אבל פה מותר לי
שתדעו, שהדבר היחיד שהופך לי את הבטן באמת, בעומק,
זו המשמעות לחיים האלה
בשביל מה ומי שווה לחיות בשמחה והתלהבות.
חיים זה נתון, השאלה היא איך. ואני לא רוצה סתם להעביר אותם
אני עושה פרצופים של נורמלית
משאירה רושם שסבבה לי עם העולם
אבל בא לי לצרוח שנמאס לי
נמאס לי לחיות כדי לחיות. רוצה לחיות כדי לקדם משהו, לעשות דברים ששווה לסבול בדידות, כאב וגעגוע בשבילם. ואני כן עושה טוב, פשוט אני לא מרגישה שזה מבעבע כמו שהייתי רוצה. מרגישה שיכלו להיות יותר חיים בסיפור הזה
זה נשמע נורא אידאליסטי
אבל אוף
באמת ככה אני מרגישה
ואני לא מעזה לדבר כמעט עם אף אחד ככה כי אני מרגישה פתטית ומתבגרת בקטע חי בקוקוס
אז לא.
לכל הרוחות, אני באמת מרגישה בושה לכתוב את זה. נבוכה.
למה?
זה באמת הכי אמיתי.
יש עוד אנשים שמרגישים כמוני?
שתדעו, שהדבר היחיד שהופך לי את הבטן באמת, בעומק,
זו המשמעות לחיים האלה
בשביל מה ומי שווה לחיות בשמחה והתלהבות.
חיים זה נתון, השאלה היא איך. ואני לא רוצה סתם להעביר אותם
אני עושה פרצופים של נורמלית
משאירה רושם שסבבה לי עם העולם
אבל בא לי לצרוח שנמאס לי
נמאס לי לחיות כדי לחיות. רוצה לחיות כדי לקדם משהו, לעשות דברים ששווה לסבול בדידות, כאב וגעגוע בשבילם. ואני כן עושה טוב, פשוט אני לא מרגישה שזה מבעבע כמו שהייתי רוצה. מרגישה שיכלו להיות יותר חיים בסיפור הזה
זה נשמע נורא אידאליסטי
אבל אוף
באמת ככה אני מרגישה
ואני לא מעזה לדבר כמעט עם אף אחד ככה כי אני מרגישה פתטית ומתבגרת בקטע חי בקוקוס
אז לא.
לכל הרוחות, אני באמת מרגישה בושה לכתוב את זה. נבוכה.
למה?
זה באמת הכי אמיתי.
יש עוד אנשים שמרגישים כמוני?
