א. את/ה רוצה חבר/ה? כן
ב. האם תסתיר/י מהסביבה ומהעולם? אולי לחלק מהחברות הטובות אני יספר
ג. האם תסתיר/י מההורים שלך? כן
ד. מה תהיה התגובה של ההורים ברגע שידעו? לא יודעת..

א. את רוצה חבר? ממש לא קורץ לי. אולי אם היה מותר הייתי מדברת עם בנים סתם דיבור כזה של ידידים.
ב. האם תסתירי מהסביבה ומהעולם?כן. חוץ מחברות ממש טובות. 
ג. האם תסתירי מההורים שלך? וודאי
ד. מה תהיה התגובה של ההורים ברגע שידעו? ירצחו אותי
 

א. כן

ב. כן

ג. כן

ד. ירצחו אותי בעודי בחיים

א. את/ה רוצה חבר/ה?- כן ולא, יש צדדים לכאן ולכאן. - הרבה פעמים חושבת כמה כן, ואז אומרת לעצמי, בפנים בפנים, את בטוחה? ואז אני כבר לא כ"כ רוצה. מתנדנד
ב. האם תסתיר/י מהסביבה ומהעולם?- אגלה רק לחברות ממש ממש ממש טובות
ג. האם תסתיר/י מההורים שלך?- לא בטוחה. אולי. וגם אם אסתיר אז לא להרבה זמן, עד שיהיה רציני.
ד. מה תהיה התגובה של ההורים ברגע שידעו? - יתאכזבו מאוד, ינסו להניא אותי מזה, ושלא יצליחו אז יתילו וטו ויגידו לי להפסיק ומיד.

א. את/ה רוצה חבר/ה? 

כן רק אם זה אמיתי רציני ומאפשר
ב. האם תסתיר/י מהסביבה ומהעולם? 

תלוי ממי..יכול להיות שכן
ג. האם תסתיר/י מההורים שלך? 

כן
ד. מה תהיה התגובה של ההורים ברגע שידעו? 

הופעה בכיכר העיר על שיחזור תליית המן..

וברצינות:

א. כרגע זה נראה לי דיי בעייתי.

ב. לא מהחברים שלי, אבל כן מהסביבה הרחוקה.

ג. כן

ד. לא יודע, לא חשבתי על זה אף פעם..

א. לא. אני בת, אז אני רוצה חברה אבל חבר לא.

ב. תלוי. אם אני ארצה אני מניחה שזה יהיה חלק מהדרדרות רוחנית. נראה לי שבהתחלה כן ובהמשך לא.

ג. כנ"ל

ד. וואי אינלי מושג...

א-יש רצון..אבל מתגברים לטובת הדבר האמיתי.. לא הזמן ולא השלב בחיים..

ב-נראלי שלרוב כן..

ג-כן אא"כ זה יהיה למטרות נישואים

ד-ידברו איתי..אבל ממש לא בקטע של להתעצבן..

אני מכווה שאני לא יחסף!!!!!!!!

א. מה פתאום חבר???????

   אבל חברות יש לי הרבה!!!!!!

ב. אם חס וחלילה יהיה אז אני לא יסתיר את זה כי אני חושבת שזה לא בושה מה שאתה עושה

    כל עוד זה החלטה שלך!!!

ג.  כן!! אחרת אני לא יהיה קיימת עלי האדמות!!!!!!!!!!

ד. אבא שלי- יסתקל עלי במבט כזה של: מה נסגר איתך????

    אמא שלי תצרח עלי שאני לא יהיה כמו אחים שלי הגדולים!!!!!!

אבל בסך הכל אני די בצד של ההורים שלי

א. לא ממש 

ב. תלוי מי אני משער שלרוב לא אספר

ג. כן, ברור

4. לא הייתי רוצה לראות את זה אני משער ש*הלם מוחלט* *לסת עולה לסת יורדת או משהו כזה *

א. בעיקרון לא אבל תמיד יש הפתעות בחיים

ב. אני יספר רק לחברות ממש טובות

ג. בהתחלה אני לא יספר אבל אם זה יהיה יחסית רציני אז אולי...

ד. הם לא ממש ישמחו מזה אבל הם יותר בקטע של תעשי מה שאת רוצה עם החיים שלך אז הם לא יגידו לי להיפרד ממנו או משהו כזה..

בס"ד

איזה תשובות

א. את/ה רוצה חבר/ה? ממש לא עכשיו- חתן עוד כמה שנים בעז"ה
ב. האם תסתיר/י מהסביבה ומהעולם? - מההורים החברות הטובות ואנשים כאלה לא.. סתם אנשים עד הוורט לא נרכאה לי שאני יישתף אבל יש לי עוד כמה שנים
ג. האם תסתיר/י מההורים שלך? לא!!
ד. מה תהיה התגובה של ההורים ברגע שידעו? מזל טוב?
 

לפחות אני (עוד כמה שנים, כן?) בכללי יש בעיות אם זה - גם אם אתה רוצה , לכל מה שרוצים אפשרי..

ויש הרבה בעיות עם חבר/ה

יש כאלה שרוצים אבל הם יודעים שזה לא טוב ולא יוסיף להם כלום!!!

אשריכם ישראל הצדיקים!!!

שאולי למרות שרוצים יודעים שזה לא טוב...

א. פחות חבר יותר ידידים ואז......

ב. תלוי ממי...

ג. כעע!

ד. אני מעדיפה לא לחשוב עלזה.... חוץ מהכעס זה גם ממש יעציב אותם

וזה המקרים שאנלא יודעת מה קודם הרצון שלי או של ההורים

1.כן אני רוצה.אבל אני ממש לא אעשה את זה עכשיו.

2.אולי אספר לחבר ממש טוב.

3.כן,לפחות בהתחלה.

4.אם זה היה בגיל המתאים,הם ישמחו.אם א,בהתחלה יכעסו,ואז פשוט יהיו עצובים מזה...

א. כן אני רוצה אבל אמא שלי תחנוק אותי

ב. מה פתאום?! זה גאווה לעשות מה שאתה באמת רוצה!!!!

ג. ברור אחרת..... 

ד. יחנקו אותי עד הסססססוף!!!!!!!!!

א. מאווד

ב. תלוי ממי...לא סודי אבל לא להפצה

ג. ממ כן
ד. שמוס

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות