אליטה חסודה שלנו

גועל נפש...

הדתיים הלאומיים מסוכנים. מסוכנים יותר מהחיזבאללה, יותר מנהגים דורסים וילדות עם מספריים. את הערבים אפשר לנטרל, אותם לא. מה הם רוצים? להשתלט על המדינה ולנקות אותה מערבים. אם תשאלו, הם יכחישו. הם יודעים, שמוקדם מדי להיות כה גלויים. אל תאמינו להכחשות שלהם. הלאומיות הדתית שלהם היא לאומנות קיצונית, עטופה ביראת שמים חסודה. היא מחלחלת למערכת החינוך, מתחזקת בצבא ומשפיעה על בית המשפט העליון. הם כבר בדרך אלינו, עוד רגע והם פורצים את הדלת.
הם קוראים לעצמם בשם "ציונות דתית", נוטפי שמן זך, סוכר ודבש. זה השכפ"ץ שלהם. בחסותו הם עושים מעשים מגונים כשעיניהם מתגלגלות השמיימה. הם ממוקדים — רק השתלטות וסילוק מעניינים אותם. תגידו להם "פערים חברתיים", והם יפהקו, דברו אתם על מצוקת דיור, והם יגחכו. מצוקת דיור? לא אצלם. הם לא יקראו לחסרי דיור לגור בבתים היפים שבנו בחצי חינם. הם לא רוצים אותם שם. הם האליטה, ואליטה לא רוצה שכנים כאלה לידה. האליטה השתנתה, אבל לא השיטה: אשכנזים למעלה, מזרחים למטה. הם לא יתערבבו עם מזרחים. לא בטוח שאשתו של סמוטריץ' תסכים ללדת לידם.
ם בטוחים בעצמם, אבל עדיין נזהרים. פעם לא אמרו כלום. היום הם אומרים בקול "סיפוח", אבל בשקט כבר חושבים "טרנספר". מחר כבר יגידו בקול "טרנספר", ויחשבו על מה שחשבו חברי המחתרת היהודית.
כשמגרשים אותם מקרקע גנובה, הם נזכרים ב"דמוקרטיה" ונתלים ב"זכויות אדם". בדרך כלל הם משתינים עליהם בקשת (פעם בחשאי, היום מהמקפצה). גם היום הם אומרים "דמוקרטיה" וקורצים, וכשנפלט להם "זכויות אדם" הם נבוכים. השקר הוא אצלם דרך חיים, הרמאות היא עיקרון. את הדמוקרטיה וזכויות האדם הם העבירו גיור כהלכה. אימרו מעתה: דמוקרטיה רק לעם היהודי, וזכויות רק לאדם היהודי.
עכשיו, כשהם כבר אינם זקוקים לנו, נפטרנו, תודה לאל, מ"אהבת ישראל" המזויפת ו"ההתנחלות בלבבות" המדומה שלהם. טונות של אהבה מזויפת ולבביות מדומה ניגרו על ראשינו בגשם של סירופ מתוק מדי. עכשיו, כשהם ממש בפתח הבית, הם כבר לא מעמידים פנים. מבחינתם, אנחנו מיותרים. אנחנו זה "פלורליזם", "ליברליזם" ו"פתיחות", מלים שהם פולטים בגועל כמי שיורקים ענב מקולקל. כך מדברים אלי סדן ויגאל לוינשטיין. הם המופת ליהירות מתנשאת, צדקנית, זחוחה ובורה. טוב, לא כולם שם כאלה. מדובר בסיקריים שמוכנים להקריב אותי כי כך ציווה עליהם אלוהים בחלום.
עם אסקימואי מאלסקה יש לי במשותף יותר מאשר עם הריקלינים, הסגלים וכל מה שהם מייצגים. מה לי ולסמוטריץ'? מה לי ולישראל הראל? מה לי ולזה שמבקש להשיג חירות לעצמו על חשבון חירותו של אחר? מה לי ולזה שאומר: זה בסדר, הם בסוף יתרגלו. הוא לא התכוון אלינו, אבל אנחנו הם אלה שיתרגלו. אנחנו אלופי העולם בהתרגלות. לשלילת החירות של הפלסטינים כבר התרגלנו; אם כך, למה לא נתרגל לשלילת חירותנו שלנו? צריך לעשות ל"חירות" מה שעשו ל"שלום". אימרו מעתה לא "מעבדות לחירות", אלא "מחירות לאדנות".
האם יש טעם לדיאלוג? לא. כבר מאוחר מדי. זה היה אפשרי, לו היתה הלאומיות שלהם נפרדת מהיהדות שלהם. עכשיו זה בלתי אפשרי. הן שלובות, מפותלות ומותכות אצלם זו לתוך זו. לאומיות היא אוניוורסלית, יהדות היא אתנית. עם הלאומיות שלהם עוד אפשר להתווכח, ליהדות, מבחינתם, יש רק גרסה אחת: שלהם.
היהדות שלהם מבטלת את כל האחרות, גם את שלי. מי עשוי לגשר מעל התהום הפעורה בינינו? רק הטילים, שיריצו אותנו קודם אל המקלטים ואחר כך אל טקסי הזיכרון.

