זה בא ממנה ולא ממנו. וגם הוא בעצמו מעיד "שלי שלכן - שלה הוא". ברור שהכח הזה הוא של כח נשי.

לכל אדם יש נסיונות לפי הכשרונות והכוחות שהוא קיבל...  גם לר' עקיבא

הוא לא צריך להיות ר' עקיבא.. הוא רק צריך לשאוף להיות גדול. וזה מה שהוא עושה...

הקונה אישה כקונה אדון לעצמו

ואכמ"ל

אל תהיה כבשה בעדר.. תהיה אתה ומה שאתה מאמין בו

יש לכך הרבה סיבות,

חלקן אפילו טובות

בס"ד

וחלק בציבור שלנו נגד אברכות מסיבות מאוד יפות.

ולדעתי אפשר להיות צדיק גדול ולהתמסר לתורה

גם עם שילוב של עבודה ולפרנס את הבית..אני מכירה הרבה מהציבור החרדי

שחצי יום עובדים וחצי יום לומדים תורה ...כי מה לעשות היום המצב לא פשוט בכלל

והבעל מתחייב בכתובה לפרנס את אשתו ולדעתי זה לא פייר להפיל את כל עול הבית,גידול הילדים

וגם את עול הפרנסה על האישה..

אם הייתי זוכה בלוטו הייתי ממש שמחה שבעלי ישב כל היום ללמוד תורה אבל

אני יודעת שהמצב של היום מבחינה כלכלית ממש לא מאפשר את זה ואשריי מי שמצליחים לחיות ככה בצמצום,

זה לא  מתאים לכל אחת ואני מבינה את הבנות שחתכו בגלל זה כי גם אני הייתי חותכת..

אבל בעזרת ה' מקווה שתזכה למצוא את האחת שגם תרצה בזה ויש בנות כאלה!

תורה, אני גם כן מתכוון לעבוד, אבל זה בטוח יהיה משהו תורני, אני לא מתכוון ללכת לאוניברסיטה וכד'. אני מתכוון ללמוד תורה. אז כסף אני כן יביא. ואני אומר לך, שבכל זאת, משום מה בנות לא רוצות את זה.. הן מחפשות את הבעל שיילך איתן לקולנוע ולמסעדות כל שני וחמישי..הן לא רוצות שהבעל שלהן יישב וילמד כל היום בשקידה כמו שכתבת.. הלוואי..

זה כבר מראה שאתה ברמה תורנית גבוהה יותר וזה לא מתאים לך,

אני גם מחפשת בחור שיהיה חזק מבחינה תורנית ,אבל זה לא אומר שהוא חייב להיות אברך אפשר גם לשלב עבודה ולהיות חזק מאד מבחינה תורנית.

ואין לי בעיה שיעבוד במה שרוצה ולא חייבים תואר,אבל רק שידע שצריך לפרנס את האישה והילדים

ולא להפיל את כל עול הפרנסה עליה לבד.

ונראה לי שכדאי שתגיד את זה מראש לשדכנים ולא תצא סתם לפגישות עם בנות שלא מוכנות

לחיות ככה ותחסוך לך מראש דייטים מיותרים.

על הבחורה- כי אם מציעים לך בחורות שרוצות כל שני וחמישי מסעדה וקולנוע, כנראה שמי שמציע לך ממש לא בכיוון של מה שאתה מחפש.

כן יודעת שיש בנות שישמחו שבשנים הראשונות לנישואין הבעל יהיה בישיבה, גם אמרת שאתה תפרנס פשוט בדברים שעוסקים בתורה.

אז כדי לברר את זה לפני אצל הבחורה, וגם לחדד למציעים מה אתה באמת מחפש.

אני רוצה שישלב את הלימוד תורה עם עבודה יחד

וגם אם יעבוד במשרה מלאה ..שיקבע עיתים ולא יוותר על הלימוד .

מה שבטוח שידע מראש שהוא גם מפרנס ,

אם היתה לי יכולת כלכלית אני הייתי רוצה שילמד תורה כל היום...אבל אין לי וקשה לי לראות את עצמי חיה בצמצום גדול...

אני בחיים לא יפול על אף אחד, אבל בוטח בקב"ה שאם אני יעשה מה שהוא רוצה - הוא יעזור לי. הטענות שלך הן שאלה בביטחון בקב"ה. לא עונה לשאלתי, ונכון, חכמי הגמ' עבדו, אבל היה להם רוחב לב גדול להבין חכמה גדולה בזמן מועט, בדור שלנו אין את החוכמה הזאת ואת היישוב הדעת, צריך להתמיד הרבה מאוד בתורה כדי להבין משהו קטן.

ובכל זאת אני אומר, שבנות לא רוצות את זה כי זה "כבד".. הן מעדיפות מישהו שיזרום איתן לקולנוע.. שזה פחות ערכי מבחינתי..

אני פגשתי כאלה. ויש המון כאלה.

וטובות וצדיקות שרוצות להינשא לאדם שהתורה היא חייו וקולנוע זה ממש מחוץ לתחום מבחינתן..

ממש לא חסרות בנות כאלה.

ואשרייך שאלו השאיפות שלך!

יכול להיות שהבנות שאיתן נפגשת באמת לא מתאימות לך

אבל אל תוותר על הרצונות שלך

ובעזרת ה' תזכה בקרוב למצוא את הרחל שלך

תגדיר יותר מה אתה מתכוון- "בשקידה והתמסרות ממש ללימוד תורה של הבעל"

יש גם בציבור שלנו הרבה אברכים ורמים בישיבות שמתמסרים ממש על לימוד תורה וחיים בצינעה,

והנשים שלהן תומכות בהם לגמרי.

אולי אתה אומר את זה בצורה שקצת מפחידה אותן אז הן חותכות.

בתור אחד שגם רואה את עצמו אי"ה בכיוון של שקיעה בישיבה, ומת ללמוד תורה כל החיים בשקט, יש נתון אחד קבוע ומשמעותי- מי שחותם על הכתובה זה אנחנו. כן כן. ז"א האחריות על הפרנסה היא עלינו, ואנחנו כן צריכים להרגיש לא טבעי עם זה שנשותינו כנראה יכניסו יותר ממנו בשלב הראשוני.

יש סיפור על אברך חשוב שכ"כ התמסר לתורה, אבל זה פגע אנושות בבית שלו. לא לרמת הפינוק, אלא ברמת שלא היה לשלוח עם הילד תפוח לגן. האישה הלכה לבכות לאמה, והאם המזועזעת הלכה אל הרב צב"י טאו והטיחה בפניו שכך נראים האברכים שלו. הרב קרא מיד לאותו אברך וסידר לו עבודה חלק מהיום.

אנחנו רוצים להתחתן כדי להרחיב את החיים לעוד מעגל חשוב ומשמעותי שנקרא בית, וגם הלימוד יגדל בהתאם. אבל יש לנו אחריות. כמו שאמרתי- אנחנו חותמים על הכתובה.

אני חושב שיש הרבה בנות שרוצות מסירות נפש על התורה, רק לא צריך להלחיץ אותן על ההתחלה. אח"כ, אם היא מבינה את הערך של הלימוד, היא תבין שבבית תהיה גבינה ולא קוטג'. לא צריך הרבה יותר צמצום מזה היום.

אחותי לא רצה בהתחלה להתחתן עם אברך. האברך שהיא נשואה לו היום הסביר לה שבסוף האחריות היא עליו והיא יכולה לעזור. באמת שאפשר להתמסר ללימוד היום גם ככה.

בעיניי.

ולא דרכה של תורה.

איך החלטת שזה "לא דרכה של תורה" ?

העובדה היא שהרבה רה"י כן מעודדים לנשואים להמשיך ללמוד תורה בישיבה (לפחות לשנים בודדות),

גם במצב שהאשה המפרנסת.

זה לא לכתחילה, אבל במצב היום הרבה רבנים מדריכים ככה.

פת במלח
ומים במשורה

זה לא לכולם.



ואף אחד לא אמור "לשכוח" את ההתחייבות שלו
רק כי בא לו שאשתו צפרנס במקומו ושהוא תלמד.
מצטערת שזה חריף אבל זה לא נכון
לגשת לחפש אישה בצורה כזאת.


אנשיפ קצת שוכחים את הסדר הנכון והבריא.
והדבר הזה נהיה יותר מתפשט.

אני אשמח לטעות בזה.

אני מסכים איתך שזה לא מתאים לכולם, בטח לא לכל החיים.

וממש כואב לי שאת כותבת- " רק כי בא לו שאשתו תפרנס במקומו ושהוא ילמד"

אנשים לא הולכים ללמוד תורה כי בא להם להשתמט ממחויבויות אחרות.

ומי שבוחר בדרך הזאת גם ימצא אשה שתרצה בזה (ויקבעו ככה לפני החתונה) ולא תרגיש בכלל שהוא חי על חשבונה, אלא תשמח על הזכות שיש לה לשלוח אותו ללמוד תורה.

לך זה כנראה לא מתאים, אבל יש אחרות שרוצות להתחתן דווקא על דעת זה שהוא ימשיך ללמוד בישיבה כמה שנים.

אלא מיוזמתה.
היא הסכימה להתקדש לו כדי שילמד ובאמת המס"נ נפש שלה גרמה לתורה שתקום.

אבל זה ממש לא כולם היום.

הלסביר עכשיו.

אז למה ההשוואות המלחיצות האלה?

הן לא תורמות דבר לדיון

כמו שלא יתכן שאני יהיה רבי עקיבא בשום מצב שבעולם. אבל בהחלט זו השאיפה ורק זה מעסיק אותי כל היום.

חריג ושונה מכולם, לא להיות קיצוני, כולם רוצים שיקבע עתים לתורה וגם יפרנס.. נו.. יהודי חמוד וטוב כזה. אבל ספציפית על עצמי אני מרגיש שהקשר שלי עם הקב"ה הוא שונה, ממש שונה, אי אפשר לתאר את זה במילים, כי המילים יכולות להרוס את התיאור האמיתי, אבל אני מרגיש -כלפי עצמי- שהרצון שלי הוא מעבר לאותו יהודי נחמד וטוב, ולמען האמת, גם האברכים בישיבה שלי - אני לא רואה את עצמי כמוהם, אלא יותר ללמוד, יותר להתקרב ולהידבק בה' יתברך. אני מפחד להישמע פה כמו איזה היפי מעופף כי אני ההיפך המוחלט מזה אני 100% על הקרקע, שמציעים לי בנות רוחניות ומעופפות אני לא רוצה לשמוע בכלל, כי אני לא כזה, אני פשוט יהודי פשוט, שהרצון שלי להיות קרוב לקב"ה הוא ממש ממש חזק, ולימוד תורה ממש עוזר לזה, ואני מפחד שאני אצא עם מישהי ש"תגביל" אותי בזה, אני לא מתכוון לחיות על חשבון אחרים בכלל, המטרה היא בינתיים לשבת ולשקוד, בהמשך אני ירצה להיות רב איפשהו, שמן הסתם זה יכניס כמה גרושים, אבל בשנים הקרובות אני מתכנן להישאר ולהתקרב לקב"ה עוד ועוד. בינתיים נפגשתי רק עם אחת שהיתה לה אהבת תורה מרקיעת שחקים ובמבחינתה רצתה שאני רק אשב ואלמד, אבל לצערי היא היתה מהסוג המרחף יותר, וזה מפחיד אותי שרוחניות באה ממקום רחפני ולא ממקום מחושב וצלול. מקווה שהצלחתי איכשהו לענות  

אם אשתי עייפה או זקוקה לדבר - אי"ז ביטול תורה אלא קיום תורה. נא לא לצייר אותי כמו איזה רובוט חסר רגישות עם אובססיביות חסרת מעצורים לתורה, זה נקרא "חסיד שוטה".

אני חולק על ההגדרה שלך שהשתדלות זה "עד כמה שידינו מגעת" כלשונך, וגם הרמח"ל חולק עלייך (מסל"י פרק כא), אלא השתדלות הוא דבר בסיסי שדי שתחול בו ברכת ה'. ואגב, "ביטחון" בהקב"ה זה עבודת חיים, זה לא משהו טיפשי שמאמינים בחוסר אחריות שהפרנסה תבוא בלי השתדלות, הדבר הזה צריך עיון גדול מאוד ומתמיד בהשקפה של כל אדם.

 לדעתי עבודת ה' מעבר ללימוד תורה ,זה בתפילה, ובעשיית חסדים לכל אדם [זה בערך מה שאפשר לכתוב במשפט אחד] אבל ברור שזה משפט כללי ואין לזה גבול, כי הקב"ה נכנס בכל מקום בחיים.. 

שכחתי מה היתה השאלה הקודמת שלך שלא עניתי עליה.. אשמח שתזכירי לי. תודה על השיתוף.

השרשור גרם לי להעמיק קצת יותר בנושא. 

לפי 'חובות הלבבות' לא ראיתי התייחסות למידה בה האדם צריך להשתדל, למרות שהוא ממש מאריך על מידת הביטחון.

