הרבנות קבעה את עשרה בטבת
אבל כז בניסן נקבע כיום הזכרון מנהסתם בלי לבדוק מה התאריך העברי...


וביום זה יש גם הרבה לימוד, אמירות קדיש וכד'.


יש משהו מאד מכבד ומאחד בעם כשכולם כאחד מכבדים את זכר הנספים הי"ד. ומתפללים ולומדים לע"נ.


מצרפת לך שרשור בנושא-
לקראת ימי התקומה הבעל"ט - צעירים מעל עשרים

בשנה שקבעו את זה, החליטו לעשות את זה על היום של מרד גטו ורשה.

אבל מרד גטו ורשה התחיל בליל הסדר, ובטח שאי-אפשר לקבוע יום השואה בליל הסדר.

אז הלכו על התאריך הלועזי של המרד, בדקו מה התאריך העברי שלו,

ובאותה שנה זה יצא כ"ז ניסן.

מאז זה התאריך של יום השואה..

יום הקדיש הכללי- ואת יום הזכרון לשואה ולגבורה.

וזה לא ואתו הדבר

הרבנות קבעה שיום השואה יהיה בי בטבת ושלוש שנים אחרי זה (נדמה לי הכנסת) קבעו יום שואה אלטרנטיבי... וזה מה שנכנס עד היום

אולם שלא כיום הזיכרון לחללי צה"ל, שהרבנות הראשית הסכימה לקיומו, יום השואה בכ"ז בניסן נקבע שלא על דעת חכמים. וזאת מפני שחודש ניסן הוא חודש של שמחה, וכפי שנקבע להלכה (שו"ע או"ח תכט, ב) שבכל חודש ניסן אין אומרים תחנונים ונפילת אפיים, ואין קובעים בו תענית ציבור. ובהלוויה שבחודש ניסן אין אומרים הספדים. ואין אומרים בכל חודש ניסן הזכרת נשמות (מ"ב תכט, ח). ורבים נוהגים שלא ללכת לבית הקברות בחודש ניסן, ומי שיש יורצייט לקרובו בחודש ניסן, עולה לקברו בערב ראש חודש. ואם כן ברור שאין מקום לקבוע בחודש ניסן יום זיכרון לנשמות הקדושים שנרצחו בשואה. אלא הימים הנכונים לזיכרון השואה הם הצומות שנקבעו על החורבן, ובראשם תשעה באב. ואכן הרבנות הראשית קבעה את צום עשרה בטבת ליום הקדיש הכללי לנשמות הקדושים שנרצחו בשואה ולא נודע יום פטירתם.

כמדומה שהדרך לתת בכל זאת איזה צביון נכון לכ"ז בניסן, הוא לקובעו ליום שבו נעסוק בטיפוח 'המשפחה היהודית'. בוודאי משאלתם האחרונה של ששת המיליונים שעונו ונרצחו במיתות משונות ואכזריות היתה, שעם ישראל ימשיך לחיות, ירבה ויגדל. שהסבל הנורא שעמנו עבר במשך אלפי שנה, ובמיוחד בשואה, לא יהיה לריק. שכל יהודי שנשאר יעשה הכל כדי להינשא, להרבות ילדים ולהמשיך את המורשת. לקיים את הפסוק: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (שמות א, יב). לפיכך ראוי שביום זה אישי הציבור יטכסו עצה כיצד לעודד נישואין וילודה, והמורים ידברו על האחריות הגדולה שמוטלת עלינו, עם שרידי חרב - לדאוג להמשך קיומו וגידולו של העם היהודי.

וכן לעניין הצפירה. אם בשעת הצפירה נחשוב כיצד לעודד את צמיחתו של העם היהודי לזכרם, לא יהיה בכך ביטוי של אבל והזכרת נשמות, אלא ביטוי של תקומה והתחדשות המתאים לחודש ניסן. כמו כן אין בהרהורים אלה ביטול תורה. ומכל מקום, גם מי שאינו חושב על כך, לא יפרוש מהציבור.

בעזרת ה' בקרוב ישובו שופטינו כבראשונה, ושאלה זו תעמוד לפניהם, והם יורו כיצד ומתי ראוי לציין את זכרם של הקדושים.

יום השואה הוא בעשרה בטבת וגם ראוי להקדיש בתשעה במנחם-אב...

אבל, למרות שהממשלה קבעה בניגוד להחלטת הרבנות בכ"ח בניסן, לא יוצאים מכלל ישראל..

הנה תשובה של רב:יום השואה בניסן | שאלות ותשובות

 

מותר להתאבל- לא להספיד

תחשבי בהגיון-מי שבאבל על קרוב מפסיק את מנהגי האבלות?

ואת מנהגי האבלות על תלמידי ר' עקיבא-מבטלים?

מה השאלה בכלל?! צריך לזכור אתזה אפילו שזה מאוד מפחיד לשמוע עלזה ( אותי אישית )צריך לזכור מה הנאצים ימ''ש עשו לאחינו! בני עמינו! וזה גם לזכור את מה שעמלק עשה לנו אזז בא נגיד שזה סוג של מצווה עצובה כי הגרמנים ימ''ש הם מזרע עמלק!

להיות עם העם אז מציינים מינימום

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן