תשובת הרב אליעזר מלמד שליט"א: http://www.yeshiva.org.il/ask/print.asp?id=589
תשובה שלנו בענין שרוול: http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=670
מכנס מתחת לחצאית: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=1250
האם מותר ללכת עם שרוואל: http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=29058



מצאתי תשובה שכתבה בת: (אינני מבין טוב בדברים אלו אבל אני מצרף את דבריה כרקע נוסף למחשבה).
לענ"ד- 
הבד: קודם כל- רוב חצאיות\מכנסי האלאדין שאני ראיתיי עד היום- היו מבד כותנה (כמו שראוול, וכמו  התמונה שתמר הביאה), והבד עצמו לא צנוע. גם עם חצאית מבד כזה לא הייתי הולכת (אא"כ אשים חצאית מתחת). זה בד שנצמד כשיושבים והולכים, (ואני לא מדברת על זה שהוא שקוף..)ואולי בתמונה זה פחות נראה, אבל ברגע שתהיה רוח קלה- זה יבליט את צורת הרגל. 

הגיזרה: מבחינה הלכתית נטו- אז לפי מה שהבנתי מרבנים זה מותר, כל עוד המכנס מתחיל מתחת  לברך.. (וד"א- יש חצאיות אלאדין שאין להם את החלק של המכנס למטה. הן פשוט חצאית, שסגורה למטה עם שני חורים לרגל.. לענ"ד- מבחינת הגיזרה אין בעיה, אבל צריך לשים לב טוב טוב לבד שממנו היא עשויה... וגם לבדוק שכשהולכים היא לא נצמדת..) 

ועכשיו- מעבר להלכה* . 
יש דבר שנקרא "דת יהודית". נזם באף למשל- הוא מותר מבחינת הלכתית, אבל יש גם עניין של מנהג המקום, ואיך זה נתפס בסביבה בה אנו נמצאים. בחברון למשל, בת שתלך עם נזם לא תראה חריגה. ולכן זה גם לא נתפס כחוסר צניעות. אם אותה בת תגיע לחיפה למשל, זה ימשוך תשומת לב, ואפילו יתפס כחפיפניקיות. ולכן אין מקום לשים נזם באף בחיפה. 
כמה דברים חשובים: 
א. העניין של דת יהודית הוא רק בתחום האפור, כמו שברוך תיאר. גם אם כל הבנות בחיפה ילכו עם חצאית מעל הברך- זה לא ייתן שום היתר ללכת כך. לעומת זאת, אם ללכת עם חצאית 4\3 נחשב צנוע ורגיל בחיפה- אז זה בסדר. אבל במאה שערים לא נלך ככה, כי זה נחשב שם לא צנוע. 
ב. חשוב להבין שצניעות זה מעבר לפיסת העור שיראו או לא יראו.. (זה גם מעבר ללבוש, אבל לא בזה עסקינן..) יש את העניין של קדושה ושל לא למשוך תשומת לב. יכול להיות משהו כשר מבחינה הלכתית, אבל אם תלכי כך ברחוב שלך- תיתפסי כפחות צנועה- ועצם זה אוסר את הדבר. זה לא אומר שצריך לעשות דברים בגלל מה שהחברה תגיד- אלא שבמקרה כזה החברה היא הקובעת את הגדרות. 
ג. אז למה שלא נחליט למשל שמהיום נזם באף זה צנוע, וכולן ילכו כך? לא יודעת את כל התשובות, אבל אחד הדברים שאני יודעת זה שיש פה פריצת גדר. "ופורץ גדר ישכנו נחש" (קהלת). אם יש גדר כלשהו בהלכה, אז אם אני אפרוץ אותו (כמו למשל- אלך עם נזם באף גם כשזה לאא מקובל) אני נחשבת פורצת גדר. אני לא המוציאה לפועל של הקב"ה, ולכן אני לא יודעת מה העונשים על כך, אבל ברור לי שזה לא בסדר. נכון שבכך יכול להיות שאהפוך את זה למקובל וכשר, והבנות שיעשו את זה אחרי כבר לא יחטאו, אבל למה שמישהו יקח את זה על עצמו?? 

* (כשכתבתי למעלה ´הלכה´- התכוונתי ´לפי הספר´. כי כמובן ´בחינה הלכתית´ זה הפסיקה בסופו של דבר שמתחשבת גם באופי המקום והחברה.. פשוט לא מצאתי הגדרה אחרת. 
ועוד משו חשוב- כל מה שכתבתי שמותר\ אסור וכד´- זה ע"פ דעתי הדלה בלבד. אני ממש לא מוסמכת לפסוק הלכה, ואני לא לוקחת אחריות על שום דבר..). 

לגבי טיול- נראה לי לא הבנתם נכון את השאלה. עד כמה שאני הבנתי, היא לא שואלת את זה מהבחינה שבטיול אפשר לחפף בצניעות, אלא שבטיול יש דברים (שנמצאים בתחום של "דת יהודית") שהותרו, גם עם בחיי היום יום הם לא כ"כ רצויים. ע"ע מכנסיים מתחת לחצאית. אם כל מהות האיסור בלבישת בגד מסויים הוא שזה נתפס בחברה כחפיפניקיות, אז אם בטיולים זה נחשב לרגיל ונורמלי- אז כן, יש דברים שמותרים בטיול ולא רצויים ביום יום. (ושוב- רק בדברים שמותרים הלכתית)

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
בתאריך י"ט ניסן תשס"ח

בעיקרון יש הלכה, אבל יש שמחמירים ויש שמתירים אז אין איזה משו מוגדר..

כל אחת לפי מה שהיא נוהגת..

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.