עמוד 24

Besheva 740

הרבצ"ר מחוייב לשתף פעולה עם המטכ"ל בכל עניין ואסור לו להביע את דעתו האישית בכל דרך שהיא (התורה היא לא צד בדיון). צריך להיזכר בקרנבל שהיה טרום בחירתו לרבצ"רות כדי להבין שהכתבה הזאת היא דמגוגיה אחת גדולה כדי להכפיש את רב"צ כאילו שהם אופוזיציה בציונות הדתית. סו"ס רב"צ מחוייבים למטכ"ל ולא לרבנים המתונים והליברלים בישראל.

אפשר להתווכח על השאלה אם ראוי היום להכנס לתפקיד הרבצ"ר במצבו הנוכחי, אבל א"א להאשים את הרבצ"ר שהוא תומך בפקודה הנ"ל.

צריך רק לקוות שהמעורבות של רב"צ תואיל במשהו ולא רק תזיק.

תאר לך מה יקרה אם הקרפ"ר (קצין רפואה ראשי) יצא בחריפות נגד שילוב חיילות בשיריון מסיבות רפואיות. יעשו לו את אותו קרנבל כמו שעשו לרב קרים (ולבעלי הזיכרון הקצר: יקראו להדיח אותו, הוא יצטרך לחזור בו ולהתנצל כמה פעמים כדי להרגיע את הרוחות ושלא יגידו שהוא שובינסט חשוך. והשאלה הרפואית? זה לא חשוב העיקר יש אישור מהקרפ"ר)

המטכ"ל (לכאורה) לא קשוב להמלצות של הקצינים הבכירים שלו.

הרבצ"ר צריך להיות הסמכות ההלכתית בנושאי תורה-צבא.

בפועל, הרבצ"ר הוא חותמת גומי של המטכ"ל כדי להכשיר את ה'טרפות' שצה"ל 'מייצר'. ולכן הוא היה צריך 'לחזור בו' על התנגדותו לשירות נשים בלחימה.

ההבדל בין הרבצ"ר לקרפ"ר הוא שהרבצ"ר רואה את עצמו גוף שמטרתו לתקן כמה שאפשר. לכן הוא מוכן להתנצל על מה שלא ראוי להתנצל עליו כדי להכנס למקום שיש בו את הכוח 'להשפיע מבפנים' (מוכר לכם המושג?). כלומר הוא לא רואה את עצמו גוף מקצועי בלבד. אנו מקוים שזה לא המצב בחיל הרפואה.

ותשובה ישירה לשאלתך, דברי באו בעיקר כדי להראות את העיוות של המערכת הצבאית כיום, ולא לנקוט דעה איך צריך להתנהל קצין בצה"ל.

כשהרב קרים בחר לקחת את תפקיד הרבצ"ר אחרי שירקו לו בפרצוף היה לזה סיבה. הסיבה היא כנראה שהוא רואה בתפקיד דרך להשפיע על המערכת בצורת השפעה חיובית או לכל הפחות מיזעור נזקים (מה שכנראה הוא עושה עכשיו עם פקודת השילוב החדשה). דעתו של הרבצ"ר היא שבתפקידו הוא יכול להועיל, ובאי אמצעותו בתפקיד יכול להיות רק גרוע יותר.

אותו דבר אפשר לומר גם על 'רב הגירוש'. הוא יהיה סבור שבתפטרותו לא תהיה שום תועלת ובהשארותו במערכת יש לו מה להועיל ולכן בחר להישאר (ובמידה רבה ליישר קו עם המטכ"ל). כמובן שיכול להיות שהוא תמך במהלך, אך אני לא יכול לקבוע זאת כי אני לא יודע.

מתוך זה אנו מסיקים שהסיכון הוא לא רק הפנסיה, אלא הרבה יותר. מפסידים את היכולת להיות משפיע.

כל זה מתוך הנחה שהמניעים של הרבצ"רים טהורים כפי שנוח לי לחשוב וד"ל.

כל שנשאר לי הוא לברך 'ברוך שלא עשני אב"ד' שצריך להתמודד עם השאלות האלה.(זה מליצי, כמובן)

אז למה צריך רב צבאי ראשי אם לא בשביל השאלות של הלכה וצבא?

אם תדייק בדברי תגלה שהשבתי על שאלתך.

"אפשר להתווכח על השאלה אם ראוי היום להכנס לתפקיד הרבצ"ר במצבו הנוכחי,"

יעילות רב"צ אכן מוטלת בספק במצב הנוכחי. יעילות רב"צ היא בעיקר מיזעור נזקים.

למה צריך רבצ"ר, אם אסור לו להתבטה בנושאים הלכתיים שנוגדים פ"מ.

כל זה לא בא להפחית מחשיבות רב"צ בתחומים השונים(כשרות, שירותי דת השונים, זו"ק וכו')

אגב יש מה להאריך על הבעיתיות של השילוב בין דת וצבא ואכמ"ל.

חבל להאמין לכל מיני "חדשות".

לא ראינו, דומני, רב אחד מכל הגוונים הידועים, שתומך בצורה הזאת של השירות;

אז יש לשאול את הרב קרים, אם מעוניינים, במה הענין.

ועד אז, עדיף לא להתייחס לכך. אין קץ ל"נפלאות התקשורת"....

בס"ד

בעיקר הדרך הכי נסתרת סודית ומסווגת-

זו הדרך בה מעובדות מסויימות הם מגיעים למסקנות

שאם אומרים שהוא היה "בעד" תכנית שכל תלמידי החכמים המוכרים יצאו נגדה,

אז צריך לשאול אותו על כך, לפני שמאמינים לזה.

איזו ענוה היא זו, שמפרסם בגלוי, שברגע שהוא שלל - ירד הענין ונגנז.

הרי הסגנון הזה שם, הוא סגנון רחובי. ומדוע להאמין להוצאת שם רע?

הרב קרים, כעת, ביטל מיד מסמך שהרב אבינר לא הסכים לו. זה אומר הרבה מאד.

גם מה שמביא דוברו של הרב קרים בשמו, כפי שקראתי את הדברים, כלל אינו ברוח של מה שמביא העיתונאי הזה. לא "ארסיות" ולא שום דבר. הוא אומר שהיה מישהו מבכירי הרבנים שאז כינה את הדברים "הוראות  השילוב הבלתי ראוי" וכעת אמר שהם קבילות. ומסקנתו של הרב קרים היא שתלוי לפי הזמן.

כלומר, בזמנו, כשהרמטכ"ל דאז, מופז, הכניס שירות נשים למקומות שלא היו - זה היה אכן "בלתי ראוי". היום, כשכבר יש מציאות נתונה, ודנים על פחות מכך - זה קביל באופן יחסי. זו המשמעות הפשוטה של דברי הרב קרים. עיתונאים מסויימים, כדברי דוברו של הרב קרים, שהגיב בדיוק על דברים כאלה, מעוניינים למצוא מחלוקות וקרעים.

איני יודע אם זה היה הרב אבינר, כפי שנטען, או לא. אבל זה לא משנה לגבי הדברים הנ"ל.

מה שאני כן יודע, הוא ששמעתי בעצמי אז מהרב רונצקי, כשמישהו מאנשינו שיש לו יד גם בצבא וגם בעולם המכינות, טען נגדו על הוראות "השילוב הראוי"  שהרב רונצקי היה ממונה על הכנתן, ע"י מופז, אמר לו הרב רונצקי שהוא הראה אותם לרב אבינר והסכים להם. כלומר, לא ברור שגם אז הרב אבינר התנגד לכך. ומשפט כמו שצוטט בשמו (אם זה בכלל בשמו באמת), "הבלתי ראוי", יש לו אפשרות לפרשנויות שונות. 

למשל, שהשילוב הוא בלתי ראוי, אבל ההוראת אחרי שהצבא קבע תערובת כזו, הן טובות יותר מאשר למחות ולהישאר בלי השפעה...

הקיצור, תלמידי חכמים, מכבדים זה את זה בעליל, בעלי מידות טובות - חבל להיתפס לאיזה עיתונאים שכבר מסגנונם רואים על כתיבתם - ולהאמין לתוכן דבריהם...

אז אתה יכול לראות שבמה שכתב מי שהתנפל עליהם, יש דיסאינפורמציה. סביר שבעצמו לא בדיוק יודע.

בגלל שהרבנות הצבאית היא לא הסמכות הבלעדית, היא גם לא הגורם המכריע. לצורך העניין, זה כמו בפוליטיקה, ואמנם הבית היהודי יושבים בממשלה, אבל יושבים איתם עוד כמה וכמה אנשים... גם אם הוא יהפוך שולחנות ויצהיר הצהרות לוחמניות, זה לא בהכרח ישפיע על שיקול דעתם של הרמטכ"ל והאלופים.

הניסיון לצייר את הרב קרים כיוזם הפקודה הוא בדיחה לא מוצלחת מכל כך הרבה בחינות...

פועלים לתיקון פקודת השירות המשותף

כחיזוק לנ"ל, עד כמה צריך לנקוט זהירות כשמסתמכים על דיווחי תקשורת בכלל, וביחס לתלמידי חכמים בפרט.

[לא נכנס כעעת לעצם הנושא, שצריך להיות בקיא בו כדי לדעת מה בדיוק נענה ע"י מה שכתוב במכתב הזה, ומה לא, אם בכלל. 

ובוודאי שהבעיה אינה רק "הדתיים", אלא עצם העידוד של שירות כזה והגדלתו, ביחידות לוחמות, והאג'נדה שביסוד הדברים.

אבל הרבצ"ר, רואים שהוא אדם מתון, עניו, ת"ח עם אחריות כללית, ועושה כמיטב יכלתו]

ב. מי שמסתכל בנוסח הדברים, מבין ש"אין מצב" שרבצ"ר יכתוב אותם. היו קמים עליו. אומרים שהוא כותב כאילו הוא "נציג הציונות הדתית בצבא"...

גם הרמטכ"ל וכו' - דו"צ מגיב עבורם.

ג. לגבי האומץ לצאת נגד מפקדו, באמת השאלה היא התוצאה. לא פעם חושבים, מה היה עושה הרב גורן זצ"ל...  אבל אי אשר להכחיש, שהתנאים השתנו. את הרב גורן לא מינה רמטכ"ל, וכשמשהו שהרמטכ"ל הורה לא מצא חן בעיניו - הלך להתלונן לבן גוריון, שקיבל את עמדתו.. 

אני מניח שהרבצ"ר הנוכחי מעריך שעדיין התועלת בכך שהוא שם, גדולה מזו שהיה שם את המפתחות על השולחן...

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי