* לחשוב שאתה יודע את החומר ואין סיבה שתיכשל

*לשתות/ לאכול

*באמצע  המבחן אפשר לצאת לדקה להתאוורר בחוץ

*לחשוב שזה סך הכל מבחן,תמיד אפשר לשפר, ומקסימום יש מועד ב'...

*אם ישנה שאלה קשה- לא להתבאס , להמשיך הלאה יכול להיות ששאר השאלות קלות יותר

לא להיכנס ללחץ בגלל זה (אני ממליצה לקרוא את השאלה שוב,  קרה לי לא פעם שקראתי מהר ופספסתי נתון משמעותי)

באותו בוקר\ כשאתה לחוץ להשתמש בחמשת החושים כדי להרגע- 

לאכול משהו ממש טעים, להתקלח, לשמוע מוזיקה וכו...

ולהתחזק באמונה- בהשי"ת ובעצמך...

תגיד לעצמך: "בוא נראה כמה לחוץ אני מצליח להיות, דופק גבוה וכו'"

מה שקורה שאתה תפסיק להיות לחוץ. למרות שזה הפוך...

(לא אני המצאתי את זה, קראתי את זה בספר "האדם מחפש משמעות".)

2) תתפלל, תתלה את ההצלחה/כישלון שלך במבחן בקב"ה: "ד', תעזור לי להצליח, אבל הטוב בעיניך עשה, ואם תרצה שאני לא יצליח אז אין בעיה..."

זה גורם להרגשה שמוטלת עליך פחות אחריות.

אין טעם להילחץ!

לחץ הוא אחד הגורמים לכשלון אז בשביל מה ?תאמר לעצמך שאתה הרי יודע שלמדת למבחן ויודע את החומר 

 וממליצה שלפני המבחן תיקח לעצמך כמה שניות ,תנשום והשם פשוט יהיה איתך 

בהצלחה!

זה פשוט דיי אווטינג..

בעז"ה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....