בכל מקרה, מצטטת קטע רלוונטי מדבריו:

"מחובת האדם לחזר אחרי אמצעים שעל ידם ישיג את הבריאות, את המזון, את ההלבשה, את הדירה, ואת המידות הטובות, ושמחובתו להרחיק מעליו את כל מה שעומד בניגוד לאמצעים אלה. ועל אף שברורה לו האמונה, כי האמצעים אינם מועילים לו במאומה להשיג דברים אלה, אלא אם הבורא ית' גזר על כך, בכל זאת הוא מחוייב לחזר אחר אמצעים אלה. וכמו שעל בעל האדמה לחרוש את אדמתו, ולנקות אותה מהקוצים...וכמו שלא נכון מצידו להשאיר את האדמה ללא עיבוד וללא זריעה על סמך בטחונו בה'...כך גם בעלי המלאכה והסוחרים והשכירים מצווים לחזר אחר פרנסתם, כל אחד ע"י מקצועו, ויחד עם זה עליהם לבטוח באלוהים שהפרנסה נתונה בידו וברשותו, ושהוא ערב לאדם שתהיה לו פרנסה, ושבידו להמציא אותה לאדם דרך איזה גורם שירצה, ואל יחשבו שהגורם עצמו יכול להועיל או להזיק להם במאומה". 

לגבי השאלה שניה שלי, אתה יכול לראות אותה למעלה. בכל מקרה, נראה לי שאסיים בזה את הדיון..

ביקשת עזרה בבירור, השתדלתי לתת כמה נק' למחשבה

ואיש הישר בעיניו יעשה.

ופרוש החלק השני, והוא עניני קניני האדם וסבות טרפו ואפני עסקיו במסחר ומלאכה והליכות הדרכים ומנוי ושכירות ופקידות ועבודת המלכים וגזברות וקבלנות ואמנה וספרות ומיני העבודות והליכות המדברות והימים והדומה לזה ממה שמתעסקין בו לקבץ ממון ולהרבות מותרי המחיה,

  אפני ישר הבטחון בהם על האלהים:  שיתעסק במה שזימן לו הבורא מהם לצרך ספוקו ומזונו ולהגיע אל מה שיש בו די מן העולם. ואם יגזר לו הבורא בתוספת על זה תבואהו מבלי טרח ויגיעה כאשר יבטח על האלהים בה ולא ירבה לחזר על הסבות ולא יסמך עליהן בלבו. ואם לא יגזרו לו יותר מן המזון אם היו משתדלים כל אשר בשמים ובארץ  להוסיף עליו לא היו יכולים בשום פנים ולא בשום סבה.

(שער הביטחון פרק רביעי)

הוא כותב, שההשתדלות היא להרויח כמה שבאמת הוא צריך כדי לחיות.  ויותר מזה, זה כבר גזירת שמים ולא תלוי בעשיה.  ככה גם זכור לי ש"לב טוב" מפרש

השאלה היא בנוגע להשתדלות שעושים רק בשביל מה שצריך כדי לחיות-

האם את כל ההשתדלות שבידינו ("עד כמה שידינו מגעת"-אני) או השתדלות מסויימת והשאר משאירים לה' לעשות מתוך ביטחון בו ("דבר בסיסי שדי שתחול בו ברכת ה'"-המסילת ישרים)

אני גם יביא את הציטוט, זה לשון הרמח"ל במסל"י פרק כ"א: 

"אמנם מה שיוכל לשמור את האדם ולהצילו מן המפסידים האלה הוא הבטחון, והוא שישליך יהבו על ה' לגמרי, כאשר ידע כי ודאי אי אפשר שיחסר לאדם מה שנקצב לו, וכמו שאמרו זכרונם לברכה במאמריהם (ביצה טז, א) כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה וגו', וכן אמרו (יומא לח, ב) אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא, וכבר היה אדם יכול להיות יושב ובטל והגזירה היתה מתקיימת, אם לא שקדם הקנס לכל בני אדם, (בראשית ג, יט) בזעת אפך תאכל לחם, אשר על כן חייב אדם להשתדל איזה השתדלות לצורך פרנסתו, שכן גזר המלך העליון, והרי זה כמס שפורע כל המין האנושי אשר אין להמלט ממנו.

על כן אמרו (ילקוט שמעוני דברים ב, רמז תתח) יכול אפילו יושב ובטל? תלמוד לומר: בכל משלח ידך אשר תעשה, אך לא שההשתדלות הוא המועיל, אלא שהשתדלות מוכרח, וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו, וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות והשתדלות, הוא מה שכתב דוד המלך עליו השלום (תהלים עה, ז) כי לא ממוצא וממערב ולא וגו', כי אלהים שופט וגו' ושלמה המלך עליו השלום אמר (משלי כג, ד) אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל. אלא הדרך האמיתי הוא דרכם של החסידים הראשונים עושים תורתן עיקר ומלאכתן תפלה, וזה וזה נתקיים בידם, כי כיון שעשה אדם קצת מלאכה - משם והלאה אין לו אלא לבטוח בקונו ולא להצטער על שום דבר עולמי, אז תשאר דעתו פנויה ולבו מוכן לחסידות האמיתי ולעבודה התמימה".

וכשאני מסתכל על הדברים, אני לא רואה שום סתירה בין חובת הלבבות למסל"י, הדברים ברורים ומתיישבים באופן אחיד. תודה רבה לך על הבירור.

בכל מקרה תודה על הציטוט שהבאת (ועל הבירור שגרמת לי לעשות)

רק ללמוד.

אני בעד ליהנות, אבל כנראה אנחנו מגדירים שונה את המילה "הנאה". ואגב, תעיין ב"פלא יועץ" בערך 'טיול' מה הוא כותב על זה..

אחד ואחד. אם ח"ו פגעתי במישהו - אני מבקש סליחה. רק שאלתי שאלה קטנה וב"ה זה מציף כאן הרבה מחלוקות וחשבונות נפש יחד עם בירורים פנימיים של כל אחד ואחד כאן. תודה על השיתוף ושוב סליחה למי שמרגיש פגוע.

שהן "פחות" או משהו כזה. גם לא אמרתי ולא כתבתי את זה בשום מקום. ההיפך הוא הנכון, אני ממש מעריך כל אחד. תודה רבה תגובה ממש חשובה ממישההי שהיא בעלת נסיון. אין חכם כבעל נסיון ואני מסכים איתך שגם אם אני חולם על זה לא בטוח שאני יודע איך זה בפועל. אני בהחלט צריך לרדת קצת מהעצים, אבל בעז"ה השאיפה שלי היא ברורה שאני לא רוצה להתפשר עליה.

כבר העיר לי על זה אחד הצדיקים פה בפרטי, והסברתי שח"ו, אני חוזר בי אם זה נשמע שאני מזלזל במישהו. רק רציתי להבליט את המסי"נ על התורה שיש אצלם ובהחלט שיש הרבה מה ללמוד מהם, בנים ובנות כאחד. חג שמח

וכן, שמעתי על חיים קורץ, שמעו הולך לפניו, תותח עעעל.

ופחות מרגישים צורך להיות אנשי מעשה. ע"ע אני

לכן אני אפילו לא אטרח להשיב תשובה שתיפול על אוזניים ערלות.

אבל תזכור שעבודת ה' זה דבר פרטי של כל אחד.

יש כאלה (לאוו דווקא הפותח) שעבודת ה' שלהם (ושל הנשים שלהן) זה למסור את הנפש על הלימוד תורה שלו,

כי יכול לצאת ממנו (או שכבר יצא..) תלמיד חכם גדול.

אז יש כאלה (מיעוט) שעדיף לדוג' שהם לא יכינו ארוחת ערב לילדים, וגם הנשים שלהם מבינות את זה.

גם אני לא..

אבל אני יתן לך דוג' קיצונית-

אם הרב שייטנמן היה מכין ארוחת ערב כל יום לילדים שלו

הוא לא היה גדול הדור והיה חיסרון גדול לעמ"י.

כמובן לא כולם גדולי דור אבל יש בזה הרבה דרגות,

ואתה לא יכול לקבוע לאחרים מה העבודת ה' שלהם בלי להכיר אותם בכלל.

"משמעות החיים" היא לעשות רצון ה' לפי הכוחות שה' נתן לך!

לכל אחד יש תפקיד אחר בעולם, ובעז"ה כולם ימצאו את האשה שמתאימה להם ולתפקיד שלהם בעולם.

אני רק אומר שיש הרבה חוץ מהרב שטיינמן שעבודת ה' שלהם היא לא לגמרי מה שכתבת,

ויש הרבה שיכולים לצמוח להיות ת"ח ולכן עול הפרנסה "יפול" על האשה לפחות בשנים הראשונות.

חבל סתם להוכיח ולהחליש אחרים בלי שאתה מכיר אותם.

(אני בטוח שגם הפותח לא התכוון שהוא בדרגה של ר' עקיבא)

ד"א- "*אם לא* בריתי.."

אבל אני חושב שדעתי נובעת ממה שמחנכים בישיבה שלי ובעוד הרבה ישיבות אחרות (בציבור שלנו)-

שלחלק מהבחורים מתאים להמשיך ללמוד בישיבה גם אחרי החתונה, ושהאשה תהייה המפרנסת העיקרית.

וזה לא סותר שעדיין הבעל אחראי המצב בבית, ואם יהיה צורך אמיתי הוא יעזוב את הישיבה ויצא לעבוד.

