צניעות היא גם בדיבור, בזה שלא נוהגים קלות ראש וזה ששומרים מרחק.

אם אתה מדבר על חברה מעורבת שכן שומרים מרחק ואין קלות ראש, אז היא נפרדת.

מה שדי סותר את המודל הזה.

בכל מקרה, הניסיון מראה שהדגם הזה לא מוכיח את עצמו ברוב המקומות.

צניעות זה לא להראות לעצמנו אנחנו דוסים, זה באמת חוסך הרבה נפילות,

כאבי לב והתמודדויות מיותרות.

אני חושבת שכן צריך להיות דיבור מינימלי בין המינים.

מינימלי.

שאני לא אתפדח לשאול גבר מה השעה, או לבקש עזרה עם העגלה במדרגות.

אבל לא יותר מזה.

וזה בתנאי שהבנים מצליחים לשמור עיניים.

כי בעיניי הכי חשוב זה שמירת עיניים.

אח"כ שתהיה חברה שיש בה דיבור ענייני, ענייני בלבד בין המינים.

וזה מה שצריך להיות.. מעורבת לגמרי זה כבר לא צנועה..

להפרדות,כללי צניעות וגדרות יש כמה מטרות. ככה שכל עוד הדרך מממשת את הייעוד שלה - זה אחלה!

חברה מעורבת טכנית אבל ששומרים בה על כל הלכות הצניעות תשיג את המטרות האלה.(קידוש וייחוד של הנישואים, מניעת השוואות בין בני זוג, מנית סטייה מהמטרה העכשווית... קיצר יש הרבה.)

וגם חברה נפרדת לחלוטין תשיג את המטרות האלה.

אפשר לשאול מה נפסיד בדרך.. אבל זה כבר דיון אחר

@לך דומיה תהילה@בלא כחל@רק שמחה!

כשאמרתי חברה מעורבת צנועה התכוונתי למשמעות הפשוטה של זה.חברה מעורבת תהיה צנועה-הכוונה בגבול ובטעם.אז האם זה אמור להיות מה שאנו אמורים לשאוף אליו?? 

או שאנו מורים לשאוף לחברה מופרדת לחלוטין,כמו שקייים אצל החרדים...וז מתבטא בהמון דברים,לדוג' במאה שערים הגברים במדרכה אחת והנשים בשנייה,ובאירועים הישיבה מופרדת לחלוטין...וכו' וכו' וכו'...

עדיף מעורבת צנועה, רק בתנאי שהבנים מצליחים לשמור עיניים.

אם לא אז נפרדת.

חברה צנועה זו חברה ע"פ ההלכה... חברה בריאה..

למה.. כי ככה חיו פעם, זו השאיפה..

תלמידים של אבא שלי שגדולים ממני בארבע שנים-

מתאים שהם יהיו אצלינו בארוחה?

מתאים שאני אשתתף בדיונים על שולחן שבת כשהם אצלינו?

מתאים שאני אדבר איתם כשהם אצלנו? (לא משהו רציני... נגיד למה עשית של"ף..)

מעניין אותי פשוט עד כמה זה עונה על ההגדרות של חברה נפרדת, והאם הצורה בה אני חיה (נפרדת לגמרי. התשובה לכל מה שכתבתי למעלה היא לא, אולי השאלה הראשונה כן..)

 מוגזמת מידי, או חברה נפרדת בגדר הנורמלי.

שיאכלו אצליכם!! מצוין! פשוט לא להרבות בשיחה.. אפשר לשאול שאלות קצרות בנימוס..

אני צריכה ללמוד להרפות ולהרגיש טיפה יותר בנוח

הבעיה העיקרית שאי נראית הרבה יותר גדולה ממה שאני (באיזה שלוש שנים...)

אז הם לא ירגישו בנוח.

אבל הרעיון אותו רעיון

הגדרה: שו"ע.

נשים וגברים באותה מדרכה, לא מדברים או מסתכלים אחד על השני. שואלים שאלה - תענה. אפשר לשאול, לא להרבות בשיחה. לא מערבים באירועים, לימודים, כנסים ודומיהם. ישיבה נפרדת לחלוטין עם מחיצה (לאו דווקא אטומה). לא נוגעים, מחייכים, צוחקים, משחקים ושאר כאלו אחד עם השנייה. 

קיצר, מצב נורמלי שב"ה שורר ברוב אנ"ש..

בישיבת צוות, לא יודע. אם הישיבה אם של חבר'ה מבוגרים שדנים בצדדים טכניים, אז בסדר. אבל אם החבר'ה הם צעירים ובכלל אם הם מתפעלים- בעייתי מאוד..

מפגש מעורב, ה' ירחם...

שבארועים צריך להפריד.   בדרך כלל בחברה מעורבת אין שמירת העניים , והרבה פעמים גם יש קלות ראש. 

אם יודעים איך להתנהג בחברה מעורבת אז אין בעיה.

ולכן השאלה הזו.
כדי לשוב ולברר.
אם לא טוב לך בעין שאנשים שואלים- לא חייבים להתייחס.

סליחה שיצא תוקף אבל אני  חושבת שהגישה של "מה, זה לא ברור לכם?!" לא תמיד עובדת טוב.

שהם ידעו עליה.. ואז זה יהיה ידוע, והשאלות ממילא מיותרות.

שאלתי שאלה שתאמין לי שאני מכיר מלא ששואלים אותה.

סבבה,לך זה פשוט שזה אסור.יש כאלה שזה בכלל לא פשוט להם.

אם לך זה פשוט,אל תתייחס וזהו. שבוע טוב שיהיה לך

אחרי איזה פרענות או משהו, והיו המון המון נערים ונערות (רובם חרדים עד כמה שזכור לי) יתומים חסרי בית משפחה והכל שפשוט הדרדרו ורוב הזמן היו עסוקים בלשרוד. ולא הפריע להם לעבור על הכל בשביל זה..

רב אחד ראה את זה והחליט שהוא הולך להחזיר אותם לעם. הוא ראה שרק פעילות קבועה תעזור וכשזה היה נפרד לא היה סיכוי אפילו.

ולאט לאט ככה הם מתקרבים.

וכן, גם היום צריך במקומות מסויימים חברה מעורבת כדי שאלה שאף אחד לא מצליח לתפוס אותם שאין מישהו שיגיד להם לא, ויש כאלה הרבה לצערינו, צריך שהם יבואו לדברים כאלה! והם לא יבואו אם זה נפרד!

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!