בשביל מה לרדת במשקל?ועוד בצורה משמעותית..

יש לך משקל מצויין בהתאם לגובה..מה הבעיה

במשקל שלך זה יכול להיות מסוכן לרדת בלי פיקוח על הדרך ועל הזמן שאת יורדת.

עדיף שתהייה משהי שמבינה בזה ותלווה אותך כל הדרך...

אולי לגבוה יעזור?

לפי ההיגיון , המשקל שלך הוא מעולה

מה שאת צריכה לעשות זה ללמוד לאהוב את עצמך כמו שאת

יכול להיות שאת לא מרגישה בנוח עם הגוף שלך ולא עם המשקל.

כי המשקל מעולה, הייתי אומרת נמוך.

יכול להיות שמשהו במבנה גוף שלך מפריע לך.

תנסי לראות אם זה נכון, מה זה ואם יש דרך לשנות.

ובכל מקרה- תלמדי לאהוב את עצמך ואת הגוף שלך איך שאת!

וצריכה להשמין

זה נראה לי משקל סביר לגמרי...

שלא להגיד נמוך...

אם בכל אופן את רוצה- תזונה נכונה והמון ספורט.

אם את יכולה להוריד מהתפריט שלך מרגרינה ושתיה מתוקה הכי טוב.

ואם את יכולה לעבור לקמח אחר הכי טוב

אבל זה נראה לי ממש מיותר, אם לא מסוכן.

50 זה המשקל המינימלי בלי קשר לגובה, ובמיוחד שאת יחסית גבוהה...

ברצינות!!

אני מכירה את @רק שמחה! וגם היא בתת משקל....

אני רזה מאוד וזה יהיה נחמד אם אני אשמין, אבל אני לא בתת משקל!!!

אבל אני לא רוצה.. לא עכשיו.

בגיל 17 אם המשקל שלי לא יהיה נורמלי כדי לתרום דם אני אשמין טיפה

בעזרת ה'

אני מטר 60 ניראלי.. ושוקלת באזור 65.. כילו אני מקווה שזה לא עלה מאז

ומנסיון- להפסיק עם ממתקים זה לא עוזר. נקודה.

לפעמים זה עניין של גיל.

זה גיל של התפתחות וזה הגיוני.

זה גם יכול  להיות על רקע רגשי.

אני אתן דוגמא:

סבתא שלי שמנה. מאוד.

והיא עשתה קיצור קיבה, היא לא אוכלת לחם, שותה קפה\ תה סוכרזית, ושותה דיאט...

והיא עדיין שמנה.

אבל אני די בטוחה שאם היא לא היתה עושה את ההשתדלות הזאת היא היתה יותר שמנה

אולי זה נכון גם לגבייך

אהבתי את החתימה שלך

אני כבר שנה ו22 יום ( אני אשכרה סופרת..) בלי ממתקים.. ואני רק עליתי!!! וממש לא בקצת!!!! אולי הבעיה היא בי ויש כאלה שאצלן זה עובד, אבל אצלי זה פשוט לאא

אוךךך, דיאטה זה כזה דבר חופררר זה לא עוזר לי, למה אני עושה אתזה בכלל?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!??!!?!?!?!??!?!!??!

ובתור אחת שאוכל הוא חלק די משמעותי בלשון המעטה בחייה, זה על גבול הבלתי אפשרי

אם לא היית עושה דיאטה היית הרבה יותר שמנה בדוק!

בסופו של דבר הכל תלוי ביחס של כמה הכנסתי - כמה הוצאתי.

תכניסי פחות אוכל ואוכל יותר בריא (פחות שומנים וג'אנק פוד) ותוציאי יותר בספורט.

אני שוקלת בסביבות ה- 30 ואני מטר 50 ומשו... לא זוכרת בדיוק.. וכל הזמן אומרים לי לאכול... מי לא אמר לי שאני חייבת להשמין.. תחשבו שדודים שלכם מחו'ל באים לביקור ואז יוצאים לטיול נגיד והם אומרים לך שחייבים להשמין בערך כל המשפחה שלי אומרת לי שאני צריכה להשמין... חוץ מחברות שלי חיימשלי אוהבתותכןןןןןןןןןן

ארני לא אוהבת לאכול ואם נגיד אני לא אוכלת א. צהריים אזז ההורים שלי מחייבים אותי לאכול כיהם אומרים שאני רזה ולא נראלי שאני רזה... משקל בסיבות ה- 30 פחות או יותר זה לא רזה בכלל!!!!!!!!!!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...