היי כולם
כבר שנתיים פלוס נשואה, כבר כתבתי פה בעבר... הנישואים שלי רצופי מריבות, חוסר תקשורת וקצרים. היינו בייעוץ ועזבנו. לפעמים יש אהבה ומסתדרים ופתאום שוב משהו קורה, אי הבנה, חוסר מצברוח, משהו לא זורם, תקוע, פיצוץ, משהו באופי שלו מפריע לי, אם זה שהוא לא חם ולבבי או שהוא לא זוכר דברים או שהוא לא אדם יוזם, או שהוא לא נינוח ושמח וזורם אלא כבד ותקוע.. שהוא לא דברן ולפעמים משעמם לי איתו. או שהוא קופצני על שטויות. יש בנו משהו שלפעמים לא מאוזן , לא משלים, לא נעים, אין אווירה של כימיה. לפעמים הוא רחפן ממש! אני יכולה לדב אליו והוא לא מקשיב ואני צריכה לחזור פעמים על כל דבר שאני אומרת. או שמשהו מצחיק אותי ואני משתפת אותו והוא פשוט לא מגיב ומייבש אותי ואז אומר לי שזה אותו לא הצחיק. הוא יכול להיות ממש חסר טקט. אבל עם זאת הוא מאוד מחמיא לי, לרוב עושה בשבילי הרבה... ומשתדל להחליק הלאה גם כשרבים ויום אחרי להתפייס.
אני נמצאת בנקודה שזה משפיע עליי ממש, אני כל הזמן חיה בהשוואות לאחרים שמאושרים, ששלמים, מרגישה שחסרה לי הרגשה בסיסית שחלק לי לחיות איתו, שמשהו תקוע, והטמפרמנט שלנו לא מתאים. ודי ברור לי שהקשר הזה חייב עבודה מתמדת. אין לנו ילדים עוד חלק מזה זה כי פעמים רבות הריבים גרמו למתיחות פיזית...
אנו בני 32 ושנינו לא עם הכי הרבה חברים שזה גם מפריע לי. גם יש כל מיני דברים שהוא עושה שממש מרגיזים אותי קטנים כאלה כמו שהוא תמיד שם את הפלאפון על רמקול ומדבר ממש בקול, או שהוא עצבני, או שהוא טיפוס לחוץ, שלא זורם, שלפעמים אנשים מחייכים אליו והוא לא משיב בחיוך ובמאור פנים. וכו וכו.. לפעמים אני לא מבינה למה הוא מתעקש להשאר יחד. איך הוא כל כך אוהב אותי כשיש כל כך הרבה פערים. גם אני דתיה יותר והוא די חילוני.
פעם היה שומר מסורת וגם זה בקושי, רק בשבילי.
אני מפחדת שיהיו לנו ילדים ורק נריב לידם ותתפתח איזו טינה כמו עכשיו שלא נדע כבר איך לפתור אותה. ...
אני הולכת ליעוץ עכשיו לבד כדי לברר האם להפרד או להשאר וזה גם קשה כי יש לנו בד בבד תקופות טובות שפתאום דברים מסתדרים. לא יודעת איך זה מתהפך שוב. פתאום הוא נראה לי לא מספיק ולא מתאים.
בקיצור חשבתי לפנות למתקשרת או מישהו שיוכל לתת תשובות קצת יותר "רוחניות ועליונות" אני אפילו לא יודעת אם אני מאמינה בזה.... מישהו מכיר מישהו אמין או שזה באמת קשקוש? אני מכירה מישהי שלא מזמן אמרה לי שהוא שלי ואני שלו ואני לא אתגרש ולא אתחתן שוב בחיים. שהוא שלי. זה הרגיע אותי אבל אני פתאום מרגישה שאני צריכה שמישהו יגיד לי דבר כזה. כי לאחרונה אני רק חושבת על להתגרש. למרות שתכלס זה לא שיש אלימות או משהו קשה, ויש אהבה כלשהיא שלפעמים מרימה ראשה. אבל יש מעל זה יותר מידי מחסומים וטינה ואגו ורציתי שהקשר שלי יעיף אותי קדימה, שהזוגיות שלי תהיה חוף מבטחים והיא לא כזו. יש בה יותר מידי פערים. בעלי חושב שאני מורכבת מידי ואני חושבת שהוא יותר מידי פשוט רחפן ולא חד.
אשמח לעצה טובה. אני מרגישה שהחיים שלי עומדים במקום. גם עכשיו יש בעבודה שלי צמצומים גדולים והועזבתי במסגרת זו ואני לגמרי מרגישה אבודה בחיי. בעלי תומך בי אבל הוא לא ממש טיפוס רגיש שישב וידבר איתי על מה שקורה, ואני מרגישה שאני לא תמיד יכולה לדבר איתו על דברים וגם אם אגיד לו שקשה לי לדבר איתו הוא רק יתרגז עליי ויתגונן במקום להבין שאני מבקשת את תמיכתו ...
HELP
חג שמח!
שנזכה
- שניכם טובים ועליכם ללמוד איך לבנות את הדינמיקה ביניכם.