היי,

מישהו יודע להגיד לי פרטים נוספים על הר הכסף?

אני מבין אבל אשמח להבין קצת יותר בנושא.

היא מאמינה בחסכנות קיצונית, אל-הורות (חיים ללא ילדים), פרישה כמה שיותר מוקדמת לפנסיה (היא פרשה בגיל 30), ומבחינת שוק ההון, השקעות פסיביות במדדים הנפוצים, מתוך אמונה שהספקולנטים טובים לפעמים לטווח הקצר אבל לא הארוך. כמובן תוך פיזור סיכונים.

יש לה הרבה כוחות, עוצמה ויצירתיות, אבל גם לא מעט דברים שנויים במחלוקת. יש לה הרבה ידע וכדאי להעזר בו, וגם כמה תכונות שאפשר לאמץ (יסודיות, עקביות, עקשנות), אבל לא צריך להגזים...

בורסה זה למי שמשמעמם לו עם הכסף.

יש לו מספיק והוא יושב טוב, ועכשיו בא לו קצת להמר.

זה מסוכן כי:

1) מי שלא מבין בטוח מפסיד את הכסף שלו.

2) מי שמבין רק אולי מרוויח, ובמקרים נדירים מתעשר. (ראה מה קרה למניית טבע ה'סולידית' - טבעה).

3) יש אשליה שלהשקיע זה סוג של סבבה. אני שם את הכסף והכסף עובד בשבילי.

בפועל אנשים שעוסקים בזה, מאוד שקועים בזה, ונלחצים מזה, ולא ישנים טוב בלילה.

4) בנוסף לכל זה זה גם עלול למכר - כמו הימורים.

אם שאלת בפורום הזה, סימן שאתה ממש לא מבין בעסק, ולכן ברח מזה. בבקשה.

ואם הוא לא ישאל/ילמד הוא אף פעם לא ידע..

מתי שהוא הוא יצטרך ללמוד את זה ובגלל זה הכי טוב להתחיל בגיל צעיר יחסית כשיש לך עוד הרבה זמן לפניך..

אתה ממש לא חייב להיות שקוע בזה אם אתה משקיע לטווח ארוך וקונה פעם בחודש/רבעון/שנה...

אולי אם הוא שאל בפורום הזה סימן שהוא לא מבין אבל לפחות הוא רוצה לדעת

מ300,000 ומעלה, ממליץ ללכת לבנק לפתוח תיק השקעות- הבנקאי יסביר את כל הסיכויים והסיכונים בצורה הטובה ביותר. אני התחלתי בהשקעה בסיכון נמוך בינוני, ולאחרונה שקצת יותר צברתי נסיון, עברתי לסיכון בנוני.

פחות מהסכום הנ"ל, ממליץ ללכת לתחום הנדל"ן, אין אפשרויות טובות כ"כ בבורסה, ואין אפשרות לפתוח תיק השקעות. 

אם לדוג' הבנק מחזיק מניות מסוג טבע ורוצה למכור אותן, אז הפקידים באותו בנק ימליצו לשואלים אותם לרכוש מניית טבע, וכד'.

כמו במשכנתא הבנקאי דואג לאינטרס של הבנק ולא לאינטרס שלך (למרות החליפה והעניבה והחיוכים וכו').

יכול להיות שיהיו השקעות טובות, אבל האינטרס הראשוני הוא הבנק ואחר כך הלקוח.

הייתי מעדיף לשאול מישהו אחר על המלצותיו או להסתכל בפורומים של בורסה ושוק ההון.

היי,

זה נכון, תמיד עדיף להתייעץ עם חברות שמבינות בתחום ושלא יחרטטו אותך.

ככה תוכלי להגיע אל מס הכנסה שלילי, כך תוכל להרוויח יותר כסף.

בתור התחלה, כדאי להסתמך על הבנקאי שהוא מבין בכלכלה, ויש לו אינטרס שהלקוחות שלו יהיו מרוצים. עכ"פ הנסיון שלי עם הבנק הוא טוב, ועוזר שלא אצטרך להיות טרוד בזה כל הזמן, אלא לעקוב מדי פעם.

אני לא יודע למה יוסף חיים כותב כאן שמשקיע פרטי תמיד מפסיד. אני דווקא מרוויח מזה, ואין לי שום ניסיון או ידע עמוק בנושא (את רוב המושגים שהוא כתב כאן לא הבנתי...).

אני לא מרויח מזה המון, אבל ביחס לכמות ההשקעה והלמידה שלי זה בסדר גמור. אחרי שקראתי קצת על המכשירים השונים ועל סוגי אפיקים, בחרתי לי כמה קרנות נאמנות/תעודות סל, יש לי אותם כבר 3 שנים בערך. בכל הזמן הזה בקושי מכרתי או קניתי, אז לא שילמתי עמלות לבנק, רק עמלות לקרנות המנהלות (שהם שקופות לך, כי זה נבלע בתשואה, אבל בכל מקרה אתה משלם אותם).

התשואה היא באזור 2-3 אחוז לשנה כי בחרתי בדברים סולידיים, אני לא מסתכל על זה כל יום ואפילו לא כל שבוע, כי בחרתי השקעה לטווח ארוך וזה לא מעניין או מלחיץ או משמח אותי אם זה יום אחד קופץ במלא או יורד במלא, בדרך כלל בסוף זה מתאזן. וגם ככה זה לא קורה כמעט אף פעם, כי אלה אפיקים סולידיים. כן חשוב להיות עם היד על הדופק ולראות אם אין משהו שלאורך תקופה אתה מפסיד ממנו, אבל לא מעבר לזה.

בקשר ליועץ משכנתאות בבנק, ישבתי אצלו כמה פעמים ולא קרה שהוא חידש לי משהו מיוחד. כל המלצה שקיבלתי ממנו לקחתי בערבון מוגבל, והלכתי לבדוק אם באמת זה ישתלם לי. בדרך כלל המשקנה היתה הכסף שאני אוציא על עמלות קניה ומכירה (אינטרס נטו של הבנק) לא יהיה שווה את העצות האלה.

זה בגדול, למתחילים, אבל אם אתה בכיוון של מסחר יומי, זה באמת צריך מומחיות גדולה יותר...

אני יכול לשתף אותך במה שאני יודע, אבל קח בחשבון שאני לא איש מקצוע, ולא ממש מכיר את התחום ואפילו לא את המושגים.

אלא יותר על מסחר יומי\מסחר במניות ספציפיות.

לענין שאלת פות"ש:

מסחר בקרנות אינדקסים* הוא פשוט בעקרונותיו ואפשר תוך שבועות בודדים של קריאה בחומרים שהובאו כאן למעלה (התמונה הגדולה, הסולידית, ועוד) להגיע להבנה מספקת.

*לפעמים קוראים להן קרנות מחקות \ עוקבות מדד או השקעה פסיבית(כי לא בוחרים כלום אלא קונים את כל השוק)

הסולידית והתמונה הגדולה (שהוא אולי יותר מדי כבד...), פשוט תחפש בגוגל דברים כמו "איך להשקיע בשוק ההון", "קרנות נאמנות", "תעודות סל", "אג"ח", "מדד שארפ", "השקעות סולידיות" וכו'.

תיכנס לאתר הבנק שלך, ותחפש שם את המקום של שוק ההון- תסתכל על ניירות ערך, קרנות, אג"חים, על הדירוגים שלהם, על הביצועים שלהם, על הרכב הנכסים שלהם. אתה יכול אפילו לקנות קצת בסכום נמוך כדי לראות איך זה נראה ומה קורה עם זה.

אם אתה רוצה להיכנס לזה, אין תחליף להשקעת זמן בללמוד קצת...

אני התכוונתי לענות לפותח השרשור, ולא הבנתי למה ענו לו על מסחר יומי ישיר במניות.

ויש קרנות נאמנות שלא דווקא מחקות מדדים, לטווח שהוא בינוני זה אולי עדיף על המחקות.

חלקן הרבה יותר מסוכנות גם מעוקבי מדדים...

וחלקן מערבבות סוגי נכסים שונים ולכן הן פחות תנודתיות מהקרנות מחקות המדדים.

בפועל אתה יכול להרכיב דבר כזה בעצמך באמצעות כמה קרנות מחקות.

אני חושב שזה חסר טעם לצלול כאן יותר מדי לפרטים, מכיוון שלמען האמת, יש מקורות הרבה יותר טובים ברשת מהפורום הזה לנושא...

אני חושב שהעצה לחפש בגוגל - "איך להשקיע בשוק ההון" קצת מסוכנת.

יש המון מידע לא רלוונטי והמון מידע על הסוג השני של ההשקעות, הספקולטיבי.

דווקא ללכת לבלוג מומלץ או שניים בתור התחלה זה מצוין.

או ספר

שמעתי ש - "Random Walk In Wall Street" מתורגם לעברית. 

הנה פתיחה חביבה. מ -25 דקות ומעלה לדעתי הוא מתחיל לדבר על ליקוט מניות, שלדעתי זה שטות, אבל בסדר...

היי,

נשמע לי מדהים להרוויח משכורת של חודש בעשר דקות.

השאלה איזה משכורת? השאלה הנוספת היא איך עושים מחזור משכנתא?

עומר מואב הוא סופר מומחה במקצוע שלו ושמאלן קיצוני בשאר הזמן. כלומר אם מסננים אותו זה אומר שהוא חושב שסמוטריץ' טוב ואפקטיבי לבוחרים שלו.

מצאתי מאמר דעה.

הדבר היחיד שאפשר לקבל כביקורת זה את העובדה ש"אין הרבה רפורמות כלכליות" שאפשר לכתוב על שמו בסוף הקדנציה - וגם זו ביקורת עם אפס יושרה לא רק כי רפורמות זה לא לחיצת כפתור (בטל לא בשנות מלחמה) אלא בעיקר כי הוא ניסה בכל כוחו ופשוט הפסיד למערכת דורסנית ומאובקת.

אבל הרי אני עצמי פרסמתי כאן ביקורת חדה פי מאה מזה, וכרגיל מנסים גם להתעלם וגם להדוף בכל מיני בוקי סריקי נלעגים.

אולי התסמין הברור מכולם לאופי הקטסטרופי של זמן תפקידו במשרד, הוא הבהילות להנחיל איזו אידאה כאילו הוא מבוגר אחראי. זה בעיניי מעיד כאלף עדים על בהלה שהוא חש, כשהוא כן מודע לילדותיותו שאין בה קמצוץ של התאמה לכזה תפקיד.

למותר לציין את ההתווכחות האינפנטילית עם עובדות, כמו סיפור הגירעון והוויסקי, שקרן המטבע הבינלאומית היא שהכריעה בעניין - הגם שבאיחור רב, כפי שתמיד זה הבסיס לאורך הנשימה של הכזב - שברור לגמרי שהמשרד, אחרי שנתיים שלו, היה עבדים נרצעים שמעוותים עובדות ואמת מקצועית למענו ולמען הדיקטטורה האישית.

אבל נכון שבפוליטיקה, המבחן להצלחה או כישלון הוא בראש ובראשונה שאלת השיכנוע או לחלופין, היכולת להנחית ולהכתיב.

סמוטריץ' הוא איש הכלכלה החופשית. במידה מוגבלת. אין לו יכולת לדבר נגד ישיבות (היה מנכ"ל ישיבה בעברו) ובטח ובטח שלקצץ בתקציב שמופנה לציבור שהצביע לו הוא לא מסוגל. זה אומר שהוא הצליח להעביר כל מיני רפורמות שרצו באוצר כבר הרבה שנים להעביר והיו פוגעות באוכלוסיות אחרות שבדרך כלל יש להן מהלכים פוליטיים באוצר. אבל הפעם לא.

זו שהסתיימה עכשיו בהצלחה מרובה כל כך, שעל המדפים אין גבינה לבנה ואין קוטג'!

אני מדבר על רפורמת מה שטוב לאירופה/לאמריקה טוב לישראל, שהובילה לשפע עצום של מוצרים זולים מיובאים באושר עד.

ולגבי החלב, ובכן, תודה לשר האוצר שהעיר את כל שדי הלוביזם החלבי מריבצם. חשבתי שתהליכים עושים "באיטיות", באופן מדוד, כמו עם גיוס החרדים.

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,

ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.

אם ממשיכים להפקיד- הקצבה צפויה לגדול.

אבל, הקצבה הצפויה היא בשקלים היום, בלי חישוב האינפלציה. זאת אומרת, נניח אדם שמרוויח 10,000, היום בן 30, והקצבה הצפויה שכתובה לו היא 7500. עוד 37 שנים 7500 יכול להיות שווה חצי מהסכום היום..

צריך לזכור גם: לפעמים יש הפסקות בהפקדה בגלל שלא עובדים. (עשירונים תחתונים בערך 25% הפסקות, גבוהים 5%-10% הפסקות בהפקדה ביחס לתקופת החיסכון) וגם, בהנחה שלא מושכים פיצויים. אם מושכים, הקצבה תהיה נמוכה משמעותית..

הרי הכסף מושקע בשוק ההון, והתשואה השנתית הממוצעת של שוק ההון גדלה ביחד עם האינפלציה

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

ומרפסת, וחניה, ומעלית.

מי שמממן את זה זה מי שקונה את הדירות החדשות במתחם שצריך לשלם את העלויות של כולם. אם מחיר הדירה החדשה לא גבוה מספיק לא יהיה פינוי בינוי. כמה פשוט.

מקובל לתת מכפילים של לפחות פי 3. כלומר 3 קומות נהיות 9. 4 נהיות 12. אחרת זה לא כלכלי לבנות.

במקומות כמו לוד צריך לתת מכפיל של 5. זה שיקול בעיניי לרעה כי יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בבתים שיש בהם כל כך הרבה דיירים.

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqzchmzgl

לא הכרתי שעשו זאת

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!

לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

משהו חסר?

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.