אין פה באמת רעיון או הצגה מסודרת של טענה.
רק הרבה פחד.

לוידעת, דברים כאלה אמורים להטריד דת"ל לא יותר מנהג עצבני על הכביש.
שיהיה לו לבריאות, שיפרוק וימשיך מכאן הלאה

הארס שהוא מאכיל. הסתירות הפנימיות שהוא כותב. וכל התפאורה הדוחה שהוא מביע.
ישם טענות

מהן כאילו?

לא בקטע שח הערבים..יותר בקטע של האי חירות..
סתם זה מה שתפס אותי רגע.
השאר מגעיל

בוא נאמר שעם כל זה שהניסוח מבחיל, יש משהו בקריאת המציאות שלו, גם אם הפרשנות איומה.

 

מה שבטוח לא הייתי רוצה להיתקל בו ברחוב, גם בתור אדם לא דתי. הטקסט מעיד על אישיות לא סימפטית.

כן. אני גם חושב

אני חושבת שהוא נגע בכמה מנקודות התורפה של הציבור, בחלקן בצורה רדודה ובחלקן בעומק.

הבעיה היא שהוא מסתכל בעין רעה וצרה, מה שמביא אותו למסקנות נוראות.

 

בא לי לנתח את מה שהוא כתב ולהביע את דעתי. אולי בהמשך

מסכימה לגמרי עם מה שכתבת.

ואממ
מסתבר שקראתי אתזה גם עכשיו..
יהיה מעניין לעבד את הדברים, נראה.

אבל בדרכו של הציבור אולי בנקודה כואבת פשוט מזלזלים בדברים (ובצדק, הנוסח מבחיל) עד הסוף ולא פושטים את העור המלוכלך מעל הטענות בהצד הנקי שלהן.
אולי באמת מפחד לעצמינו, אולי

אבל אחרי שעושים את זה, אני חושבת שבשביל עצמנו יהיה טוב אם נפשט את הדברים.
לנתח את זה רק יביא לדיוק עצמי לענ"ד..

כמה מחשבות על המאמר בהארץ - נסיונות פעילים

בקטע של "אלי סדן ויגאל לוינשטיין" היה קשה לצחוק על זה זה כבר עבר את גבול הצחוק...

אבל הרוב  נחמד וואי...

תכל'ס תמיד  לא הייתי שלם עם איך שנשמע השיח של החרדל כבא מתוך הדתל . ז"א בעיקר הקו...

אבל וואי.אני מתלבט אם הבן אדם חכם, מצחיק, או פסיכופט, נראה לי שילוב של שלשתם בסדר עולה...

אך מצטרף למה שאמרה @*בננית*, לא הייתי רוצה לפגוש אותו ברחוב. (או אולי כן, כשיש עצבים, אולי.וגם זה אחרי מחשבות על  אפשרויות שיח קו. האמת- ר' מרדכי טוב בזה....)

באמת לא הייתי כאן בזמן האחרון יותר מדי

ושרים שירים על עוגיות קוקוס

 

חזק!!!!!

סתם מושב לצים, הוצאת שם רע, קנאה וגאווה עזים..

הארץ האלה... שהשם ישלח להם רפואה נפשית ושכלית.

איך הם מעיזים לזלזל כך ברב'ה זצוק"ל?!

הרי יחסית עכשיו מרגישים קצת תודעה בציבור  מסביב לדמותו...  (סודו של הרבי, ברגע האמת)

 

מצטרף  לדברי @יעלוש מחבד, שה' ישלח להם רפואה שלמה...

 

והנה עודד משהו, אם כבר- הגעתי למסקנה שצריך להיות רעבע ללובביצ'ערס. (ולא, בית גינזבורג הוא כלל לא חסידות חב"ד- לובביץ'...) (שימו לב לשימוש שלי ב"לובביץ'" דייקא, אוך, איפה קפוסט, איפה.....)

שהריי"צ שאף לאחד את קאפוסט עם לובביץ׳
ואצל הרבי האחרון הם כבר היו איתם...
(במובן מסויים)

אשכרה.

קפוץ לי