בסופו של דבר- בתקופה של תכנון חתונה זה לא שאת רק יושבת בבית ולא עושה כלום.. את עובדת או לומדת..

אם מהיכרות קודמת שלך עם עצמך את מרגישה שאת יכולה לשים דגש על כמה משימות ביחד, יכול להיות שתצליחי! 

 

נקודה נוספת-בנות בסיכון זה דבר שדורש מלא מלא כוח, ולדעתי גם מעבר לשעות תקן רגילות (8-4)ואת צריכה כוח ופניות להתכונן לחתונה- גם בהיבט הארגוני וגם בהיבט הנפשי. בנוסף, כדי לבנות את עצמך כלכלית אולי נכון יותר לעבוד..

 

תבררי קצת עם בנות השירות שעושות שם השנה עד כמה זה מקום אינטנסיבי ואם יש להן זמן לעצמן.

 

בהצלחה!

 

קשה לשלב, גם טכנית וגם נפשית. אפשרי אבל קשה..
תעשי את השיקולים, ותחשבי שעם כל הכבוד משפחה נמצאת במקום חשוב יותר מאשר שירות לאומי. כלומר, אם ברור לך שהנכון מצידכם זה להתחתן באמצע שנה הבאה זה קודם לדעתי לשירות לאומי.

דוגמאות של כמה חברות- 2 מהם סגרו בתקן דומה לשלך במסגרת פנימייתית, אחת התחתנה די בתחילת שנה ובגלל שבעלה בצבא זה הסתדר. אממה מכל מיני סיבות הוא השתחרר מוקדם ועכשיו היא קרועה בין בעל ובית לחניכות שלה שצריכות אותה.
והשנייה עוד מעט מתחתנת ובאמת עוזבת.
ועוד חברה שפשוט מראש סגרה בתקן בוקר בגן וזהו.
תראי, זה חשוב לעשות שירות. וחשוב להתחתן. במקרה שלך לדעתי סדר העדיפויות די ברור. ורק לטובתך אני אומרת.
מנסיון של חברות , או שתחפשי שירות עם פחות אחריות ועומס וצורך שתהיי פנוייה נפשית. או שבאמת תתחתנו בסוף שנה אבל נגיד תתארסו באמצע שנה.

להקים בית מחייב את כל כולך. וזה נראה לי מאוד קשה גם להיות עם נערות בסיכון וגם לבנות בית.
אבל יכול להיות שאת באמת מסוגלת. עצה שלי- תתיעצי עם מבוגר שמכיר אותך ואת הסיפור מקרוב..

ואני פה אם באלך להתייעץ
בהצלחה ותעדכני!

התחתנו באמצע שנה ואז עברתי שירות.
בתקן הראשון שהייתי זה היה ממש ממש מחייב עמוס ודורש והיה לי מאוד מאוד קשה, זה היה התקופה שיצאנו.. ברגע שיש לך מישהו את לא יכולה להיות כל כולך ב2 העולמות וזה קשה ממש.
אחרי שהתארסנו עברתי לתקן בגן חנ"מ מ8 עד 4 וזה היה שינוי משמעותי!

בת השירות שהייתה איתי התחתנה יחסית בתחילת השנה (קצת לפני חנוכה), הייתה בהריון לאורך שנת השירות, וילדה ב"ה חודש אחרי סיום השירות..
בעלה היה בישיבה, והסיבה היחידה שזה היה הגיוני היא כי ההורים שלה ב"ה קנו לה בית ועזרו לה כלכלית..
אני התחתנתי ב"ה מיד בסוף השנה הראשונה (הייתי בהעמקת יהדות), ונשארו לי המון ימי השלמה (התחלתי את השירות באגודה אחרת ועברתי באמצע, ופשוט לא החשיבו לי את חמשת החודשיים שהייתי שם!).
נכנסתי ב"ה מיד להריון ופשוט לא היה לי חשק לקום כל בוקר וללכת להשלים שירות.. כשהייתי שם היה לי כיף ממש ב"ה, אבל ההתארגנות כל בוקר אחרי שהקאתי ובא לי רק לישון הייתה לא פשוטה בעליל.. הציעו לי להמשיך לעבוד שם ב"ה, אבל בסופו של דבר כשנכנסתי לחודש החמישי ב"ה החלטתי שאני פשוט לא מסוגלת להמשיך במתכונת הזאת..
מצד שני אני חוזרת שניה לבת השירות שהייתה איתי בשנה הראשונה- היא כן הצליחה ב"ה! מה שאומר שהכל עניין של רצון!
לסיכום, לדעתי את צריכה להיות ריאלית.. תקן מהסוג שבחרת דורש המון! לדעתי כדאי לך לחפש תקן שתוכלי לתרום בו המון מצד אחד, אבל מצד שני כזה שיוכל להשתלב בע"ה עם חיי המשפחה שלך..
עולם הסיכון לא מתאים לאישה בהריון(התנדבתי במועדונית לילדים לסיכון בתחילת השירות. כןכן, שם היו חמשת החודשים שלא החשיבו לי) וקרה שמדריכה שם התפטרה כי פשוט נכנסה ב"ה להריון.. לא פעם חוטפים שם.. את ממש לא רוצה לקחת ח"ו את הסיכון..

