ממש ממש עדיף שלא..  למרות שזה בדיוק ה-גיל שרוצים אתזה ונראלי שזה קורה לכולם זה רק יסבך אותך.. אחכ בחיים האמיתים ובכלל.. מעדיפה לא לפרט פה.. אז באישי בשמחה(:

הרהור.. הסתכלות.. קלות ראש.. וכמובן גם "צריך להתרחק מהנשים מאוד מאוד" (רמבם, שו"ע קצשו"ע וכו').. לא נראה לי שאפשר לשמור על זה..

הופכת לנגע- דבר מצער שמשאיר חותם לא טוב על הלב, שמצער ואולי גם מייסר
ו"ממצפן"- עושה לנו מצפון... לגבי הקשר האמיתי שיבוא בע"ה בהמשך.

כשנוגעים במישהו- כדאי לדעת שאנחנו משפיים עליו בדיוק כמו שזה משפיע עלינו.
ולכן כדאי מאד לשמור את הכח הזה לזמן נכון, מתאים ולהעלות אותו ליחס הראוי לו.

לגבי מצפן- כשרואים את כללי התורה - המצוות ודברי חכמים [לא רק בנושא הזה של מגע בין בנים לבנות] , מבינים שהם סוג של מצפן בשבילנו- כדי שבאמת לא נאבד את הצפון, ונוכל להיות טובים וחלקים, כמו שראוי.

כמו שבאמת נכון לנו, עמ"י, עם קדוש לה' אלוקנו.

קדוש= נבדל, נעלה יותר מאחרים.
"ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדושתו"- קדושת הבורא, והחלטתו היא זו שהפכה את עמ"י לעם קדוש- מובדל ומיוחד מכל העמים.
ולכן- כמו שסיירת מתייחדת בכללים ולבוש, כך לנו יש תורה, מצוות ואפילו לבוש המייחד אותנו מפני האומות כדי שנוכל לשמש דוגמא לקדושה וטהרה [אור לגויים - כולם יראו ויילמדו מאיתנו וככה העולם הופך מוסרי יותר].

כמה פריצות ומקרים לא נעימים היו נחסכים לו היו שומרים על כללי התורה!....

מצוות- ניתנו כדי שנוכל להרוויח בעזרתן- נשמה טובה יותר, אנשים טובים יותר, לפעול למען עולם טוב ומתוקן יותר ["לתקן עולם..."- זה אנחנו , לא?]
 

ועכשיו ברצינות הלכתית זה בעייתי מאוד הלחץ הנפשי שזה עושה גם לא הכי בריא

ושומר נפשו ירחק

תיוג לניק שיודע טיפה יותר @נפש חיה. [כמה כיף לסנג'ר]

"אל תרבה שיחה עם האשה... מכאן אמרו חכמים: כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהינם" )אבות א ה(. מהי שיחה אסורה בין איש לאשה? א. כל שיחה מיותרת שאינה נצרכת לחיים, כמו סיפורים אישיים. ב. שיחה נצרכת אבל עם הוספת מילים מיותרת. דוגמה: רבי יוסי הגלילי הלך בדרך ושאל את ברוריה: "באיזו דרך נלך ללוד"? ננזף בגלל אל תרבה שיחה עם האשה, כי היה לו לקצר ולומר: "איזה ללוד"? ג. בדיחות וצחוקים. אבות ג יז. ד. קלות ראש, אווירה קלילה. שם. ה. סגנון ידידותי, כגון פניות חוזרות בשם פרטי. ו. הנאת האיש מקול האשה, אפילו אינו קול שירה, אלא מצורת הדיבור. קידושין ע א-ב ורשב"א שם. ז. ידידות וקירוב דעת, כגון מחמאות או ביטוי רגשות. זה הכלל: "להתרחק מאוד מאוד". רמב"ם איסורי ביאה כא. שו"ע אה"ע כא. קיצור שו"ע קנב ח. צא ולמד מה קרה לשלומית בת דברי )ויקרא כד יא(. רש"י: "שבחן של ישראל שפרסמה הכתוב לומר שהיא לבדה היתה זונה", כלומר חטאה עם גוי, "שלומית - דהות פטפטה )=היתה מפטפטת(: שלם עלך )=שלום עליך(, שלם עלך, שלם עליכון, מפטפטת בדברים שואלת בשלום הכל". "בת דברי – דברנית, הייתה מדברת עם כל אדם, לפיכך קלקלה". שאלה: אבל כתוב "אל תרבה שיחה עם האשה – באשתו אמרו". האמנם? תשובה: הסביר החזון איש, שבשנה הראשונה לנישואים, שנצטוינו "ונקי יהיה לביתו שנה", יש להרבות התקרבות על ידי דיבור. שאלה: ומה בשנים הבאות לנישואים? תשובה: השיב גדול אחד: בעניין זה, כולנו בשנה הראשונה, כל חיינו.(הרב אבינר)

20170421125709.doc

ויש פה עוד משהו- לגבי העניין הזה של חבר/ נגיעה.
20170421130004.doc

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....