עמוד 24

Besheva 740

הרבצ"ר מחוייב לשתף פעולה עם המטכ"ל בכל עניין ואסור לו להביע את דעתו האישית בכל דרך שהיא (התורה היא לא צד בדיון). צריך להיזכר בקרנבל שהיה טרום בחירתו לרבצ"רות כדי להבין שהכתבה הזאת היא דמגוגיה אחת גדולה כדי להכפיש את רב"צ כאילו שהם אופוזיציה בציונות הדתית. סו"ס רב"צ מחוייבים למטכ"ל ולא לרבנים המתונים והליברלים בישראל.

אפשר להתווכח על השאלה אם ראוי היום להכנס לתפקיד הרבצ"ר במצבו הנוכחי, אבל א"א להאשים את הרבצ"ר שהוא תומך בפקודה הנ"ל.

צריך רק לקוות שהמעורבות של רב"צ תואיל במשהו ולא רק תזיק.

תאר לך מה יקרה אם הקרפ"ר (קצין רפואה ראשי) יצא בחריפות נגד שילוב חיילות בשיריון מסיבות רפואיות. יעשו לו את אותו קרנבל כמו שעשו לרב קרים (ולבעלי הזיכרון הקצר: יקראו להדיח אותו, הוא יצטרך לחזור בו ולהתנצל כמה פעמים כדי להרגיע את הרוחות ושלא יגידו שהוא שובינסט חשוך. והשאלה הרפואית? זה לא חשוב העיקר יש אישור מהקרפ"ר)

המטכ"ל (לכאורה) לא קשוב להמלצות של הקצינים הבכירים שלו.

הרבצ"ר צריך להיות הסמכות ההלכתית בנושאי תורה-צבא.

בפועל, הרבצ"ר הוא חותמת גומי של המטכ"ל כדי להכשיר את ה'טרפות' שצה"ל 'מייצר'. ולכן הוא היה צריך 'לחזור בו' על התנגדותו לשירות נשים בלחימה.

ההבדל בין הרבצ"ר לקרפ"ר הוא שהרבצ"ר רואה את עצמו גוף שמטרתו לתקן כמה שאפשר. לכן הוא מוכן להתנצל על מה שלא ראוי להתנצל עליו כדי להכנס למקום שיש בו את הכוח 'להשפיע מבפנים' (מוכר לכם המושג?). כלומר הוא לא רואה את עצמו גוף מקצועי בלבד. אנו מקוים שזה לא המצב בחיל הרפואה.

ותשובה ישירה לשאלתך, דברי באו בעיקר כדי להראות את העיוות של המערכת הצבאית כיום, ולא לנקוט דעה איך צריך להתנהל קצין בצה"ל.

כשהרב קרים בחר לקחת את תפקיד הרבצ"ר אחרי שירקו לו בפרצוף היה לזה סיבה. הסיבה היא כנראה שהוא רואה בתפקיד דרך להשפיע על המערכת בצורת השפעה חיובית או לכל הפחות מיזעור נזקים (מה שכנראה הוא עושה עכשיו עם פקודת השילוב החדשה). דעתו של הרבצ"ר היא שבתפקידו הוא יכול להועיל, ובאי אמצעותו בתפקיד יכול להיות רק גרוע יותר.

אותו דבר אפשר לומר גם על 'רב הגירוש'. הוא יהיה סבור שבתפטרותו לא תהיה שום תועלת ובהשארותו במערכת יש לו מה להועיל ולכן בחר להישאר (ובמידה רבה ליישר קו עם המטכ"ל). כמובן שיכול להיות שהוא תמך במהלך, אך אני לא יכול לקבוע זאת כי אני לא יודע.

מתוך זה אנו מסיקים שהסיכון הוא לא רק הפנסיה, אלא הרבה יותר. מפסידים את היכולת להיות משפיע.

כל זה מתוך הנחה שהמניעים של הרבצ"רים טהורים כפי שנוח לי לחשוב וד"ל.

כל שנשאר לי הוא לברך 'ברוך שלא עשני אב"ד' שצריך להתמודד עם השאלות האלה.(זה מליצי, כמובן)

אז למה צריך רב צבאי ראשי אם לא בשביל השאלות של הלכה וצבא?

אם תדייק בדברי תגלה שהשבתי על שאלתך.

"אפשר להתווכח על השאלה אם ראוי היום להכנס לתפקיד הרבצ"ר במצבו הנוכחי,"

יעילות רב"צ אכן מוטלת בספק במצב הנוכחי. יעילות רב"צ היא בעיקר מיזעור נזקים.

למה צריך רבצ"ר, אם אסור לו להתבטה בנושאים הלכתיים שנוגדים פ"מ.

כל זה לא בא להפחית מחשיבות רב"צ בתחומים השונים(כשרות, שירותי דת השונים, זו"ק וכו')

אגב יש מה להאריך על הבעיתיות של השילוב בין דת וצבא ואכמ"ל.

חבל להאמין לכל מיני "חדשות".

לא ראינו, דומני, רב אחד מכל הגוונים הידועים, שתומך בצורה הזאת של השירות;

אז יש לשאול את הרב קרים, אם מעוניינים, במה הענין.

ועד אז, עדיף לא להתייחס לכך. אין קץ ל"נפלאות התקשורת"....