בס"ד

 

הבחילות וההקאות לא שואלות אותך אם להגיע...

 

יש כאלו שההריונות שלהן יותר קלים, אז מימלא הן מסוגלות יותר

אומנם לא הייתה בתקן כמו שלך..
ואני חושבת שזה משמעותי וגם דיי לא פייר אם את יודעת שאת מתחתנת והולכת למקום כזה קשה.
כי זה תקן שדורש הרבה ממך ומצפים ממך להרבה ושתיתני את כל כולך. וזה הדרישה מתקן כזה.לא רק ציפייה. וזה יתנגש לך הרבה ומי שיסבול מזה זה כל הצדדים. גם הצוות שבמקום הזה ,גם בבנות ,גם בבעלך וגם בעצמך. את לא תוכלי להשקיע100% בבנות. וגם שנה ראשונה עם הבעל משמעותית וגם איתו לא תוכלי להיות 100% או אפילו קרוב לזה.אז יוצא שאף אחד לא מרוויח וזה גם לא מועיל. לכן, אפשרי לשלב שירות לאומי, אבל פחות אינטנסיבי. ודעתי היא שתנסי ללכת למקום פחות אינטסיבי כי באמת ,באמתשכל תקן שקיים לבנות שירות הוא משמעותי וזקוקים באמת לבת שירות. ואני אומרת לך את זה כי אני גם חושבת שזה חשוב לעשות לפחות שנת שירות אחת.

בסדיר.

עשיתי שנה שלמה כנשואה - בחנ"מ
ובעלי שנתיים בלוחמה

היה חוויתי וזכור לי כתקופה נהדרת
אם תרצי אשמח לסייע ולענות באישי.

בהצלחה ובמזל טוב!

לשלב בין הדברים.
מה שכן, ברגע שבעלך נמצא בצבא, ואת תהיי בשירות הרבה הרבה יותר קל להתמקד בשירות. וזה אפילו יתרון, כי אתם צעירים, ולפי מה שהבנתי, אתם רוצים להתחתן לפני סוף שנה, ככה שבכל מקרה הוא יהיה בצבא, וככה לפחות לא תהיי לבד בבית...
וכמו שכתבו כאן לפני, יש לעשות סדר עדיפויות, ואני מאמינה שבית של תורה, בית של קדושה וטהרה קודם לשירות. מה שכן, אפשר תמיד לתרום אחכ אם חשוב....
בכל אופן, המון בהצלחה מתוקה! בעז"ה שתזכי להקים בית נאמן בישראל.

בלי לעליב מי שעושה את זה השתבש לו משהו בראש ואני רצינית!! שלא תעזי..

ב"ה טוב לי
אבל לא עשיתי שירות לאומי בשביל לעשות שירות לאומי. שיסלחו לי אבל זה לא האידיאל מבחינתי.
עשיתי את התקן שעשיתי כדי לעשות אותו, כי הוא בפני עצמו היה לי חשוב.
וזה חשוב, כי להיות נשואה ולעשות שירות זה אומר המון, גם מבחינה חברתית ולוגיסטית, מעבר לכל מה שכבר אמרו לך, ואם השירות לא מספיק משמעותי בשבילך, זה סוחט וחסר מוטיבציה.

ועוד דבר, תחשבי שזה דוחה בעצם את כל הלימודים שלך בשנה שלימה, זה הבדל ממש אם להתחיל לימודים כנשואה טריה או כבר עם ילד...
לשיקולך.

בס"ד

 

תלוי בהמון המון גורמים.

 

התחתנתי בניסן, גרנו בעיר אחרת כך שהייתי קמה כל בוקר בחמש כדי להגיע לשם בשמונה.

לא היה קל.

ב"ה חודשיים אחרי החתונה כבר הייתי בהריון ואז כל הנסיעות היו קשות עוד יותר.

 

תלוי באופי המקום, מה הוא דורש, איפה תגורו וכ'.

יש מקומות שזה לא שונה מעבודה רגילה, ויש מקומות שזה לא שייך בעליל.

 

מהחוויה האישית שלי-

עד ההריון היה ממש כייף, לא שונה מעבודה אינטנסיבית אחרת. 

אח"כ כבר היה קשה מאד בגלל הבחילות וההקאות בדרך לשירות...

אבל אם הייתי גרה בעיר בה עשיתי שירות מסתמא היה הרבה יותר קל.

 

וקטע לא הכי סימפטי שקורה-

נהגי האוטובוס שמסתכלים על כרטיס השירות שאיתו את עולה, ועלייך עם כיסוי ראש,

ולא בטוחים מה קורה כאן...

(החל מאלו שמתעצבנים כי חושבים שאת משקרת וזה לא שלך בכלל,
ועד אלו שצוחקים מזה שלדעתם את עובדת עליהם)

 

כך או כך חשוב לבדוק את האפשרויות,

את הדרישות, ושיהיה המון המו הצלחה!!

 

תיפרדו וזהו... סתם לשחק "באבא ואמא"? אתם עדיין ילדים...

קודם כל, רואים שאת בוגרת ואחראית מעצם השאלה ואכן חשוב שתשימי לב לנקודות שהעלית.

כתבתי תגובה מאוד ארוכה, מקווה שתהיה לך סבלנות.

אם תרצי, מוזמנת לפנות באישי. אני רכזת בנ"ש בעברי, נשואה לאיש צבא ויש לי רקע בייעוץ. אשמח לנסות לעזור לך לסדר את המחשבות.

 

1. הקדמת החתונה- קשר ארוך בגיל צעיר הוא קשה מאוד וכל הכבוד שקיבלתם את ההחלטה הבוגרת והנבונה להתחתן מוקדם יותר. בעז"ה כל יום שבו אתם כבר נשואים יהיה לכם קל (ונכון יותר) מאשר להמשיך להיות חברים. מאורסים זה אפילו יותר קשה...

מלבד זאת, אין יותר חשוב להקמת בית בישראל!! זה מה שצריך לעמוד בראש סדר העדיפויות בכל החלטה שתקבלו- אם לעבוד כדי לפרנס את עצמכם זה מה שתחליטו בסוף, אז זה תרומה אדירה לעמ"י יותר מכל שנות השירות שתוכלי אי פעם לעשות!

 

2. את צריכה לחשוב מה המשמעות בשבילך של לעשות שירות לאומי- האם זה בגלל שכולן עושות? האם חשוב לי לתרום בצורה משמעותית לעמ"י? האם הפיקדון/זכויות שמגיעות למי שעשתה שירות יהיו לי משמעותיים בעתיד (זה אולי נראה כמו נקודה אינטרסנטית, אבל יש לזה משמעויות כלכליות ששווה לשקול, כמו שנת לימודים ראשונה חינם במכללות מסוימות ועוד).

אחרי שתעני על השאלות האלה מול עצמך תוכלי לראות אם את יכולה להשיג את אותם מטרות גם בדרכים אחרות, למשל ללכת ללמוד ולעבוד/להתנדב עם נוער בסיכון במשרה חלקית. 

את צריכה להבין שלהיות נשואה בשירות זה להיות שונה בהרבה דברים- לא להיות עם כולן בדירה, לא להיות פנויה אחה"צ כי את רוצה וחשוב לך להיות עם בעלך, להיות היחידה עם כיסוי ראש, לחוות חוויות של תחילת חיי נישואים שרחוקות מאוד מהוויית בנות שירות וכו'. חבל להתחיל בקול תרועה רמה ולעזוב בקול ענות חלושה.

 יכול להיות שיהיה לך הרבה יותר נכון להיות בחברת בנות קצת יותר גדולות שנמצאות יותר בשלב שלך בחיים, למשל כאלה שתמצאי בלימודים.

 

3. אם את בכל זאת הולכת על כיוון של שירות, אל תלכי למשהו מאוד מאוד דורש כמו התקן שסגרת בו, זה פשוט לא הוגן כלפי מקום השירות שקיבל אותך. תהיי כנה, תספרי מראש שאת הולכת להתחתן ותבררי איך זה יכול להשתלב בצורה הנכונה. תוציאי מהראש את המחשבה שיש מקומות שירות "שווים" יותר מאחרים, גם אם תהיי בבי"ס יסודי הכי רגיל את תתרמי המון ויש ילדים שאת תשני להם את החיים! הכל תלוי באיזה גישה את תבואי- אם בגישה אמיתית של לתת את כל מה שיש לך או בגישה של "אני עושה שירות כי זה מגניב וכולן עושות" ואז עדיף שלא ללכת בכלל לעשות שירות...

 

4. בתור אחת שנשואה לאיש קבע, בעל בצבא זה אתגר רציני. יכול להיות שדווקא ההחלטה לעשות שירות תסייע לך, כי אם הוא יהיה קרבי יהיה לך עם מה להתעסק כשהוא לא נמצא. מצד שני, אם הוא בצבא, האישה צריכה מערכת תמיכה חזקה (למשל מומלץ לגור ליד ההורים בהרבה מקרים) ואז זה מגביל את מקומות השירות. לדעתי ההסתכלות פה צריכה להיות איך אתם כמשפחה משרתים את עם ישראל- פעם ראשונה בזה שאתם מקימים משפחה, פעם שניה בזה שהוא עושה צבא, כי זה חובה ומצווה, ופעם שלישית בעיסוק שלך- אם זה יהיה שירות לאומי, עבודה כדי לפרנס את הבית שהקמתם או התחלת לימודים כדי להחזיק את המשפחה בעתיד. הבחירה פה צריכה להיות מומשכלת ולחשוב לטווח רחוק.

 

5. קחי בחשבון ששנת שירות זה אומר דחיית רכישת מקצוע. שימי לב שבהחלט ייתכן שתמצאי את עצמך עושה שנת שירות ומתחילה עם לימודים עם ילד ובעל בצבא. זה אפשרי, אבל נקודת פתיחה קשה בהרבה, שיכולה להוביל להפסקת/גרירת לימודים ופגיעה באופק התעסוקתי והכלכלי שלכם. מכירה כאלה שהתחילו לימודים תוך כדי שירות אבל זה קשה ומאתגר מאוד.

 

בקיצור, יש כאן הרבה מאוד שיקולים שצריך לקחת בחשבון. המלצה חמה שלי היא לדבר קודם כל עם הורייך ועם עוד מבוגרים שמכירים אותך ויכולים להראות לך מה ההשלכות של כל החלטה (מחנכת וכד').

 

בהצלחה רבה ושיהיה רק בשמחות!!  

קודם כל תודה רבה לכל מי שענה לי והגיב! בהחלט עזר לשמוע על עוד אנשים שהיו במצב דומה וריענן קצת את ההסתכלות...
בסופו של דבר דיברתי עם הרכזת והסברתי לה את המצב והיא המליצה לי לחפש משהו עם שעות מוגדרות ולא משהו מסביב לשעון. כך שכשאני בשירות אני אוכל להיות לגמרי שם וכשאני בבית אני אהיה לגמרי בבית (ובאופן כללי שתהיה מסגרת שעות כך שגם בתקופה של ההכנות ולפני זה יהיה לי את הזמן לזה לתקשר בכלל בלי שזה יפגע יותר מדי בתפקוד שלי) - ואכן זה מה שעשיתי.
ב"ה בעזרת המון סיעתא דשמייא כבר ביטלתי וסגרתי שירות אחר שאני שמחה ומאושרת בו עם שעות מוגדרות לשנה הבאה...
תודה רבה לכל המגיבות!!