הרי גדולים בעלי תשובה מצדיקים גמורים..
אני יודע שאני לא צדיק גמור
מרגיש שאני צריך נפילה (בבינו לבינה) כדי לעלות שוב למעלה ולא להתקע כל הזמן באותם מאבקים,
תגידו שזו עצת היצר הרע- אני לא בטוח..
תשישות כזאת..
הדתיים מבית- קצת אכלנו אותה, לא?
מוצא את עצמי מקנא בכל החילונים שעשו הכל, חוו הכל ועכשיו לאחר חזרה בתשובה האמת ברורה להם והם רק כוספים לעלות ולהתעלות ברוחניות. גם אני רוצה, למה אני תקוע על דברים אחרים??
תזכירו לי בבקשה למה טוב לגדול בבית דתי ולבחור בבגרות מרצון בדרך הזאת .
שבוע טוב.