בס"ד

בעיקר הדרך הכי נסתרת סודית ומסווגת-

זו הדרך בה מעובדות מסויימות הם מגיעים למסקנות

שאם אומרים שהוא היה "בעד" תכנית שכל תלמידי החכמים המוכרים יצאו נגדה,

אז צריך לשאול אותו על כך, לפני שמאמינים לזה.

איזו ענוה היא זו, שמפרסם בגלוי, שברגע שהוא שלל - ירד הענין ונגנז.

הרי הסגנון הזה שם, הוא סגנון רחובי. ומדוע להאמין להוצאת שם רע?

הרב קרים, כעת, ביטל מיד מסמך שהרב אבינר לא הסכים לו. זה אומר הרבה מאד.

גם מה שמביא דוברו של הרב קרים בשמו, כפי שקראתי את הדברים, כלל אינו ברוח של מה שמביא העיתונאי הזה. לא "ארסיות" ולא שום דבר. הוא אומר שהיה מישהו מבכירי הרבנים שאז כינה את הדברים "הוראות  השילוב הבלתי ראוי" וכעת אמר שהם קבילות. ומסקנתו של הרב קרים היא שתלוי לפי הזמן.

כלומר, בזמנו, כשהרמטכ"ל דאז, מופז, הכניס שירות נשים למקומות שלא היו - זה היה אכן "בלתי ראוי". היום, כשכבר יש מציאות נתונה, ודנים על פחות מכך - זה קביל באופן יחסי. זו המשמעות הפשוטה של דברי הרב קרים. עיתונאים מסויימים, כדברי דוברו של הרב קרים, שהגיב בדיוק על דברים כאלה, מעוניינים למצוא מחלוקות וקרעים.

איני יודע אם זה היה הרב אבינר, כפי שנטען, או לא. אבל זה לא משנה לגבי הדברים הנ"ל.

מה שאני כן יודע, הוא ששמעתי בעצמי אז מהרב רונצקי, כשמישהו מאנשינו שיש לו יד גם בצבא וגם בעולם המכינות, טען נגדו על הוראות "השילוב הראוי"  שהרב רונצקי היה ממונה על הכנתן, ע"י מופז, אמר לו הרב רונצקי שהוא הראה אותם לרב אבינר והסכים להם. כלומר, לא ברור שגם אז הרב אבינר התנגד לכך. ומשפט כמו שצוטט בשמו (אם זה בכלל בשמו באמת), "הבלתי ראוי", יש לו אפשרות לפרשנויות שונות. 

למשל, שהשילוב הוא בלתי ראוי, אבל ההוראת אחרי שהצבא קבע תערובת כזו, הן טובות יותר מאשר למחות ולהישאר בלי השפעה...

הקיצור, תלמידי חכמים, מכבדים זה את זה בעליל, בעלי מידות טובות - חבל להיתפס לאיזה עיתונאים שכבר מסגנונם רואים על כתיבתם - ולהאמין לתוכן דבריהם...

אז אתה יכול לראות שבמה שכתב מי שהתנפל עליהם, יש דיסאינפורמציה. סביר שבעצמו לא בדיוק יודע.

בגלל שהרבנות הצבאית היא לא הסמכות הבלעדית, היא גם לא הגורם המכריע. לצורך העניין, זה כמו בפוליטיקה, ואמנם הבית היהודי יושבים בממשלה, אבל יושבים איתם עוד כמה וכמה אנשים... גם אם הוא יהפוך שולחנות ויצהיר הצהרות לוחמניות, זה לא בהכרח ישפיע על שיקול דעתם של הרמטכ"ל והאלופים.

הניסיון לצייר את הרב קרים כיוזם הפקודה הוא בדיחה לא מוצלחת מכל כך הרבה בחינות...

פועלים לתיקון פקודת השירות המשותף

כחיזוק לנ"ל, עד כמה צריך לנקוט זהירות כשמסתמכים על דיווחי תקשורת בכלל, וביחס לתלמידי חכמים בפרט.

[לא נכנס כעעת לעצם הנושא, שצריך להיות בקיא בו כדי לדעת מה בדיוק נענה ע"י מה שכתוב במכתב הזה, ומה לא, אם בכלל. 

ובוודאי שהבעיה אינה רק "הדתיים", אלא עצם העידוד של שירות כזה והגדלתו, ביחידות לוחמות, והאג'נדה שביסוד הדברים.

אבל הרבצ"ר, רואים שהוא אדם מתון, עניו, ת"ח עם אחריות כללית, ועושה כמיטב יכלתו]

ב. מי שמסתכל בנוסח הדברים, מבין ש"אין מצב" שרבצ"ר יכתוב אותם. היו קמים עליו. אומרים שהוא כותב כאילו הוא "נציג הציונות הדתית בצבא"...

גם הרמטכ"ל וכו' - דו"צ מגיב עבורם.

ג. לגבי האומץ לצאת נגד מפקדו, באמת השאלה היא התוצאה. לא פעם חושבים, מה היה עושה הרב גורן זצ"ל...  אבל אי אשר להכחיש, שהתנאים השתנו. את הרב גורן לא מינה רמטכ"ל, וכשמשהו שהרמטכ"ל הורה לא מצא חן בעיניו - הלך להתלונן לבן גוריון, שקיבל את עמדתו.. 

אני מניח שהרבצ"ר הנוכחי מעריך שעדיין התועלת בכך שהוא שם, גדולה מזו שהיה שם את המפתחות על השולחן...

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה