קודם כל, שכוייח עצום. לא כולם מקבלים החלטה כזו חזקה על אהבת ישראל. בכלל לא כולם זוכים לאהבת ישראל, ה' יעזור.

שנית, מלבד (חוץ מזה, כלומר, תעשי את זה וגם..) יש עוד דברים קטנים בחיים אפילו יותר מהתנדבויות (הן חשובות מאוד, ואל תוותרי על זה, אבל במקביל..), כדאי לחשוב על מעשים ממש קטנטנים כמו שלום לשכן, לנהג, חיוך ללקוח, חיוך לחבר, פרגון, דיבור ישיר, לימוד זכות, לחיצת יד חמה יותר, להקשיב יותר, לעודד, לשמח בקטנה, לשאול מה בשלומו/ה.. וכן הלאה.. בהצלחה.

לגבי ההתנדבות, אני לא מכיר משהו, מצטער..

ויישר כוח גדול! כולם צריכים ללמוד ממך!

סניף בני עקיבא "נפרד" שיש בו המון חברה שצריכים הכוונה..

בבתי חולים. כי את נפגשת עם אנשים מכל האוכלוסיה, ולומדים מהם. למשל אני היתי עם חבב ופגשנו יסמניק שנפצע (זה היה קצת מוזר כי זה היה טיפה אחרי עמונה) אבל ממש אמרנו לו שאנחנו מעריכות אותו על השירות שלו למען עם ישראל

וגם פגשנו אבא של חניכות בתנועה והוא דיבר איתנו על הדרך של התנועה והמחויבות לתורה וזה היה מהמם לשמוע

פגשנו גם אשה זקנה שממש התרגשה ממנו, וגם אשה חרדיה שהיה ממש כיף לדבר איתה.. 

ופשוט את יוצאת מאוהבת בעם המהםםם שלנו!! וזה גם עושה קידוש ה' שבנות דתיות מגיעות לשמח, להתעניין ולדבר... רק שימי לב שאת הולכת עם 2 חברות לפחות כדי שלא יהיה מוזר מבחינת לדבר עם גברים וכאלה...

בהצלחה צדיקה!! ממש ריגשת אותי עם הרצון
 

ואם את רוצה פירוט על שערי צדק ואיזה מחלקות כדאי ללכת- מוזמנת לפרטי!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....