כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים: מֵהֵיכָן הָעַצְבוּת בָּאָה? צְרִיכִים לִפְתֹּר: מֵהַשֶּׁפַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים, הַמִּדּוֹת וְהַדֵּעוֹת הָרָעוֹת* עַל הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא טוֹעֶמֶת בְּחוּשָׁהּ הַחוֹדֵר אֶת מְרִירוּתָם, וְהִיא נִסְלֶדֶת, נִפְחֶדֶת וַעֲצוּבָה.
ששואלים למה עצובים? צריכים לענות-מההשפעה של המעשים וכו' לאדם יש מעשים רעים ומידות רעות וכן דעות רעות. שבמגש שלהם עם הנשמה נוצרת עצבות אצל האדם. הנשמה שואפת לדבקות שלימה בה" וכל מעשה ומידה ודעה שהיא מקולקת היא ההפך ממנה ובמפגש נוצרת עצבות אצל האדם.
אז מה עושים??? הרי לכולנו יש מעשים דעות ומידות רעות? ולאו דווקא נוכל לשנות מהיום למחר??
וּכְשֶׁאוֹר הַתְּשׁוּבָה מוֹפִיעַ, וְחֵפֶץ הַטּוֹב - כְּשֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר בִּתְכוּנָתוֹ הַמְּקוֹרִית - צִנּוֹר שֶׁל עֹנֶג וְשֶׁל שִׂמְחָה נִפְתָּח, וְהַנְּשָׁמָה יוֹנֶקֶת מִנַּחַל עֲדָנִים.
אנחנו צריכים לצאת מתפיסה הילדותית של התשובה. תשובה אינה רק תיקון. תשובה פרושה התקדמות, השתלמות.השתפרות. בין אם התקדמות מטוב לרע(כמו ממינוס לפלוס) בין מטוב קטן לטוב גדול(פלוס לפלוס עוד יותר גדול).
כאשר מופיע אפילו רק החפץ להיתקדם ולהיות טוב יותר, שלם יותר, דבק בה' יותר מייד נפתח צינור של שמחה. כי "השלמות היא ההשתלמות". עצם ההיתקדמות הקבועv לכיוון הטוב "ילכו מחיל אל חיל" וכו'
וּכְשֶׁהַכִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשִׂי לוֹקֵחַ לוֹ אֶת הַתַּמְצִית שֶׁל הַהַרְגָּשׁוֹת הַנְּעִימוֹת הַלָּלוּ, יוֹצֵא לָאוֹר הַמּוּסָר הַטָּהוֹר הָעֶלְיוֹן, הַמַּצְלִיחַ אֶת הַחַיִּים בְּהוֹדוֹ.
ועל אחת כמה וכמה כאשר לוקחים את הרצון לטוב וממשים אותו במעשה. בין בתיקון המעשים ובתחזקות במעשים טובים, בין בתיקון המידות ועילויין, בין בלימוד דעות תורה אמיתיות... בהצלחה מקווה שעזרתי..