חוצפן

אתה חושב שהרה"י והרמי"ם מתעשרים שם?

הם מקבלים ממש גרושים.

וכל אברך שמתווסף לא כ"כ מועיל למצב הכלכלי, המדינה נותנת על כל אברך פחות ממה שהם מקבלים,

מה שאומר שהם צריכים למצוא עוד תורמים לישיבה/כולל.

אבל עצם זה שישנם כמה כאלה שאמורים לשבת ולהגות בתורה יום ולילה מוכיח שיש כזה עניין בעולם,

ולכן השיטה הזו לא מבוססת על שקר ורצון לשליטה וכל זה

תשאל כמה?

ההלכה מגדירה די במדויק - עשרה בטלנים בעיר, ששוקדים על לימודים יומם ולילה.

מה למעשה?

"אדם אחד מאלף מצאתי..
בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסים למקרא,
יוצאים מהם מאה למשנה,
יוצאים מהם עשרה לתלמוד,
יוצאים מהם אחד להוראה."

ועם זאת גם בשנה הבאה יקבלו אלף בני אדם שיכנסו למקרא, והסינון ייעשה באופן טבעי,

בדיוק כמו בישיבות של המגזר שלנו שיודעות לסנן את האברכים הפחות מבריקים ומוצלחים.

פותח השרשור מעוניין,

וזה בסדר גמור

לא גרוע יותר ממי שרוצה דווקא אישה בהירה או רזה או עם הורים עשירים

גם אני התרשמתי כך בתחילה,

ואז נזכרתי שכמוך וכמו מגיבים אחרים כאן, אינני מכיר אותו

שלא תבין לא נכון. אני, חס ושלום, לא מזלזל בלימוד תורה. אבל התורה מצווה עליך לקבוע עיתים - לא לזנוח את חובותיך היהודיות והמוסריות בשמה! ולעניות דעתי, יש מידת גאווה רבה מאוד ב"שאיפות" כאלו. תשאל את עצמך - למה לומדים תורה? התשובה הלא נפוצה - אבל היחידה שנכונה - לעשות את רצון ה'. אבל האם זהו באמת רצון ה'? שאשתך תפרנס אותך, תגדל את הילדים לבד, בזמן שאתה ממצה את יכולתך בתורה? באמת?! זהו רצונו?! שטיפת המוח שעוברים מוכרת לי הייטב - ומסכנים הגברים והנשים שחיים כך! בעוני מחפיר, בהזנחה, בבורות ובחושך - ועוד חושבים שזהו רצון ה' . פשוט עצוב.

החרדי, או הדתי לאומי, ששומר על קלה כבחמורה, ועובד  - מתכנת או יהלומן או איש עסקים או עורך דין - ומפרנס את משפחתו (כמו כל גדולי ישראל לדורותיהם, עד ימינו אנו - ראה רבי מלובביץ', מהנדס) - פחות בצורה כלשהי מאברך בכולל?!?! ההיפך!!!! בדיוק ההיפך!!!

הסיבה היחידה בימינו (לא דור השואה, אלא שני דורות לאחר מכן) לחינוך הקלוקל והמזעזע ששולח מאות ואלפי משפחות אל תהומות העוני , המסכנות והנבערות היא ש-ל-י-ט-ה. שהרי מאז תחילת תולדות האנושות, מעמד הכהונה, על מנת להבטיח את שליטתו, דאג להשאיר את מעמד העם כמה שיותר תלוי בו, כמה שיותר אנלפבת ונבער - ובימינו אין שום הבדל בין כתות "האברכים" למיניהן ובין דתות האצטקים, לדוגמא. אותן שיטות, אותה שטיפת מוח - ואותה תוצאה. "הקורבן" עולה לפירמידה, שבה תולשים את ליבו, בעודו חי - והוא עם חיוך על הפנים, בטוח שהוא עושה את רצון האל.

יהודי יקר! ה' חנו אותך בחוכמה, בינה ודעת - על מנת שתחקור ותשיג את רצונו! שה' יהיה בעזרך ותזגה לזאת בפועל ממש.

נראלי שלקחת אותי קצת רחוק..

א. אני לא כתבתי בשום מקום שבעלי בתים שקובעים עיתים לתורה פחותים ממי שתורתו אומנותו.

ב. אני לא בעד ללמוד בכולל כל החיים.

אני רק אומר שמי שיכול לצמוח ולהיות ת"ח אז הוא צריך לשבת כמה שנים בישיבה/כולל ובנתיים אשתו תהייה המפרנסת, ואחרי כמה שנים הוא יצא מהכולל להשפיע מתורתו לאחרים ויעסוק במשהו שמכניס כסף (רב, ר"מ, דיין וכו').

לעמ"י חסרים יותר ת"ח מאשר מתכנתים, ולכן מי שיכול להיות ת"ח מחובתו לממש את הפוטנציאל שלו.

מישהו שה' לנגד עיניו במהלך היום (ועל כן מנסה להבין את רצונו) - ואפילו הוא סנדלר + בקיא בהלכות העולם + לומד תורה = אידאל

ב"ה, לימוד תורה בהיקפים כאלו לא היה אף פעם - שום דבר שמתקרב לזה בכלל!

ומבחינת מדינה - ראית איך אנחנו נראים?! כן, חסרים מתכתנתים ומהנדסים ועורכי דין - וגם פוליטיקאים וכו וכו. דוגמאות? אני עובד בחברה ציבורית גדולה - מתול כ-400 עובדים אנחנו 2 (!) דתיים. לפני זה עבדתי בחברת הייטק בינונית - הדתי היחיד, לפני זה עבדתי בחברה פרטית גדולה, 2000 עובדים - הדתי היחיד.

למה שאישתך תפרנס אותך שבוע? איפה ההצדקה? אתה לא רואה שזה נגד התורה?

עדיין אין הרבה דיינים ורבנים גדולים תד"ל עם הסתכלות גאולית.

לדעתי יותר חשוב מאשר שיהיו מתכנתים דתיים (גם חשוב, אבל פחות).

ולמה שאני יחשוב שזה נוגד את התורה? בגלל שזה מה שאתה חושב?

אני מעדיף להקשיב לרבנים.

ודרך אגב, זאת התשובה הכי ארוכה שכתבתי עד כה בפורום. מחנכים להיות קורבן, מחנכים לגאווה ומכוונים למקום הלא נכון. לדוגמא: בישיבות, עד כמה מדגישים את החשיבות של חיי נישואין וחינוך ילדים, ביחס ללימוד תורה? כמה שעות הושקעו בלימוד זוגיות, איך להיות בעל טוב, אבא טוב - ומה זה אומר, בהשוואה לגמרא? 

לימוד התורה, מה זאת אומרת 

ואף אחד לא מפיל את כל הפרנסה על האישה ואני חייה בין אברכים ות"ח וזה רחוק מלהיות כל כך בלתי נסבל כמו שאתם מתארים. אדם שלומד תורה לא נעלם מהעולם ולא 'שוכח' שיש לו ילדים ובית ועם. באמת.

קצת יצאתם מפורפורציה. אדם שלומד תורה מעביר את הפוקוס של החיים שלו להתמקדות בלימוד תורה וקיומה וממילא יש דברים שמקבלים קצת התטשטשות. ומטבע הדברים גם להתמסרות ולמסירות.

לא חושבים שמתאים לכם אל תיהיו שם אבל בלי לזלזל. אם אנו מזלזלים בתורה ובלומדיה מה העניין בטענה שעובדי ה' אנו. 

אחרי שיש בסיס אייתן של לימוד תורה ואהבה ויראת ה', גם הכנת כוס קפה היא חלק מעבודת ה'.

זה פשוט מאיפה הכל מגיע. איפה כל אדם עומד. (ובהחלט יש אדם שהקב"ה שם אותו פה בשביל לעשות את עבודת ה' הפרטית שלו בתור עובד הייטק ואחר בתור ת"ח.) 

אבל לבוא ולשלול דרך של לימוד תורה כל יום ויום? להגיד שזו לא עבודת ה'?! 

ודרך ארץ קדמה ואין כאן מקום להאריך

ישב וילמד תורה בצורה רצינית.

ויש לי עוד חברות כאלה...

זה באמת לא פשוט ואני חושבת שהמון בנות לא מבינות את הערך האמתי שיש בכך שאת שולחת את הבעל ללמוד תורה כמו שצריך, בהתמדה וברצינות גם אם זה קשה ולא פשוט. 

זה בהחלט אחד הדברים הכי גדולים והכי משמעותיים בחיים.

אשריך!

אל תפסיק ללמוד לרגע.

תסמוך על הקב"ה שישלח לך אישה בקרוב שתוכלו להקים בית של לימוד תורה וקיום תורה.

מאד מזדהה עם מה שכתבת. יש לנו נטיה להפחית מערכנו בציבור שלנו, ולא כך הוא!  גם בנותי וגם כלותי שואפות ממש לבית של תורה-בו הבעל מתמיד בלימודו, ולשם כך מסתפקות במועט, ומשתדלות לא להכביד עליו בעול הבית, והעיקר מעודדות אותו ללמוד ולהתקדם ולהתעלות.

וכל זאת מתוך הכרה פנימית בערכו של לימוד התורה.

דווקא הציבור שלנו שבחלקו לא ספג דרך זו מינקות, הוא זה שעולה ומחנך את עצמו מתוך אמת פנימית וערכית (ולא כי כך "העדר" כולו) וח"ו איני מפחיתה מערכם של אחרים, הקב"ה ברא אותנו שונים זה מזה להשלים את עולמו, ולכולם תפקיד אישי ייחודי.

ואתה בחור יקר, עלה והתמד בתורתך, ובע"ה תמצא את ה"עזר כנגדך" שתלבה את אש התורה שבך, ותלווה אותך בדרכך - ויחד תבנו בית נאמן בישראל!

באה אל הבניין בית הזה מתוך היכרות בדר"כ מהבית שלה והבנה ושאיפה לאיפה היא הולכת. 

זה החיים שלהן לעת עתה. ולהגיד ש'זה חוסר התייחסות' ועוד ככה על גבי פורום ציבורי וכללי זה ממש מכאיב לקרוא. 

קצת לאהוב את עמ"י ולהבין שאנחנו לא בדיוק מבינים.ולא בדיוק נמצאים שם.

מחילה אם כתבתי קצת בעזות. במהלך כל השירשור הקשה עליי מאוד השיפוטיות והחוסר אמפתיה והבנה שיש לפעמים. ועוד מול ציבור שגם אם יש לנו מולו חילוקי דעות אין ספק שהוא רומם ומשבח את העבודת ה' בעולם ואת אהבת ולימוד התורה בארץ ובעולם. וכן כמובן הציבור שלנו.

רק האשה בוחרת? לגבר אין זכות להביע את דעתו?

הוא מחפש באשה יכולת ורצון להקדיש לתורה (לפי דרגתו), והיא צריכה לראות אם יש בו "פוטנציאל אדיר".

ממתי לגבר זכות להביע את דעתו?

תתרגל

מדברים פה על לפני החתונה

לא אחרי

אתה אומר שקודם יתחתן (או ימצא אשה שמתאימה לו) ואז ינסה לשכנע אותה לאידאלים שלו ואם היא לא תשתכנע שיוותר עליהם?

אני חושב שיותר הגיוני ונכון לחפש מראש אשה לפי האידאלים שלו.

חובתו העיקרית היא לעשות את תפקידו בעולם, לא רק להתחתן.

שנינו לא מכירים אותו אז לא הייתי קובע בכ"כ נחרצות שהוא מכוון גבוהה מידי.

בוודאי שהיה לו תפקיד ציבורי, בתקופה הזאת הוא כבר היה אחד מגדולי ישראל [ואין לך תפקיד יותר גדול מזה] ובלי קשר, באותו זמן ר"ע היה כבר עשיר גדול, גם בגלל שחמיו (כלבא שבוע) שנתן לו מכספו (כמו שכתוב בגמ' בכתובות סג., ותראה בגמ' בגיטין נז. שמתארת את העושר של כלבא שבוע..), וגם בגלל שהים פרע בשבילו ארגז של פנינים ומרגליות [שהיה צריך להחזיר בהלוואתו, והים פרע] כמו שכולם מכירים.. אז זה כבר לא קשור ל"פרנוססה", כי כסף לא היה חסר לו באותו זמן.. והבעיה העיקרית שציבור הבנות כאן טען, זה פרנסה , ולא רק "תפקיד", אבל שכויעיח עצום על ההארה!!!!! זה ממש קיום איגרת הרמב"ן מה שעשית פה : "וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ", אשריך    

אני לא מבינה על מה כולם קמים ומתרעמים. בוודאי שהמודעות להקמת בית על אדני התורה בכל המשמעויות של זה לא נפוצה או לא 'מובנת מאליה' בציבור שלנו. אין ספק שאברכים ואברכיות רבים ומבורכות יש בציבור שלנו, ות"ח וכו זה לא אומר שבמודעות ובחינוך זה נמצא באופן מוטב.

במה שאני נתקלתי עד היום,כדתייה לאומית סטנדרטית (שבאה מבית שאבא רב וכו, לא אוהבת את כל ההגדרות האלו אבל ניחא) זה קיים בקול חלוש.מה לעשות.

ולפותח השירשור. אחי (אברך כיום ב"ה) גם היה לו עם הנקודה הזאת קשה מאוד. שאין מספיק מודעות להקרבה ולהבנה שבזה, והוא יצא עם לא מעט בנות. 

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב