תגידו חברים מה אתם אומרים על חבר או חברה בגיל צעיר(16)שמחת החיים


לא מומלץ בכלל. הלכתיתי ומנטלית. בזבןז כוחות לריק.נפש חיה.


אוקי אז..אוהבת לאפות...

ממש ממש עדיף שלא..  למרות שזה בדיוק ה-גיל שרוצים אתזה ונראלי שזה קורה לכולם זה רק יסבך אותך.. אחכ בחיים האמיתים ובכלל.. מעדיפה לא לפרט פה.. אז באישי בשמחה(:

שקרתפוז סיני
לעבוד על עצמך.

חבל לך על החיים.
זה תלוי בבנאדם.א"י לעמ'י
אני חושבת שזה בסדר. אם יודעים לשמור על עצמך כמובן .
אם לא שומרים נגיעה אז להיזהר במיוחד.
ואם כן, להקפיד. ואם מרגישים שכבר אי אפשר לשמור אז מציעה להפסיק קשר .
אני אמנם בת 17 אבל מכירה תקטע של חבר מקרוב .. (כבר אין)
אממ.. מציעה לא להיכנס לזה. (
אבל אם התשוקה גדולה, זה לא כזה נורא(:
זה גיל שצריך אותו נטו לעצמך. אני נגיד לקחתי על עצמי לא להיפגש עם בנים עד גיל 18. ובע'ה אצליח.
האיסור זה לא רק נגיעה..ירא שמים!

הרהור.. הסתכלות.. קלות ראש.. וכמובן גם "צריך להתרחק מהנשים מאוד מאוד" (רמבם, שו"ע קצשו"ע וכו').. לא נראה לי שאפשר לשמור על זה..

זה נורא. מאוד.נער גבעות מצוי


בעיניי אין מקום לחילוק בין מציאות גילאיתנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בניסן תשע"ז 13:56
כי בכל גיל קטן או גדול זה בעייתי.



עריכה- כמובן שהכוונה היא חברות לפני
גיל נישואין.
חברה לבנים בכלל לא מומלץ, ובכלל בגיל 16! הנזקים ידועים..נער גבעות מצוי


זה להכנס לנסיוןהכל מאת ה'
אני מעתיקה לך משהו שכתבתי באחד השרשורים,בסדר ?אחרי זה אכתוב גם משהו חדש..

גם אם את לא מכירה בנים זה נסיון בפני עצמו! ואת עוזרת לעצמך בזה שאת לא מכירה בנים את חוסכת לעצמך את הנסיונות של חבר וכודמה. כי זה נסיון!

לדוגמא: יש גדר כלשהוא עשוי מעץ.. ברגע שיש לך חבר גם אם שומרים נגיעה אתם מאוד קרובים לגדר.
אתם רק יכולים לקפוץ מעל הגדר כי אתם מאוד קרובים לגדר. זה כלכך פשוט שני סנטימטרים.
זה הנסיון של חבר.

וכאשר את בלי חבר את מאוד רחוקה מהגדר של שמירת נגיעה את רואה אותו רק מהאופק והוא רחוק מאוד ולכן את שומרת על עצמך מנסיונות..

זה לא נכון רק לגבי חבר אלא זה גם כל אחד,אלא בכל נסיון.
החוסר בחבר יכול להתמלאות בלצאת עם חברות להנות מהגיל היפה הזה.

תעשי חושבים אם היית רוצה שבעלך יהיה עם בות אחרות לא למטרת נישואין ותחליטי.

כמו שאת לא רוצה את זה עם כל הקושי כך גם הוא ואת אותו דבר.

באמת שלפעמים ומגיעים לגיל מסויים שהצורך בחבר מתמלא בחברות עד גיל שכבר חברות לא ממלאות לך את הצורך כי קשר בין גבר לאישה זה קשר עצום וחזק מאוד.
וזה קשר שונה מחברות ובגלל זה צריך לחכות ולחכות עד הרגע המתאים.

ובגלל הקשר העוצמתי היפה והמיוחד הזה צריך לשמר אותו כל כך חזק ! שבזכותו תבנה כל אחת לבנה בבית המקדש ביחד עם בעלה .. ואת הקשר הכי חזק זה צריך לעבוד כבר מעכשיו.. וזה יעזור לשתייכם בסופו של דבר

ובאמת שאת חוסכת לעצמך הרבה כאבי ראש.. יהיה לך עוד מעט מבחנים פעילויות בנייה אישית והרבה עשיית חסד ודברים אחרים..
זוגיות זה צורך בסיסי של כל אדם נכון?אבל תחשבי מהזה להכנס לזה עכשיו. גם מהצד ההלכתי וגם מהצד הנפשי .

גם שאת מחכה את עוזרת לעצמך.
בעצם,יש הרבה דברים בחיים,שתהי עסוקה בהם. וזה יבלבל אותך.ואנחנו צריכים ללמוד מנסיונם של אחרים.וללמוד ולקחת את זה עלינו. באמת בנות,אומרות שאם הם היו מחזירות את הגלגל אחורה הם לא היו מכניסות את עצמם לקשר הזה למרות שהם בסדר עם הקשר.עדיין בגיל הזה.וגם בנות אומרות שאם הם היו בתחילת הקשר שומרות נגיעה והיו נלחמות על זה,אז זה היה אחרת..אבל עכשיו זה מאוד קשה להן מאוד.. והן רוצות לשמר וכו׳.ברור שאפשר ללמוד מזה,מכל דבר .גם הנסיון שלהם זה מלמד אותנו וגם את עצמן ..
יש דברים שנראים לנו בהצד כלכך יפה ומדהים וכיף. אבל זה לא ככה,ברור שיש גם את הצד החיובי והטוב,אבל לפעמים זה לא ככה.ולא תמיד מה שציפינו שיהיה הוא באמת מתקיים.וכל מה שראינו מהצד הוא באמת אחד לאחד כמו שאנחנו מדמיינים.וזה עבודה לא? כמו בכל קשר.. ב״ה שזה עבודה,כל קשר זה עבודה מכל הבחינות..

את מדהימה..אוהבת לאפות...


אני?! אוליי..תודה..גם אתם!הכל מאת ה'
לשם מה צריך לשמור נגיעהאין כמו ה'


אותו כנל. אצרך תיכף משהו שיענה לך.נפש חיה.
נגיעה- כשהיא לא במקומה- אותיות ענג [ההנאה-כשבזמנה ובקדושתה]נפש חיה.

הופכת לנגע- דבר מצער שמשאיר חותם לא טוב על הלב, שמצער ואולי גם מייסר
ו"ממצפן"- עושה לנו מצפון... לגבי הקשר האמיתי שיבוא בע"ה בהמשך.

כשנוגעים במישהו- כדאי לדעת שאנחנו משפיים עליו בדיוק כמו שזה משפיע עלינו.
ולכן כדאי מאד לשמור את הכח הזה לזמן נכון, מתאים ולהעלות אותו ליחס הראוי לו.

לגבי מצפן- כשרואים את כללי התורה - המצוות ודברי חכמים [לא רק בנושא הזה של מגע בין בנים לבנות] , מבינים שהם סוג של מצפן בשבילנו- כדי שבאמת לא נאבד את הצפון, ונוכל להיות טובים וחלקים, כמו שראוי.

כמו שבאמת נכון לנו, עמ"י, עם קדוש לה' אלוקנו.

קדוש= נבדל, נעלה יותר מאחרים.
"ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדושתו"- קדושת הבורא, והחלטתו היא זו שהפכה את עמ"י לעם קדוש- מובדל ומיוחד מכל העמים.
ולכן- כמו שסיירת מתייחדת בכללים ולבוש, כך לנו יש תורה, מצוות ואפילו לבוש המייחד אותנו מפני האומות כדי שנוכל לשמש דוגמא לקדושה וטהרה [אור לגויים - כולם יראו ויילמדו מאיתנו וככה העולם הופך מוסרי יותר].

כמה פריצות ומקרים לא נעימים היו נחסכים לו היו שומרים על כללי התורה!....

מצוות- ניתנו כדי שנוכל להרוויח בעזרתן- נשמה טובה יותר, אנשים טובים יותר, לפעול למען עולם טוב ומתוקן יותר ["לתקן עולם..."- זה אנחנו , לא?]
 

לא מיצינו משחקי אמא ואבא?!חוני המעגל פינות

ועכשיו ברצינות הלכתית זה בעייתי מאוד הלחץ הנפשי שזה עושה גם לא הכי בריא

ושומר נפשו ירחק

תיוג לניק שיודע טיפה יותר @נפש חיה. [כמה כיף לסנג'ר]

הרב אבינראין כמו ה'

"אל תרבה שיחה עם האשה... מכאן אמרו חכמים: כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהינם" )אבות א ה(. מהי שיחה אסורה בין איש לאשה? א. כל שיחה מיותרת שאינה נצרכת לחיים, כמו סיפורים אישיים. ב. שיחה נצרכת אבל עם הוספת מילים מיותרת. דוגמה: רבי יוסי הגלילי הלך בדרך ושאל את ברוריה: "באיזו דרך נלך ללוד"? ננזף בגלל אל תרבה שיחה עם האשה, כי היה לו לקצר ולומר: "איזה ללוד"? ג. בדיחות וצחוקים. אבות ג יז. ד. קלות ראש, אווירה קלילה. שם. ה. סגנון ידידותי, כגון פניות חוזרות בשם פרטי. ו. הנאת האיש מקול האשה, אפילו אינו קול שירה, אלא מצורת הדיבור. קידושין ע א-ב ורשב"א שם. ז. ידידות וקירוב דעת, כגון מחמאות או ביטוי רגשות. זה הכלל: "להתרחק מאוד מאוד". רמב"ם איסורי ביאה כא. שו"ע אה"ע כא. קיצור שו"ע קנב ח. צא ולמד מה קרה לשלומית בת דברי )ויקרא כד יא(. רש"י: "שבחן של ישראל שפרסמה הכתוב לומר שהיא לבדה היתה זונה", כלומר חטאה עם גוי, "שלומית - דהות פטפטה )=היתה מפטפטת(: שלם עלך )=שלום עליך(, שלם עלך, שלם עליכון, מפטפטת בדברים שואלת בשלום הכל". "בת דברי – דברנית, הייתה מדברת עם כל אדם, לפיכך קלקלה". שאלה: אבל כתוב "אל תרבה שיחה עם האשה – באשתו אמרו". האמנם? תשובה: הסביר החזון איש, שבשנה הראשונה לנישואים, שנצטוינו "ונקי יהיה לביתו שנה", יש להרבות התקרבות על ידי דיבור. שאלה: ומה בשנים הבאות לנישואים? תשובה: השיב גדול אחד: בעניין זה, כולנו בשנה הראשונה, כל חיינו.(הרב אבינר)

תודה על ההפנייה. אכתוב בקצרה פה ובאריכות אצרף משהונפש חיה.
באישי או גם כאן.
מה אומרים? זה מכתב לנערה/ות בסביבות הגיל שלכם
שניסחתי ושלחתי.
זה לא ממש פרטי אבל אפשר לקחת מזה מה שרוצים. ומה ששייך לך כנער או לך כנערה.
אהלן. יש פה תגובה לגבי חבר וגם על נגיעה.נפש חיה.

20170421125709.doc

ויש פה עוד משהו- לגבי העניין הזה של חבר/ נגיעה.
20170421130004.doc

וואוו תודה רבה צדיקה!! תקראו!!הכל מאת ה'
@אין כמו ה'

למה ששאלת!

את כתבת אותם?ירא שמים!


כן. אני.נפש חיה.
אגב הדוג של המלך מידסנפש חיה.
כשהוא ראה שהכל הופך זהב ואפילו תפוח פשוט הוא לא יכול לאכל.....מה הטעם בזהב?


וכרגע התפוגגה כל תחושת העונג העילאי שכביכול חש. והיה כלא היה ושוב חש ריקנות.....

המגע הגשמי, כאשר זה לא בזמן או במקום נכון ממוסס ברגע את מה שאנחנו חשים כלפי אותו "חבר" . ואז מחפשים במה למלא את אותה ריקנות.


זה כמו שתיית מי מלח. מצמיאה יותר ממרווה ומייבשת את הגוף ......




תשתי לבריאות בזמנך הנכון
ותזכי בשמחה לברך "שהכל נהיה בדברו"!
לא מומלץלא נשברים!אחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך